GadiM - Gad J. Meir
www.idag.co.il

כנס תכנה שנתי של HP במלון ממילא ירושלים

GadiM — Wed, 22 May 2013 09:03:03 GMT

להגיע לגבול של העיר העתיקה בירושלים ב 8:30 בבוקר מחייב השכמה מוקדמת אבל מה לא עושים כדי להתעדכן בכלי התכנה של HP. אז יצאתי לפקקים של הבוקר והגעתי בסביבות 9:00 שזה בסדר, כי ההרצאה הראשונה תוכננה להתחיל ב 9:15.

הייתה פינת קפה ופינת עוגות, ובשלב הזה רק מספר זעום של משתתפים, מאלה שקיבלו חינוך לקוי והגיעו כמוני, בזמן. אז ניצלתי את זה שלא היה לחץ על הקפה והעוגות והספקתי גם להכיר אנשים חדשים ולפגוש כמה לקוחות. לאט לאט העסק נהיה צפוף, ולקראת 10:00 באיחור אופנתי מקובל, הורידו את כולנו לאודיטוריום שבמרתף.

את האירוע פתח נועם צוברי, מנהל צוות ה Pre Sale, שהחכים אותנו בכמה עובדות מעניינות על חטיבת התכנה של HP. כמו למשל שהם חברת התכנה השישית בגודלה בעולם, עם מחזור של 4 מיליארד דולר, שכ - 400 מיליון מתוכו הם ב SaaS של המוצרים שלהם. יש שני נושאים חדשים יחסית' ש HP נכנסה אליהם (דרך רכישת חברות מוליכות בתחומים האלה) והם תחום האבטחה ותחום ה Big Data, ועל שניהן תבוא הרחבה בהמשך.

אחריו עלה לבמה יובל רייז, ארכיטקט תכנה בכיר, והעביר ברצף שתי הרצאות, ההרצאה הראשונה דיברה על כלי האוטומציה של HP ועל יכולות Orcastration של מערכות הייצור. חדי העין שבכם יבחינו שגם פה הוזכר המונח DevOps ואני לא אחזור כאן על האש והגופרית שאני שופך כל פעם שאני שומע את המונח הזה. מספיק כתבתי על זה.

בהרצאה השנייה שלו דיבר יובל על ניטור תשתיות ועל היכולות של מערכת ה Business Service Management לאתר חריגות תוך ניתוח סטטיסטי מדויק של המדדים באמצעות כלי BI מתקדמים, עם השם המאד מתאים Sha (שזה בדרך כלל מה שאומרים לחתול כדי שישתוק). דהיינו, אם ה CPU עבר 20 אחוז ב 7 בבוקר זה לא חריג, אבל אם הוא עבר 37 אחוז ב 12 בלילה, זה חריגה. (דרך אגב, זה פיתוח של מעבדות HP בטכניון בחיפה). הוזכרו יכולות הקונסולידציה הנרחבות של נתונים, מכמעט כל מקור נתונים ארגוני, תמיכה בעולם הנייד (כ SAAS), יכולות איתור התנהגות חריגה של משתמשים, קבלת מידע ניהולי על מכונות וירטואליות, ובסופו של דבר, איך אל מקורות המידע האלה משתלבים ביחד עם האוטומציה, על מנת לתת תגובות אוטומטיות ומהירות למגוון אירועים שקורים בשטח. אחד מתוצרי הלואי של כל זה, הוא העברת תובנות מהמידע הרב שנאסף, לאחר עיבוד BI, לגופים מחוץ לפינה הצרה של התפעול, כמו מנהלי מוצרים וגופים ניהוליים אחרים בארגון. יש גם יתרון לזה שחלק מהכלים מפותחים פה אצלנו ביהוד, כך שיש קשר קרוב יותר לגופי הפיתוח.

יצאנו להפסקת קפה וניצלתי את ההזדמנות לעשות סיבוב בדוכנים של המוצרים השונים. איחרתי כמה דקות להרצאה הבאה, של שושי גוטרייך, על כלי ה ALM של HP. היה משעשע להשוות בין כלי ה ALM של HP אל מול מה שיש ב TFS של מיקרוסופט. יש כמובן הרבה דמיון. גם אצל HP תמצא פרסונות, קישור בין כל המעורבים בפרויקט, תמיכה בכל מערכות הפיתוח כולל Visual Studio ואקליפס, תמיכה בכל כלי ה Source control המקובלים (את זה כמובן לא תמצא במיקרוסופט). יש גם בחור חדש בשכונה, תמיכה ב Agile (בעצם ב Scrum בפורמט SaaS). וכמובן, רשימה אינסופית של דוחות, כך שכל מחזיק אומצה (Stake Holder) יוכל לדעת מה קורה בפרויקט. דגש מיוחד הושם בהרצאה על כלי הבדיקה הידניים והאוטומטיים (שחלקם מפותחים אצלנו ביהוד) של HP. הוצגה יכולת לשכפל את הבדיקה בזמן אמת על כמה סביבות. וגם ניהול סביבות מעבדה. דגש על שילוב בין כל הדברים האלה לשאר השותפים ב ALM, תוך ניצול הנתונים שנאספים מכל המקורות ב"מחסן" המידע המרכזי, ויכולות הצגה מול שכבת אבסטרקציה עסקית חדשה, עם DSL יעודי.

אחריה עלה לבמה עופר שיזף, מנהל המוצר של ArcSight בחטיבה של HP פתרונות אבטחה. לומר את האמת, לא ידעתי עד לאותו רגע, ש HP נמצאת בכלל בתחום של פתרונות אבטחה, וכבר בשביל זה היה שווה לקום מוקדם בבוקר. אני לא צריך לספר לכם שאבטחה היא נושא לוהט, ומסתבר של HP יש סל מוצרים שלם בתחום. עופר הסביר את היסודות של איום חיצוני ואיום פנימי, נגע בנקודות הפחד הרגילות (פרטיות, הגנה על IP, נזקים). הסביר ש HP נכנסה לתחום על ידי קניית חברות מובילות כמו Fortify, ArcSight, Tipping point. לא, הם לא מכסים את כל התחום מקצה לקצה, אבל ממלא אף אחד בתחום ה Security לא מסוגל לעשות את זה ממילא. אבל בתחומים שהם כן מכסים, הם חזקים. Fortify מיועד לשלב הפיתוח, ומאתר בעיות אבטחה בקוד. Arc Site נועד לעולם ה Operations, ומאפשר להציף מים המידע האבטחתי, אירועים ממוקדים (שוב משהו ביהוד) ולהגיב עליהם. Tipping point הוא בתחום של איתור חדירה (התחום שפאולה מומחית בו). הבעיה העיקרית שאני נתקל בה בתחום הזה, היא חוסר המודעות של המנהלים לקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לחדור לארגונים, וחוסר היכולת שלהם לכמת את זה בכסף, ולא הכלים, אבל זה נושא לפוסט אחר (איל"ז).

יצאנו לארוחת צהריים. אני לא חזק מי יודע מה בארוחות, כך שגמרתי מהר והלכתי לבדוק בדוכנים את כל מה שהראו לנו בשקפים. כשכולם גמרו לאכול ולהסתובב ירדנו בחזרה לאודיטוריום להמשך היום.

את ההרצאה הבאה נתן משה גולדברג, והיא עסקה ברכש נוסף של HP, מסד הנתונים Vertica ואיך כל זה מסתדר יפה עם Big Data ועם אנליזה מהירה של BI. לומר את האמת, מסדי נתונים, זה לא תחום שאני עוקב אחר החידושים בו, וגם הרקע התיאורטי שלו לא משך אותי אף פעם. זו הסיבה שלא הכרתי את פרופסור Michael Ralph Stonebraker, את התרומה התיאורטית והמעשית שלו בעולם מסדי הנתונים, ובטח שלא הכרתי את נושא ה column-oriented DBMS. הנה עוד דבר, שרק בשבילו היה שווה לי להגיע לירושליים מוקדם בבוקר. העולם של Big Data הוא עולם מעניין, אבל כמו בסטטיסטיקה יש לו את הסכנות שלו. כמו שבסטטיסטיקה אתה יכול להגיע לאיזה מסקנה שאתה רוצה תלוי איך אתה חוקר את הנתונים, בעולם של Big Data זה יכול רק להחמיר. מצד שני אם נרצה או לא נרצה, Big Data נמצא והולך להישאר אצלנו, ומסד נתונים שעובד על עמודות במקום על שורות, ונותן לך מקביליות "אינסופית" אוטומטית, זה כלי חזק, שטוב לדעת שהוא קיים.

ההרצאה האחרונה הייתה "הרצאת העשרה", כדי לתת לכל מי ששרד את היום איזה שהוא בונוס. את ההרצאה העביר נועם מנלה, והיא עסקה ב"תודעה שמתעצבת מחדש". כבר מזמן לא נהניתי מהרצאה כפי שנהניתי מההרצאה הזו. היא עסקה בשינוי שהעולם עובר, ובמשמעות של זה על כולנו. אני יודע שזה נשמע רע, פילוסופי, ערטילאי וגיקי, אבל הייתם צריכים להיות שם כדי להבין שזה היה פשוט מאיר עיניים. אני לא מסוגל להעביר בכתב את החוויה, אבל את התובנות אנסה לשלב בפוסט אחר (איל"ז). ותודה ל HP על שהביאה אותו לשם.

מילאנו חוות דעת וקיבלתי בתמורה מתנה, מטען חירום לטלפון סלולרי (מאד שימושי). ויצאתי לפקקים של ירושלים בדרך הארוכה לשפלה.

ניהול תשתיות- כל מה שחדש חשוב ו...מעניין 20130520

GadiM — Mon, 20 May 2013 14:50:00 GMT

המפגש הזה הינו חלק מסדרת מפגשים המוקדשת לאוכלוסיית מנהלי התשתיות. לסדרה כולה קוראים Tech Days 2013, והסיבה העיקרית שהתעוררתי מוקדם בבוקר כדי להגיע למפגש הזה, היא ששני נושאים שנוגעים ישירות לתחומי ההתמחות שלי כיכבו באירוע הזה.

