שמיקרוסופט כותבת IT היא מתכוונת למה שנקרא בפי העם מנהלי מערכת. מפתחים זה Developers. יום העיון נערך על ידי חברת Dario.  ולמי שאין כוח לקרוא כל החומר והמצגות נמצא בבלוג שלהם וגם באתר המצגות מארועים קודמים של מיקרוסופט.

באולם דקל יש 123 מושבי קולנוע, 13 מושבי השלמה לחורים חסרים בשורות, 10 מושבים על יד הקירות במדרדות ועוד 25 מושבים מאחורה ליד החלונות. כלומר 171 איש בישיבה, בתפוסה מלאה, כאשר בעיתות לחץ ניתן יהיה לדחוס עוד כמה מושבים פה ושם. ולמה אני מספר לכם את זה, כי שיטת הרישום של מיקרוסופט, שבה אנשים נרשמים בעצם ללא כל מחויבות להופעה, גורמת תמיד לכך שאתה אף פעם לא יודע כמה אנשים באמת יגיעו. לארוע הזה נרשמו מעל ל 300 איש וברגע האמת (תחילת ההרצאות באיחור לא אופנתי של 15 דקות) היו באולם בקושי 100. מצד אחד זה טוב כי היו המון עודפים של בורקס ועוגות אבל מצד שני זה לא נעים לראות את דקל במלוא הדרו (שני האולמות מחוברים) שליש ריק.

ההקרנה של החצי הימני של האולם לא עבדה. וחלק מהעיכוב בפתיחה נבע מזה. וגם מהזמן שלקח להביא מדונה וכמה שטויות כאלה. אני לא יודע מה ולמה, וכלקוח זה לא אמור בדיוק לעניין אותי. אבל אולי הגיע זמן שמישהו יקח בידיים את הדקלים ויעשה להם תחזוקה שוטפת ותחזוקה מונעת. לא שאני, אבל רצוי לבדוק שהכל עובד בערב שלפני ארוע גדול ולא בבוקר של יום הארוע.

את היום פתח פתח גור פרופר מנהל שיווק שרתים ווירטואליזציה במיקרוסופט ישראל. הוא סקר את לוחות הזמנים, המוצרים הנלוים, וקצת על מה שחדש במערכת (תמיכה ל PHP ב IIS 7.5, וגם Direct access) וקינח בחסכון בעלויות לעומת העולמות האחרים. המסר העיקרי, המערכת כבר זמינה בערוצים השונים, אז קדימה להתקין ואל תשכחו למלא משובים.

לאחריו עלה לפודיום עמית גטניו, הוא התחיל עם הנקודה שהיא אולי הכי חשובה לדעתי. שהמערכת קימת רק בגירסת 64 ביט. עולם ה 64 ביט לא חוסם יישומים של 32 ביט אבל יש כאן מסר ברור שהעולם עובר ל 64 ביט. אני לא רוצה לטחון שוב על זה שכבר כמה וכמה שנים, אתה לא יכול לקנות חמרה שתומכת ב 32 ביט, אבל מצד שני אתה מסרס את החמרה, בזה שאתה מריץ עליה מערכת הפעלה של 32 ביט. אצלי על הנייד, אני מזכיר למי שלא יודע, רצה ויסטה 64 ביט. אני גם מזכיר שנאלצתי לקנות את המחשב שלי עם מערכת ההפעלה בחו"ל, כי אף ספק בארץ לא היה מוכן להביא לי מחשב, עם מערכת מותקנת על ידי היצרן, של 64 ביט.

אז רשימת חידושים בסדר אקראי. וירטואליזציה, וירטואליזציה של שרתים עם ה Hyper-V. השתפרות משמעותית (או סגירת פערים) יחסית למתחרים עם ספינת הדגל של Live Migration. וירטואליזציה של התצוגה (RDS,VDI) שמי שיצא לו לראות מסך Aero דרך ה Virtual PC החדש, ראה אותה בפעולה. שהמסר שם זה גם וירטואליזציה של ישומים ולא רק Remote Terminal. היכולת לעשות את זה דרך HTTP ו HTTPS היא נקודנ חשובה כי זה נותן לך חיבור רציף דרך כל חומות האש אל המשרד והוא עולם חדש של אפשרויות. הנושא של VHD והיכולת לבצע Boot מ VHD פותח המון כיוונים מענינים של ניהול דיסקים. וכמובן איך אפשר בלי Power Shell.

לאחר מכן קובי עקיבא הצטרף כדי להדגים כל מיני דברים שעמית הסביר כמו Power shell, חידושים ב AD, בקרה שוטפת, כלי  ניהול, זיהוי תקלות אוטומטי ותיקונם. IIS, ביצועים. גדילות (Scalability), צריכת אנרגיה ועוד ועוד. הסיום של החלק הזה היה שחלונות 7 יחד עם R2 נותן מכפלת כוח.

הנושא הבא היה Microsoft Operations Manager והשילוב שלו עם כל נושא הוירטואליזציה למתן תגובה אוטומטית גם לבעיות וגם לעומסים. אין לי כוח לכתוב את כל הפרטים הקטנים והחשובים שעלו שם ואתם מוזמנים לחטט לבד בשקפים.

