GadiM - Gad J. Meir
www.idag.co.il

איך מקנפגים את Live Writer להתחבר לשרת הבלוגים של הקהילה במיקרוסופט ישראל

2013-06-15T19:07:31Z

מאחר ורוב הרשומות (פוסטים) שלי ביומן הרשת (בלוג) שלי הן בעברית, אני עדיין מחפש את העורך הנוח ביותר לצורך כתיבת הרשומות שלי. אני משתמש ב live writer , שהוא חלק מסביבת ה Windows Essential בגלל התמיכה שלו בעברית, הוא כלי מאד נוח כי הוא מעלה את התמונות בצורה אוטומטית, ומקל עלי לקבוע לשייך את התגיות הרלוונטיות לפני הפרסום. החיסרון היחידי שיש לכלי הזה מבחינתי, הוא שברגע שאתה בוחר שפת מילון עברית, כל מילה באנגלית מסומנת כטעות, כך שברגע זה איבדת את בדיקת האיות באנגלית, נקודה שהיא קריטית לכל ESL כמוני. ואם אתה מעביר את שפת הבדיקה לאנגלית, כל העברית מסומנת באדום ואי אפשר למצוא כלום על המסך. מה שמחייב אותי לכתוב את הטיוטה על כלי שתומך בהגהה נורמאלית (למשל One Note) ואת התמונות והעריכה הסופית לעשות ב Live Writer. אני עדיין מחפש את הכלי האידאלי לכתיבת רשומות בעברית, אני אשמח לשמוע מכל בלוגר מקצועי או חובבן שיוצא לו לקרוא את הפוסט הזה, האם הוא משתמש ב Live Writer, או שהוא משתמש בכלי אחר לכתיבת הרשומות שלו.

פנו אלי יותר מפעם אחת בשאלה איך מקנפגים את ה Live Writer להתחבר לשרת הבלוגים של הקהילה במיקרוסופט ישראל. מסתבר שהיום זה אפילו יותר פשוט ממה שהיה פעם, וזה הפך להיות לתהליך של חמישה צעדים פשוטים. אז זה הולך ככה.

ברגע שאתה נכנס בפעם הראשונה ל Live Writer אתה מקבל מסך כניסה של אשף שכל מה שתמצא בו זה קישור למידע נוסף על Live Writer.

אתה גם יכול להיכנס לתהליך דרך תפריט ה "הוסף בלוג".

ברגע שאתה לוחץ על "הבא" במקרה שאתה מפעיל את Live Writer בפעם הראשונה, או ברגע שאתה לוחץ על תפריט ה"הוסף בלוג", אתה מקבל מהאשף את השאלה "איזה שרות בלוגים משמש אותך". פלטפורמת הבלוגים של קהילת הבלוגרים של מיקרוסופט ישראל היא מסוג Community server (סיפור ארוך, וכמו כל מערכת Legacy, לא סביר שזה ישתנה אי פעם). סוג השרות הזה אינו נמצא על העמוד הראשון של האשף לכן צריך לבחור "שירותים אחרים"

המסך הבא מבקש ממך פרטי חשבון, שהפרמטר החשוב ביותר הוא כתובת ה URL של הבלוג הספציפי שלך באתר. הפורמט שלה URL - ים באתר הבלוגים של הקהילה במיקרוסופט ישראל הוא: blogs.microsoft.co.il/blogs/<your_blog_name>. את ה <your_blog_name> , היית אמור לקבל בזמן שפתחת את הבלוג ואם אתה לא יודע מהו, פנה לזה שפתח לך את הבלוג. כמו כן אתה צריך להכניס כאן את שם המשתמש שלך בשרת הבלוגים ואת הסיסמא. לשיקולך אם לסמן X על זכור את הסיסמא שלי, במידה ולא תסמן את זה, תתבקש להכניס את הסיסמא מחדש כל פעם שתשלח רשומה ליומן הרשת שלך.

ה Live Writer יודע לזהות את סוג שרת הבלוגים ואת הפרמטרים הרלוונטיים שלו, והוא מבצע תהליך איסוף אוטומטי של הנתונים הנדרשים לפעולה שלו.

בסוף התהליך תוכל לבחור לתת את השם שבו הבלוג הזה יזוהה ב Live Writer. ניתן לקשר בשלב הזה את הבלוג לכל הרשתות החברתיות שבהם אתה מחובר דרך Windows Live (במידה ושייכת ל Windows Live רשתות חברתיות). אני אישית לא שייכתי ל Windows Live אף רשת חברתית וזה נושא שאדון בו ברשומה נפרדת איל"ז (אם יהיה לי זמן).

מוגש בחיבה ואהבה לכל אלה ששאלו אותי איך מתחברים, ולכל אלה שכנראה כבר לא ישאלו אותי יותר בגלל הרשומה הזו. ברוכים הבאים לבלוגוספירה. וכתיבה נעימה.

כמה הערות ותובנות ראשוניות מכנס טק אד 2013 בניו אורליאנס.

2013-06-07T11:09:09Z

נושא האבטחה של מערכות מחשב נמצא בחיתוליו בארץ לפחות מהניסיון שלי עם הלקוחות שלי. הבעיה היא בעיקר תודעתית ולא טכנית. בסולם המדידה הערוך בין לא מוגן בכלל לבין מערכות הגנה ברמת קושי גבוהה לחדירה, רובם נמצאים בקצה התחתון והפריץ של הסקאלה. העולם רץ קדימה והאבטחה נשארה מאחור. אני ממליץ לכל מפתח ואיש תשתיות להציץ בהקלטות שמתויגות Securuty ולצפות.

באותו הקשר, אני מזכיר לכולם שפאולה מגיעה לארץ בסוף יולי להעביר סדנה שמיועדת בעיקר לאנשי IT וגם למפתחים, מנהלים וכאלה שרוצים ללמוד על עולם ההאקרים ובדיקות החדירה. לפאולה כמה הרצאות בכנס, סננו לפי שם מרצה ותצפו בה כדי להתרשם, לא הייתי בכל ההרצאות שלה (היו עוד נושאים מעניינים בכנס), אבל באלה שהייתי, נהניתי. מאחר ופריצת מערכות היא אומנות, לכל אומן יש את הסגנון שלו ואת הטריקים הקטנים שלו, והדרך הכי טובה ללמוד, היא לראות איך המאסטרים עושים את זה. מי שרוצה ללמוד יותר, שירשם לקורס של פאולה, לא נשארו עוד הרבה מקומות, והמשתתפים בקורס מקבלים ערכת כלים (שאת חלקם כתבה בעצמה), לשימושם, כדי שיוכלו לבדוק בעצמם את המערכות שלהם.

ההכרזה של גירסת R2 של 2012 כוללת בתוכה הרבה דברים מעניינים ומי שעדיין תקוע בעולם ה 2003 ומטה, שיעבור כבר הלאה, זה כדאי לא רק טכנית אלא בעיקר כלכלית. החסכון בזמן בניהול השוטף יצדיק את התקורה של המעבר מהר מאד.

מה שיותר מעניין זה ההכרזה של VS2013 שנה לאחר VS2013 כאשר לאורך השנה יצאו כבר שני Service release שכללו יכולות חדשות. מיקרוסופט עוברת בכלים האלה למחזור עדכון שנתי ומן הסתם יגיעו באיזה שהוא שלב לעדכון רציף. גופי תכנה שלא יתארגנו בזמן מבחינה תהליכית לסגנון החדש, ימצאו את עצמם גוועים מחוסר חמצן מהר מאד. זו בעיה קריטית לארגוני תכנה, ואם איזה שהוא מנהל פיתוח או CTO לא מבין למה מה שאני אומר כאן קריטי להישרדות של הארגון שלו, שירים אלי טלפון.

נושא ה Agile למיניהו ובעיקר Scrum, כבר נחשב לסטנדרט והאינטגרציה שלו עם TFS הופכת את העבודה אתו ליותר קלה מתמיד. המון חידושים בתחום הזה וההרצאות במסלול המפתחים בנושא הזה שוות צפייה. בעיקר אלה שעוסקות בהתממשקות עם דינוזאורים (חפשו את ההרצאה על Scrum מתחת למפל המים).

אני לא רוצה למשוך אש, אבל כל ה Agile הזה הוא לא הפתרון הנכון לבעיה העקרונית. תכנה צריך לכתוב לפי עקרונות הנדסיים בדיוק כמו שגשר בונים לפי עקרונות הנדסיים. השימוש בכלי ה Agile הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך שאנחנו עדיין לא בוגרים בתחום הזה של הנדסת תכנה. הכיוון הנכון צריך להיות הנדסה של התהליך, ולא סתימת חורים באצבע והשלמה עם המצב הקיים. ומי שלא מבין על מה אני מדבר, שיבוא פעם לקורס הארכיטקטורה של Juval, כדי להבין שניתן לעשות את זה אחרת (או שתשאלו על זה את בוגרי הקורסים שלו).

הנושא של DevOps ממשיך להתפתח, הבעיה היא, ששיתוף פעולה בין IT למפתחים לא יהיה יותר קל אם לאנשי ה IT יהיה כפתור קסם שבלחיצה עליו הם יכולים להעביר את האשמה למפתחים. שיתוך הפעולה צריך להיעשות כבר בשלב ה Design של המוצר, ומה שעוד יותר נכון, בשלב כתיבת המפרט והדרישות. זה נושא שאני מנסה להסביר ולדחוף כבר שנים, אבל לאף אחד אין זמן כדי לשמוע איך לחסוך זמן. ואני מתוסכל כל פעם מחדש, כשאני מגלה בסביבת הייצור, בעיות שהיו יכולות להימנע עוד בשלב הגדרת המפרט.

יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל אני צריך גם לארוז, אז עד כאן בינתיים.

לכל החוויות שלי מהכנס גשו לקישור הבא.

יום 0 של כנס TechEd 2013 ה Pre Conference על אבטחה

2013-06-04T03:57:28Z

נושא האבטחה הופך יותר ויותר חשוב לכולנו מיום ליום, אבל לרובנו אין בכלל מודעות לנושא. אנשים לא שמים לב כמה הנושא הזה קריטי, על אחת כמה וכמה לעשות עם זה משהו. אנחנו נוטים לקבל דברים רבים כמובנים מאליהם. ברור לנו שיש לנו חשמל בבית, אמנם לפעמים יש הפסקות חשמל אבל בדרך כלל זה בסדר. אותו דבר לגבי מים זורמים, ביוב, ושאר התשתיות כמו למשל האינטרנט. רובנו משתמשים בו כל הזמן בלי כמעט להיות מודעים לשימוש היומיומי הזה. הרבה מאתנו מחוברים לרשתות חברתיות, כמעט לכולנו יש כרטיס אשראי אחד לפחות, כשאנחנו רוצים מזומן אנחנו הולכים לכספומט, את מצב החשבון שלנו אנחנו רואים באינטרנט, וכסף לילד שנתקע בלי מזומן אנחנו שולחים לכספומט שקרוב אליו תוך כמה שניות באתר הבנק (אני לא, אני אומר לו שיחזור ברגל הביתה, אבל יש הורים יותר מפנקים ממני). ולמי מאתנו אין מחשב נייד לעבודה או למשחקים, ומה עם טלפון סלולרי ? בטח שיש לכם. מאחורי כל מה שהזכרתי נמצאים מחשבים, ורשת שמקשרת ביניהם שבלעדיהם העולם של כולנו לא מתפקד.

לצערנו, אנחנו לא היחידים שנמצאים בעולם הקיברנטי, גם עולם הפשע נמצא שם, וההגמוניות לפשיעה באינטרנט הרבה יותר קורצות מאשר בעולם האמיתי. אתה יושב בלובי של המלון, ובלחיצת כפתור מעביר חצי מיליון דולר לחשבון במדינה אחרת, ששם שותף שלך (או אתה) מושכים אותו. למה צריך לשדוד בנק עם כלי נשק ובאלימות, אם אפשר להיכנס לאתר שלו ולקחת סכומים גדולים יותר בלחיצת כפתור. ולמה שמישהו לא יכנס לאתר חברת הביטוח הפנסיוני שלך, ויעביר את כספי הביטוח שלך במקרה של "אירוע ביטוחי" לחשבון הבנק שלו במקום לחשבון שלך, לך תחפש אותם אחרי שתצא לפנסיה.