את האירוע פתחה קרן רייטן במסגרת תפקידה כשמרטף של קהילות המפתחים ואנשי התשתיות. אז מי שלא מעודכן ולא יודע על מגוון הפעילויות והאירועים שמיקרוסופט עושה לאנשי התשתיות, מתבקש לעשות Like לדף ה Facebook של הקהילה, להציץ מדי פעם בבלוג של הקהילה, ולהירשם לקבלת דף המידע החודשי לקהילת התשתיות בדואל. להלן הקישור לגיליונות האחרונים של המידעון, הקישור להרשמה מופיע בצד שמאל למטה באזור של הלינקים השימושיים.

ההרצאה הראשונה הועברה על ידי קובי לוי ושחר בנד שדיברו על חידושים ב System Center Configuration Manager 2012 SP1, אני לא הולך לסכם כאן את כל ההרצאה אבל כמה נקודות שקפצו לי לראש. קודם כל למי שעוד לא תפס, כל העולם המיקרוסופטי, מנוהל כיום עם Power Shell. אם אתה לא מכיר את הכלי, הגיע זמן שתלמד אותו לעומק, אחרת אתה מעכב את הקריירה שלך וגם גורם נזק לארגון שלך. דבר נוסף שכדאי לזכור, זה שיש מסביב למוצר גם קהילה עולמית, שמייצרת כלים שכדאי לדעת עליהם כמו למשל Right Click.

האולם היה מלא מפה לפה, ההרצאה הייתה גדושה, אז דבר ראשון שעשיתי כשיצאנו להפסקה היה לארגן לעצמי עוד כוס קפה כדי להיות ערני להרצאה הבאה.

להרצאה השנייה עלו לבמה יניב שמולביץ ממיקרוסופט ושרון אברבנל מ Yside, כדי לדבר על ניפוי ואיתור תקלות בסביבת NET. באמצעות ה APM של SCOM 2012 SP1. ההרצאה התחילה בדיבורים על הזימזומילה (BuzzWord) החדשה, הלהיט התורן, הלא הוא ה DevOps. כל מה שאתה צריך כדי שמפתחים ישבו וידברו עם אנשי התשתיות זה DevOps והבעיה פתורה. כל פעם שאני שומע את המונח הזה נשרף לי הפיוז. כאילו שקונקטור שמחבר את SCOM עם TFS, ומאפשר לאנשי התשתיות לפתוח תקלות ישירות מול המפתחים ב TFS, זה כל מה שצריך, כדי שיהיה DevOps. והבעיה של התקשורת בין שני השותפים בעל כורחם האלה, תיעלם כבמטה קסם. אני מלווה את הנושא של מפתחים מול אנשי תשתיות כבר הרבה שנים, ואני גם יודע מה צריכים לעשות המפתחים כדי להכין את היישום לסביבת הייצור, וגם מה צריך לעשות מערכתית, כדי שמי שמגדיר את הדרישות לפרויקט יכלול בתוכו את ה Features הנדרשים לתפעול נכון בסביבת הייצור. אני מדבר על זה כבר שנים (כולל לפני כמה שבועות ב SDP של סלע), ולא חיבור פיזי בין TFS ל SCOM זה פתרון הקסם.

גלשתי קצת הצידה כי קפץ לי הפיוז, אבל בואו ונחזור ל APM, שהוא אחד התוצרים של רכישת חברת AviCode על ידי מיקרוסופט. יצא לי לפגוש את AviCode אצל יותר מלקוח אחד, וזה שהוא משולב כיום בכלים של מיקרוסופט גורם לי לרגשות מעורבים. נתחיל מהצד החיובי, כל כלי שמאפשר לאסוף מידע בזמן אמת ממערכות ייצור, ומסוגל להעביר אותו בפורמט נוח ולעיס למפתחים, הוא כלי טוב. וה APM עושה את זה היטב. אבל יש גם נקודת סכנה. הכלי הזה מאד רגיש לקינפוג נכון (דבר שגם הודגש בהרצאה), אם אתה אגרסיבי מדי בבחירת הפרמטרים, סביבת הייצור שלך תתחיל לזחול. אם אתה עדין מדי בפרמטרים, אתה יכול לפספס את הבעיה. זה לא כלי לטירונים ואתה צריך לעבוד איתו מאד בזהירות.

אבל מה שמפריע לי בכלי הזה (ובהרבה כלים אחרים), זה שהם באים לפתור בעיה, שהייתה צריכה להיפתר כבר בשלב ה Design של היישום. כל כלי אוטומטי גנרי, תמיד ייתן לך את הנקודה שבה קרה ה Exception, אבל הוא לא יכול לתת לך את הקונטקס של התקלה, ומה המשמעות האפליקטיבית שלה. המפתחים הם אלה שיודעים את הפרטים האלה, ובתכנון נכון של טיפול בתקלות, הם היו צריכים לדווח את זה לאנשי התשתיות, ברגע הארוע בעצמם, עם הקונטקס, ועם המשמעויות. ולא לחכות שכלי חיצוני, יאתר שיש בעיה, וידווח את מה שהוא חושב כתקלה לאנשי התשתיות, ומשם יתחיל הטלפון השבור, שעולה לתפעול השוטף כל כך הרבה זמן וכסף.

עד שהמפתחים לא יקבלו את השילוב עם SCOM ו APM כדרישה מפורטת של Feature במוצר, ועד שהם לא ישלבו Instrumentation במוצר שהם מפתחים כדרישה הכתובה במפרט, כל הדוחות היפים של ה APM, ישמשו ככלי עזר נוסף למנהלה, כדי לראות שיש להם בעיות במוצר (כאילו שהם לא ידעו את זה קודם), ויוליכו לשרשרת אינסופית של תיקונים נקודתיים של בעיות קצה, מבלי לפתור את הבעיה האמיתית, שמסתתרת מאחורי כלל הבעיות האלה. אף כלי לא יכול לפתור בעיות תקשורת, ועד שאנשי התשתיות לא יהיו חלק שווה ערך בצוות הפיתוח, הבעיה האמיתית לא תיפתר. ואתם מוזמנים להסתכל בשבלונת ה MSF של ה TFS, כדי לראות שזו דרישה, שקיימת בהנחיות של מיקרוסופט לפרויקטי תכנה, כבר עשרות שנים.

ההרצאה האחרונה היתה של בני לקונישוק, ועסקה במה חדש ב Windows 8 מבחינת יכולות, מימשק משתמש, ביצועים, וגם מעט מדי על ה WPA, שזה כלי חזק מאד שמשתמש ב ETW על מנת לתת את המידע הנדרש לאיתור תקלות מורכבות. ההרצאה קוצרה קשות על מנת להספיק ולעמוד בלוחות הזמנים שגלשו, וחבל, כי הנושאים שהוא העלה בהרצאה, הם המוטיבציה הטובה ביותר כדי לשכנע כל איש תשתיות, לעבור ל Windows 8 ול Windows server 2012 כמה שיותר מהר. מבחינתי, הנושא הכי חשוב היה הדגש, שבני שם על ETW, שהיא למי שלא יודע, תשתית תקנית שנמצאת בעולם החלונות, מאז Windows 2000, ואין כמעט מוצר במיקרוסופט, שלא משתמש בה ככלי Instrumentation.

על TechEd 2013 ועל Build 2013 ועל מה שביניהם

GadiM — Tue, 14 May 2013 14:31:51 GMT

למיקרוסופט ישנם כמה אירועים גדולים שמיועדים לקהל הרחב. הידוע והמוכר מכולם הוא ה TechEd, שמתרחש בארה"ב, וכמה שבועות לאחר מכן הוא מיוצא לאירופה. יש גם יצוא ליבשות אחרות כמו אוסטרליה וניוזילנד, בקיצור, ענף יצוא שלם. TechEd בהגדרה נועד לכסות את המצב הנוכחי של הטכנולוגיה. את החידושים מיקרוסופט מציגה בכנס אחר, כנס Build, שזה מיתוג חדש ויותר קרוב לקצה הטכנולוגיה, של מה שהיה מוכר בתור PDC (דהינו Profesional developers confrence). ב Build מיקרוסופט מציגה את העתיד הצפוי ברמה של אלפא וביתא. מבחינת לוחות זמנים, מיקרוסופט עושה TechEd פעם בשנה, ואילו את Build היא עושה רק כשיש לה משהו חדש ומיוחד לומר לאוכלוסיית המפתחים, מה שאומר שבדרך כלל התאריך של Build לא ידוע מראש.

זו תמיד שאלה קשה באם זה מוצדק להשתתף בכנסים האלה. קודם כל בגלל שכל החומר המקצועי וההרצאות מופץ ב Live באינטרנט תוך כדי האירוע, ולמי שפיספס את ה Live,הוא ניתן להורדה בכל הפורמטים המקובלים תוך כמה ימים באופן חופשי. גם ל TechEd וגם ל Build. ה Virtual Labs זמינות באינטרנט גם למפתחים וגם לאנשי תשתיות.

העלות היא בסביבות ה 2,000 דולר, טיסה עוד 1,200 דולר, מלון עוד 750 דולר. בקיצור תגיד שלום ללפחות 4,000 דולר מהתקציב לכל סיבוב כזה. מי שהולך ל TechEd האירופאי, חייב להיות משוגע על כל הראש. המחירים באירופה הרבה יותר גבוהים ולנסוע לארה"ב כולל המלון והטיסה, זה פחות מעלות הטיסה והמלון לאירוע האירופאי. גם בשער דולר נמוך כמו שיש לנו עכשיו, זה עדיין הרבה מאד כסף, בעיקר למי שזה יוצא (כמו במקרה שלי) מהכיס האישי שלו.

כדי להקל עלי ועל שכמותי, הכינה מיקרוסופט מסמך מעוצב ויפה בשם Convince your boss (משום מה בפורמט PDF ולא XPS). במסמך שני עמודים בלבד, כתובים באותיות קידוש לבנה, ובאנגלית פשוטה, כך שאפילו הבוס שלך יוכל להבין מה כתוב שם. אבל גם אחרי שקראתי אותו לעומק, המשכתי להתלבט.