לאחר ההפסקה עמית ביחד עם אודי לוטשי חפרו על למה חלונות 7 מהווה מכפלת כוח ביחג עם R2, אז להלן תקציר. חידושים ב Group Policy שנותנים יכולת התעללות טובה יותר של אנשי ה IT (מה מותר ומה אסור להריץ) במשתמש הפשוט. התחברות יותר טובה של חלונות 7 למערכת התנומה (NAP). הצפנה של דיסקים חיצוניים. כל הנושא של RDS ן VDI על HTTPS. הקטע של היכולת להריץ תערובת של יישום מקומי ויישום מה Web וגם הקטע שיש תמיכה ב Aero דרך ה RDS, תמיכה בכמה מסכים וגם שילוב ב Start Menu והרצה של סרטים (דוגמא שימוש במעבד הגרפי של המחשב המקומי לגרפיקה) מאפשר יכולות מענינות מאד. גם Bracnh caching הוזכר. דווקא השיפור הכי חשוב של העתקת קבצים יותר מהירה משמעותית דרך הרשת, לא הוזכר משום מה.

בשלב זה התחלנו לגלוש בזמנים אז המשובים וההגרלה הוקדמו (לא זכיתי) וחלק מהאנשיפ פרשו. היום הסתיים במעבר על הפרטים הקטנים של ה Hiper-V והחידושים הקשורים לזה בגרעין מערכת ההפעלה. תמיכה במעבר לסוגי מעבדים שונים דינמית (וירטואליזציה של ה CPU עצמו) ושיפור בנושא הטיפול בכרטיס הרשת. תמיכה ב 64 מעבדים לוגיים כאשר כל מכונה יכולה לקחת עד 4 מעבדים וירטואליים. נוהול טוב יותר של הליבות ועוד הרבה דברים.

לסיום אסף נקש נתן תהליך איפיון מלא של פרויקט וירטואלזציה מקצה לקצה (עם קצת פרסומת עצמית לחברת Dario). הקטע של עלויות המיזוג והחשמל (900$ לשרת לשנה פרטים בבלוג של דריו) וה ROI היה מרתק. ואז חזר עמית לבמה ודיבר על מחירי רישוי שהשורה התחתונה זה שגירסת ה Hyper-V Server 2008 R2 יוצאת הכי זולה למערכות עם הרבה מחשבים וירטואליים. להזכירכם, כל השקפים באתר מצגות מארועים קודמים של מיקרוסופט ובבלוג של דריו.

אני לא יודע למה כמעט כל ימי העיון שמיקרוסופט מעבירה בתחום הטכנולוגי מועברים על ידי מרצים של סלע, אבל זה המצב. או שאין אף מרצה נורמאלי באף אחד ממרכזי ההדרכה האחרים (ואני לא אזכיר שמות) או שאני לא יודע מה. בכל אופן הנושא של תאימות היישום שלך למערכת ההפעלה (ולא דווקא חלונות 7) הוא הגורם מספר אחד לעלויות גבוהות מהצפוי, וגבוהות בכלל, של אגף התמיכה והשרות של כל יצרן תכנה.

אני עוסק בנושא של תאימות יישומים למערכת ההפעלה כבר הרבה שנים. כמעט תמיד כשלקוח מזמין אותי לפתור בעיה של התעופפות, או של ביצועים, במערכת. באיזה שהוא מקום, יש מיפוי לאחד הסעיפים של מפרט התאימות הטכני, של מה שנקרא משום מה, בשם המטעה של תכנית הלוגו. מעניין שלמרות שלכל מערכת הפעלה יצא מפרט תאימות אישי, בסופו של דבר, הבעיות העיקריות לא השתנו והן חוזרות בכל מערכות ההפעלה.

אלון פתח בשיחת מוטיבציה למה חלונות 7 יותר טובה ולמה כדאי לעבור אליה. אני לא מצליח להבין למה אלון וגם מיקרוסופט משקיעים כל כך הרבה זמן בלשכנע אותנו לעבור לחלונות 7 ? כל מי שינסה, לא יחזור אחורה, כי היא פשוט טובה. אין ספק שחלונות 7 יותר טובה מויסטה. היא גם יותר טובה מ XP, (כן, גם ויסטה יותר טובה מ XP, אבל לך ותתוכח עם התקשורת). אז ניצלתי את הזמן לעבור על דואלים ולעשות קצת עבודה פרודוקטיבית. הפנינה היחידה שהצלחתי לדלות מאלון בחלק הזה של ההרצאה, היה שויסטה שכבה על הגדר בשביל חלונות 7, שזה דימוי מאד ישראלי.

בשלב הבא עבר אלון לתאור היכולות החדשות שזמינות למפתחים לחלונות 7. זה אולי הרגע להפריד את הדיון לשני כיוונים שונים. כיוון אחד זה מה לעשות כדי שהיישום שלך לא ילך מכות עם מערכת ההפעלה ולא יעלה לך את עלויות מחלקת התמיכה. זה החלק החשוב מבחינה כלכלית, ולא על זה אלון דיבר בשלב הזה. הכיוון השני זה איך לגרום ליישום שלך להיות "מדליק" תוך שימוש ביכולות החדשות שחלונות 7 מספק. זה משהו שחשוב למנהלי השיווק ולמעצבים, אבל לא למנהלי תמיכה. ועל הנושא הזה אלון דיבר בשלב הזה. חשוב לציין שזה עולם שלם של יכולות חדשות, ורק על הנושא הזה ניתן להעביר חמישה ימים של סדנא, ועדיין לא מיצית אותו.