קו ההגנה הראשון מפני חדירה למערך המחשבים של כל חברה הם אנשי ה IT שמתחזקים את תשתיות המחשבים של הארגון. ואם להם אין מודעות לנושא האבטחה, לא משנה כמה קציני אבטחה אתה מחזיק בארגון, אבטחה לא תהיה לך שם, בדיוק כפי שלא משנה כמה קציני בטיחות רכב תחזיק בארגון עם הנהג משאית נוסע עם משאית עמוסה מעל המשקל המותר בירידה מהכרמל לנשר. ובתור מי שמסתובב הרבה במערכות ארגוניות ופוגש הרבה אנשי IT בכל דרגי הניהול, אין להם מודעות, והמערכות שלהם פרוצות, כי אבטחה לא נמצאת בסדר העדיפויות הראשון שלהם, אלא במקום כל כך נמוך, שעד שלא יקרה משהו, הם לא יעשו משהו עם זה. ומה שהכי מפחיד, זה שרוב הסיכויים, שגם אם יקרה להם אירוע אבטחה במערכת, הם אפילו לא ידעו את זה.

היום ב Pre Coference, שאותו העבירו ביחד פאולה חסאן ומרכוס, נועד לאנשי IT, והמטרה שלו הייתה לתת להם במשך יום שלם, מידע קריטי בתחום האבטחה, לשימושם היום יומי, ובעיקר להפוך אותם למודעים לנושא. זה לא היה יום של "בואו נעשה עליכם רושם בזה שנפרוץ לכמה שיותר מערכות". כן, היו שם הרבה פריצות, אבל המטרה העיקרית שלהם הייתה הכרות עם כלים, הבנת תהליכים והגברת מודעות. כל תהליך פריצה הוסבר והודגם, יכולות של כלים הוסברו והודגמו, זה לא היה יום להדרכת האקרים (הם כבר יודעים את זה), אלא יום שנועד לתת לאנשי ה IT, ידע ויכולות לבדוק את עמידות המערכות שלהם בראש ובכלים שהאקרים משתמשים. ומאחר ומודעות זה הדבר החשוב ביותר, מי שהיה ביום הזה, כבר ידאג שלמערכות שהוא מטפל בהם, החדירה תהיה קשה יותר. ומה שמרגיז, זה שזה לא מסובך כפי שזה נשמע, העקרונות פשוטים, צריך הבנה של התהליך, מודעות, תשומת לב לפרטים, ולהפעיל נכון את הכלים הקיימים כבר במערכת ההפעלה.

בניגוד להרצאות, החומר של ה Pre Conference לא מוקלט, והמצגות לא זמינות להורדה. כך שאני ארחיב בחלק מהנושאים שהועלו ביום הזה, איל"ז, בפוסטים אחרים.

את היום פתח מרכוס בדמו שהראה איך ניתן להעלות לאתר, שמאפשר להעלות אך ורק קבצי PDF, תכנה זדונית ולהפעיל אותה בגלל כמה טעויות אבטחה טיפוסיות כמו הרשאות לא נכונות על פולדרים באתר, שימוש בספריה של צד שלישי שיש בה פרצות ידועות ועוד כמה פרטים קטנים שאף אחד מהם לא היה קורה אם איש ה IT שאחראי לאתר היה עובד לפי הנהלים עם תהליך מסודר של בדיקת האתר אחרי שהוא קיבל אותו מצוות הפיתוח ולפני שהוא העלה אותו לאוויר.

לאחר מכן פאולה הראתה איך מנצלים את זה שמרשים למישהו לחבר למחשב זכרון נייד, שטוען למחשב Device Driver שפורץ את המערכת ומתקין עליו רושעה. אחר כך פאולה הראתה, איך משנים אזורים מוגנים ברגיסטרי של המחשב, באמצעות Boot של Windows PE מ CD סטנדרטי של התקנה של Windows ובאותה הזדמנות מכניסים פנימה סוס טרויאני ולבסוף שימוש ב Kernel Debugger במתחבר למחשב עם כבל של Fire Wire כדי לחדור פנימה. מטרת ההדגמות לא הייתה להראות דרכי פריצה ספציפיות שאותם צריך לחסום, כי יש עוד הרבה דרכים כאלה, המטרה הייתה להדגיש, שאבטחה פיזית ומניעת גישה פיזית למחשב, היא אלמנט חסימה קריטי לפרצות אבטחה. מספיק רגע של חוסר תשומת לב או חוסר מודעות, שנותן לפורץ גישה פיזית למחשב, כדי שהפורץ יוכל לדחוף את הרגל בדלת.

אחר כך הגיע תורו של חסאן, שדיבר על רשתות Wi-Fi. עם מיכשור פשוט שהתחבר למחשב שלו, הוא הראה מה עובר כרגע ברשת ה Wi-Fi בסביבה, וכמה מידע לא מוצפן מסתובב חופשי בשטח. הוא הראה שפרוטוקול WAP הישן פריץ ולהוציא ממנו סיסמאות התחברות זה לחם. השלב הבא היה להראות שאנשים מתחברים לכל תחנת Wi-Fi שהם מוצאים כדי לגלוש חינם, ובכך מאפשרים לפורץ להיות Man in the middle ולאסוף מידע מלא כי אין הצפנה. השלב הבא היה להתחזות לנקודת הגישה הרשמית, ולפתות משתמשים להתחבר לפורץ במקום לנקודת הגישה הנכונה. כל ההדגמות האלה נועדו על מנת להסביר למה חשוב חיבור Wi-Fi מאובטח, עם הצפנה טובה, בשיתוף פעולה של Group Policy, כדי למנוע מהמשתמש המצוי ליפול בפח. הראה כמה מודעות ובדרכה בסיסית לעובדים היא דבר חשוב. הדגיש את הנקודה, שהרבה מהפריצות ניתנות למניעה על ידי הגדרות נכונות ב Group Policy ועבודה מסודרת לפי ההנחיות. מאחר והכלים והתוכנות הללו זמינים בשוק החופשי, אין שום סיבה שמנהל ה IT לא ירכוש את הכלים האלה ויבדוק אם הרשת האלחוטית שלו לא חשופה מדי.

בשלב הבא עבר חסאן לרשתות קוויות והסביר כיצד כלים לפיצוח רשתות אוספים מידע על הרשת הפנימית שלך ומתוך הרשת הפנימית שלך. הפגיעות של פרוטוקולי SMB ו LM הודגמה והוסברה ובעיקר הוסבר הפגיעות שהם גורמים בכך שפיצוח הסיסמא דרך ה Hash שלהם, זה תהליך של שניות שכיום אף אחד לא עושה אותו ממילא, כי אם יש לך את התוצאה של ה Hash אתה יכול להשתמש בה ישירות.

פאולה הראתה איך ניתן לשלוח את המידע שהפורץ אוסף מתוך הארגון החוצה מתחת למסך הרדאר של חומת האש כשהיא מוסווית כתשדורת לגיטימית לחלוטין. אחת מהדרכים שהיא הראתה הייתה שימוש ב Ping מפרוטוקול ICMP להעברת המידע החוצה. כשכאן המטרה להסביר שחומת אש וכל מיני תוכנות שחוסמות תעבורה, חסרות ערך במובן הזה והן לא הפתרון הנכון לבעיה של חוסר מודעות.

חסאן הרחיב על IP6 ובעיקר על מה שאתה שקורה אם האדמיניסטרטור מתוך חוסר ידע או חוסר רצון לא מקנפג את כתובת ה IP6 של המחשב. מבלי להיות מנהל מערכת חסאן הגדיר תוך דקות רשת IP6 לכל המחשבים בסגמנט, מתחת לאף של הרשת הרגילה, ובאמצעות חיבר את מחשבי המערכת לשרת של הפורץ, ,שנמצא בכלל מחוץ לארגון, מבלי שמישהו בכלל יודע שזה קרה. הפתרון לכל הבעיות האלה היה שימוש נכון ב IPSec, קינפוג של Transparent IPSec שעשה חסאן בפחות משתי דקות חסם כמעט את כל וקטורי התקיפה בתחום הרשתות שהוא הראה לנו. הפתרונות קיימים רק צריך לקנפג ולהפעיל אותם. אחר כך הראתה פאולה, שימוש בכלים של ETW, כדי למצוא מי שולח תשדורות על הרשת.

מרכוס ופאולה שיתפו את הקהל באירועים של Social Engineering ועד כמה קל להשתמש בתמימות של אנשים כדי לבצע חדירות. איך משיגים בקלות גישה פיזית למחשב, איך ניתן להציג אתר כאילו הוא אתר החר, דוא"ל-ים שמתחזים ומפתים אותך לעשות דברים שאסור לעשות כמו ללחוץ על קישור או להפעיל רושעה. כלים חומרתיים כמו עכבר או לוח מקשים שמתחברים ועושים דברים לא בדיוק לפי מה שחשבת וכו'.

כיסיתי בקושי חצי יום, וגם ככה כתבתי יותר מדי. אז אני עוצר כאן ואמשיך בנושא הזה איל"ז.

לכל החוויות שלי מהכנס גשו לקישור הבא.

הבוקר הראשון של ב TechEd 2013, ההרשמה.

2013-06-03T11:55:27Z

קמתי , התרחצתי, התלבשתי, אין מברשת שיניים (הייתה במזוודה), מחשב, התחברות לאתר האבדות והמציאות של AA, לא איתרו עדיין את המזוודה שלי, מקלחת, מחשב, קצת עבודה, הכנסת הציוד לתיק הגב הישן והוותיק שלי מטק אד אילת 2010, בדיקה אחרונה של לוחות זמנים, והחוצה למרכז הכנסים. למרות שהייתה הסעה העדפתי ללכת ברגל למרכז הכנסים, לקח לי 16 דקות, טיול בוקר בניו אורליאנס. עמדות ההרשמה היו בצד הרחוק ביותר של מרכז הכנסים (הענק) אז תוסיפו עוד 3 דקות הליכה.

הלכתי לעמדות ההרשמה העצמית, סרקתי את הברקוד, משם לעמדת קבלת התיק, ומשם לעמדת קבלת החולצה, כל התהליך פחות משתי דקות. לא יודע למה קמתי כל כך מוקדם.

זה לא שהייתי לבד, היו שם אנשים, אבל לא כולם נרשמים ל Prec Conference, אז לא הייתה צפיפות גדולה מדי. יכולתי לבחור בין לשבת לעשות סדר בניירת על שלחן, על כורסה או בשולחנות עמידה.

אז ישבתי על שולחן ובדקתי את השלל. הסתבר לי די מהר שהתיק החדש הרבה יותר פונקציונאלי מזה שבאתי איתו, אז פיניתי הכל מהתיק החדש, העברתי לו את הציוד מהתיק הישן שלי, הכנסתי לתיק הישן את כל הניירת העודפת והחפצים המיותרים, ונתתי אותו לשמירת החפצים (למה להסתובב כל היום עם שני תיקים?). משם הלכתי לחדרי ההרצאות של ה Pre Conference ועברתי עוד פעם על על הנושאים. אין מה לעשות, הנושא היחידי שהיה מעניין לטעמי היה נושא האבטחה. אז נכנסתי לאולם, התמקמתי לי בעמדה בשורה הראשונה, וצילמתי כמה תמונות.

גם ככה נשאר לי עוד זמן פנוי, עד להתחלת ההרצאה, אז התחברתי. וגיליתי שאני לא מצליח להתחבר ל FaceBook שלי. זה הוליך לסאגה שלמה של בעיות, אבל על זה בהזדמנות אחרת.

כל החוויות שלי מהכנס מרוכזות בקישור הבא.

בדרך לטק אד 2013 ניו אורליאנס

2013-06-03T01:15:58Z

מי שמכיר אותי יודע שאני שונא לטוס, אבל מה לעשות וה TechEd זה המקום הטוב ביותר לפגוש את הלקוחות האמריקאיים שלי, שותפים עיסקיים, אנשים טכניים במיקרוסופט שאני מתכתב איתם, ואנשים חדשים. ואה, כן, זו גם הזדמנות להתעדכן במה חדש ומה ישן בטכנולוגיות של מיקרוסופט, שמשתנות (ברוך השם) כל הזמן. אבל בשביל להתעדכן, לא צריך לטוס 20 שעות, כי הכל נמצא באינטרנט ממילא תוך כמה ימים.