בקיצור, התלבטתי עד ליום הכמעט האחרון של ה Early Bird של ה TechEd ולבסוף נשברתי ונרשמתי (בעיקר בגלל שזה יצא טוב עם ביקור אצל לקוח בארה"ב). ואז, שבוע אחרי זה, הכריזה מיקרוסופט על ה Build. יופי נחמה, לא רק ששמו את ה Build שבועיים אחרי ה TechEd, אלא שהוסיפו חטא על פשע ושמו אותו בתאריכים חופפים ל TechEd של אירופה (מתאים לאמריקאים להתעלם מזה שיש עוד עולם שלם מחוץ לאמריקה).

בניגוד ל TechEd ה Build זה משחק אחר לגמרי. פרט לרמזים כללים, אין בדרך כלל הרבה מידע על מה שהולך לקרות שם, וכל מי שנרשם לאירוע הזה בעצם לא יודע למה בדיוק הוא נרשם. אבל מאחר וזה המקום שבו מקבלים ליד את העתיד הטכנולוגי של מיקרוסופט, אז למרות הערפל, האירוע Fully Booked תוך כמה שעות. כאשר רק הזריזים ביותר מספיקים להירשם במחיר המוזל של ה Early Bird. כמובן שהשתתפתי במשחק, והצלחתי להירשם לפני שהארוע (כצפוי) נסגר להרשמה (בניגוד לפעם הקודמת).

בקיצור, חודש יוני לא הולך להיות קל ואני אסבול מהרבה Jet Leg ואצטרך לעבוד שעות נוספות כדי לכסות את החור בתקציב, אבל בתמורה יהיו לי הרבה נושאים חדשים ומעניינים לכתוב בבלוג איל"ז (ולא שחסרים לי כרגע). אז מי שנוסע ל TechEd או ל Build שיעדכן אותי.

ההרצאות שלי בכנס Sela Developer Practice 2013

GadiM — Tue, 14 May 2013 10:45:00 GMT

כנס Sela Developer Practice של חברת סלע, מתרחש פחות או יותר פעמיים בשנה, באזור תל אביב. הכנס הזה נכנס טוב בחלל החסר שהותירה מיקרוסופט כשביטלה את כנסי TechEd Israel שנערכו בזמנו באילת. השנה נערך הכנס בין התאריכים 5-9 למאי כאשר היום הראשון הוקדש ל Pre Coference , שני הימים הבאים להרצאות Break Out ושני הימים הבאים להרצאות Post Coference. היו 6 הרצאות Break Out ליום, באורך של שעה כל אחת, בארבעה מסלולים שונים. הרצאות ה Break Out נערכו במלון קראון פלאזה על חוף ימה של תל אביב. הרצאות ה Pre וה Post conference היו בפורמט של יום שלם על נושא, תשעה במקביל, ונערכו במתקן ההדרכה של חברת סלע ליד קניון אילון ברמת גן.

בסך הכל היו בארוע 77הרצאות, 46 קצרות של שעה, ו 32 ארוכות של יום. ההרצאות הועברו על ידי 39 מרצים, כולל מרצים שהגיעו במיוחד מחו"ל. בארוע השתתפו סדר גודל של 1,500 משתתפים שזו כמות שלא הייתה מביישת גם את Tech Ed אילת. עד כאן סטטיסטיקה יבשה. ואני מחוייב לסטטיסטיקה כדי לבסס על עובדות, את המשפט הבא: זה הכנס המקצועי הגדול ביותר בתחום הפיתוח, שנערך בקביעות בארץ. זו עובדה, ולא חוות דעת סובייקטיבית. וחוץ מזה מותר לפרגן.

לצערי אני לא יכול לספר לכם יותר מדי על מה שקרה בכנס, כי ביקרתי בו רק בימי ההרצאות שלי, וגם שם לא היה לי הרבה זמן פנוי להסתובב. אבל ממה שראיתי היה צפוף מאנשים, והאוכל במלון היה מעולה.

במסגרת הכנס העברתי שתי הרצאות קצרות, ויום אחד ארוך. ההרצאות הקצרות היו על הכנת היישום לסביבת הייצור, ועל הכלים של Sysinternals, והיום השלם היה על המעבר מ C# ל C++ ובחזרה.

ההרצאה על הכנת היישום לסביבת הייצור עסקה, כמו תמיד, בנתק בין המפתחים לסביבת הייצור. היום יש לזה שם חדש, DevOps, אבל בסופו של דבר, מדובר פה על מה יכולים לעשות המפתחים בזמן הפיתוח, על מנת לחסוך בצורה משמעותית בעלויות התפעול השוטף של היישום בשטח. ויש הרבה מה לעשות. למי שמעוניין בשקפים, הם נמצאים כאן. למי שמעוניין ביום הדרכה המיועד למקבלי החלטות, ולאלה שכותבים דרישות ממערכות תכנה. יום שמסביר מה צריך להוסיף לרשימת ה Features, כדי שהיישום יהיה ידידותי לסביבת הייצור, מוזמן לחטט כאן. מי שמעוניין בקורס בן שלושה ימים, שמיועד לצוותי פיתוח, מפתחים בכירים, מנהלי פיתוח, וכל מי שאמור לדעת אייך ליישם בפועל את הדברים האלה בקוד, מוזמן להציץ כאן.

ההרצאה על הכלים של Syainternals הייתה אתגרית במיוחד, כי בלתי אפשרי לכסות 71 כלים בפחות מ 60 דקות. החלטתי להתחיל דווקא מהכלים שפחות מוכרים למפתחים, ולא לגעת בכלל בכלים שכולם מכירים. אבל גם כך הספקתי בקושי רבע ממה שרציתי. למי שמעוניין השקפים נמצאים כאן.

היום המלא על מעבר מ C# ל ++C וחזרה' היה היום המעניין ביותר מבחינתי. יצא המזל והכיתה הדחוסה התחלקה פחות או יותר שווה בשווה בין כאלה שבאו מעולם ה ++C ורצו להכיר את C# וכאלה שבאו מעולם ה C# ורצו להכיר מה ++C יכולה לתת להם. מה שהפך את היום למאתגר במיוחד, כי כל צד משך לכיוון שלו, והשאלות שעלו מצד המשתתפים חייבו הרבה פעמים ירידה לעומק. כמובן שאי אפשר לכסות את כל הפרטים ביום אחד, אבל הספקתי את כל מה שתכננתי להעביר, כולל קצת C++/CLI. למי שמעוניין השקפים נמצאים כאן.

ארוע ה Demo Day של המחזור השני בחממה של מיקרוסופט במרכז נא לגעת בנמל יפו

GadiM — Tue, 23 Apr 2013 13:02:26 GMT

בתרבות חברות ההזנק, טקס ה Demo Day מקביל פחות או יותר לתעודת הבגרות שמקבל הבוגר מהחממה בדרכו לצאת לחיים עצמאיים. ביום הזה מציגים בוגרי החממה את המוצר, הצוות והמודל העסקי, במצגת קצרה (חמש דקות לכל היותר), בפני משקיעים פוטנציאליים ושאר בעלי עניין, כדי לקבל מימון להמשך הדרך. זו גם הזדמנות לחממה להציג את עצמה בפני היקום הזה של חברות ההזנק וספקי השרות המלווים אותם, ולהתפאר בהישגים של בוגרי החממה, בדיוק כמו שבית ספר מתגאה באחוזי ההצלחה בבגרות ובבוגרים שלו.

המאיץ של מיקרוסופט הינה משהו מיוחד בנוף החממות בארצנו וכבר כתבתי עליה פה ושם בבלוג שלי. אחד הדברים שמייחדים אותו, היא שהוא לא גובה תשלום בשום צורה שהיא (לא בכסף, לא ב IP, לא באופציות ולא בשווי עסק) מחברות ההזנק שמתקבלות אליו. ובתמורה הוא נותן אירוח חינם של ארבעה חודשים שכולל מקום, תכנה חינם לשלוש שנים, ליווי צמוד של מנטורים מהטובים בתעשיה ושימוש נרחב ברשת ה Networking של מרכז המו"פ של מיקרוסופט. והכי יפה, אתה לא חייב לעשות את המערכת שלך עם התוכנות של מיקרוסופט או שרותי הענן שלה. בעולם הזה שבו אף יועץ או מנטור לא מתחיל לדבר איתך לפני שהוא לוקח כסף ו/או אחוזים, זה בהחלט חריג.

לפני שניגש למה שקרה בארוע, כמה מילים על המקום. מי שלא מכיר את מרכז נא-לגעת מוזמן להכיר אותו. המטרה שלו היא ליצור דיאלוג בין החברה לבין חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים ולעזור לשלב אותם בחברה. יש להם קפה, מסעדה ותיאטרון שכל הצוות שלהם מורכב מחרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים. אתם מוזמנים לקנות כרטיס להצגה או להזמין מקום בסדנה או סתם לבוא לאכול במסעדת Black Out או לבלות בקפה קפיש להנות מחוויה מהממת, וללמוד באותה הזדמנות משהו על עצמכם ועל השונים מכם. יפה מצידה של מיקרוסופט לערוך את האירוע דווקא במקום הזה.

הארוע היה למוזמנים, ובדוכן ההרשמה קיבלתי תג. היו צבעים לרצועה של התגים, וששאלתי למה, הסבירו לי שהאדומים זה לכאלה שיש להם כסף (מלאכים, קרנות הון סיכון וכו'). לי כמובן אין כסף, אז קיבלתי רצועה ירוקה. התערבבתי בקהל כשאני פוגש מכרים ותיקים (כולל כאלה שלא ראיתי כמה עשרות שנים) ומנסה להתחמק משלל החטיפים והמתאבנים שחולקו ביד נדיבה על ידי המלצרים (להזכירכם, חרשים, אבל קשובים מאד לכל צורך של הלקוחות) וחשבתי איך להעביר את התחושה של המקום. אז החלטתי לנסות את הצילום הפנורמי בטלפון שלי. זה לא הלך חלק, כי אנשים כל הזמן זזו ממקום למקום ובילבלו את התכנה. אבל בסוף הצלחתי.