אולי אני משוחד, אבל כשאני מייעץ ו/או מדריך לקוחות בנושא התאימות, אני כמעט ולא מדבר על הנושאים של איך לעשות את היישום שלך "מדליק". מי שכותב יישום לשרת, לא רוצה יישום "מדליק", אלא יישום שלא מתעופף. גם מי שמייצר יישום לקוח, רוצה קודם כל יציבות, ועלויות תחזוקה נמוכות יותר, ורק אחר כך "מדליקות". בכלל הנושא של ה "מדליקות" הוא בעייתי בשלב הזה, כי הוא עובד רק על חלונות 7, ואני לא יכול בלב שלם להמליץ ללקוח לעשות מוצר שרץ "מדליק" רק על חלונות 7.

לאחר שעתיים בערך הגיא אלון סוף סוף לבשר, והתחיל לעבור על הסעיפים של תכנית הלוגו, פחות או יותר לפי הסדר שבו הם מופיעים במסמך. להלן רשימה מקוצרת: בדיקת גירסא קפדנית מדי של גירסת מערכת הפעלה. גישה לאזורי מערכת הפעלה שחסומים למשתמש שאיננו מנהל מערכת. טיפול לא נכון ברזולוצית מסך. חוסר תמיכה ב 64 ביט. הנחות משתמעות לגבי מיקום דברים ברגיסטרי. הנחות משתמעות לגבי מיקום של תיקיות ידועות במערכת (למשל My Documents כבר לא נמצא תחת Documents and Settings). הגדרת Manifest.

לאחר ההפסקה אלון התמקד בנקודות ספציפיות של תאימות. בדיקה לגירסא, בדיקה לתכונה, UAC, וירטואליזציה של רגיסטרי ומערכת הקבצים, לאן מותר (וצריך) לגשת במערכת ולאן אסור, Integrity Level וגם Session 0 Isolation וגם בעיות DPI.     

לכל מי שמעוניין להכנס יותר לעומק, נקודת התחלה טובה לרוב הפרטים על תכנית הלוגו, כולל המפרט הטכני, נמצאת בקישור למפתחים של תכנית הלוגו וכמובן הקיט ללימוד עצמי שלאלון, ולעוד כמה חברה בסלע, יש חלק נכבד לתוכן שלו, שניתן להורדה בקישור הבא.

בדרך כלל כל טכנולוגיה אחת היא די אורתוגונלית לטכנולוגיות אחרות. לא תמצא בדרך כלל VB בתוך C# או בתוך SQL (וכן אני יודע שבכל הכללה יש חריגים, כמו למשל Stored Procedure של SQL שכתוב ב C#, אבל אתם מבינים למה אני מתכוון). אז בעצם אין יותר מדי מה לכתוב על מה היה בכל הרצאה, כי זה בדרך כלל הסבר על הטכנולוגיה ששמה מופיע בשם ההרצאה. אבל מסתבר שיש הרבה מה לכתוב, על המיפוי של הטכנולוגיה הספציפית, בהקשר הכללי.

אז נתחיל מההרצאה של אלון על חלונות לעומק. אלון ניסה להכניס חומר של קורס שלם למסגרת זמן של שעה ומה שיצא מזה זה טיסה בגובה עשר קילומטר מעל המטרה. חשוב אולי לציין, שלדעתי האישית, הרצאה מהסוג הזה מיותרת לחלוטין. לא רק בכנס הזה, אלא בכלל. אני אסביר למה לדעתי נושא "חלונות לעומק" לא חשוב בכלל למפתח בפוסט נפרד. אבל בלי כל קשר לדעה שלי על חשיבות הנושא, אני לא רוצה שתבינו אותי לא נכון, לא משתמע מזה שאלון לא עשה עבודה טובה, נהפוך הוא. אבל מאחר ואני מכיר את החומר הזה די בעל פה, לא נהניתי מההרצאה, וזה לא היה בגלל אלון.

ההרצאה של נועם היתה יותר מעניינת (לטעמי). קודם כל נועם, ישר על ההתחלה, עשה דבר חשוב מאד, הוא שם את ה MVC בקונטקס הנכון שלו. ה MVC לא בא להחליף שום דבר אחר, זה פשוט עוד תשתית, שבדיוק כמו Prism ותשתיות אחרות, אם היא מתאימה בדיוק למה שאתה צריך, תשתמש בה, ואם לא, אז תתעלם ממנה. ההחלטה אם כן או לא להשתמש ב MVC היא בדרך כלל בתפר שבין הארכיטקט לראש צוות הפרויקט. והנקודה החשובה ביותר, היא להבין מתי לא להשתמש בה. זה לא פתרון קסם לכל הבעיות, ואם אתה מוצא שאתה צריך להתחיל לכופף ולאנוס את ה MVC כדי לקבל את מה שאתה באמת צריך (ראה ההרצאה של רועי), פשוט שכח ממנו. קהל מטרה הוא כל מי שעוסק ב ASP.Net ורוצה להבין מה זה ה MVC שכל כך מדברים עליו. נועם כיסה את כל החומר בלי להשאיר פצועים בשטח.