זו הפעם הראשונה שאני מזמין כרטיס טיסה באינטרנט. כן, כן, תצחקו עלי, אבל עד עתה השתמשתי בשירותיה של סוכנת נסיעות. אבל בשנים האחרונות היחסים שלנו החלו להתדרדר. זה התחיל בזה שמצאתי באינטרנט מלונות, שהם גם יותר זולים משמעותית יותר וגם נמצאים במיקום הרבה יותר נוח, ממה שהיא מצאה לי. אחר כך התחלתי למצוא מסלולי טיסה קצרים יותר ממה שקיבלתי ממנה, ומצאתי את עצמי בהרבה מקרים מנחה אותה, איזה טיסות בדיוק אני רוצה. והקש האחרון, בנסיעה הזו, היה, שהיא הרימה ידיים, ואמרה שהיא לא מסוגלת לתת לי את הטיסה שמצאתי, במחיר המוזל שקיבלתי עליה באינטרנט. אז עשיתי מעשה אמיץ, הלכתי עד הסוף, וקניתי את הכרטיס באינטרנט. אם זה מעניין מישהו, אז המחיר הכי זול היה של Expedia. תוך כמה דקות קיבלתי בדואל אישור להזמנה, ועוד כמה דקות אחרי זה כירטוס עם מספר כרטיס אלקטרוני בדיוק במושבים שרציתי. צלצלתי לסוכנת הנסיעות שלי ושאלתי אותה אם הכרטיס תקין או שעבדו עלי. היא הפנתה אותי לצלצל לשרות הלקוחות של AA. אז במקום לצלצל אליהם, פשוט נכנסתי לאתר של AA ומצאתי את עצמי שם, מכורטס ומאושר. לומר את האמת, עד שלא קיבלתי את כרטיס העלייה למטוס, מהנציגה בדוכן בשדה התעופה, לא הייתי שקט, אבל להפתעתי הכל הלך חלק. מה אני אגיד לכם, ממש יופי, הגעתי סוף סוף, לאחר הרבה שנים, לעצמאות נסיעה אינטרנטית מלאה. אתם מוזמנים לצחוק עלי, אני לא איעלב, כי עכשיו, אחרי שחציתי את הרוביקון, אני באמת לא מצליח להבין למה חיכיתי כל כך הרבה זמן ולא עשיתי את מזמן.

עוד שינוי שעשיתי בטיסה הזו, קשור למרכז המחשבים הנייד שאני סוחב איתי בדרך כלל כל נסיעה. הפעם יצאתי עם שני מחשבים, המחשב היומיומי שלי, ה SurfaceRT של מיקרוסופט מה BUILD הקודם, ומחשב העבודה הראשי שלי, לנסיעה הזו, ה Slate של Samsung, מהנסיעה שלי ל TechEdהקודם. חסל סדר מחשב נייד כבד ומסורבל, אני בעננים. כל החומר של הנסיעה נמצא ב SkyDrive, ה OneNote מחובר ל SkyDrive, ולגיבוי, למקרה חירום שמשהו לא יעבוד כמצופה, המחשב הנייד שלי (שנשאר מיותם בבית), קונפג, ליתר בטחןן, לאפשר לי להתחבר אליו ב Remote Terminal מהענן. כל הקונסטלציה הזו הורידה לי די הרבה משקל ונפח מתיק הנסיעה שלי, ואם ה POC הזה יוכיח את עצמו, זו תהפוך להיות קונפיגורצית הנסיעות שלי מעתה והלאה.

הסיבה שאתם רואים אותי מסתובב הרבה עם ה SurfaceRT, היא שיש לו יתרון אחד חזק, וזה זמן בטרייה ארוך. אם אני מקפיד להקטין את בהירות המסך, וסוגר את ה Wi-Fi וה BlueTooth כשאתה לא צריך אותם (פשוט עוברים למוד טיסה), הבטרייה מספיקה להרבה זמן. אבל שלא תחשבו לרגע שזה כלי מושלם. המינוס העיקרי שלו מבחינתי זה שאין לו Outlook, ומה שיותר גרוע, אין לו Live Writer. כך שבשביל הדואלים והבלוגים, אני צריך מחשב בארכיטקטורת אינטל. ואת התפקיד הזה ממלא בנסיעה הזו ה Slate של סמסונג שקיבל שדרוג, התקנה של Windows 8.

את כל ההערות ואת הגירסה הלא מעובדת של הבלוג אני כותב לאורך היום ב OneNote שמחובר לענן. וכשאני רוצה לפרסם את הבלוג, אני עובר ל Slate, ועושה Copy/Paste מה OneNote שלו (שמסונכרן ממש מידית עם זה של ה SurfaceRT), ישירות ל LiveWriter, מוסיף את התמונות ומשגר. במקרה חירום אני יכול כמובן לעשות את זה ישירות מה SurfaceRT דרך ממשק ה Web של שרת הבלוגים, אבל ה LiveWriter הרבה יותר נוח, בעיקר אם יש לך הרבה תמונות.

לגבי ה Outlook, יש לי אחד על ה Slate, ואם יהיו איתו בעיות אני תמיד יכול לעשות Remote Terminal מה SurfaceRT או מה Slate למחשב הנייד שלי (שנשאר כזכור לכם בודד וערירי בבית) ולטפל בתכתובת השוטפות מרחוק.

לטיסה זולה יש מחיר, שתי נחיתות ביניים, מבן גוריון למדריד עם איבריה, ממדריד למיאמי עם איבריה ומשם לניו אורליאנס עם AA. אני בדרך כלל לא מצליח לישון מי יודע מה בטיסות, וממילא רוב העבודה שלי היא מול המחשב, אז מה אכפת לי על איזה כיסא אני יושב בזמן העבודה. לכמה תחנות יש יתרון קטן בזה שאתה שובר את הטיסה הארוכה לכמה טיסות פחות ארוכות, ובחניות הביניים אתה יכול לחלץ קצת את הרגליים ולהתאושש. אבל מצד שני אתה יותר זמן בדרכים.

לא התלהבתי ממדריד, קודם כל באו לקחת אותנו באוטובוסים מהמטוס, אחר כך העבירו אותנו שוב בדיקה בטחונית כאילו לא עברנו אחת כזו בארץ לפני שיצאנו (כנראה שהספרדים לא סומכים על הביטחון שלנו). ואצלם טאבלט זה מחשב שצריך להוציא מהתיק לכלי נפרד בשיקוף, המחירים שערורייתיים וביורו. מנה סלט חסה ובקבוק מים זה 9 יורו, ואני, וכמו אידיוט שכחתי את היורו בבית ולאחר תרגום לדולר זה עלה 13 דולר וקיבלתי עודף של 3 סנט אירופאיים. אבל מה שהכי גרוע שם זה שאין תשתית אינטרנט נורמלית בשדה התעופה, ומה שיש, לא תמיד מתחבר והמחיר שערורייתי עד כדי כך שפסלתי התחברות על הסף. גם לסלולרי לקח זמן להתחבר. בקיצור, מדינת "עולם שלישי" במיטבה.

ניצלתי את ההמתנה להוסיף עוד תרגיל מעבדה לקורס ה Instrumentation המעודכן שלי, שעוסקת בכלי המניפסט של ETW, כלי, שבשימוש נכון, שעושה את החיים הרבה יותר קלים ממה שהיה פעם.

המטוס לארה"ב היה אירבוס מדגם מתקדם, לפחות במובן של חווית הבידור של הנוסע, הכיסא שלי לא היה נוח והכאיב לגב שלי, אז מהר מאד התייאשתי מעבודה, כתבתי עוד כמה שורות לבלוג, ונכנעתי ללחץ הטכנולוגי של מערכת הבידור, ובנימוק הרופף שאני אנקה קצת את הראש לכמה דקות ובאותה הזדמנות אעשה מחקר טכני על המערכת, ראיתי כמה סרטים וכמה סדרות טלוויזיה שלא הכרתי עד לנחיתה, כשבין הפרקים עשיתי הליכות במעבר ותרגילי מתיחה (לישון לא הצלחתי).

נחתנו במיאמי מוקדם מהצפוי, וזה היה טוב, כי הטיסה שלי משם לניו אורליאנס הייתה צפופה בזמן. התור לכניסה לארה"ב זז לאט (הקיצוצים משפיעים), ומאחר והייתי לחוץ, כמובן שבחרו אותי לבדיקה מיוחדת, כדי להלחיץ אותי עוד יותר. אבל למרות כל העיכובים, הגעתי בזמן לטיסה לניו אורלינס. היה מטוס מלא וביקשו ממי שיכול שיפקיד את תיק הנסיעה שלו כאילו הוא מזוודה ללא תמורה, אז הוצאתי את ה SurfaceRT ועליתי למטוס בלי כלום כמו מלך (או נוסע במחלקה הראשונה).

נחתנו ביו אורליאנס בזמן, תיק היד שלי הגיע אבל למזלי הרע המזוודה העיקרית שלי לא הגיעה והייתי צריך להתעכב כדי למלא את כל הטופסולוגיה הנדרשת. כשסיימתי הסתבר לי שהשדה כמעט נטוש, והשאטל כבר נסע מזמן, אז לקחתי מונית והגעתי למלון, כשאני מת מעייפות. מי שעייף הולך כמובן לישון, אז התחברתי לאינטרנט, הסתנכרנתי, סגרתי קצוות, חיברתי את מרכז המחשבים שלי לחשמל שיטען לקראת מחר (אם זה מעניין מישהו ה SurfaceRT החזיק קרוב ל 20 שעות ללא טעינה וה Slate רק 4 שעות בקושי). בסופו של דבר, לאחר כמה שעות, סגרתי סוף סוף את הטלפון, והלכתי לישון. ויהי בוקר ויהי לילה יום מינוס אחד.

כנס תכנה שנתי של HP במלון ממילא ירושלים

2013-05-22T09:03:03Z

להגיע לגבול של העיר העתיקה בירושלים ב 8:30 בבוקר מחייב השכמה מוקדמת אבל מה לא עושים כדי להתעדכן בכלי התכנה של HP. אז יצאתי לפקקים של הבוקר והגעתי בסביבות 9:00 שזה בסדר, כי ההרצאה הראשונה תוכננה להתחיל ב 9:15.

הייתה פינת קפה ופינת עוגות, ובשלב הזה רק מספר זעום של משתתפים, מאלה שקיבלו חינוך לקוי והגיעו כמוני, בזמן. אז ניצלתי את זה שלא היה לחץ על הקפה והעוגות והספקתי גם להכיר אנשים חדשים ולפגוש כמה לקוחות. לאט לאט העסק נהיה צפוף, ולקראת 10:00 באיחור אופנתי מקובל, הורידו את כולנו לאודיטוריום שבמרתף.

את האירוע פתח נועם צוברי, מנהל צוות ה Pre Sale, שהחכים אותנו בכמה עובדות מעניינות על חטיבת התכנה של HP. כמו למשל שהם חברת התכנה השישית בגודלה בעולם, עם מחזור של 4 מיליארד דולר, שכ - 400 מיליון מתוכו הם ב SaaS של המוצרים שלהם. יש שני נושאים חדשים יחסית' ש HP נכנסה אליהם (דרך רכישת חברות מוליכות בתחומים האלה) והם תחום האבטחה ותחום ה Big Data, ועל שניהן תבוא הרחבה בהמשך.

אחריו עלה לבמה יובל רייז, ארכיטקט תכנה בכיר, והעביר ברצף שתי הרצאות, ההרצאה הראשונה דיברה על כלי האוטומציה של HP ועל יכולות Orcastration של מערכות הייצור. חדי העין שבכם יבחינו שגם פה הוזכר המונח DevOps ואני לא אחזור כאן על האש והגופרית שאני שופך כל פעם שאני שומע את המונח הזה. מספיק כתבתי על זה.