לאחר שהתמנגלנו מספיק נפתחו הדלתות לאולם שהיה מלא מפה לפה, החברה עם השרוכים האדומים קיבלו מקום קדימה ואני התיישבתי, כהרגלי, בסוף, בעמדה שאפשרה לי לצלם בלי להפריע.

את הערב פתח חנן לביא, מנהל החממה, באנגלית, ולאחר הקדמה קצרה הזמין את טליה מ-נא לגעת, שהציגה לנו בכמה מילים את המקום ואת הפעילויות המגוונות שנעשות בו. ואז חזרנו לחנן שהזמין את צחי ויספלד שהסביר על החממה ועל ההצלחות שלה ועל ה Demo Day שהיא הולכת לעשות עם הבוגרים של המחזור השני במאי בעמק הסיליקון, על שיתוף הפעולה עם האקדמיה ועם הטכניון. צחי הבהיר שכולם מדברים באנגלית בגלל שיש לנו אורחים מיפן, פינלנד, צרפת, קוריאה, סינגפור, תורכיה, אמריקה, וגם כמה ישראלים. המודל של מיקרוסופט מושך הרבה תשומת לב, בעיקר בגלל שלמרות שזה רק המחזור השני, אחוז ההצלחה (דהיינו אלה שקיבלו מימון ומתקדמים הלאה) גבוה מהמקובל בתעשייה הזו, ולכן באים גם מחו"ל ללמוד איך בדיוק עושים את זה בארץ. אור לגויים או לא אור לגויים, אני חושב שהסיבה היותר מוצדקת לשימוש באנגלית זה לעשות הכנה טובה לסיליקון ואלי. והנה למי שמעוניין, סרט וידאו קצר על המחזור הקודם של המאיץ.

ואז התחיל המרוץ, שלושה עשר פיצ'ים, דקה מבוא של מנטור או מממן, וחמש דקות לכל פיץ' חמש דקות של תהילה, שאם לא עשית אותם נכון ומקצועי, לא בטוח שתהיה לך הזדמנות נוספת (אם כי במקרה הזה, ניתן היה להתייחס לזה כתרגיל על רטוב, לקראת האירוע הגדול במאי בעמק הסיליקון).

אני חייב לציין שכל המצגות היו מקצועיות, עם תמהיל נכון של הצגת הרעיון, המוצר, המודל העסקי, הצוות שמאחורי המוצר, וכל שאר הדברים שמלאך או קרן הון סיכון מצפים לקבל, לפני שהם מחליטים אם שווה להם לפגוש את חברת ההזנק לפגישה נוספת. ניכר היה שנעשתה פה עבודת הכנה יסודית, ומגיע לכל המשתתפים (וגם לצוות של החממה) kudos.

להלן התקציר לפי סדר ההופעה, הלוגו מוליך לקישור של חברת ההזנק באתר המאיץ.

אתה הולך לבשל מתכון, מה מסתתר מאחורי המתכון מבחינה בריאותית בשפה ברורה לכל נפש, כולל Drill Down לפרטים אם זה מעניין אותך, התאמת כמויות למספר שונה של מנות, טיפים, עצות טובות, ספריית מתכונים ועוד.

לא תמצאו עליהם הרבה חומר כי הם עדיין במוד stealth. שפע הסבירה לקהל את ההבדל בין Shopping לבין קניה. זה נשמע קצת לא פוליטיקלי קורקט אבל המציאות היא שקניה זה לבחורים בלבד. Shopping לעומת זאת זה משהו אחר לגמרי, כי נשים עושות את זה אחרת. אתרים והרשת בכלל, לא נותנים חווית Shopping, אלא חווית קניה, ואת הפער הזה Shopetti הולכת למלא בשביל הנשים, האימהות וכל מי שבא מנוגה שזה שוק עצום.

באירועי ספורט (ואחרים) יש מסכי ענק. לכל אחד בקהל יש טלפון חכם. החיבור ביניהם שווה הרבה כסף למארגני האירוע ולבעלי עניין אחרים. על המסכים מופיעות שאלות טריוויה (או משהו אחר שמחייב תגובה). הקהל מתחבר למערכת, משיב, מקבל כיבודים, מחזק את הקשר למותג, ובדרך מספק את כל פרטי הפרופיל שלו למערכת.

מודיעין עיסקי בזמן אמת זה דבר יקר, לעקוב אחר המתחרים שלך, לדעת מה הם עושים עכשיו, מה מתפרסם עליהם ואיך זה משפיע עליך, ולקחת החלטות בהתאם. זה דבר שיכול להיות, בשוק תחרותי, ההבדל בין להיות או לחדול. חברות שעושות את זה עבורך, לוקחות סכומי עתק, בגלל שזה תהליך עתיר עבודה. שרות המבוסס על תכנת מחשב מתוחכמת, עם יכולת ניתוח מבוסס בינה מלאכותית, תספק לך את אותו מידע, בחלק קטן מהמחיר. מה שמאפשר לעסקים קטנים עם תקציב מוגבל, ליהנות מיתרונות המודיעין העיסקי הממוקד. אתה מוזמן להצטרף לתכנית הביתא, הכניסה חינם.

נו אז קיבלת הוראות מהרופא, האם הבנת אותם ? אתה בחור זהיר וקראת את הדף המצורף לתרופה, האם הצלחת להוציא מתוכו מה באמת חשוב לך, מתוך הז'רגון הרפואי ? בארה"ב אחד מתוך שש חולים, מגיע למיון בגלל אי הבנת ההוראות הרפואיות. הנה הפתרון, סרט וידאו מותאם אישית, עם אנימציה ואפילו עם תמונות של הכדורים האמתיים, המסביר מכל המלל רק את מה שרלוונטי לגביך, בצורה פשוטה ומובנת לאדם הפשוט, וללא מונחים רפואיים מסובכים. מונע אי הבנות, מציל חיים, והכי חשוב, חוסך כסף לביטוחים הרפואיים.

כמה מכם ניסו אי פעם ללמוד נגינה והתייאשו באמצע הדרך ? זה לא כף לתרגל את אותו שיר מול עמוד התווים כמה שעות טובות, זה פשוט משעמם. כאן לימוד הנגינה הופך למשחק משעשע. לא חשוב באיזה כלי תנגן, תבחר איזה שיר שאתה רוצה, המערכת תדריך אותך צעד צעד, תמתין לך עד שתשמיע את הצליל הבא, תראה מצג אצבעות, תיתן לך חיזוקים וציונים, ותציע לך לאן להתקדם בהתאם לרמה שלך. המוטו שלהם "אנחנו עושים כוכבי רוק"

יצירת חיבור בין חובב הספורט לתחנה שמשדרת את אירועי הספורט, והארכת זמן השהיה של הצופה באתר שווה הרבה כסף. המערכת מאפשרת לייצר קליפ וידאו מותאם לפי מילות המפתח שאתה מספק. היא עושה את זה בצורה אוטומטית וללא מגע יד אדם, במקום התהליך היקר של ה Post Production שלוקח שעות ודורש מיומנויות. את הקליפ אתה יכול לערוך, לשתף, לצרף למאמר וכו'.

כשאתה שואל את החברים בפייסבוק שאלה, אתה מקבל המון תגובות. אבל כדי להוציא מכל התגובות את התשובה שאתה רוצה, אתה צריך לנתח את כל התשובות ולכמת אותן, ואף אחד לא באמת מבצע את זה. התכנה הזו מאפשרת לך לקבל במסך אחד את השורה התחתונה, כולל חלוקה דמוגרפית ופרטים רלוונטיים נוספים. טוב לשאלות כמו "האם הכובע מתאים לי" וגם לשאלות מורכבות יותר, של מבחני A-B של מוצרים רציניים לחברות מסחריות. אתם מוזמנים להוריד את התכנה ולנסות בעצמכם.

כל הארגונים הגדולים עוברים ל SAAS, אבל SAAS זה המון יישומים שכל אחד מהם נמצא בשימוש אצל קבוצות משתמשים אחרות והתוצאה היא תוהו ובוהו ענק שבסופו של דבר גורם לארגון לשלם הרבה על Over Subscription כי אף אחד לא יודע באמת מי משתמש במה וכמה. והנה הפתרון, תכנה SAAS שמנהלת את כל שאר תוכנות ה SAAS של הארגון. מודד שימוש ומאפשר לך לבטל מנויים מיותרים, לבצע אופטימיזציה וניהול מסודר ומחזיר את הבקרה למחלקת ה IT.

רובנו צלמים מחורבנים (ראו את התמונות שלי כדוגמא). צלמים מקצועיים משתמשים במומחים של פוטושוף כדי להפוך תמונה רעה לתמונה טובה. לרובנו אין פוטושוף מותקן וגם אם יש לנו, זה כלי שדורש מיומנות וידע שחסר לרובנו. המוצר הזה עושה פוטושופינג אוטומטי לתמונה שלך, כאילו עבד עליה גרפיקאי כמה שעות טובות, בלחיצת כפתור וללא מגע יד אדם. אתה מצלם מישהו שנראה כמו הצרות שלך, ולאחר השיפור אתה מקבל בלונדיני עם עניים כחולות. לא מאמין ? רוצה להצטרף לביתא ? בבקשה, הנה הקישור.

רובנו מגיעים באיזה שהוא שלב לצורך בפיזיותרפיה ולא משנה אם אנחנו ספורטאים חובבים או סתם זקנים. ללכת למרפאה לעשות פיזיותרפיה זה לא כף גדול ואנשים מדלגים. ואם הם כבר עושים את זה אז מחפפים, ואם מקבלים תרגילים הביתה, מחפפים עוד יותר. כאן אתה מקבל וידאו אינטראקטיבי, עם הוראות שאתה עושה בזמנך הפנוי בבית, אתה מצולם ומקבל משוב תוך כדי התהליך, ולפיזיותרפיסט שלך (שהקצה לך את ההנחיות) יש אפשרות לראות מה עשית, לתקן, לשנות, ולתת בקרת איכות מבלי לעזוב את שולחן העבודה שלו.