דן אמיגה הוא אשף ברמה בינלאומית בכל מה שקשור ב ASP.Net. יכולת לראות ממש את הידע נשפך ממנו. זה התבטא  במהירות העבודה, בזריזות שבה טופלו והועלמו תקלות וטעויות בהדגמות ובחופשיות שבה הוא אילתר בדוגמאות. מקצוען אמרתי כבר ? מכל ההרצאות בתחום הטכנולוגי, זו היתה ההרצאה שהכי נהניתי בה. ההרצאה הזו היא חובה לכל מי שעוסק בתחום ה ASP.Net. בעיקר למי שרוצה להבין מה חדש בגירסא 4 (הבאה עלינו לטובה עוד מעט). אבל לדעתי, כל מי שעוסק בתחום ילמד ממנה משהו. מומלץ בחום.

סשה גם כן ניסה להכניס לשעה, חומר של קורס שלם בנושא שיפור ביצועים, תחת הכותרת של דוגמאות מהשטח. סשה הוא מרצה טוב, אבל הוא עוד יותר טוב, כאשר הוא מדגים את הכלים ומסביר בדיוק איך עושים כל דבר. כאן הוא לקח לדעתי שיקול מוטעה, והתרכז בשקפים בלבד כדי להספיק יותר חומר. מה שקיבלת זה שבע מקרים מאוד בדידים, שלא היה קל לעשות להם הכללה, עם לקחים שלא היו קוהרנטיים. חשוב לציין שההרצאה היתה טובה והוגשה בצורה מקצועית. אבל אני, לא הצלחתי לקבל ממנה תובנות חדשות. אני מודע לזה שבתור מי שעוסק הרבה בתחום של Production Debugging, אני לא בדיוק בקהל היעד של ההרצאה הזו. אבל למרות זאת אני סבור, שכמה הדגמות, גם על חשבון ויתור על דוגמא אחת או שתיים, היו מוסיפות הרבה יותר עניין להרצאה. מעניין אולי לציין, שכמעט כל הבעיות שסשה תאר, הוליכו בסופו של דבר לארכיטקטורה או לתהליך הפיתוח.

שלמה, שנאמר לי שזו הופעה ראשונה שלו, לפני נפח כזה של קהל, סיפק את הסחורה. שלמה נתן סקירה מלאה של החידושים העיקריים ב C#4 כולל דוגמאות. חלק גדול מההרצאה הוקדש לנושא הדינמיות, ויתרת הזמן לפונקציות עם ערכי ברירת מחדל, פרמטרים אופציונאליים, קישור ל COM ו Variance. ההרצאה היתה קולחת וכללה המון הדגמות קוד. שלמה, מבחינתי עברת את טבילת האש בהצלחה. פעם הבאה אתה יכול להציג את עצמך בעצמך, בלי צורך במליץ יושר.

סלע העלו את הקלטת ההרצאות של הכנס לאתר. אז קודם כל מגיעה להם מילה טובה וכל הכבוד. אני לא זוכר מקרה שבו הקלטות הגיעו לאתר תוך פחות מ 24 שעות, לפחות לא בארועים שמיקרוסופט אירגנה. מצד שני, השקפים של ההרצאות עוד לא באתר, אבל בקצב הזה, אני לא אתפלא אם עד שהפוסט הזה יצא לאור, גם השקפים יגיעו.

אז ניתקתי טלפונים ועברתי על כל ההרצאות שהיו בכנס. כהרגלי בקודש עשיתי את זה במהירות כפולה. זה עבד טוב אצל כולם, חוץ מאשר אצל רועי אושרוב. שמדבר כל כך מהר, שלא הצלחתי לעבור אצלו את מהירות אחד וחצי בלי שזה הפך לציוץ ברווזים. כך השלמתי את כל הקטעים שפיספסתי בארוע עצמו, בזמן שרקדתי בין כל החתונות וכתבתי חוויות בבלוג.

אז ככה. ההרצאה שלדעתי זוכה במקום הראשון הן מבחינת החשיבות של הנושא והן מבחינת צורת ההעברה היא ללא ספק ההרצאה של רועי אושרוב על אייך לייצר צוות חלומי. רואים שרועי מדבר מהשטח ועם המון נסיון מעשי. זו הרצאת חובה לכל מי שעוסק או מתעתד לעסוק בניהול צוותים. מדהים כמה מיתאם יש בין התובנות של רועי, לעולם ה MSF שבו אני עוסק. אני רק רוצה להזכיר לכולם, שמאחורי כל מסך כחול או התעופפות מערכת, מסתתר בסופו של דבר ארכיטקט או ראש צוות, שלא עשו את העבודה שלהם כמו שצריך.

צמד ההרצאות של אודי דהן שהסביר על דרכים שונות לקבל אמינות, זמינות וגדילות על ידי שימוש במנגנונים שונים של חוצצים בין מערכות. ושל אורן עיני, שהתמקדה בעיקר בגדילות, הם הרצאות חובה לכל מי שעוסק בארכיטקטורה של מערכות מבוזרות. שתי ההרצאות שייכות לאותו סוג די נדיר במקומותינו, של הרצאות שמחיבות אותך לחשוב לפני, בזמן והרבה אחרי ההרצאה. מומלץ בחום.