בהרצאה השנייה שלו דיבר יובל על ניטור תשתיות ועל היכולות של מערכת ה Business Service Management לאתר חריגות תוך ניתוח סטטיסטי מדויק של המדדים באמצעות כלי BI מתקדמים, עם השם המאד מתאים Sha (שזה בדרך כלל מה שאומרים לחתול כדי שישתוק). דהיינו, אם ה CPU עבר 20 אחוז ב 7 בבוקר זה לא חריג, אבל אם הוא עבר 37 אחוז ב 12 בלילה, זה חריגה. (דרך אגב, זה פיתוח של מעבדות HP בטכניון בחיפה). הוזכרו יכולות הקונסולידציה הנרחבות של נתונים, מכמעט כל מקור נתונים ארגוני, תמיכה בעולם הנייד (כ SAAS), יכולות איתור התנהגות חריגה של משתמשים, קבלת מידע ניהולי על מכונות וירטואליות, ובסופו של דבר, איך אל מקורות המידע האלה משתלבים ביחד עם האוטומציה, על מנת לתת תגובות אוטומטיות ומהירות למגוון אירועים שקורים בשטח. אחד מתוצרי הלואי של כל זה, הוא העברת תובנות מהמידע הרב שנאסף, לאחר עיבוד BI, לגופים מחוץ לפינה הצרה של התפעול, כמו מנהלי מוצרים וגופים ניהוליים אחרים בארגון. יש גם יתרון לזה שחלק מהכלים מפותחים פה אצלנו ביהוד, כך שיש קשר קרוב יותר לגופי הפיתוח.

יצאנו להפסקת קפה וניצלתי את ההזדמנות לעשות סיבוב בדוכנים של המוצרים השונים. איחרתי כמה דקות להרצאה הבאה, של שושי גוטרייך, על כלי ה ALM של HP. היה משעשע להשוות בין כלי ה ALM של HP אל מול מה שיש ב TFS של מיקרוסופט. יש כמובן הרבה דמיון. גם אצל HP תמצא פרסונות, קישור בין כל המעורבים בפרויקט, תמיכה בכל מערכות הפיתוח כולל Visual Studio ואקליפס, תמיכה בכל כלי ה Source control המקובלים (את זה כמובן לא תמצא במיקרוסופט). יש גם בחור חדש בשכונה, תמיכה ב Agile (בעצם ב Scrum בפורמט SaaS). וכמובן, רשימה אינסופית של דוחות, כך שכל מחזיק אומצה (Stake Holder) יוכל לדעת מה קורה בפרויקט. דגש מיוחד הושם בהרצאה על כלי הבדיקה הידניים והאוטומטיים (שחלקם מפותחים אצלנו ביהוד) של HP. הוצגה יכולת לשכפל את הבדיקה בזמן אמת על כמה סביבות. וגם ניהול סביבות מעבדה. דגש על שילוב בין כל הדברים האלה לשאר השותפים ב ALM, תוך ניצול הנתונים שנאספים מכל המקורות ב"מחסן" המידע המרכזי, ויכולות הצגה מול שכבת אבסטרקציה עסקית חדשה, עם DSL יעודי.

אחריה עלה לבמה עופר שיזף, מנהל המוצר של ArcSight בחטיבה של HP פתרונות אבטחה. לומר את האמת, לא ידעתי עד לאותו רגע, ש HP נמצאת בכלל בתחום של פתרונות אבטחה, וכבר בשביל זה היה שווה לקום מוקדם בבוקר. אני לא צריך לספר לכם שאבטחה היא נושא לוהט, ומסתבר של HP יש סל מוצרים שלם בתחום. עופר הסביר את היסודות של איום חיצוני ואיום פנימי, נגע בנקודות הפחד הרגילות (פרטיות, הגנה על IP, נזקים). הסביר ש HP נכנסה לתחום על ידי קניית חברות מובילות כמו Fortify, ArcSight, Tipping point. לא, הם לא מכסים את כל התחום מקצה לקצה, אבל ממלא אף אחד בתחום ה Security לא מסוגל לעשות את זה ממילא. אבל בתחומים שהם כן מכסים, הם חזקים. Fortify מיועד לשלב הפיתוח, ומאתר בעיות אבטחה בקוד. Arc Site נועד לעולם ה Operations, ומאפשר להציף מים המידע האבטחתי, אירועים ממוקדים (שוב משהו ביהוד) ולהגיב עליהם. Tipping point הוא בתחום של איתור חדירה (התחום שפאולה מומחית בו). הבעיה העיקרית שאני נתקל בה בתחום הזה, היא חוסר המודעות של המנהלים לקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לחדור לארגונים, וחוסר היכולת שלהם לכמת את זה בכסף, ולא הכלים, אבל זה נושא לפוסט אחר (איל"ז).

יצאנו לארוחת צהריים. אני לא חזק מי יודע מה בארוחות, כך שגמרתי מהר והלכתי לבדוק בדוכנים את כל מה שהראו לנו בשקפים. כשכולם גמרו לאכול ולהסתובב ירדנו בחזרה לאודיטוריום להמשך היום.

את ההרצאה הבאה נתן משה גולדברג, והיא עסקה ברכש נוסף של HP, מסד הנתונים Vertica ואיך כל זה מסתדר יפה עם Big Data ועם אנליזה מהירה של BI. לומר את האמת, מסדי נתונים, זה לא תחום שאני עוקב אחר החידושים בו, וגם הרקע התיאורטי שלו לא משך אותי אף פעם. זו הסיבה שלא הכרתי את פרופסור Michael Ralph Stonebraker, את התרומה התיאורטית והמעשית שלו בעולם מסדי הנתונים, ובטח שלא הכרתי את נושא ה column-oriented DBMS. הנה עוד דבר, שרק בשבילו היה שווה לי להגיע לירושליים מוקדם בבוקר. העולם של Big Data הוא עולם מעניין, אבל כמו בסטטיסטיקה יש לו את הסכנות שלו. כמו שבסטטיסטיקה אתה יכול להגיע לאיזה מסקנה שאתה רוצה תלוי איך אתה חוקר את הנתונים, בעולם של Big Data זה יכול רק להחמיר. מצד שני אם נרצה או לא נרצה, Big Data נמצא והולך להישאר אצלנו, ומסד נתונים שעובד על עמודות במקום על שורות, ונותן לך מקביליות "אינסופית" אוטומטית, זה כלי חזק, שטוב לדעת שהוא קיים.

ההרצאה האחרונה הייתה "הרצאת העשרה", כדי לתת לכל מי ששרד את היום איזה שהוא בונוס. את ההרצאה העביר נועם מנלה, והיא עסקה ב"תודעה שמתעצבת מחדש". כבר מזמן לא נהניתי מהרצאה כפי שנהניתי מההרצאה הזו. היא עסקה בשינוי שהעולם עובר, ובמשמעות של זה על כולנו. אני יודע שזה נשמע רע, פילוסופי, ערטילאי וגיקי, אבל הייתם צריכים להיות שם כדי להבין שזה היה פשוט מאיר עיניים. אני לא מסוגל להעביר בכתב את החוויה, אבל את התובנות אנסה לשלב בפוסט אחר (איל"ז). ותודה ל HP על שהביאה אותו לשם.

מילאנו חוות דעת וקיבלתי בתמורה מתנה, מטען חירום לטלפון סלולרי (מאד שימושי). ויצאתי לפקקים של ירושלים בדרך הארוכה לשפלה.

ניהול תשתיות- כל מה שחדש חשוב ו...מעניין 20130520

2013-05-20T14:50:00Z

המפגש הזה הינו חלק מסדרת מפגשים המוקדשת לאוכלוסיית מנהלי התשתיות. לסדרה כולה קוראים Tech Days 2013, והסיבה העיקרית שהתעוררתי מוקדם בבוקר כדי להגיע למפגש הזה, היא ששני נושאים שנוגעים ישירות לתחומי ההתמחות שלי כיכבו באירוע הזה.

את האירוע פתחה קרן רייטן במסגרת תפקידה כשמרטף של קהילות המפתחים ואנשי התשתיות. אז מי שלא מעודכן ולא יודע על מגוון הפעילויות והאירועים שמיקרוסופט עושה לאנשי התשתיות, מתבקש לעשות Like לדף ה Facebook של הקהילה, להציץ מדי פעם בבלוג של הקהילה, ולהירשם לקבלת דף המידע החודשי לקהילת התשתיות בדואל. להלן הקישור לגיליונות האחרונים של המידעון, הקישור להרשמה מופיע בצד שמאל למטה באזור של הלינקים השימושיים.

ההרצאה הראשונה הועברה על ידי קובי לוי ושחר בנד שדיברו על חידושים ב System Center Configuration Manager 2012 SP1, אני לא הולך לסכם כאן את כל ההרצאה אבל כמה נקודות שקפצו לי לראש. קודם כל למי שעוד לא תפס, כל העולם המיקרוסופטי, מנוהל כיום עם Power Shell. אם אתה לא מכיר את הכלי, הגיע זמן שתלמד אותו לעומק, אחרת אתה מעכב את הקריירה שלך וגם גורם נזק לארגון שלך. דבר נוסף שכדאי לזכור, זה שיש מסביב למוצר גם קהילה עולמית, שמייצרת כלים שכדאי לדעת עליהם כמו למשל Right Click.

האולם היה מלא מפה לפה, ההרצאה הייתה גדושה, אז דבר ראשון שעשיתי כשיצאנו להפסקה היה לארגן לעצמי עוד כוס קפה כדי להיות ערני להרצאה הבאה.

להרצאה השנייה עלו לבמה יניב שמולביץ ממיקרוסופט ושרון אברבנל מ Yside, כדי לדבר על ניפוי ואיתור תקלות בסביבת NET. באמצעות ה APM של SCOM 2012 SP1. ההרצאה התחילה בדיבורים על הזימזומילה (BuzzWord) החדשה, הלהיט התורן, הלא הוא ה DevOps. כל מה שאתה צריך כדי שמפתחים ישבו וידברו עם אנשי התשתיות זה DevOps והבעיה פתורה. כל פעם שאני שומע את המונח הזה נשרף לי הפיוז. כאילו שקונקטור שמחבר את SCOM עם TFS, ומאפשר לאנשי התשתיות לפתוח תקלות ישירות מול המפתחים ב TFS, זה כל מה שצריך, כדי שיהיה DevOps. והבעיה של התקשורת בין שני השותפים בעל כורחם האלה, תיעלם כבמטה קסם. אני מלווה את הנושא של מפתחים מול אנשי תשתיות כבר הרבה שנים, ואני גם יודע מה צריכים לעשות המפתחים כדי להכין את היישום לסביבת הייצור, וגם מה צריך לעשות מערכתית, כדי שמי שמגדיר את הדרישות לפרויקט יכלול בתוכו את ה Features הנדרשים לתפעול נכון בסביבת הייצור. אני מדבר על זה כבר שנים (כולל לפני כמה שבועות ב SDP של סלע), ולא חיבור פיזי בין TFS ל SCOM זה פתרון הקסם.

גלשתי קצת הצידה כי קפץ לי הפיוז, אבל בואו ונחזור ל APM, שהוא אחד התוצרים של רכישת חברת AviCode על ידי מיקרוסופט. יצא לי לפגוש את AviCode אצל יותר מלקוח אחד, וזה שהוא משולב כיום בכלים של מיקרוסופט גורם לי לרגשות מעורבים. נתחיל מהצד החיובי, כל כלי שמאפשר לאסוף מידע בזמן אמת ממערכות ייצור, ומסוגל להעביר אותו בפורמט נוח ולעיס למפתחים, הוא כלי טוב. וה APM עושה את זה היטב. אבל יש גם נקודת סכנה. הכלי הזה מאד רגיש לקינפוג נכון (דבר שגם הודגש בהרצאה), אם אתה אגרסיבי מדי בבחירת הפרמטרים, סביבת הייצור שלך תתחיל לזחול. אם אתה עדין מדי בפרמטרים, אתה יכול לפספס את הבעיה. זה לא כלי לטירונים ואתה צריך לעבוד איתו מאד בזהירות.