מאפשר למפתח משחקים להתרכז בדברים החשובים ולא בכל הפעולות האפורות שאותם מספקת התשתית של המוצר. או בקיצור תשתית ענן ל Game as a Service. מי שעוסק בתחום המשחקים קלט ישר, אני לצערי לא בתחום אז לקח לי יותר זמן.

גם כן במוד stealth. מאפשר לחברות לשתף מידע של החברה לכל מכשיר נייד שהעובדים משתמשים בו, ללא תלות בקוד, ובחמישה צעדים פשוטים. כל זה תוך שמירה על אבטחת מידע, הרשאות, שינוי נתונים רק למי שמותר, ויכולת הצגת הנתונים במגוון אפשרויות רחב.

כאן הסתיימו המצגות, חנן נתן כמה מילות תודה, בעלי השרוכים האדומים ירדו למפגש סגור לקהל עם חברות ההזנק של המאיץ כדי לדבר על כסף. מאחר וכסף לא מעניין אותי (אין לי), יצאתי עם כל השאר לשקיעה היפואית. נהניתי מאד מהאירוע, אין מה לעשות, אנחנו מעצמה של סטארטאפים.

אם זה מעניין מישהו, ההרשמה למחזור השלישי של המאיץ החלה. פרטים נוספים בקישור הבא. קצת סטטיסטיקה: למחזור השני נרשמו קרוב ל 300 ונתקבלו 13. בהצלחה בתהליך הסינון לכל מי שהולך להירשם. אם מישהו מחברי וידידי שוקל מועמדות, שירים אלי טלפון, אני תמיד שמח לעזור.

על Hacking, פריצת מערכות ועל Paula Januszkiewicz

GadiM — Mon, 15 Apr 2013 12:56:21 GMT

פאולה עוסקת בתחום של פריצה למערכות מחשב. זה תחום שה perception שלו בקהל הרחב שונה מאד מאיך שהוא נתפס על ידי מי שנמצא בתחום. אצל הקהל הרחב להיות האקר זה Cool. בסרטים זה בכלל מישהו חתיך כמו רוברט רדפורד בסניקרס או פאנקית החיה בשולי החברה כמו בנערה עם קעקוע של דרקון. מצד שני אצל הזכרים בעיקר, אם זה לא הגיבור הראשי, זה יהיה מישהו שמן, דחוי חברתית, עם משקפיים עבות, כאילו כדי לומר לנו, שרק מי שמנותק מהעולם יכול להיות מקצוען בתחום של חדירה למערכות מחשב. עד כאן החיים בסרט.

הקהל הרחב לא תמיד מקשר בין התדמית ההירואית של ההאקר, לבין המציאות, שבה האקרים הם כלי שרת בידי ארגוני פשע הגונבים כספים מחשבונות הבנק שלנו, או מבצעים סחיטה של דמי חסות מגופים ומאנשים פרטיים. אם אתה בצד הקורבן אתה תחת האיום של הפלת מערכות המחשב שלך או פרסום חומר מביך עליך או שמישהו ישתלט על חשבון הבנק שלך. ועוד לא נגענו בכלל בתפקידם של ההאקרים בהורדת רמת חיי האינטרנט שלנו, על ידי גניבת רוחב הפס של כולנו לביצוע תקיפות פוליטיות ו/או לשיגור דואר זבל. האינטרנט הוא עולם ללא חוקים מוסדרים. החוזק שלו, זה שהוא פתוח לכולם וחופשי ממגבלות, הוא גם החולשה שלו, שכן מי שלא מתנהג לפי הכללים פוגע בכולנו.

נושא של פריצה למערכת מחשב בארגון הוא בסופו של דבר עניין של ניתוח סיכונים. ככל שהנזק שנגרם לך מהפריצה גדול יותר, סביר להניח שכך תשקיע יותר כסף בהגנה. אבל כפי שפרופסור דניאל כהנמן הסביר לכולנו, האדם אינו יצור תבוני, וההחלטות שלו לא תמיד נובעות מהגיון צרוף. להיפך, הרבה פעמים ההחלטות ה"הגיוניות" שלנו נובעות מתחושת בטן או אפילו מפחות מזה. ואני אוכיח לכם שזה נכון גם בתחום האבטחה תוך כמה שניות.

שאלו את עצמכם מה הנזק שיגרם לכם ו/או לארגון שלכם מחדירה למערכת המחשב שלכם או של הארגון שלכם. האם אתם יכולים לכמת את הנזק הזה בכסף ? אם התשובה היא אני לא יודע ו/או אני לא יכול להעריך (שזה כבר אומר משהו) נסו לפחות לתת סדר גודל.

ועכשיו לשאלה השנייה, היא מה הסיכוי שיפרצו אליכם. כאן אם לא אכפת לכם אני אתן את התשובה, ככל שאתם מוגנים פחות, זה כבר לא סיכוי אלא וודאות. וככל שיש למישהו אינטרס לחדור אליכם, זה שוב כבר לא סיכוי אלא וודאות. וחשוב להבין שגם אם אתה לא "מטרה אטרקטיבית", אם אתה לא מוגן מישהו כבר יפרוץ אליך.

מאחר והסיכון זה מכפלה של הסיכוי בנזק, אז קחו כהנחת ייסוד שמישהו כבר פרץ אליכם ולכן הנזק כבר שם. ושלא תגידו שלא אמרתי לכם. אבל אם נחזור לשאלה המקורית, כמה אחוז מהנזק הצפוי השקעתם באבטחה ? מבלי להכיר אתכם אצל רובכם, רוב הסיכויים שלא השקעתם באבטחה את הסכום המתבקש מהמשוואה.

ולמה אני מספר לכם את כל זה, בגלל תובנה אחת ברורה שנשמעת ברורה מאליה, והיא שככל שהמערכת שלכם מוגנת יותר, ככה הסיכוי שיפרצו אליכם קטן יותר. הבעיה היא שבפועל, ברוב הארגונים וגם בעסקים הקטנים ובבתים הפרטיים, מערכות המחשב לא באמת מוגנות, ולא בגלל שלא רוצים, אלא בגלל מה שאני מכנה "טעויות של מתחילים".

אז בואו נחזור לפאולה, ולמקצוע שלה. פאולה פורצת למערכות, אבל היא לא עושה את זה כחלק מהכנה לפשע כלשהו, אלא לפי בקשה מפורשת של הלקוחות שלה. והמטרה שלה היא לאתר נקודות חולשה ונקודות פגיעות ולחסום אותם. עד היום אין לה לקוח שהיא לא הצליחה לפרוץ למערכת שלו. ולאחר שהיא מכינה את הדו"ח שלה, דבר אחד בטוח, המערכת שהיא בודקת תהיה מוגנת הרבה יותר טוב ממה שהיא הייתה מוגנת קודם. התוצאה היא שהסיכוי שיפרצו אותה נהיה קטן יותר.

פאולה תגיע לארצנו בסוף חודש יולי להעביר סדנה בת שלושה ימים שנקראת Advanced Windows Security Master Class. הסדנה מיועדת למנהלי מערכות מחשוב, מנהלי תשתיות, מנהלי אבטחת נתונים, ולכל מי שהגנת מערכות בפני פריצה מעניין אותו. מי שמעוניין בפרטים נוספים על הסדנה מוזמן לפנות לחברת האם שלי.

ראיון בנושא UX עם David Platt

GadiM — Sun, 14 Apr 2013 10:06:00 GMT

כפי שכבר הזכרתי בפוסט קודם, המומחה העולמי ל UX, מר David Platt, מגיע לארצנו ב 9/6/2013 להעביר במשך חמישה ימים את סדנת ה User Experience Master Class הייחודית שלו. מי שמעוניין להצטרף, רצוי שיזדרז, כי מספר המקומות מוגבל וה Early Bird מסתיים בסוף החודש. אבל לא על זה רציתי לכתוב. פשוט רציתי להפנות את תשומת לבכם לראיון קצר של Juval Lowy עם David Platt שמדבר על UX שפורסם ב YouTube ושווה לצפות בו.

כמו כל הופעה של David, הוא מעביר את המסרים שלו בצורה משעשעת, ומכסח ללא רחמים או בושה עם הרבה דוגמאות מהשטח. אני מדגיש שוב למי שהדקויות של המונחים לא ברורות להם, ש UX דהינו User Experience זה לא UI דהינו User Interface וה UX הינו הבסיס שבלעדיו כל UI שתעשו יפספס את המטרה, ולא חשוב כמה שהוא יהיה יפה או Cool. ובעולם שבו יישום צריך להילחם עם מיליוני יישומים אחרים כדי לבלוט מעל כולם, UX הינו הפרמטר החשוב ביותר שיכול להפוך אותך לייחודי.

מי שמעוניין להספיק ולהירשם לסדנה, מוזמן לפנות לחברת האם שלי.

וכאן אני מנסה לעשות Embedd לוידאו, אם זה לא יצליח תסלחו לי

מפגש קבוצת משתמשים מנהלי פרויקטים על תקשורת

GadiM — Sat, 13 Apr 2013 17:14:15 GMT

מנהלת קבוצת המשתמשים, פנינה (בתמונה, מורידה את המשקפיים כדי לא לראות), כהרגלה, מקפידה לתת בקבוצה שלה, מספיק הרצאות על מיומנויות רכות (שזה התרגום העברי למונח המוכר יותר Soft Skills). הפעם היא זימנה את איציק לוי לעשות לנו קצת קאוצ'ינג סטנדאפ.

התיאוריה(והפרקטיקה שנובעת ממנה) שהציג איציק אינה חדשה, היא מבוססת על מחקרים אקדמיים, וניתן למצוא עליה המון חומר (אם אתה מחפש את מילות המפתח הנכונות).