ההרצאה של אריאל בן חורש רצה על הרבה מדי נושאים בזמן קצר, Inversion of contro, Prism, MEF ו MVVM. זו היתה בעצם הרצאת טכנולוגיה מוסווית אבל היא התפזרה קצת רחב מדי ולא היתה ממוקדת מספיק. למי שהכיר את הנושאים, ההרצאה היתה טרויאלית מדי ולמי שלא הכיר אף אחד מהנושאים היה קשה להבין מי נגד מי.

ההרצאה של אריאל ראונשטיין מוקמה בסוף היום, אבל הקהל היה מאד ערני ומגיב למרות השעה המאוחרת. זו הרצאת חובה לכל מפתח שחושב שאם הוא כותב Unit Test הוא עשה את שלו. אריאל הסביר בצורה מאד טובה שזו רק ההתחלה, לעולם שלם של בדיקות נוספות, שמבטיחות בסופו של דבר, שהמוצר שלך יעמוד בדרישות האיכות הנדרשות. מבחינת חשיבות, הייתי שם  את ההרצאה הזו במקום שני, מיד לאחר רועי. ההרצאה גם מתקשרת יפה לנקודות רבות בהרצאה של רועי. הטיפים של אריאל בתחום Integration Tests ובתחום Random Tests שווים זהב. הקטע על סביבות פיתוח אל מול סביבת Production, אם היה מבוצע כמו שאריאל הסביר, היה גורם לי מן הסתם להיות אינסטלטור מובטל.

על המסלול הטכנולוגי אני אכתוב כבר בפוסט הבא, כי כבר מאוחר ועוד מעט אני הופך לדלעת.

הערה לגבי ההקלטות. מאחר וראיתי חלקים מההרצאות בזמן הארוע וגם את ההקלטות. אני חייב לציין שזה לא אותו דבר. ההקלטה לקחה רק את המסך ואת הקול ולא את המרצה. בחלק מההרצאות גם המימיקה של המרצה וגם האינטראקציה שלו עם הקהל היתה חשובה לפחות כמו השקפים. אני יודע שהקלטה משולבת קצת יותר מורכבת (לא בהרבה), אבל תוספת של ריבוע קטן, עם המרצה, בפינה של המסך, היתה תורמת הרבה.

לסיום הגיעו כולם לאולם הגדול וחולקו פרסים למי שמילא טופסי משוב וגם היה נוכח.

אז להלן הקהל

ולהלן צוות הניהול הבכיר מחלק פרסים.

היה גם מי שתיעד אותי בזמן עבודתי (תודה עדלי).

יש לי הרבה תובנות מענינות מהיום הזה, אבל אני צריך לתת לדברים לשקוע וגם לישון על זה קצת. אז נסיים ב"חזרנו עיפים אך מרוצים" והלכנו לישון.

חשוב לי אולי להדגיש שהדיווח שלי לא אומר שום דבר על איכות ההרצאות, אלא על העדפות המשתתפים בלבד. זה שאצל מרצה אחד היו יותר משתתפים ממרצה אחר, לא אומר שההרצאה של ה"מפסיד" היתה פחות טובה, אלא רק שהיו פחות משתתפים שהתענינו בה.

הסיבוב האחרון היה בין אריאל ראונשטיין שדיבר על מערך הבדיקות אל מול שלמה גולדברג שדיבר על החידושים ב C#.

להלן אריאל ר

להלן שלמה

אמנם הקהל העדיף טכנולוגיה, אבל אני מחזיק בדעתי שנושא סביבת הבדיקות הוא החשוב יותר.

סשה נגד רועי, בעיות ביצועים אל מול בעיות בניהול צוותים. אני חשבתי לתומי שבעיות של ניהול צוותים ואיך לייצר צוות מנצח יהיה הרבה יותר חשוב למשתתפים מאשר טיפול בבעיות ביצועים ומסתבר שטעיתי.

להלן רועי, למרבה ההפתעה הצלחתי למצוא מקום ישיבה, וגם היו כמה מקומות פנויים.

לעומת זאת סשה, היה מלא עד אפס מקום

לא יעזור לי שאני אישית חשבתי ועדיין חושב, שהנושא של רועי היה משמעותית יותר מעניין וחשוב, הקהל הצביע ברגליים והלך לסשה.

ארוחת צהריים לפני ואחרי, אין הרבה מה להוסיף.

קצת מינגלינג

ואז דן אמיגה

אל מול אריאל בן חורש

לא יאומן אבל שוב קרוב לתיקו. מסתבר שיש המון חברה שמתענינים בשיקולי תכנון וארכיטקטורה, לפחות כמו אלה שמתענינים בטכנולוגיה.

נועם קינג

מול אורן עיני

יש פחות או יותר שוויון אבל בהתחשב שאצל אורן עיני עומדים אנשים במעברים ניתן לתהות אם השוויון לא נכפה על ידי אלה שפשוט העדיפו כסא.

עדיין, כפי שאני רואה את זה, הארכיטקטורה מנצחת את הטכנולוגיה. מעניין, המארגנים של הכנס יצאו מתוך ההנחה שארכיטקטורה זה לא מושך קהל ונתנו למסלול הזה את האולם הקטן יותר, מסתבר שזו היתה סתם דעה קדומה.

קמתי התרחצתי התלבשתי צחצחתי פנים שטפתי אוזניים עזרתי לקשור את הילדים למושב המפלט והלכתי לכנס IDCC. הגעתי מוקדם, מצאתי חניה, היה ריק. לקראת הכניסה לאולם מצאתי כמה משכימי קום.