אבל מה שמפריע לי בכלי הזה (ובהרבה כלים אחרים), זה שהם באים לפתור בעיה, שהייתה צריכה להיפתר כבר בשלב ה Design של היישום. כל כלי אוטומטי גנרי, תמיד ייתן לך את הנקודה שבה קרה ה Exception, אבל הוא לא יכול לתת לך את הקונטקס של התקלה, ומה המשמעות האפליקטיבית שלה. המפתחים הם אלה שיודעים את הפרטים האלה, ובתכנון נכון של טיפול בתקלות, הם היו צריכים לדווח את זה לאנשי התשתיות, ברגע הארוע בעצמם, עם הקונטקס, ועם המשמעויות. ולא לחכות שכלי חיצוני, יאתר שיש בעיה, וידווח את מה שהוא חושב כתקלה לאנשי התשתיות, ומשם יתחיל הטלפון השבור, שעולה לתפעול השוטף כל כך הרבה זמן וכסף.

עד שהמפתחים לא יקבלו את השילוב עם SCOM ו APM כדרישה מפורטת של Feature במוצר, ועד שהם לא ישלבו Instrumentation במוצר שהם מפתחים כדרישה הכתובה במפרט, כל הדוחות היפים של ה APM, ישמשו ככלי עזר נוסף למנהלה, כדי לראות שיש להם בעיות במוצר (כאילו שהם לא ידעו את זה קודם), ויוליכו לשרשרת אינסופית של תיקונים נקודתיים של בעיות קצה, מבלי לפתור את הבעיה האמיתית, שמסתתרת מאחורי כלל הבעיות האלה. אף כלי לא יכול לפתור בעיות תקשורת, ועד שאנשי התשתיות לא יהיו חלק שווה ערך בצוות הפיתוח, הבעיה האמיתית לא תיפתר. ואתם מוזמנים להסתכל בשבלונת ה MSF של ה TFS, כדי לראות שזו דרישה, שקיימת בהנחיות של מיקרוסופט לפרויקטי תכנה, כבר עשרות שנים.

ההרצאה האחרונה היתה של בני לקונישוק, ועסקה במה חדש ב Windows 8 מבחינת יכולות, מימשק משתמש, ביצועים, וגם מעט מדי על ה WPA, שזה כלי חזק מאד שמשתמש ב ETW על מנת לתת את המידע הנדרש לאיתור תקלות מורכבות. ההרצאה קוצרה קשות על מנת להספיק ולעמוד בלוחות הזמנים שגלשו, וחבל, כי הנושאים שהוא העלה בהרצאה, הם המוטיבציה הטובה ביותר כדי לשכנע כל איש תשתיות, לעבור ל Windows 8 ול Windows server 2012 כמה שיותר מהר. מבחינתי, הנושא הכי חשוב היה הדגש, שבני שם על ETW, שהיא למי שלא יודע, תשתית תקנית שנמצאת בעולם החלונות, מאז Windows 2000, ואין כמעט מוצר במיקרוסופט, שלא משתמש בה ככלי Instrumentation.

על TechEd 2013 ועל Build 2013 ועל מה שביניהם

2013-05-14T14:31:51Z

למיקרוסופט ישנם כמה אירועים גדולים שמיועדים לקהל הרחב. הידוע והמוכר מכולם הוא ה TechEd, שמתרחש בארה"ב, וכמה שבועות לאחר מכן הוא מיוצא לאירופה. יש גם יצוא ליבשות אחרות כמו אוסטרליה וניוזילנד, בקיצור, ענף יצוא שלם. TechEd בהגדרה נועד לכסות את המצב הנוכחי של הטכנולוגיה. את החידושים מיקרוסופט מציגה בכנס אחר, כנס Build, שזה מיתוג חדש ויותר קרוב לקצה הטכנולוגיה, של מה שהיה מוכר בתור PDC (דהינו Profesional developers confrence). ב Build מיקרוסופט מציגה את העתיד הצפוי ברמה של אלפא וביתא. מבחינת לוחות זמנים, מיקרוסופט עושה TechEd פעם בשנה, ואילו את Build היא עושה רק כשיש לה משהו חדש ומיוחד לומר לאוכלוסיית המפתחים, מה שאומר שבדרך כלל התאריך של Build לא ידוע מראש.

זו תמיד שאלה קשה באם זה מוצדק להשתתף בכנסים האלה. קודם כל בגלל שכל החומר המקצועי וההרצאות מופץ ב Live באינטרנט תוך כדי האירוע, ולמי שפיספס את ה Live,הוא ניתן להורדה בכל הפורמטים המקובלים תוך כמה ימים באופן חופשי. גם ל TechEd וגם ל Build. ה Virtual Labs זמינות באינטרנט גם למפתחים וגם לאנשי תשתיות.

העלות היא בסביבות ה 2,000 דולר, טיסה עוד 1,200 דולר, מלון עוד 750 דולר. בקיצור תגיד שלום ללפחות 4,000 דולר מהתקציב לכל סיבוב כזה. מי שהולך ל TechEd האירופאי, חייב להיות משוגע על כל הראש. המחירים באירופה הרבה יותר גבוהים ולנסוע לארה"ב כולל המלון והטיסה, זה פחות מעלות הטיסה והמלון לאירוע האירופאי. גם בשער דולר נמוך כמו שיש לנו עכשיו, זה עדיין הרבה מאד כסף, בעיקר למי שזה יוצא (כמו במקרה שלי) מהכיס האישי שלו.

כדי להקל עלי ועל שכמותי, הכינה מיקרוסופט מסמך מעוצב ויפה בשם Convince your boss (משום מה בפורמט PDF ולא XPS). במסמך שני עמודים בלבד, כתובים באותיות קידוש לבנה, ובאנגלית פשוטה, כך שאפילו הבוס שלך יוכל להבין מה כתוב שם. אבל גם אחרי שקראתי אותו לעומק, המשכתי להתלבט.

בקיצור, התלבטתי עד ליום הכמעט האחרון של ה Early Bird של ה TechEd ולבסוף נשברתי ונרשמתי (בעיקר בגלל שזה יצא טוב עם ביקור אצל לקוח בארה"ב). ואז, שבוע אחרי זה, הכריזה מיקרוסופט על ה Build. יופי נחמה, לא רק ששמו את ה Build שבועיים אחרי ה TechEd, אלא שהוסיפו חטא על פשע ושמו אותו בתאריכים חופפים ל TechEd של אירופה (מתאים לאמריקאים להתעלם מזה שיש עוד עולם שלם מחוץ לאמריקה).

בניגוד ל TechEd ה Build זה משחק אחר לגמרי. פרט לרמזים כללים, אין בדרך כלל הרבה מידע על מה שהולך לקרות שם, וכל מי שנרשם לאירוע הזה בעצם לא יודע למה בדיוק הוא נרשם. אבל מאחר וזה המקום שבו מקבלים ליד את העתיד הטכנולוגי של מיקרוסופט, אז למרות הערפל, האירוע Fully Booked תוך כמה שעות. כאשר רק הזריזים ביותר מספיקים להירשם במחיר המוזל של ה Early Bird. כמובן שהשתתפתי במשחק, והצלחתי להירשם לפני שהארוע (כצפוי) נסגר להרשמה (בניגוד לפעם הקודמת).

בקיצור, חודש יוני לא הולך להיות קל ואני אסבול מהרבה Jet Leg ואצטרך לעבוד שעות נוספות כדי לכסות את החור בתקציב, אבל בתמורה יהיו לי הרבה נושאים חדשים ומעניינים לכתוב בבלוג איל"ז (ולא שחסרים לי כרגע). אז מי שנוסע ל TechEd או ל Build שיעדכן אותי.

ההרצאות שלי בכנס Sela Developer Practice 2013

2013-05-14T10:45:00Z

כנס Sela Developer Practice של חברת סלע, מתרחש פחות או יותר פעמיים בשנה, באזור תל אביב. הכנס הזה נכנס טוב בחלל החסר שהותירה מיקרוסופט כשביטלה את כנסי TechEd Israel שנערכו בזמנו באילת. השנה נערך הכנס בין התאריכים 5-9 למאי כאשר היום הראשון הוקדש ל Pre Coference , שני הימים הבאים להרצאות Break Out ושני הימים הבאים להרצאות Post Coference. היו 6 הרצאות Break Out ליום, באורך של שעה כל אחת, בארבעה מסלולים שונים. הרצאות ה Break Out נערכו במלון קראון פלאזה על חוף ימה של תל אביב. הרצאות ה Pre וה Post conference היו בפורמט של יום שלם על נושא, תשעה במקביל, ונערכו במתקן ההדרכה של חברת סלע ליד קניון אילון ברמת גן.

בסך הכל היו בארוע 77הרצאות, 46 קצרות של שעה, ו 32 ארוכות של יום. ההרצאות הועברו על ידי 39 מרצים, כולל מרצים שהגיעו במיוחד מחו"ל. בארוע השתתפו סדר גודל של 1,500 משתתפים שזו כמות שלא הייתה מביישת גם את Tech Ed אילת. עד כאן סטטיסטיקה יבשה. ואני מחוייב לסטטיסטיקה כדי לבסס על עובדות, את המשפט הבא: זה הכנס המקצועי הגדול ביותר בתחום הפיתוח, שנערך בקביעות בארץ. זו עובדה, ולא חוות דעת סובייקטיבית. וחוץ מזה מותר לפרגן.

לצערי אני לא יכול לספר לכם יותר מדי על מה שקרה בכנס, כי ביקרתי בו רק בימי ההרצאות שלי, וגם שם לא היה לי הרבה זמן פנוי להסתובב. אבל ממה שראיתי היה צפוף מאנשים, והאוכל במלון היה מעולה.

במסגרת הכנס העברתי שתי הרצאות קצרות, ויום אחד ארוך. ההרצאות הקצרות היו על הכנת היישום לסביבת הייצור, ועל הכלים של Sysinternals, והיום השלם היה על המעבר מ C# ל C++ ובחזרה.

ההרצאה על הכנת היישום לסביבת הייצור עסקה, כמו תמיד, בנתק בין המפתחים לסביבת הייצור. היום יש לזה שם חדש, DevOps, אבל בסופו של דבר, מדובר פה על מה יכולים לעשות המפתחים בזמן הפיתוח, על מנת לחסוך בצורה משמעותית בעלויות התפעול השוטף של היישום בשטח. ויש הרבה מה לעשות. למי שמעוניין בשקפים, הם נמצאים כאן. למי שמעוניין ביום הדרכה המיועד למקבלי החלטות, ולאלה שכותבים דרישות ממערכות תכנה. יום שמסביר מה צריך להוסיף לרשימת ה Features, כדי שהיישום יהיה ידידותי לסביבת הייצור, מוזמן לחטט כאן. מי שמעוניין בקורס בן שלושה ימים, שמיועד לצוותי פיתוח, מפתחים בכירים, מנהלי פיתוח, וכל מי שאמור לדעת אייך ליישם בפועל את הדברים האלה בקוד, מוזמן להציץ כאן.

ההרצאה על הכלים של Syainternals הייתה אתגרית במיוחד, כי בלתי אפשרי לכסות 71 כלים בפחות מ 60 דקות. החלטתי להתחיל דווקא מהכלים שפחות מוכרים למפתחים, ולא לגעת בכלל בכלים שכולם מכירים. אבל גם כך הספקתי בקושי רבע ממה שרציתי. למי שמעוניין השקפים נמצאים כאן.

היום המלא על מעבר מ C# ל ++C וחזרה' היה היום המעניין ביותר מבחינתי. יצא המזל והכיתה הדחוסה התחלקה פחות או יותר שווה בשווה בין כאלה שבאו מעולם ה ++C ורצו להכיר את C# וכאלה שבאו מעולם ה C# ורצו להכיר מה ++C יכולה לתת להם. מה שהפך את היום למאתגר במיוחד, כי כל צד משך לכיוון שלו, והשאלות שעלו מצד המשתתפים חייבו הרבה פעמים ירידה לעומק. כמובן שאי אפשר לכסות את כל הפרטים ביום אחד, אבל הספקתי את כל מה שתכננתי להעביר, כולל קצת C++/CLI. למי שמעוניין השקפים נמצאים כאן.