רק לפני שנתחיל עם התיאוריה, מילת אזהרה על מלכודת שהרבה אנשים נופלים בה, וגם לי (לבושתי הגדולה) לקח זמן לעשות את ההבחנה הזו. התיאוריה עוסקת בסגנונות תקשורת ולא בניתוח פסיכולוגי של בני אדם. לא בהכרח יש קשר בין סגנון התקשורת של הבן אדם לבין האופי וההתנהגות של הבן אדם. מישהו שכמעט לא מדבר, ובקושי יוזם שיחה, יכול להיות מאד פעיל ודומיננטי בתחום העיסוק שלו. כך שחשוב להבין שאנחנו מדברים כאן על סגנונות תקשורת בין אנשים ועל תקשורת בלבד.

תקשורת בין אנשים הינה מרכיב חשוב בהצלחה של תהליכים. אם אין לך תקשורת טובה עם חברים בצוות שלך, למרות שכולכם בעד וגם כולכם רוצים להגיע לאותה מטרה, הקשיים בתקשורת יכולים להרוס את כל התהליך, למרות הכוונות הטובות של כולם. זה דרך אגב אחד מהמקורות של המשפט הידוע ש"הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות".

התיאוריה אומרת שניתן, בהפשטה רבה, לחלק את סגנונות התקשורת לאורך שני צירים: ציר פאסיבי - דומיננטי, וציר רשמי - בלתי רשמי. וכמו בכל מערכת צירים, אתה מקבל ארבעה רבעונים ובמקרה שלנו השמות שלהם הם: תומך, מקדם, מנתח, משימתי. זו כמובן הפשטה. לא תמצא מישהו שהוא טיפוס משימתי טהור או מקדם טהור, תמיד יש כאן תמהיל. אבל כמו בכל הפשטה, אתה מאבד רזולוציה בשביל להבין קונספט.

והתיאוריה היא מאד פשוטה, יש רבעונים שמתקשרים מצוין, ויש רבעונים שהם צהובים זה לזה. אם אתה רוצה שהמסר שלך יועבר וגם יתקבל בצד השני, אתה צריך להתאים את התקשורת שלך לצד המקבל. חשוב להדגיש שבתור זה שמעביר את המסר, ורוצה שהוא יועבר, וגם יתקבל בצד השני. זו האחריות שלך לעשות את ההתאמות ולא האחריות של הצד השני להבין למה אתה מתכוון.

וכאן איציק נתן, במגבלות הזמן, דרכים לאיתור סגנון התקשורת של הצד השני, ורשימה של כללי עשה ועל תעשה בתקשורת, בין 16הקומבינציות האפשריות, שניתן לעשות בין כל הרבעונים. מי שהיה נהנה, מי שלא, שילך להרצאה של איציק, כי אי אפשר להעביר את זה בכתב.

מילת אזהרה שנתן איציק לפני שהוא ניגש לקטע הפרקטי והיא נכונה תמיד. אם זה עובד אל תקלקל. אם יש לך תקשורת טובה עם מישהו, למרות שלפי התיאוריה היפה הייתם אמורים להיות צהובים זה לזה, אז זרוק את התיאוריה, ותמשיך לעשות מה שאתה עושה ללא שום שינוי.

ואני אומר, בעיקר למשימתיים שבינינו, שצריך תמיד לזכור, שבצד השני של התקשורת יש בן אדם. הרבה יותר חשוב להעביר את המסר הנכון, ולא רק להעביר נכון את המסר.

באתר של איציק תמצאו חומר נוסף בעברית וגם כמה הקלטות של נושאים נבחרים. אתם מוזמנים לחטט וליהנות.

תובנות מיום העיון Zen of Architecture עם Juval Lowy

GadiM — Mon, 08 Apr 2013 14:54:01 GMT

מה ש Juval אוהב במיוחד לעשות בקורסים ובימי העיון שלו, זה לשחוט פרות קדושות. מי שנתקל בו בפעם הראשונה יכול לצאת מהסדנאות שלו עם זעזוע מוח רציני, אבל זה מחיר הוגן שסביר לשלם כאשר רוצים לתקן קונספטים מוטעים. על אחת כמה וכמה זה חשוב וכדאי, לשבור קונספטים מוטעים כבר בשלב התכנון הארכיטקטוני, שכן כל טעות שתעשה בשלב הזה תעלה בהמשך בהמון שעות אדם של אנשי פיתוח, אינטגרציה ובדיקות, שכולם ילכו לאבדון בגלל התכנון הארכיטקטוני השגוי.

אז בואו ונדון בנקודה אחת מתוך הנקודות הרבות ש Juval הציף ביום העיון שהעביר בארצנו בשבוע שעבר, והיא נוגעת לטעות נפוצה בתכנון ארכיטקטוני, והיא תכנון המערכת לפי רשימת ה Features שלה. על פניו זה נראה הדבר הנכון לעשות, אבל תכנון ארכיטקטוני לפי Features, יוליך תמיד לארכיטקטורה היברידית, שאינה מסוגלת לעמוד בצורה טובה בפני שינויים בדרישות. מה שזה שאומר זה שכל תוספת של דרישה או יכולת למערכת, יחייב תכנון ארכיטקטוני מחדש.

למרות שזה נראה מוזר במבט ראשון, אם אתה עוצר לרגע וחושב על זה, יש בזה הרבה הגיון. כי אם הארכיטקטורה הינה התוצר האבסטרקטי של רשימת הדרישות, והרשימה הזו היא הקלט לתהליך התכנון הארכיטקטוני, התוצר של התהליך, דהיינו הארכיטקטורה, תהיה מן הסתם הארכיטקטורה הטובה ביותר שתוכל לעשות, שתענה על כל הדרישות הללו. אבל אם יגיעו דרישות חדשות, או שישתנו הדרישות הקיימות, התהליך יוליך לארכיטקטורה אחרת, שונה מהנוכחית. כי אם הקלט לתהליך השתנה, הפלט שלו יהיה שונה.

הבעיה היא ששינוי ארכיטקטוני הוא תהליך ארוך ממושך וכבד, שכרוך בהרבה משאבים ועלותו גדלה בצורה אקספוננציאלית ככל שהפרויקט מתקדם. מה שמוליך לזליגות בתקציב ובזמנים והופך את כל התהליך ללא כדאי. מה שיותר גרוע, זה גורם לכך שיווצר הפרש בין הארכיטקטורה המקורית למה שקורה בפועל בפיתוח. הפרויקט הופך לקאוס אחד גדול, שהדרך היחידה להוציא ממנו משהו, זה פשוט לזרוק את הארכיטקטורה לפח ולעבוד Agile.

אז אם תכנון לפי רשימת הדרישות הוא טעות, אז מה כן נכון לעשות ? התשובה היא שהתכנון הארכיטקטוני צריך להיות מבוסס על הנקודות במערכת שיכולות או צפויות להשתנות בעתיד. כל השאר אלה קוביות קבועות, שכותבים אותם פעם אחר ושוכחים מהם. אם עוטפים כל נקודת שינוי בהפשטה ומסתירים אותה בתוך יחידת קוד. אז ברגע שיגיע השינוי, זו היחידה היחידה שתצטרך לעבור שינוי, ולא כל הארכיטקטורה. ככה אתה מקבל תכנון ארכיטקטוני של קוביות היכולות לעבור שינויים בעתיד, שמשתמשות וקוראות למערך של קוביות אחרות, אלה שאינן צפויות להשתנות.

בשיטה הזו אתה מקבל מערך קוביות ארכיטקטוני שונה לגמרי ממה שהיית מקבל אם היית הולך לפי ה Features. והמערך הזה מכיל בתוכו הרבה פחות תלויות, ולפיכך מאפשר לשנות את התנהגות המערכת על ידי הכלת השינויים בנקודות מועטות ומוגדרות היטב, שמשתמשות בשאר הקוביות ה"קבועות" בהתאם לצורך.

איתור נקודות ה Volatility של המערכת אינו תהליך קל, כי המסמך דרישות בדרך כלל מתאר את מה שצריך, ולא את מה שצפוי להשתנות. אבל למזלנו זה כישור נרכש ולא מולד שפשוט דורש הרבה תרגול מצד הארכיטקט. נכון שהתכנון הארכיטקטוני יקח בשיטה הזו יותר זמן, לא זמן לתכנן את הארכיטקטורה אלא בעיקר זמן מחקר לאיתור נקודות השינוי. אבל מצד שני, ארכיטקטורה שבה כל השינויים הצפויים הם באלמנטים בדידים, ששינוי בהם אינו משנה את כל המערכת אלא רק נקודות בודדות במערכת, זה תוצר ארכיטקטוני ששווה לעבוד קשה בשביל לתכנן אותו כי המחיר בגמישות המערכת לשינויים יחזיר את עצמו עם ריבית בכל שינוי שיתבקש.

זו רק נקודה אחת מתוך הנקודות ש Juval הציף ביום העיון שלו. אלמנטים נוספים הקשורים לאירגון הקוביות, והאילוצים החלים על הקישורים ביניהם, חשוב לא פחות. גם השפה והכלים להציג את התכנון הארכיטקטוני (השפה הסכמטית) חשובים מאד. ולא התחלתי אפילו לגרד את קצה הקרחון בנושא המרתק הזה.

מי שמעוניין ללמוד יותר על תכנון ארכיטקטוני בטכניקה הזו, מוזמן לגשת לעמוד הבית של Idesign .NET ולהוריד משם את החומר על ה IDesign Method (נמצא בצד ימין, הראשון באגף ה Resources).

על ההבדל בין UX ל UI ועל הקורס של David Platt ביוני

GadiM — Wed, 03 Apr 2013 07:25:58 GMT

הצלחה של יישום תלויה בצורה כמעט מוחלטת בחוויית המשתמש. חווית המשתמש זה לא מימשק המשתמש ומאחר ו David Platt, המומחה העולמי בתחום, מגיע לארצנו בחודש יוני להעביר את סדנת ה User Experience Master Class הייחודית שלו. חשבתי שזה רעיון טוב לחדד ולהדגיש מה זה UX ולמה ולמה זה לא UI.