לאט לאט התחילו להגיע אנשים, וכמו שמקובל בארץ המאסה הגדולה הגיע חמש דקות לפני התחלת הארוע. כולל נרשמים של הרגע האחרון מה ששם את כמות המשתתפים על קרוב ל 400 איש. כדי לעמוד בלוחות הזמנים אוהד הכריז על מורטוריום וביקש מכולם לסגור את ההרשמה אחר כך ושקודם כל יכנסו לאולמות שלא יפספסו את היום.

באולם הגדול דיבר אלון והאולם היה חצי מלא. האוב המכריע של המשתתפים הלך דוקא לשמוע את אודי. מה שאומר שהיו בכנס המון אנשים שחושבים שארכיטקטורה יותר חשובה מהבפנוכו של הטכנולוגיה. אז הנה תמונה של אלון והקהל שלו.

והנה תמונה של אודי והקהל שלו.

אין ספק נצחון מוחץ לאודי.

ישבתי בשקט על ספסל בציבורי ולא שאלתי אף אחד מתי תורי וכתבתי בלוג ראשון על הכנס. עכשיו אני יכול סוף סוף להיכנס להרצאות ולשמוע מה קורה. אני מזהיר מראש שאם זה יהיה מעניין יכולת הדיווח השוטף שלי תיפגע ואל תבואו אלי בטענות אחר כך.

אם עוד לא נרשמתם לכנס רצוי שתזדרזו. לא נשארו עוד הרבה מקומות. בגלל כמות הנרשמים הכנס הוגדל ויהיו בו שני מסלולים במקום מסלול אחד. גם אני נרשמתי לכנס, וכהרגלי בקודש אני מתכונן אליו כמה ימים לפני (בעצם יום לפני, אבל מי סופר).

הבחירה לאיזה הרצאות ללכת אינה פשוטה. על חריץ הזמן הראשון מתחרים אלון פליס עם חלונות מבפנים ואודי דהן עם כיצד לעשות מערכות זמינות, עמידות, אמינות וגדילות (לך תתרגם Scalability). על חריץ הזמן השני יש לנו את אורן עיני שעוסק גם כן בבנית מערכות גדילות (Scalable) אל מול נועם קינג שמטפל בתשתית ה MVC החדשה ב ASP.NET. דרך אגב, אני מעדיף להשתמש במונח גדילות מאשר ב "שניתן לטפס עליו" שזה התרגום של המילון של Word למונח Scalabale (תבדקו ותצחקו).

אחר כך ארוחת צהריים. אני לא בטוח שזה רעיון טוב לעשות ארוחה בשעה כל כך מוקדמת, כי לאנשים יש נטיה להרדם לאחר האוכל אבל שיהיה.

על חריץ הזמן השלישי מתחרים אריאל בן חורש עם תבניות ליישום מוצלח אל מול דן אמיגה שיחפור לעומק של ASP.NET 4.0. חריץ הזמן הרביעי מעמיד זה מול זה את רועי אושרוב עם יצירת צוות מנצח של מנהיגים שיעשו ביחד יישום נהדר אל מול סשה גולדשטיין בנושא החביב עליו של שיפור ביצועים ביישומי .NET. ולסיום שלמה גולדברג עם מה חדש ב C#4.0 אל מול אריאל ראונשטיין עם מערך בדיקות מעבר ל Unit Test.

שימו לב שתמהיל ההרצאות הוא לא בדיוק מה שהיית מקבל בדרך כלל ב Dev Days טיפוסי של מיקרוסופט. להזכירכם הקהילה היא זו שבחרה את הנושאים וזה בהחלט בחירה מעניינת. נקודה מענינת נוספת, היא השליטה הכמעט מוחלטת של מרצים מסלע ביום הזה. מתקבל הרושם שסלע היא הגוף היחידי בארץ שיש לו מרצים טובים ואיכותיים. אני לא רוצה להשמיץ, אבל לפי הכנס הזה, גופי הדרכה אחרים (ולא נזכיר שמות) פשוט לא קיימים על המפה.

אז לאן ללכת ? זה די פשוט. מי שמתלהב מטכנולוגיות חדשות יבחר בנועם, דן ושלמה. מי שמתעניין בבפנוכו של מערכות ההפעלה והתשתית יבחר באלון ובסשה. מי שחשוב לו יותר שיקולי תכנון, ארכיטקטורה וניהול צוותים, יבחר מן הסתם באודי, אורן, אריאל ב, רועי ואריאל ר. אני כנראה ארקוד על כל החתונות בתקווה לדלות כמה פנינים.

להתראות לכולם מחר ושיהיה כינוס טוב ומוצלח לכולנו.

מה למנהל פרויקטים ולרא(ע)ית כבשים (הסוגריים במקור). מיכל וטורי חברה בצוות Relationsheep. סיפקה תשובות מענינות לשאלה. מעל 100 משתתפים, שהגיעו למפגש של קבוצת מנהלי הפרויקטים, שמנוהלת על ידי פנינה זינגר, היו שם להקשיב.

