שלשום בערב הלכנו אישתי ואני לראות את הסרט "רודף העפיפונים" אליו הוזמנו במסגרת הקרנה מיוחדת לעובדי CheckPoint.
האמת שלא ידעתי למה לצפות על אף ששמעתי רבות על הספר (והמחבר: חאלד חוסייני).
אבל הסרט הפתיע בגדול - סיפור מרגש ויוצא דופן עד כדי כך שממש לא מרגישים בשפה הזרה - האפגנית שאגב למרות שהכתב הוא ערבית ממש לא נשמעת דומה לערבית שאנחנו מכירים. הפסקול של הסרט אפילו הוא מיוחד וגם הוא למרות שרובו (לדעתי כולו) באפגנית נבחר כנראה בקפידה ומוזיקלית הוא יפיפה לדעתי.
הסיפור עצמו מתחיל בתחרות עפיפונים ולכן השם, שני נערים בני 13 מתחרים זה בזה בקאבול, בירת אפגניסטאן, בשנות ה-70 המוקדמות. אחד מהם, אמיר, הוא בן לאיש עסקים עשיר ומכובד, וחסן הוא בנו של המשרת בביתם. הם חברי ילדות ומסתובבים תמיד יחד על אף הקשר בניהם של אדון-משרת. הכל פסטורלי עד שמקרה פתאומי של רוע ילדים משנה את חייהם ומפריד בניהם, לאחר מכן פולשים הסובייטים לאפגניסטאן ופה מתחיל הסיפור עצמו...
אני לא אגלה את ההמשך אבל אני ממליץ בחום.
קובי מגנזי, Kobi Magnezi.