ארוע ה Demo Day של המחזור השני בחממה של מיקרוסופט במרכז נא לגעת בנמל יפו

2013-04-23T13:02:26Z

בתרבות חברות ההזנק, טקס ה Demo Day מקביל פחות או יותר לתעודת הבגרות שמקבל הבוגר מהחממה בדרכו לצאת לחיים עצמאיים. ביום הזה מציגים בוגרי החממה את המוצר, הצוות והמודל העסקי, במצגת קצרה (חמש דקות לכל היותר), בפני משקיעים פוטנציאליים ושאר בעלי עניין, כדי לקבל מימון להמשך הדרך. זו גם הזדמנות לחממה להציג את עצמה בפני היקום הזה של חברות ההזנק וספקי השרות המלווים אותם, ולהתפאר בהישגים של בוגרי החממה, בדיוק כמו שבית ספר מתגאה באחוזי ההצלחה בבגרות ובבוגרים שלו.

המאיץ של מיקרוסופט הינה משהו מיוחד בנוף החממות בארצנו וכבר כתבתי עליה פה ושם בבלוג שלי. אחד הדברים שמייחדים אותו, היא שהוא לא גובה תשלום בשום צורה שהיא (לא בכסף, לא ב IP, לא באופציות ולא בשווי עסק) מחברות ההזנק שמתקבלות אליו. ובתמורה הוא נותן אירוח חינם של ארבעה חודשים שכולל מקום, תכנה חינם לשלוש שנים, ליווי צמוד של מנטורים מהטובים בתעשיה ושימוש נרחב ברשת ה Networking של מרכז המו"פ של מיקרוסופט. והכי יפה, אתה לא חייב לעשות את המערכת שלך עם התוכנות של מיקרוסופט או שרותי הענן שלה. בעולם הזה שבו אף יועץ או מנטור לא מתחיל לדבר איתך לפני שהוא לוקח כסף ו/או אחוזים, זה בהחלט חריג.

לפני שניגש למה שקרה בארוע, כמה מילים על המקום. מי שלא מכיר את מרכז נא-לגעת מוזמן להכיר אותו. המטרה שלו היא ליצור דיאלוג בין החברה לבין חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים ולעזור לשלב אותם בחברה. יש להם קפה, מסעדה ותיאטרון שכל הצוות שלהם מורכב מחרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים. אתם מוזמנים לקנות כרטיס להצגה או להזמין מקום בסדנה או סתם לבוא לאכול במסעדת Black Out או לבלות בקפה קפיש להנות מחוויה מהממת, וללמוד באותה הזדמנות משהו על עצמכם ועל השונים מכם. יפה מצידה של מיקרוסופט לערוך את האירוע דווקא במקום הזה.

הארוע היה למוזמנים, ובדוכן ההרשמה קיבלתי תג. היו צבעים לרצועה של התגים, וששאלתי למה, הסבירו לי שהאדומים זה לכאלה שיש להם כסף (מלאכים, קרנות הון סיכון וכו'). לי כמובן אין כסף, אז קיבלתי רצועה ירוקה. התערבבתי בקהל כשאני פוגש מכרים ותיקים (כולל כאלה שלא ראיתי כמה עשרות שנים) ומנסה להתחמק משלל החטיפים והמתאבנים שחולקו ביד נדיבה על ידי המלצרים (להזכירכם, חרשים, אבל קשובים מאד לכל צורך של הלקוחות) וחשבתי איך להעביר את התחושה של המקום. אז החלטתי לנסות את הצילום הפנורמי בטלפון שלי. זה לא הלך חלק, כי אנשים כל הזמן זזו ממקום למקום ובילבלו את התכנה. אבל בסוף הצלחתי.

לאחר שהתמנגלנו מספיק נפתחו הדלתות לאולם שהיה מלא מפה לפה, החברה עם השרוכים האדומים קיבלו מקום קדימה ואני התיישבתי, כהרגלי, בסוף, בעמדה שאפשרה לי לצלם בלי להפריע.

את הערב פתח חנן לביא, מנהל החממה, באנגלית, ולאחר הקדמה קצרה הזמין את טליה מ-נא לגעת, שהציגה לנו בכמה מילים את המקום ואת הפעילויות המגוונות שנעשות בו. ואז חזרנו לחנן שהזמין את צחי ויספלד שהסביר על החממה ועל ההצלחות שלה ועל ה Demo Day שהיא הולכת לעשות עם הבוגרים של המחזור השני במאי בעמק הסיליקון, על שיתוף הפעולה עם האקדמיה ועם הטכניון. צחי הבהיר שכולם מדברים באנגלית בגלל שיש לנו אורחים מיפן, פינלנד, צרפת, קוריאה, סינגפור, תורכיה, אמריקה, וגם כמה ישראלים. המודל של מיקרוסופט מושך הרבה תשומת לב, בעיקר בגלל שלמרות שזה רק המחזור השני, אחוז ההצלחה (דהיינו אלה שקיבלו מימון ומתקדמים הלאה) גבוה מהמקובל בתעשייה הזו, ולכן באים גם מחו"ל ללמוד איך בדיוק עושים את זה בארץ. אור לגויים או לא אור לגויים, אני חושב שהסיבה היותר מוצדקת לשימוש באנגלית זה לעשות הכנה טובה לסיליקון ואלי. והנה למי שמעוניין, סרט וידאו קצר על המחזור הקודם של המאיץ.

ואז התחיל המרוץ, שלושה עשר פיצ'ים, דקה מבוא של מנטור או מממן, וחמש דקות לכל פיץ' חמש דקות של תהילה, שאם לא עשית אותם נכון ומקצועי, לא בטוח שתהיה לך הזדמנות נוספת (אם כי במקרה הזה, ניתן היה להתייחס לזה כתרגיל על רטוב, לקראת האירוע הגדול במאי בעמק הסיליקון).

אני חייב לציין שכל המצגות היו מקצועיות, עם תמהיל נכון של הצגת הרעיון, המוצר, המודל העסקי, הצוות שמאחורי המוצר, וכל שאר הדברים שמלאך או קרן הון סיכון מצפים לקבל, לפני שהם מחליטים אם שווה להם לפגוש את חברת ההזנק לפגישה נוספת. ניכר היה שנעשתה פה עבודת הכנה יסודית, ומגיע לכל המשתתפים (וגם לצוות של החממה) kudos.

להלן התקציר לפי סדר ההופעה, הלוגו מוליך לקישור של חברת ההזנק באתר המאיץ.

אתה הולך לבשל מתכון, מה מסתתר מאחורי המתכון מבחינה בריאותית בשפה ברורה לכל נפש, כולל Drill Down לפרטים אם זה מעניין אותך, התאמת כמויות למספר שונה של מנות, טיפים, עצות טובות, ספריית מתכונים ועוד.

לא תמצאו עליהם הרבה חומר כי הם עדיין במוד stealth. שפע הסבירה לקהל את ההבדל בין Shopping לבין קניה. זה נשמע קצת לא פוליטיקלי קורקט אבל המציאות היא שקניה זה לבחורים בלבד. Shopping לעומת זאת זה משהו אחר לגמרי, כי נשים עושות את זה אחרת. אתרים והרשת בכלל, לא נותנים חווית Shopping, אלא חווית קניה, ואת הפער הזה Shopetti הולכת למלא בשביל הנשים, האימהות וכל מי שבא מנוגה שזה שוק עצום.

באירועי ספורט (ואחרים) יש מסכי ענק. לכל אחד בקהל יש טלפון חכם. החיבור ביניהם שווה הרבה כסף למארגני האירוע ולבעלי עניין אחרים. על המסכים מופיעות שאלות טריוויה (או משהו אחר שמחייב תגובה). הקהל מתחבר למערכת, משיב, מקבל כיבודים, מחזק את הקשר למותג, ובדרך מספק את כל פרטי הפרופיל שלו למערכת.

מודיעין עיסקי בזמן אמת זה דבר יקר, לעקוב אחר המתחרים שלך, לדעת מה הם עושים עכשיו, מה מתפרסם עליהם ואיך זה משפיע עליך, ולקחת החלטות בהתאם. זה דבר שיכול להיות, בשוק תחרותי, ההבדל בין להיות או לחדול. חברות שעושות את זה עבורך, לוקחות סכומי עתק, בגלל שזה תהליך עתיר עבודה. שרות המבוסס על תכנת מחשב מתוחכמת, עם יכולת ניתוח מבוסס בינה מלאכותית, תספק לך את אותו מידע, בחלק קטן מהמחיר. מה שמאפשר לעסקים קטנים עם תקציב מוגבל, ליהנות מיתרונות המודיעין העיסקי הממוקד. אתה מוזמן להצטרף לתכנית הביתא, הכניסה חינם.

נו אז קיבלת הוראות מהרופא, האם הבנת אותם ? אתה בחור זהיר וקראת את הדף המצורף לתרופה, האם הצלחת להוציא מתוכו מה באמת חשוב לך, מתוך הז'רגון הרפואי ? בארה"ב אחד מתוך שש חולים, מגיע למיון בגלל אי הבנת ההוראות הרפואיות. הנה הפתרון, סרט וידאו מותאם אישית, עם אנימציה ואפילו עם תמונות של הכדורים האמתיים, המסביר מכל המלל רק את מה שרלוונטי לגביך, בצורה פשוטה ומובנת לאדם הפשוט, וללא מונחים רפואיים מסובכים. מונע אי הבנות, מציל חיים, והכי חשוב, חוסך כסף לביטוחים הרפואיים.

כמה מכם ניסו אי פעם ללמוד נגינה והתייאשו באמצע הדרך ? זה לא כף לתרגל את אותו שיר מול עמוד התווים כמה שעות טובות, זה פשוט משעמם. כאן לימוד הנגינה הופך למשחק משעשע. לא חשוב באיזה כלי תנגן, תבחר איזה שיר שאתה רוצה, המערכת תדריך אותך צעד צעד, תמתין לך עד שתשמיע את הצליל הבא, תראה מצג אצבעות, תיתן לך חיזוקים וציונים, ותציע לך לאן להתקדם בהתאם לרמה שלך. המוטו שלהם "אנחנו עושים כוכבי רוק"

יצירת חיבור בין חובב הספורט לתחנה שמשדרת את אירועי הספורט, והארכת זמן השהיה של הצופה באתר שווה הרבה כסף. המערכת מאפשרת לייצר קליפ וידאו מותאם לפי מילות המפתח שאתה מספק. היא עושה את זה בצורה אוטומטית וללא מגע יד אדם, במקום התהליך היקר של ה Post Production שלוקח שעות ודורש מיומנויות. את הקליפ אתה יכול לערוך, לשתף, לצרף למאמר וכו'.

כשאתה שואל את החברים בפייסבוק שאלה, אתה מקבל המון תגובות. אבל כדי להוציא מכל התגובות את התשובה שאתה רוצה, אתה צריך לנתח את כל התשובות ולכמת אותן, ואף אחד לא באמת מבצע את זה. התכנה הזו מאפשרת לך לקבל במסך אחד את השורה התחתונה, כולל חלוקה דמוגרפית ופרטים רלוונטיים נוספים. טוב לשאלות כמו "האם הכובע מתאים לי" וגם לשאלות מורכבות יותר, של מבחני A-B של מוצרים רציניים לחברות מסחריות. אתם מוזמנים להוריד את התכנה ולנסות בעצמכם.

כל הארגונים הגדולים עוברים ל SAAS, אבל SAAS זה המון יישומים שכל אחד מהם נמצא בשימוש אצל קבוצות משתמשים אחרות והתוצאה היא תוהו ובוהו ענק שבסופו של דבר גורם לארגון לשלם הרבה על Over Subscription כי אף אחד לא יודע באמת מי משתמש במה וכמה. והנה הפתרון, תכנה SAAS שמנהלת את כל שאר תוכנות ה SAAS של הארגון. מודד שימוש ומאפשר לך לבטל מנויים מיותרים, לבצע אופטימיזציה וניהול מסודר ומחזיר את הבקרה למחלקת ה IT.

רובנו צלמים מחורבנים (ראו את התמונות שלי כדוגמא). צלמים מקצועיים משתמשים במומחים של פוטושוף כדי להפוך תמונה רעה לתמונה טובה. לרובנו אין פוטושוף מותקן וגם אם יש לנו, זה כלי שדורש מיומנות וידע שחסר לרובנו. המוצר הזה עושה פוטושופינג אוטומטי לתמונה שלך, כאילו עבד עליה גרפיקאי כמה שעות טובות, בלחיצת כפתור וללא מגע יד אדם. אתה מצלם מישהו שנראה כמו הצרות שלך, ולאחר השיפור אתה מקבל בלונדיני עם עניים כחולות. לא מאמין ? רוצה להצטרף לביתא ? בבקשה, הנה הקישור.