למרות שעיקר הפעילות שלי, מתבצעת בסופו של דבר, במרחב המחיה של מנהל הפרויקט. אני לא מבקר קבוע בקבוצת המשתמשים הזו. אבל הפעם, הנושא משך את עיני במיוחד. הסיבה לרגישות שלי לנושא הספציפי הזה. נובעת מזה, שעוד לא הצלחתי לגלות, כיצד להתגבר על התיסכול. התיסכול שאני חוטף, כל פעם שאני רואה מערכת הולכת לקראת כשלון, ולמרות שאני מנסה להסביר ולהתריע בפני מי שיכול לפעול בזמן כדי למזער נזקים, הגורם האנושי חוסם את העזרה. ואז, כל מה שאני יכול לעשות, זה לזוז הצידה, לעצום את העיניים ולחכות לפיצוץ. ותאמינו לי זה מתסכל. קוראים לזה בספרות המקצועית תסביך קסנדרה ומי שרוצה פרטים נוספים, שיחפש את שתים עשרה הקופים בספריית הוידאו הקרובה למקום מגוריו.

מה לעשות והגורם האנושי משפיע על כולנו. לא סתם אחד מהמודלים הראשיים של MSF עוסק בצוות. אין ספק שהרבה מנהלי פרויקטים מודעים לנקודה הזו, ולא סתם הארוע היה צפוף. טוב עושה פנינה שמביאה הרצאות בתחום הזה, כן ירבו.

בתור איש טכני, שהרבה יותר קל לו לטפל במחשב (תמיד אפשר לקחת פטיש ולשבור אותו) מאשר באדם (ניתן להשתמש באותו פטיש אבל בניגוד למחשב הוא צורח). ישבתי ונהניתי לשמוע את ההרצאה וגם למדתי (כמו תמיד) כמה דברים חדשים.

אני לא רוצה להישמע ביקורתי וזו לא ביקורת, אבל בזמן האחרון יש הצפה של מנטוריזציה ותיאוריות חברתיות בשוק. יש הרבה סדנאות לשיפור אישי החל בתחום של איך לגדל ילדים וכלה במסע להימליה לגיבוש צוות ההנהלה. כמו בכל מוצר מדף, החל מתפוחי עץ וכלה ברפואה מקצועית, בסופו של דבר אתה, הצרכן צריך להיות זה שמחליט, אם המוצר מתאים לטעמך ואם המחיר מצדיק את העלות. אין בתחום יחסי האנוש כדור בדולח שפותר את כל הבעיות ואין גם (לדעתי) אף תיאוריה שמכסה את כל המצבים של יצורי הפחמן. התיאוריה של הכבשים, לטעמי האיישי, מספיק טובה כדי להביא תועלת. אם כי היא לא מתאימה לכל אחד.

אני לא הולך להכנס כאן לכל התיאוריה. תמיד שאתה נותן תקציר, אתה הורס. אז בכל אופן, למי שרוצה את כל התאוריה בפחות מ 30 שניות אז זה ככה.כבשה שחורה, לא טוב, אתה נהיה שחור מבפנים, פרטים נוספים בספר דמעות ורודות. כבשה אדומה, לא טוב, החלסטרה עולה לראש ואתה נהרס והורס, פרטים נוספים אצל מיכאל קולהס. כבשה לבנה זה כל הדברים הטובים שעוזרים לך לחסל את הכבשים האדומות והשחורות והיא מאד חסרה בארץ. הכבשה הסגולה, מיועדת רק למי שמגיע לשכבת ההביסייד, פרטים נוספים בספר החתולים השימושי של ט.ס. אליוט ואצל גריזבלדה. אני מניח בוודאות די גבוהה שרחי ורטהימר תרצח אותי בדם קר, על התקציר הזה. אבל מה לעשות, אני איש טכני, ולא מבין הרבה בתחום.

אם נעזוב לרגע את הכבשים ונתרכז בעיקר, אז השורה התחתונה (והיא נכונה לא רק לניהול פרויקטים) היא שלאדם, יש נטיה, לפרש ברוב המקרים, לא נכון את המסרים שהוא מקבל. יש לו גם נטיה, ברוב המקרים, להגיב מהבטן. מה שמוליך למערכת עם משוב חיובי, שמתבדרת מהר מאד, ומביאה לפיצוץ.

הפתרון בית ספר לבעיה, הולך בשלבים. קודם כל תקשיב למה שנאמר לך ולא למה שחשבת שאמרו לך. אם אתה לא בטוח תשאל. כשאתה חש שאתה מתקרב לחלסטרה עצור לפני וספור עד 10 לפני שאתה מגיב. כשאתה מגיב, תגיב בצורה נבונה ובלי לגרום להסלמה. אם אתה מצליח תמיד לעשות את כל מה שנאמר כאן, אתה ממילא לא צריך את כל התיאוריות הללו, כי אתה מושלם או חיזר.

בקיצור, שווה להזמין הרצאה כזו, אצלך בעבודה. כי אני מניח, שאם זה היה טוב לי, זה גם יהיה טוב להרבה אנשים אחרים, שכמוני, סובלים מעודף ידע טכנולוגי, ופחות מדי ידע ביחסי אנוש.

מה לחלונאי בעולמו של טרוולד (שחגג לא מכבר יומולדת). אז למי שלא ידע, יוצא לי לפעמים בגלל המקצוע שלי (שרברב למי ששכח) לדבג גם יישומי יוניקס. בעיקר אצל לקוחות שמריצים את אותו מסד קוד על פלטפורמות שונות. אז כשנגולה שמועה לאוזני שמועדון הלינוקס התל אביבי מעביר הרצאה על ניפוי שגיאות ברור שלא יכולתי לעמוד בפני הפיתוי.

