מליאת הפתיחה נערכה בנמל, ונסענו לשם מהמלון באוטובוס. הטק אד הזה גדול מדי על מדינת ישראל, למען האמת, אין מקום טוב בארץ עם כל הנדרש כדי לרכז בו כמה אלפי איש, לכנס רציני, לכמה ימים. גם אילת קטנה עלינו, אין מקום מספיק גדול למסיבה ולמליאה. אז הפתרון הוא לצאת חצי לחו"ל, דהינו אל ההאנגרים הענקיים של נמל אילת. למזלנו, לא דרשו דרכונים, ולא העבירו אותנו את כל התהליך של יציאה לחו"ל, ולא נדרשנו להצהיר במכס שחזרנו, אבל היינו ממש במרחק נגיעה מהספינות.

איך שנכנסתי לאולם כבר קיבלתי מצב רוח טוב, פגשתי גם את משיח וגם את הרב דוט נט (לחצו על התמונות לקישור), וזה כבר היה סימן טוב לבאות.

אחר כך תפסתי לי עמדה נוחה בשורה השניה, קצת ימינה ואחורה לדני ימין, שכמה טכנאים עסקו בכיוונונים אחרונים של חיבורו למימשק האלקטרוני של הארוע. האורות כבו והתחיל המופע. קודם כל נדלקה מנורה, ומישהי התחילה לנגן בכינור, ואז לאט לאט נבנה מאחוריה מופע שלם, שהתחיל בקרן רחוב עזובה והסתיים בעיר מלאה רקדנים, ואפילו טטריס היה שם. אני לא יודע אם הקליטו את זה, ואם ההקלטה מסוגלת לשקף בכלל את החוויה הרב מימדית שהיתה שם, אבל אני מאד נהניתי מכל רגע, גם מהחוויה האומנותית, וגם מהבחינה הטכנית מתוך הבנה והערכה למורכבות הטכנולוגית של המופע הזה. אני יודע שתמונות לא מסוגלות לשקף את מה שהיה שם אבל קבלו בכל זאת כמה.

אחר כך עלו לבמה ניר טנצר וסיגל קלמנסון קושניר והתחילו את הערב. ניר היה מאד אנרגטי ומלא התלהבות, סיגל שמרה קצת יותר על פאסון, וידאו, תודה לשותפים. אחר כך עלה לבמה דני ימין שקודם כל הודה לכולם אחר כך דיבר על ההתגלות שהיתה לו שהביא לחידוש המסורת של טק אד, העלה לבמה את איציק בנבנישתי מנכ"ל בז"ק (חסות פלטינום) שהחמיא לעתיד ולסיום דני הקריא שיר של דוד אבידן.

לאחר מכן התחיל דמו מאד מורכב מבחינה טכנולוגית, שכלל מעל עשרים מיני דמוי-ים שונים, שהדגימו כמעט כל טכנולוגיה חדשה (וגם כמה ישנות) שיש למיקרוסופט. מבחינה טכנולוגית, זה היה דמו מרתק. אבל לא כל הקהל היה מסוגל להעריך את היופי הטכני שלו, ולקראת הסוף שלו, החלה נדידה מסויימת החוצה. אני דווקא נשארתי עד הסוף וגם נהניתי, אבל אני פריק של טכנולוגיות, כך שאני לא דוגמא טובה.

סתם כקוריוז, גם אני הופעתי על המסך כחלק מהדמו (ותודה לצביה שהביא אותי עד הלום).

מפגש המליאה הסתיים ברוח קצת יותר קלה, עם ניר טנצר, מנסה בשארית כוחותיו, ובמאמץ פיזי ניכר, להגן על הכבוד הגברי האבוד של כולנו. מול אוסף של אמזונות, שדיכאו אותו עד עפר, משחק אחר משחק, ב XBox עם הקינקט החדש. וחשוב להדגיש שניר התאמן שעות רבות לקראת הטורניר הזה. אל תיקח את זה קשה ניר, אנחנו עדיין אוהבים אותך.

לסיום הוצג פרויקט True You. לכו לאתר במקום להסתכל על התמונות, ותבינו לבד מה הפסדתם.

בתום המליאה יצאנו לערב השותפים, היו כמה משתתפים שזכו בזכות הנדירה לראות את אילת מלמעלה, כשהם תלויים חוט דק של מנוף. אני לא בטוח שאני הייתי עולה לשם, גם אם הייתי זוכה, אבל זה עניין של טעם אישי כמובן.

ו

אחר כך עשיתי סיבוב מהיר על כל הדוכנים, אספתי מזכרות לילדים, אכלתי גלידות, שתיתי סידר, צילמתי כל מיני אנשים ודיברתי עם כל מיני אנשים.

לא יודע איך הזמן עבר כל כך מהר, אבל פתאום מצאתי את עצמי לבד, בהאנגר חשוך, יחד עם הטכנאים שמפרקים את הציוד. יצאתי מהר החוצה, עליתי על אוטובוס, חזרתי למלון "עיפים אך מרוצים". הזמנתי השכמה לשעה 5:00 כרגיל והלכתי לישון. לילה טוב טק אד.

לכל הפוסטים שלי בנושא TechEd 2010 Eilat.