גרי רשף

Context_Info – משתנה גלובאלי ברמת ה-Session

ב-SQL Server אין משתנים גלובליים שקיימים מחוץ ל-Scope של הבלוק או האובייקט בו הם מוגדרים, והאופציה הכי קרובה לזה היא Context_Info שהוא מעין משתנה גלובאלי מסוג (Varbinary(128 (כלומר- יכול להכיל עד 128 תווים) שקיים עד שה-Session מסתיים.
לא ניתן להכניס לתוכו ערך באופן ישיר תוך ביצוע Cast/Convert אלא רק ערכים בינאריים (מפורשים או משתנים), למשל:

Declare @VrBn Varbinary(128);

Set     @VrBn=Cast('Hello World' As Varbinary(128));

Set     Context_Info @VrBn;

שליפת הערך מתוכו נעשית כך:

Select Cast(Context_Info() As Varchar(Max));

להלן שתי דוגמאות כיצד ניתן להשתמש בו.

העברת מידע בין פרוצדורות: קצת בעייתי לדעת בתוך הפרוצדורה מי הפעיל אותה. ניתן לאלתר פתרון מעט בעייתי אם נוסיף לכל פרוצדורה משתנה מסוג Sysname, ומי שיפעיל אותה ישלח לה את השם של עצמו (למשל- פרוצדורה P_1 תפעיל את פרוצדורה P_2 כך: Exec P_2 'P_1';). פתרון חלופי יכול להיות להכניס את השם העצמי ל-Context_Info:

Use tempdb;

Go

If Object_Id('P_1','P') Is Not Null Drop Proc P_1;

Go

Create  Proc P_1 As

Begin   Tran

Declare @VrBn Varbinary(128);

Set     @VrBn=Cast(IsNull(Object_Name(@@ProcID),'') As Varbinary(128));

Set     Context_Info @VrBn;

Exec    P_2;

Rollback;

Go

If Object_Id('P_2','P') Is Not Null Drop Proc P_2;

Go

Create Proc P_2 As

Select Cast(Context_Info() As Sysname) [Executed_By];

Go

וכעת נפעיל את פרוצדורה P_1 (שתפעיל את P_2 ותעביר לה את השם העצמי דרך Context_Info):

Exec P_1;

Select Cast(Context_Info() As Sysname) [Executed_By];

בפרוצדורה P_1 פתחתי טרנזקציה וביטלתי אותה על ידי Rollback כדי להמחיש שלמרות זאת- הערך ב-Context_Info נשמר;
והוא אמנם מוצג גם מתוך P_2 (בתוך הטרנזקציה) וגם לאחר שהריצות של שתי הפרוצדורות הסתיימו.
גם פתרון זה אינו אופטימלי ומחייב שינוי הקוד בפרוצדורה המפעילה והמופעלת, אבל נפטרנו לפחות מהצורך להגדיר משתנים..

מעקב אחר ריצה של קוד: כאשר קוד מורץ ב-SSMS ניתן לעקוב אחר הריצה דרך לשוניות ה-Results וה-Messages בחציו התחתון של המסך, וכשהוא מורץ בג'וב ניתן להפנות את החיוויים השוטפים לקובץ חיצוני; אבל כשהקוד מורץ בדרך אחרת – תוכנה חיצונית שמפעילה אותו, Service Broker, משתמש אחר שאין לנו קשר איתו וכו' – ניתן לנצל את ה-Context_Info כדי לאחסן בו חיוויים לגבי השלב אליו הגיעה הריצה. למשל:

If Object_Id('P_3','P') Is Not Null Drop Proc P_3;

Go

Create Proc P_3 As

Declare @VrBn Varbinary(128);

Set @VrBn=Cast('P_3 begins' As Varbinary(128));

Set Context_Info @VrBn;

WaitFor Delay '00:01';

Set @VrBn=Cast('P_3 in the middle' As Varbinary(128));

Set Context_Info @VrBn;

WaitFor Delay '00:01';

Set @VrBn=Cast('P_3 ends' As Varbinary(128));

Set Context_Info @VrBn;

Go

פרוצדורה P_3 מדמה ריצה בת שני שלבים, כל שלב נמשך דקה, וה-Context_Info מעודכן בהתחלה, באמצע, ובסוף.
נפעיל את הפרוצדורה מחלון חדש (New Query) ב-SSMS כך:

Select @@SPID;

Go

Exec tempdb..P_3;

Go

את מספר ה-Session ניתן למצוא אחת משתי הדרכים המצויינות בעיגול אדום,
ואנו זקוקים לו כדי לאתר את המידע בטבלת המערכת (רק דרכה נוכל לברר מה ה-Context_Info של Sessions אחרים):

Select Cast(Context_Info As Varchar) From sys.sysprocesses Where SPID=57;

ברור שיש לכתוב בתנאי את ה-spid המתאים..
כדאי להפעיל מספר פעמים במהלך שתי דקות הריצה כדי לראות כיצד הערך מתעדכן.

הערה לסיום: ניתן לקבל יכולות כאלו ואף טובות יותר בעזרת טבלאות יעודיות וקוד מתאים (למשל), אך לשימוש ב-Context_Info מספר יתרונות חשובים:
1. הוא זמין ואין צורך להגדיר דבר או ליצור אובייקטים חדשים לשם כך.
2. המידע הנשמר בו קיים כל עוד ה-Session קיים, ואינו תלוי בטרנזקציות.
3. אין צורך בהרשאות מיוחדות כדי להשתמש בו.