ואני רוצה בכוונה למשוך כאן קצת אש. אז בואו ונדבר קצת על אפל, אפל של לפני שהמשיח שלה הלך למקום שכולו טוב, והשאיר את המאמינים שלו מיותמים. בואו ונשאל שאלה טכנית על נושא טכני טהור. האם החומרה של אפל הייתה תמיד החומרה החזקה והטובה ביותר בשוק ?

התשובה לא צריכה להפתיע אף איש טכני, תמיד החמרה של אפל הייתה נחותה בביצועים הטכניים מרוב המתחרים שלה. ולא רק זה, המחיר של המוצר של אפל היה תמיד יותר גבוה, מהמחיר של מוצרים מקבילים בשוק, שאיכותם הטכנית הייתה הרבה יותר טובה מאלה של אפל. אז איך אתם מסבירים את העובדה שאנשים היו מוכנים לעמוד בתור ימים, בשביל מוצר שעוד לא יצא למדפים, ואף אחד לא יודע איך הוא עובד באמת ? איך אתם יכולים להסביר את התגובה הפנאטית של רוב הצרכנים של המוצרים של אפל, ברגע שמנסים להסביר להם שהמפרט הטכני של המוצר שקנו במחיר מופקע, גרוע יותר מזה של מוצר מתחרה כלשהו.

הסיבה להצלחה הפנומנלית של אפל היא שחווית המשתמש שלה שמה בכיס הקטן את כל המתחרים. הגאוניות של סטיב ג'ובס הייתה ביכולת שלו להבין לעומק את המשתמש שלו, ולתת לו חווית משתמש כל כך טובה, כך שהפרמטרים הטכניים של המכשיר הפכו ללא רלוונטיים. ושימו לב שאני לא מדבר פה על איך הכפתורים מפוזרים על המסך, ומה יש בכל פריט של התפריט, ואיך התפריטים ממוקמים ביישום, אלא אני מדבר על רמה אחת מעל כל הפרטים האלה.וזה בדיוק ההבדל בין User Experienceל User Interface.

ואני לא רוצה שיוצר הרושם שאין קשר בין UX ל UI. בוודאי שיש קשר, אבל ה UI זה השלב האחרון והטכני של ה UX ומי שמתחיל מ UI יקבל יישום "בסדר" מי שיתחיל ב UX יקבל יישום "מדהים", "פנטסטי", "נהדר".

למה זה כל כך חשוב שהיישום שלך יהיה "מדהים" ? מפני שבחנות היישומים של אפל, מיקרוסופט ואנדרואיד יש מיליוני יישומים. והיישום המיוחד שלך הוא רק אחד מתוך כמה עשרות או מאות יישומים, שעוסקים באותו נושא. אם היישום שלך לא יבלוט מתוך ההמון, אף אחד לא יתקין אותו (בתשלום או שלא בתשלום) ולא ישתמש בו. זה דרוויניזם במיטבו, ואם אתה רוצה להצליח עם היישום שלך בעולם הזה, חווית המשתמש שלך היא הדבר הראשון שאתה רוצה לתכנן ביישום שלך.

וכן, זה נכון גם ליישומים משרדיים, כי זה ההבדל בין יישום שהמשתמשים אוהבים להשתמש בו, וכתוצאה מכך התפוקה הארגונית שלהם גבוהה יותר, לבין משתמשים שסובלים מהיישום, והפעילות שלהם כתוצאה מכך איטית יותר ופחות יעילה. כך שאני לא מדבר פה רק על יישומים לחנות היישומים אלא על משהו הרבה יותר רחב.

אז אם נחזור להתחלה, David Platt מגיע לארץ ויעביר ב 9-13/6 את ה User Experience Master Class שבו תוכלו ללמוד מהמומחה מספר אחד בתחום, איך לתכנן חווית משתמש טובה ליישום שלכם. ומי שמעונין להירשם מוזמן לפנות לחברת האם שלי ולבקש פרטים.

חוויות מכנס ביצועים 2013 אי שם

GadiM — Tue, 02 Apr 2013 20:13:00 GMT

גם השנה הוזמנתי להרצות בכנס הביצועים שנערך אי שם. זו לא פעם ראשונה שלי באירוע החשוב והמעניין הזה ואני תמיד שמח לקחת בו חלק. בהסתכלות שלי, יום עיון שעוסק ספציפית בנושא החשוב והמורכב של שיפור ביצועים, רק מדגיש את החשיבות שהארגון רואה בנושא החשוב הזה. ועל זה מגיע לארגון הנ"ל Kudos.

את היום התחיל מי שאחראי על תחום ביצועים בארגון שהציג את המחלקה שלו ואת השירותים שהיא נותנת לכלל המשתתפים ודחק בהם להשתמש בהם. לאחר מכן עלה ה CIO של הארגון והדגיש עד כמה נושא הביצועים הוא נושא חשוב ועד כמה למדוד כל דבר ולתקף כל הנחה זה אבן בסיס של תכנון מערכת שצריכה לעמוד בסף ביצועים נדרש. הקטע שהכי מצא חן בעיני בהרצאה שלו, היה התיאור החי שהוא נתן, מהניסיון האישי שלו, על מה שקורה למערכת, שמתוכננת, על פי המפרט, לטפל בכמה מאות רשומות לכל משתמש, כאשר מסתבר לפתע, שהמשתמש עובד עם כמה אלפי רשומות, ומי שכתב את הדרישות פשוט פספס בגדול. זה מהחיים.

הרצאת ה KeyNote הבאה הייתה ההרצאה שלי שעסקה בנושא החביב עלי, הכנת היישום לסביבת הייצור. הרבה השתנה בשנים האחרונות בתחום הזה, וההרצאה שלי עברה הרבה עדכונים ונוספו לה הרבה דוגמאות. אבל העקרונות נשארו אותם העקרונות. במחשבה נכונה על סביבת הייצור כבר בשלב התכנון של המערכת, אתה יכול לגרום לכך שעלויות התפעול והתחזוקה של המערכת שלך יהיו משמעותית זולות יותר. ומה שמרגיז אותי תמיד, זה שאתה עושה את החיסכון הענק הזה, בתוספת זניחה לחלוטין לעלות הפיתוח. כלומר זה Win-Win לכולם, ועדיין, הרבה מדי גופי פיתוח, לא עושים את זה בכלל. השקפים של ההרצאה ניתנים להורדה בקישור הבא.

הרצאת ה KeyNote אחרי, עסקה בשיפור ביצועים בגישה למסד נתונים על ידי קישור באמצעות Cache בטכנולוגיה של אורקל והועברה על ידי שחר גזיאל מאורקל. אני לא מכיר את הטכנולוגיה הספציפית הזו של אורקל אבל כן מכיר את פרויקט Velocity של מיקרוסופט והיו רגעים שבהם לא הייתי בטוח על איזו משתי המערכות המרצה מדבר (:-)).

ההרצאה הבאה (גם היא KeyNote) הועברה על ידי שמואל קרקובר ואלון איזנברג מ SAP והיא הציגה את הנסיון שלהם והתובנות שרכשו ביישום בפועל של אינטגרציה רציפה במערכת התכנה שהם פיתחו ב SAP. למי שלא מעודכן בטרנדים ובמגמות בעולם הפיתוח אז אינטגרציה רציפה (Continuous integration)זה השלב הבא אחרי בילד רציף. דהינו לאחר שאתה עושה Check In זה לא רק מקמפל ובומה את הפרויקט לבד אלא גם בודק שהכל עובד ומפיץ אותו אוטומטית ללקוחות ללא מגע יד אדם. מבחינתי זו היתה ההרצאה הכי מעניינת כי הם השתמשו בכלים זמינים וברובם חינמיים והרימו את הפרויקט המורכב הזה בעשר אצבעות והתובנות שהם הפיקו בתהליך מבחינתי שוות זהב.

בשלב הזה הלכתי למסלול של Java כדי לשמוע על אמיר ציפורי מאורקל מדבר על מדידת ביצועים ו Debugging ב Java. אמיר הציג את ה JVM Diagnostic של אורקל והראה במה הכלי הזה יכול לעזור כדי לדבג ולשפר ביצועים של יישומי Java. אני לא אוהב את שפת Java (ואני עוד יותר לא סובל את Java Script אבל זה בכלל לא קשור לנושא), אבל לפעמים אני נאלץ ללכלך את הידיים, והכלי הזה הוא יותר טוב מאשר לעבוד ללא כלים בכלל.

בשלב הזה חזרתי למסלול ה NET. לשמוע את אלי אופק ממיקרוסופט נותן הרצאה מעולה על PerfView. אני מכיר את הכלי ומשתמש בו, אבל למרות זאת אלי הצליח להראות לי כמה דברים שלא הכרתי, וגם סיפק לי כמה כיווני חקירה נוספים לכלי הגמיש והחזק הזה.

בשלב הזה שוב הגיע תורי לתת הרצאה. נושא ההרצאה היה מבוא ל WinDbg. אני מאד מתלהב מהכלי החזק והגמיש הזה, שמאפשר לך לחקור את הקרביים של התכנה בכל עומק שתרצה ולהגיע לתובנות שקשה לקבל ממקורות אחרים. כמו כל כלי חדש יש הרבה פרטים קטנים שאתה צריך לדעת כדי להשתמש בו נכון. וההרצאה הייתה מלאה בפרטים כאלה. קצת קשה להעביר את ההתלהבות כשאתה ההרצאה האחרונה של היום, אבל אני מקווה שהצלחתי. השקפים של המצגת ניתנים להורדה בקישור הבא.

הרצאה חינמית של Juval ב Think Next Academy על ה Service Bus

GadiM — Thu, 21 Mar 2013 18:56:00 GMT

כמו בכל פעם ש Juval מגיע לארצנו, גם הפעם הוא נותן הרצאה לקהילה. הפעם ההרצאה נערכת בחממת חברות ההזנק של מיקרוסופט ה Think Next Academy בהרצליה פיתוח.

בהתאמה למקום ולמעמד Juval הולך לדבר על ה Service Bus מהזווית של מה הפוטנציאל שטמון בו לחברות הזנק. Juval ידבר גם על הטכנולוגיה במצבה הנוכחי והעתידי וגם על היישומים העתידניים והמהפכניים שהטכנולוגיה הזו מאפשרת.