רובנו מגיעים באיזה שהוא שלב לצורך בפיזיותרפיה ולא משנה אם אנחנו ספורטאים חובבים או סתם זקנים. ללכת למרפאה לעשות פיזיותרפיה זה לא כף גדול ואנשים מדלגים. ואם הם כבר עושים את זה אז מחפפים, ואם מקבלים תרגילים הביתה, מחפפים עוד יותר. כאן אתה מקבל וידאו אינטראקטיבי, עם הוראות שאתה עושה בזמנך הפנוי בבית, אתה מצולם ומקבל משוב תוך כדי התהליך, ולפיזיותרפיסט שלך (שהקצה לך את ההנחיות) יש אפשרות לראות מה עשית, לתקן, לשנות, ולתת בקרת איכות מבלי לעזוב את שולחן העבודה שלו.

מאפשר למפתח משחקים להתרכז בדברים החשובים ולא בכל הפעולות האפורות שאותם מספקת התשתית של המוצר. או בקיצור תשתית ענן ל Game as a Service. מי שעוסק בתחום המשחקים קלט ישר, אני לצערי לא בתחום אז לקח לי יותר זמן.

גם כן במוד stealth. מאפשר לחברות לשתף מידע של החברה לכל מכשיר נייד שהעובדים משתמשים בו, ללא תלות בקוד, ובחמישה צעדים פשוטים. כל זה תוך שמירה על אבטחת מידע, הרשאות, שינוי נתונים רק למי שמותר, ויכולת הצגת הנתונים במגוון אפשרויות רחב.

כאן הסתיימו המצגות, חנן נתן כמה מילות תודה, בעלי השרוכים האדומים ירדו למפגש סגור לקהל עם חברות ההזנק של המאיץ כדי לדבר על כסף. מאחר וכסף לא מעניין אותי (אין לי), יצאתי עם כל השאר לשקיעה היפואית. נהניתי מאד מהאירוע, אין מה לעשות, אנחנו מעצמה של סטארטאפים.

אם זה מעניין מישהו, ההרשמה למחזור השלישי של המאיץ החלה. פרטים נוספים בקישור הבא. קצת סטטיסטיקה: למחזור השני נרשמו קרוב ל 300 ונתקבלו 13. בהצלחה בתהליך הסינון לכל מי שהולך להירשם. אם מישהו מחברי וידידי שוקל מועמדות, שירים אלי טלפון, אני תמיד שמח לעזור.

על Hacking, פריצת מערכות ועל Paula Januszkiewicz

2013-04-15T12:56:21Z

פאולה עוסקת בתחום של פריצה למערכות מחשב. זה תחום שה perception שלו בקהל הרחב שונה מאד מאיך שהוא נתפס על ידי מי שנמצא בתחום. אצל הקהל הרחב להיות האקר זה Cool. בסרטים זה בכלל מישהו חתיך כמו רוברט רדפורד בסניקרס או פאנקית החיה בשולי החברה כמו בנערה עם קעקוע של דרקון. מצד שני אצל הזכרים בעיקר, אם זה לא הגיבור הראשי, זה יהיה מישהו שמן, דחוי חברתית, עם משקפיים עבות, כאילו כדי לומר לנו, שרק מי שמנותק מהעולם יכול להיות מקצוען בתחום של חדירה למערכות מחשב. עד כאן החיים בסרט.

הקהל הרחב לא תמיד מקשר בין התדמית ההירואית של ההאקר, לבין המציאות, שבה האקרים הם כלי שרת בידי ארגוני פשע הגונבים כספים מחשבונות הבנק שלנו, או מבצעים סחיטה של דמי חסות מגופים ומאנשים פרטיים. אם אתה בצד הקורבן אתה תחת האיום של הפלת מערכות המחשב שלך או פרסום חומר מביך עליך או שמישהו ישתלט על חשבון הבנק שלך. ועוד לא נגענו בכלל בתפקידם של ההאקרים בהורדת רמת חיי האינטרנט שלנו, על ידי גניבת רוחב הפס של כולנו לביצוע תקיפות פוליטיות ו/או לשיגור דואר זבל. האינטרנט הוא עולם ללא חוקים מוסדרים. החוזק שלו, זה שהוא פתוח לכולם וחופשי ממגבלות, הוא גם החולשה שלו, שכן מי שלא מתנהג לפי הכללים פוגע בכולנו.

נושא של פריצה למערכת מחשב בארגון הוא בסופו של דבר עניין של ניתוח סיכונים. ככל שהנזק שנגרם לך מהפריצה גדול יותר, סביר להניח שכך תשקיע יותר כסף בהגנה. אבל כפי שפרופסור דניאל כהנמן הסביר לכולנו, האדם אינו יצור תבוני, וההחלטות שלו לא תמיד נובעות מהגיון צרוף. להיפך, הרבה פעמים ההחלטות ה"הגיוניות" שלנו נובעות מתחושת בטן או אפילו מפחות מזה. ואני אוכיח לכם שזה נכון גם בתחום האבטחה תוך כמה שניות.

שאלו את עצמכם מה הנזק שיגרם לכם ו/או לארגון שלכם מחדירה למערכת המחשב שלכם או של הארגון שלכם. האם אתם יכולים לכמת את הנזק הזה בכסף ? אם התשובה היא אני לא יודע ו/או אני לא יכול להעריך (שזה כבר אומר משהו) נסו לפחות לתת סדר גודל.

ועכשיו לשאלה השנייה, היא מה הסיכוי שיפרצו אליכם. כאן אם לא אכפת לכם אני אתן את התשובה, ככל שאתם מוגנים פחות, זה כבר לא סיכוי אלא וודאות. וככל שיש למישהו אינטרס לחדור אליכם, זה שוב כבר לא סיכוי אלא וודאות. וחשוב להבין שגם אם אתה לא "מטרה אטרקטיבית", אם אתה לא מוגן מישהו כבר יפרוץ אליך.

מאחר והסיכון זה מכפלה של הסיכוי בנזק, אז קחו כהנחת ייסוד שמישהו כבר פרץ אליכם ולכן הנזק כבר שם. ושלא תגידו שלא אמרתי לכם. אבל אם נחזור לשאלה המקורית, כמה אחוז מהנזק הצפוי השקעתם באבטחה ? מבלי להכיר אתכם אצל רובכם, רוב הסיכויים שלא השקעתם באבטחה את הסכום המתבקש מהמשוואה.

ולמה אני מספר לכם את כל זה, בגלל תובנה אחת ברורה שנשמעת ברורה מאליה, והיא שככל שהמערכת שלכם מוגנת יותר, ככה הסיכוי שיפרצו אליכם קטן יותר. הבעיה היא שבפועל, ברוב הארגונים וגם בעסקים הקטנים ובבתים הפרטיים, מערכות המחשב לא באמת מוגנות, ולא בגלל שלא רוצים, אלא בגלל מה שאני מכנה "טעויות של מתחילים".

אז בואו נחזור לפאולה, ולמקצוע שלה. פאולה פורצת למערכות, אבל היא לא עושה את זה כחלק מהכנה לפשע כלשהו, אלא לפי בקשה מפורשת של הלקוחות שלה. והמטרה שלה היא לאתר נקודות חולשה ונקודות פגיעות ולחסום אותם. עד היום אין לה לקוח שהיא לא הצליחה לפרוץ למערכת שלו. ולאחר שהיא מכינה את הדו"ח שלה, דבר אחד בטוח, המערכת שהיא בודקת תהיה מוגנת הרבה יותר טוב ממה שהיא הייתה מוגנת קודם. התוצאה היא שהסיכוי שיפרצו אותה נהיה קטן יותר.

פאולה תגיע לארצנו בסוף חודש יולי להעביר סדנה בת שלושה ימים שנקראת Advanced Windows Security Master Class. הסדנה מיועדת למנהלי מערכות מחשוב, מנהלי תשתיות, מנהלי אבטחת נתונים, ולכל מי שהגנת מערכות בפני פריצה מעניין אותו. מי שמעוניין בפרטים נוספים על הסדנה מוזמן לפנות לחברת האם שלי.

ראיון בנושא UX עם David Platt

2013-04-14T10:06:00Z

כפי שכבר הזכרתי בפוסט קודם, המומחה העולמי ל UX, מר David Platt, מגיע לארצנו ב 9/6/2013 להעביר במשך חמישה ימים את סדנת ה User Experience Master Class הייחודית שלו. מי שמעוניין להצטרף, רצוי שיזדרז, כי מספר המקומות מוגבל וה Early Bird מסתיים בסוף החודש. אבל לא על זה רציתי לכתוב. פשוט רציתי להפנות את תשומת לבכם לראיון קצר של Juval Lowy עם David Platt שמדבר על UX שפורסם ב YouTube ושווה לצפות בו.

כמו כל הופעה של David, הוא מעביר את המסרים שלו בצורה משעשעת, ומכסח ללא רחמים או בושה עם הרבה דוגמאות מהשטח. אני מדגיש שוב למי שהדקויות של המונחים לא ברורות להם, ש UX דהינו User Experience זה לא UI דהינו User Interface וה UX הינו הבסיס שבלעדיו כל UI שתעשו יפספס את המטרה, ולא חשוב כמה שהוא יהיה יפה או Cool. ובעולם שבו יישום צריך להילחם עם מיליוני יישומים אחרים כדי לבלוט מעל כולם, UX הינו הפרמטר החשוב ביותר שיכול להפוך אותך לייחודי.

מי שמעוניין להספיק ולהירשם לסדנה, מוזמן לפנות לחברת האם שלי.

וכאן אני מנסה לעשות Embedd לוידאו, אם זה לא יצליח תסלחו לי

מפגש קבוצת משתמשים מנהלי פרויקטים על תקשורת

2013-04-13T17:14:15Z

מנהלת קבוצת המשתמשים, פנינה (בתמונה, מורידה את המשקפיים כדי לא לראות), כהרגלה, מקפידה לתת בקבוצה שלה, מספיק הרצאות על מיומנויות רכות (שזה התרגום העברי למונח המוכר יותר Soft Skills). הפעם היא זימנה את איציק לוי לעשות לנו קצת קאוצ'ינג סטנדאפ.

התיאוריה(והפרקטיקה שנובעת ממנה) שהציג איציק אינה חדשה, היא מבוססת על מחקרים אקדמיים, וניתן למצוא עליה המון חומר (אם אתה מחפש את מילות המפתח הנכונות).

רק לפני שנתחיל עם התיאוריה, מילת אזהרה על מלכודת שהרבה אנשים נופלים בה, וגם לי (לבושתי הגדולה) לקח זמן לעשות את ההבחנה הזו. התיאוריה עוסקת בסגנונות תקשורת ולא בניתוח פסיכולוגי של בני אדם. לא בהכרח יש קשר בין סגנון התקשורת של הבן אדם לבין האופי וההתנהגות של הבן אדם. מישהו שכמעט לא מדבר, ובקושי יוזם שיחה, יכול להיות מאד פעיל ודומיננטי בתחום העיסוק שלו. כך שחשוב להבין שאנחנו מדברים כאן על סגנונות תקשורת בין אנשים ועל תקשורת בלבד.

תקשורת בין אנשים הינה מרכיב חשוב בהצלחה של תהליכים. אם אין לך תקשורת טובה עם חברים בצוות שלך, למרות שכולכם בעד וגם כולכם רוצים להגיע לאותה מטרה, הקשיים בתקשורת יכולים להרוס את כל התהליך, למרות הכוונות הטובות של כולם. זה דרך אגב אחד מהמקורות של המשפט הידוע ש"הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות".

התיאוריה אומרת שניתן, בהפשטה רבה, לחלק את סגנונות התקשורת לאורך שני צירים: ציר פאסיבי - דומיננטי, וציר רשמי - בלתי רשמי. וכמו בכל מערכת צירים, אתה מקבל ארבעה רבעונים ובמקרה שלנו השמות שלהם הם: תומך, מקדם, מנתח, משימתי. זו כמובן הפשטה. לא תמצא מישהו שהוא טיפוס משימתי טהור או מקדם טהור, תמיד יש כאן תמהיל. אבל כמו בכל הפשטה, אתה מאבד רזולוציה בשביל להבין קונספט.

