סיוט שנגמר - חוזרים לשגרה
היום אני חורג ממנהגי ואני לא רושם פוסט טכני/מקצועי וגם רושם בעברית.
אני רוצה לשתף אתכם בסיבה לכך שלא רשמתי פוסטים בשבוע וחצי האחרונים
על מנת שלא תגיעו למצב שאליו הגענו משפחתי ואני.
ביום שני שעבר אורון, הבן שלי, בלע נעץ בעת שהיה במשפחתון.
כתוצאה מכך הוא עבר ניתוח חירום מציל חיים בבית חולים אסף הרופא.
אלו היו 50 הדקות הכי ארוכות בחיים שלי ואני לא מאחל את זה לאף אחד.
הניתוח עבר בהצלחה אבל הוא חובר למכונת הנשמה והיה מורדם במשך
24 שעות. את הימים שלאחר הניתוח העברנו אשתי ואני בטיפול נמרץ בעקבות
בצקת בגרון וחשד לזיהום עקב שהייה של עצם זר בגרון.
אלו היו ימים קשים ביותר שבהם קיבלנו תמיכה חמה מהמשפחה, מחברים
ומצוות העובדים של חברת SRL.
אתמול בצהריים שוחררנו הביתה לאחר 6 ימים בבית החולים.
אורון נמצא כרגע בטראומה קשה והוא אינו מתנהג כבעבר אבל לפחות
הוא בבית עם ההורים שלו שמטפלים בו בחום ואהבה עד שיחלים.
אתם מקבלים רק תקציר של האירוע אבל בכל זאת אני מרגיש חובה כהורה
מודאג לספר את הסיפור שלי על מנת שאם אתם הורים לילדים תבדקו שבעתיים
את הגן שהילד שלכם נמצא בו. המצאות של נעצים באיזור סטרילי כמו איזור
שבו נמצאים פעוטות היא רשלנות של הגננת/מטפלת.
אני למדתי את זה בדרך הקשה ואני מקווה שלכם זה לא יקרה.