ההרצאה תיערך ב 3/4/2013 בערב בשעה 18:00, ההשתתפות חינם, אבל מותנית בהרשמה מוקדמת. פרטים נוספים בקישור הבא. אני ממליץ למי שמעוניין להקדים ולהירשם כי כמות המקומות באולם מוגבלת.

אני מנצל את ההזדמנות כדי להזכיר למי שמעוניין שנשארו מקומות בודדים לימי העיון (בתשלום) על ה Zen Of Architecture ועל Software Probect Design שעליהם כבר דיברתי בפוסט קודם. הנושא החדש והחדשני מבין השניים הוא דווקא בתובנות של Juval על התכנון הנכון של פרויקטי תכנה ואיך לבנות Gantt שיהיה גמיש ועמיד בו זמנית וגם על זה כבר כתבתי בפוסט קודם.

ההרצאה שלי על Windows 8 בקבוצת ה SBS

GadiM — Sun, 03 Mar 2013 09:48:35 GMT

קבוצת המשתמשים של ה SBS היא אחת מקבוצות המשתמשים החביבות עלי ביותר. זו קבוצה של מקצועני מחשב שמוכרים ומתחזקים מערכות מחשב בקטגורית ה Small Business למחייתם. הם אלה שנמצאים בקו הראשון מול הלקוחות הקטנים ומוגבלי התקציב. הם אלה שמוכרים ומתחזקים להם את המחשבים ומערכות ההפעלה. והם אלה שפותרים להם את כלל הבעיות המיחשוביות ביום יום (ובעיקר באמצע הלילה).

מערכת ההפעלה החדשה Windows 8, היא אתגר מכירתי לא קל לקבוצה הזו. בין השאר בגלל שמיקרוסופט פונה בכל הפרסומות שלה לקהל חדש, ולפעמים קצת שוכחת שיש עדיין בשטח המון לקוחות קיימים, שחיבור ל FaceBook וסינכרון אוטומטי של כל ה Desk Tops בין כל החפיצים, זה לא הדבר שהכי חשוב להם בחיים. ואני מדבר על לקוחות שצריכים סיבות טובות "אמיתיות", לפני שהם עושים מהפכות ומחליפים מערכת הפעלה בארגון הקטן (או הגדול) שלהם.

הכותרת של ההרצאה שלי הייתה "כמה דברים שכדאי לדעת על Windos 8 (או לא). ובהתחשב באופי הקהל היא הייתה הרצאה מאד קשה ומאתגרת. לא בגלל שהמאזינים הם אנשי שטח שיודעים (באמת) הכל, אלא בעיקר בגלל ש Windows 8, שונה מאד ממערכות ההפעלה שקדמו לה, ושינוי בהיקף כזה גורר לפי חוקי הפעולה והתגובה של ניוטון התנגדות הרבה יותר גדולה מהרגיל.

את ההרצאה פתחתי ברקע היסטורי שהסביר לכל הנוכחים את ההבדל בין דור ה Baby Boom לדור ה Z (מה לעשות, אנחנו כבר לא ילדים). משם המשכתי לכוחות השוק שהכריחו את מיקרוסופט לקבל את ARM כחבר נתמך שווה ערך במערכות ההפעלה שלה, ובמשבר הנפשי הקשה שעבר צוות הפיתוח של מערכות ההפעלה של מיקרוסופט, במעבר מעולם שבו אין מגבלות על מהירות המחשב והאנרגיה הנדרשת להפעלתו, לעולם שבו כל מחזור שעון של המחשב וכל פעולה נמדדים ונספרים. משהו בסגנון של "ארוחת החינם נגמרה" אבל הרבה יותר כואב למי שכותב מערכות הפעלה למחייתו. בהמשך גלשנו ל NUI ולהשפעה הממכרת של Touch על המשתמש המצוי.

לאחר הרקע ההיסטורי עברנו להגדרה המדויקת של WinRT על ה ARM, ועל הקשר (או חוסר הקשר) בינה לבין Windows 8 במערכות מבוססות ארכיטקטורת אינטל (אלה עם ה DeskTop הרגיל). דיברנו על הניתוק המובנה בין סוגי היישומים של ממשק האריחים אל מול הממשק הרגיל. בדקנו לאן ברח תפריט ה"התחל" (מי הזיז את הגבינה שלי ולמה). הזכרנו קצת את חנות היישומים, וקינחנו באיך כל זה מתקשר ל Windows Phone 8.

התשובה לשאלה למה ללקוח של XP כדאי לעבור ל Windows 8 (או ל Windows Server 2012) היא: א. זה ירוץ מהר יותר, ב. זה יחסוך בטרייה וכסף על אנרגיה. ג. מערכת עמידה ויציבה יותר. ד. כל מה שרץ על ויסטה או Windows 7, ירוץ על Windows 8 כפי שהוא. ה. אחרי שתתרגל אליו ותתאים אותו לצרכים שלך (כן זה דורש עקומת לימוד), הממשק החדש יהיה יותר מהיר, יותר נוח ויותר גמיש מהממשק המסורתי.

לי, בתור מי שחי מאיתור בעיות, יש כמובן זווית הסתכלות שונה לחלוטין על הנושא. למערכות החדשות יש מנגנוני דיווח ואיתור בעיות יותר טובים מהקודמות. ולכן בהסתכלות שלי, כמה שיותר מהר תעבור אליהם ככה יהיה לי יותר קל לאתר תקלות ובעיות.

מצורף קישור למצגת וקישור למאמר שלי בנושא דומה שהופיע ב NewsGeek.

על הקשר בין תכנון מסודר של פרויקט תכנה למציאות

GadiM — Wed, 13 Feb 2013 13:15:00 GMT

הדעה המקובלת היא שלא ניתן לתכנן פרויקט תכנה. למה ? כי כל פעם משתנות הדרישות, כל פעם מגלים משהו חדש, כל תחום זמן שתקבע הוא רק ניחוש, וממילא אי אפשר לעקוב בצורה מסודרת אחר ההתקדמות של הפרויקט כי כל הערכה שייתן לך המפתח הינה במקרה הטוב ניחוש. בקיצור, להכין Gant ו Pert לפרויקט תכנה זה בזבוז זמן.

פתרונות הקסם הם כמובן כל תורות ה Agile למיניהם, כדורי בדולח נוצצים כמו Kanban, Scrum, Lean הן הלהיטים שמתחרים ביניהם במצעד ה Agile על ליבו של מנהל הפרויקט. כאשר משום מה מתעלמים מהעובדה שכל השיטות הללו הינם בעצם פתרונות עוקפים לבעיה האמיתית, שהיא חוסר היכולת שלנו לתכנן פרויקט תכנה, על פי עקרונות הנדסיים מקובלים, בעיקר, בגלל שאין עקרונות כאלה בעולם התכנה.

ואם אני אספר לכם שיש פתרון, יש דרך לתכנן פרויקט תכנה על פי עקרונות הנדסיים מוכחים. אפשר לבחור בתכנון של פרויקט בין חלופות שונות על פי חישוב מדויק של הסיכוי שהפרויקט יעמוד בזמנים. אפשר לתמחר כל שינוי בפרויקט בדיוק רב, ולתת למקבלי ההחלטות לא רק את העלות של כל חלופה, אלא גם את הסיכון הכרוך בכל אחת מהן, ואת החיזוי של הסטייה המקסימאלית בזמנים בין התכנון והביצוע של כל אחת מהחלופות. וכל זה על פי נוסחאות המבוססות על עקרונות הנדסיים.

מי שמעוניין לשמוע יותר מוזמן להירשם ליום העיון על Software Project Design, שיערך ב 3/4/2013 שבו יראה Juval Lowy כיצד מתכננים את ה Gantt של פרויקט תכנה בלי כשפים ובלי ניחושים. איך מתכננים נכון Critical Path כך שיהיה עמיד לשינויים. מה זה Floats. איך ניתן לעשות Compression ל Critical Path תוך חישוב מדויק של רמת הסיכון של כל מסלול דחיסה. באילו הנחות טועה תכנת Project כשהיא מארגנת משאבים, ואיך צריך לעשות את זה נכון. יום מלא תובנות לכל מי שניהול פרויקטי תכנה זה המקצוע שלו.

סמנו את התאריכים ביומן, Juval Lowy בביקור קצר בארצנו בסוף חודש מרץ

GadiM — Wed, 23 Jan 2013 07:34:57 GMT

לכל מי שמעניין אותו נושא ארכיטקטורה ו/או נושא של תכנון נכון של פרויקטי תכנה, Juval Lowy מחברת IDesign קופץ לארצנו בסוף חודש מרץ ויעביר שני ימי עיון מרתקים.

יום העיון הראשון יערך ב 28/3 (כן, באמצע חול המועד) ויעסוק ב The Zen of Architecture. ביום הזה יציג ויסביר Juval טכניקה, המאפשרת לתכנן ארכיטקטורה של פרויקט, בצורה המאפשרת לתקף את התכנון, וגם ידגים את השיטה בפועל על כמה דוגמאות אמיתיות (כולל כאלה שיציגו בפניו המשתתפים).

יום העיון השני שיערך ב 3/4 יעסוק ב Software Project Design. ביום הזה יציג ויסביר Juval טכניקה חדשנית, המהווה מהפכה בתהליך התכנון של פרויקטי התכנה. Juval יראה לא רק שניתן לתכנן פרויקט תכנה על פי עקרונות הנדסיים ולא על פי וודו, אלא גם איך ניתן לדעת מראש את רמת הדיוק של התכנון, את הסיכון של התכנון, ואת העמידות של התכנון לשינויים (הצפויים) בדרישות. יום עיון חובה לכל מי שמתכנן ו/או מנהל פרויקטי תכנה ונמאס לו מהוודו.

אני ארחיב על הנושאים הללו בהמשך, בינתיים רשמו את התאריכים, ומי שרוצה לנצל את המחירים המיוחדים של ההרשמה המוקדמת, מוזמן לפנות לחברת האם שלי.

GadiM - Gad J. Meirwww.idag.co.il