והתיאוריה היא מאד פשוטה, יש רבעונים שמתקשרים מצוין, ויש רבעונים שהם צהובים זה לזה. אם אתה רוצה שהמסר שלך יועבר וגם יתקבל בצד השני, אתה צריך להתאים את התקשורת שלך לצד המקבל. חשוב להדגיש שבתור זה שמעביר את המסר, ורוצה שהוא יועבר, וגם יתקבל בצד השני. זו האחריות שלך לעשות את ההתאמות ולא האחריות של הצד השני להבין למה אתה מתכוון.

וכאן איציק נתן, במגבלות הזמן, דרכים לאיתור סגנון התקשורת של הצד השני, ורשימה של כללי עשה ועל תעשה בתקשורת, בין 16הקומבינציות האפשריות, שניתן לעשות בין כל הרבעונים. מי שהיה נהנה, מי שלא, שילך להרצאה של איציק, כי אי אפשר להעביר את זה בכתב.

מילת אזהרה שנתן איציק לפני שהוא ניגש לקטע הפרקטי והיא נכונה תמיד. אם זה עובד אל תקלקל. אם יש לך תקשורת טובה עם מישהו, למרות שלפי התיאוריה היפה הייתם אמורים להיות צהובים זה לזה, אז זרוק את התיאוריה, ותמשיך לעשות מה שאתה עושה ללא שום שינוי.

ואני אומר, בעיקר למשימתיים שבינינו, שצריך תמיד לזכור, שבצד השני של התקשורת יש בן אדם. הרבה יותר חשוב להעביר את המסר הנכון, ולא רק להעביר נכון את המסר.

באתר של איציק תמצאו חומר נוסף בעברית וגם כמה הקלטות של נושאים נבחרים. אתם מוזמנים לחטט וליהנות.

תובנות מיום העיון Zen of Architecture עם Juval Lowy

2013-04-08T14:54:01Z

מה ש Juval אוהב במיוחד לעשות בקורסים ובימי העיון שלו, זה לשחוט פרות קדושות. מי שנתקל בו בפעם הראשונה יכול לצאת מהסדנאות שלו עם זעזוע מוח רציני, אבל זה מחיר הוגן שסביר לשלם כאשר רוצים לתקן קונספטים מוטעים. על אחת כמה וכמה זה חשוב וכדאי, לשבור קונספטים מוטעים כבר בשלב התכנון הארכיטקטוני, שכן כל טעות שתעשה בשלב הזה תעלה בהמשך בהמון שעות אדם של אנשי פיתוח, אינטגרציה ובדיקות, שכולם ילכו לאבדון בגלל התכנון הארכיטקטוני השגוי.

אז בואו ונדון בנקודה אחת מתוך הנקודות הרבות ש Juval הציף ביום העיון שהעביר בארצנו בשבוע שעבר, והיא נוגעת לטעות נפוצה בתכנון ארכיטקטוני, והיא תכנון המערכת לפי רשימת ה Features שלה. על פניו זה נראה הדבר הנכון לעשות, אבל תכנון ארכיטקטוני לפי Features, יוליך תמיד לארכיטקטורה היברידית, שאינה מסוגלת לעמוד בצורה טובה בפני שינויים בדרישות. מה שזה שאומר זה שכל תוספת של דרישה או יכולת למערכת, יחייב תכנון ארכיטקטוני מחדש.

למרות שזה נראה מוזר במבט ראשון, אם אתה עוצר לרגע וחושב על זה, יש בזה הרבה הגיון. כי אם הארכיטקטורה הינה התוצר האבסטרקטי של רשימת הדרישות, והרשימה הזו היא הקלט לתהליך התכנון הארכיטקטוני, התוצר של התהליך, דהיינו הארכיטקטורה, תהיה מן הסתם הארכיטקטורה הטובה ביותר שתוכל לעשות, שתענה על כל הדרישות הללו. אבל אם יגיעו דרישות חדשות, או שישתנו הדרישות הקיימות, התהליך יוליך לארכיטקטורה אחרת, שונה מהנוכחית. כי אם הקלט לתהליך השתנה, הפלט שלו יהיה שונה.

הבעיה היא ששינוי ארכיטקטוני הוא תהליך ארוך ממושך וכבד, שכרוך בהרבה משאבים ועלותו גדלה בצורה אקספוננציאלית ככל שהפרויקט מתקדם. מה שמוליך לזליגות בתקציב ובזמנים והופך את כל התהליך ללא כדאי. מה שיותר גרוע, זה גורם לכך שיווצר הפרש בין הארכיטקטורה המקורית למה שקורה בפועל בפיתוח. הפרויקט הופך לקאוס אחד גדול, שהדרך היחידה להוציא ממנו משהו, זה פשוט לזרוק את הארכיטקטורה לפח ולעבוד Agile.

אז אם תכנון לפי רשימת הדרישות הוא טעות, אז מה כן נכון לעשות ? התשובה היא שהתכנון הארכיטקטוני צריך להיות מבוסס על הנקודות במערכת שיכולות או צפויות להשתנות בעתיד. כל השאר אלה קוביות קבועות, שכותבים אותם פעם אחר ושוכחים מהם. אם עוטפים כל נקודת שינוי בהפשטה ומסתירים אותה בתוך יחידת קוד. אז ברגע שיגיע השינוי, זו היחידה היחידה שתצטרך לעבור שינוי, ולא כל הארכיטקטורה. ככה אתה מקבל תכנון ארכיטקטוני של קוביות היכולות לעבור שינויים בעתיד, שמשתמשות וקוראות למערך של קוביות אחרות, אלה שאינן צפויות להשתנות.

בשיטה הזו אתה מקבל מערך קוביות ארכיטקטוני שונה לגמרי ממה שהיית מקבל אם היית הולך לפי ה Features. והמערך הזה מכיל בתוכו הרבה פחות תלויות, ולפיכך מאפשר לשנות את התנהגות המערכת על ידי הכלת השינויים בנקודות מועטות ומוגדרות היטב, שמשתמשות בשאר הקוביות ה"קבועות" בהתאם לצורך.

איתור נקודות ה Volatility של המערכת אינו תהליך קל, כי המסמך דרישות בדרך כלל מתאר את מה שצריך, ולא את מה שצפוי להשתנות. אבל למזלנו זה כישור נרכש ולא מולד שפשוט דורש הרבה תרגול מצד הארכיטקט. נכון שהתכנון הארכיטקטוני יקח בשיטה הזו יותר זמן, לא זמן לתכנן את הארכיטקטורה אלא בעיקר זמן מחקר לאיתור נקודות השינוי. אבל מצד שני, ארכיטקטורה שבה כל השינויים הצפויים הם באלמנטים בדידים, ששינוי בהם אינו משנה את כל המערכת אלא רק נקודות בודדות במערכת, זה תוצר ארכיטקטוני ששווה לעבוד קשה בשביל לתכנן אותו כי המחיר בגמישות המערכת לשינויים יחזיר את עצמו עם ריבית בכל שינוי שיתבקש.

זו רק נקודה אחת מתוך הנקודות ש Juval הציף ביום העיון שלו. אלמנטים נוספים הקשורים לאירגון הקוביות, והאילוצים החלים על הקישורים ביניהם, חשוב לא פחות. גם השפה והכלים להציג את התכנון הארכיטקטוני (השפה הסכמטית) חשובים מאד. ולא התחלתי אפילו לגרד את קצה הקרחון בנושא המרתק הזה.

מי שמעוניין ללמוד יותר על תכנון ארכיטקטוני בטכניקה הזו, מוזמן לגשת לעמוד הבית של Idesign .NET ולהוריד משם את החומר על ה IDesign Method (נמצא בצד ימין, הראשון באגף ה Resources).

על ההבדל בין UX ל UI ועל הקורס של David Platt ביוני

2013-04-03T07:25:58Z

הצלחה של יישום תלויה בצורה כמעט מוחלטת בחוויית המשתמש. חווית המשתמש זה לא מימשק המשתמש ומאחר ו David Platt, המומחה העולמי בתחום, מגיע לארצנו בחודש יוני להעביר את סדנת ה User Experience Master Class הייחודית שלו. חשבתי שזה רעיון טוב לחדד ולהדגיש מה זה UX ולמה ולמה זה לא UI.

ואני רוצה בכוונה למשוך כאן קצת אש. אז בואו ונדבר קצת על אפל, אפל של לפני שהמשיח שלה הלך למקום שכולו טוב, והשאיר את המאמינים שלו מיותמים. בואו ונשאל שאלה טכנית על נושא טכני טהור. האם החומרה של אפל הייתה תמיד החומרה החזקה והטובה ביותר בשוק ?

התשובה לא צריכה להפתיע אף איש טכני, תמיד החמרה של אפל הייתה נחותה בביצועים הטכניים מרוב המתחרים שלה. ולא רק זה, המחיר של המוצר של אפל היה תמיד יותר גבוה, מהמחיר של מוצרים מקבילים בשוק, שאיכותם הטכנית הייתה הרבה יותר טובה מאלה של אפל. אז איך אתם מסבירים את העובדה שאנשים היו מוכנים לעמוד בתור ימים, בשביל מוצר שעוד לא יצא למדפים, ואף אחד לא יודע איך הוא עובד באמת ? איך אתם יכולים להסביר את התגובה הפנאטית של רוב הצרכנים של המוצרים של אפל, ברגע שמנסים להסביר להם שהמפרט הטכני של המוצר שקנו במחיר מופקע, גרוע יותר מזה של מוצר מתחרה כלשהו.

הסיבה להצלחה הפנומנלית של אפל היא שחווית המשתמש שלה שמה בכיס הקטן את כל המתחרים. הגאוניות של סטיב ג'ובס הייתה ביכולת שלו להבין לעומק את המשתמש שלו, ולתת לו חווית משתמש כל כך טובה, כך שהפרמטרים הטכניים של המכשיר הפכו ללא רלוונטיים. ושימו לב שאני לא מדבר פה על איך הכפתורים מפוזרים על המסך, ומה יש בכל פריט של התפריט, ואיך התפריטים ממוקמים ביישום, אלא אני מדבר על רמה אחת מעל כל הפרטים האלה.וזה בדיוק ההבדל בין User Experienceל User Interface.

ואני לא רוצה שיוצר הרושם שאין קשר בין UX ל UI. בוודאי שיש קשר, אבל ה UI זה השלב האחרון והטכני של ה UX ומי שמתחיל מ UI יקבל יישום "בסדר" מי שיתחיל ב UX יקבל יישום "מדהים", "פנטסטי", "נהדר".

למה זה כל כך חשוב שהיישום שלך יהיה "מדהים" ? מפני שבחנות היישומים של אפל, מיקרוסופט ואנדרואיד יש מיליוני יישומים. והיישום המיוחד שלך הוא רק אחד מתוך כמה עשרות או מאות יישומים, שעוסקים באותו נושא. אם היישום שלך לא יבלוט מתוך ההמון, אף אחד לא יתקין אותו (בתשלום או שלא בתשלום) ולא ישתמש בו. זה דרוויניזם במיטבו, ואם אתה רוצה להצליח עם היישום שלך בעולם הזה, חווית המשתמש שלך היא הדבר הראשון שאתה רוצה לתכנן ביישום שלך.

וכן, זה נכון גם ליישומים משרדיים, כי זה ההבדל בין יישום שהמשתמשים אוהבים להשתמש בו, וכתוצאה מכך התפוקה הארגונית שלהם גבוהה יותר, לבין משתמשים שסובלים מהיישום, והפעילות שלהם כתוצאה מכך איטית יותר ופחות יעילה. כך שאני לא מדבר פה רק על יישומים לחנות היישומים אלא על משהו הרבה יותר רחב.

אז אם נחזור להתחלה, David Platt מגיע לארץ ויעביר ב 9-13/6 את ה User Experience Master Class שבו תוכלו ללמוד מהמומחה מספר אחד בתחום, איך לתכנן חווית משתמש טובה ליישום שלכם. ומי שמעונין להירשם מוזמן לפנות לחברת האם שלי ולבקש פרטים.

GadiM - Gad J. Meirwww.idag.co.il