אז החנתי את האוטו קצת לפני שער 2 כדי שיהיה לי קל להגיע לבנין שריבר. לאחר שהגעתי לשער הסתבר לי שהוא נעול. המשכתי הלאה לשער הבא, שהיה נעול גם כן, בשער הבא (שהיה נעול גם כן) מצאתי נפש חיה ושאלתי אותה איך לעזזל נכנסים. התשובה היתה בוא ותטפס על הגדר. מסתבר שכל השערים של האוניברסיטה סגורים, פרט לשער הראשי שנמצא (איך לא ניחשתם) בצד השני של האוניברסיטה, ומחייב הקפה מלאה. אז בהדרכתה של הנפש החיה, חזרתי לימי נעורי. מסתבר שיש טכניקה מיוחדת לעבור את הגדר, שמוכרת רק לסטודנטים שנה ג ומעלה. מי שרוצה לדעת איך, שיתפוס אותי בהזדמנות.

קצת מתנשף הגעתי לחדר 8 ומצאתי שם כמה נפשות חיות, לאט לאט החדר התחיל להתמלא. אחד מהחברה שהיה כנראה המנהל, דרבן את המרצה להתחיל את ההרצאה בדיוק בזמן. אותו אחד גם הקפיד להזכיר למרצה כל כמה דקות, שהוא חייב לסיים תוך שעה. וגם דיווח למרצה באותה הזדמנות, כמה דקות וכמה שניות נשארו לו עד לגמר השעה.

המרצה, דוד קסיד, הכיר את הכלי שלו והכין הרצאה מסודרת ומובנית עם דוגמאות. הקהל לעומת זאת היה מאד מבוזר ולא כל כך שיתף פעולה. אחד מהקהל הוליך את המרצה לדיון על טכנולוגיות וידאו ושרף זמן יקר של כולם על נושא שלא היה קשור לניפוי שגיאות. שניים אחרים בקהל, שכנראה הכירו טוב את הכלי, ניסו כל הזמן להראות את זה למרצה, וגרמו כתוצאת לואי לבילבול מסויים, לכל אלה שלא הכירו את הכלי טוב כמוהם, בזה שהסיטו את המרצה מציר ההרצאה המסודרת. אבל בסופו של דבר, סוף טוב הכל טוב, ומירב החומר בהרצאה הועבר, כולל דוגמאות וטכניקות שונות להרחבה של הכלי.

למי שרוצה לדעת, אם אני אחד מאלה שהפריעו למרצה לדבר, אז אני לא. אני ישבתי שקט כמו דג, בסוף הכתה. בדקתי דברים שאמר המרצה על האובונטו שלי, ורשמתי הערות. אני מאד נזהר בזמן שאני מסתובב בסביבה עוינת לא למשוך אש מיותרת. אפילו הקפדתי להחליף את החולצה עם הסילברלייט לחולצה ניאוטרלית, ליתר בטחון.

כמו שכבר אמרתי, דוד קסיד, המרצה, מכיר היטב את הכלי שלו. אני לא יכול להחשב למשתמש כבד של ה gdb ובהחלט למדתי בהרצאה הזו כמה דברים חדשים שלא היו מוכרים לי, כך שהמפגש מבחינתי היה מעניין וטוב.

בשניה שמנהל הארוע דווח על סיום ההרצאה (פחות או יותר באמצע משפט של המרצה) כולם מחאו כפיים והחלו לצאת החוצה בצורה מסודרת. רק כשיצאנו מהבנין, הבנתי למה מנהל הארוע היה כל כך לחוץ על לוחות הזמנים. מסתבר שאם אתה עובר את הזמן, לפי נהלי האוניברסיטה, אב הבית נועל את הבנין (כמובן בלי לבדוק אם נשארו בו אנשים). ואם אתה תקוע בפנים, אתה יכול לבחור בין להזמין את המשטרה ומכבי האש שיחלצו אותך, או לבלות את הלילה בשינה על הרצפה. מה שמעורר כמובן את השאלה למה לא מקדימים את שעת התחלת ההרצאה, אבל קטונטי.

אני שומע הרבה פעמים שאנשים מקטרים לי שמימשק המשתמש של WinDbg פחות יפה ואלגנטי מזה של מנפה השגיאות של Visual Studio. אלה שמשתמשים ב CDB אפילו מקטרים יותר, כי הכל נעשה בחלון דמוי דוס. לומר לכם את האמת, אין למקטרים הללו מושג, כמה הכלים האלה גמישים ונוחים לעבודה יותר מ gdb. שינסו פעם להשתמש ב gdb ואז יבינו כמה טוב להם. ואני לא אומר ש gdb הוא כלי רע, אלא רק שהוא עם מימשק משתמש שניתן לשיפור.

למי שמעונין ניתן להשיג את השקפים והדוגמאות כאן (לכו להרצאה 80). למי שדואג ליכולת הטיפוס שלי, לא הייתי צריך לצאת דרך הגדר, הדלתות החד כיווניות בשער 2 הביאו אותי ישר לאוטו.

את מירב היום ביליתי היום בארוע התכנה השנתי של יבמ. אני יודע שהרבה מפתחים בעולם המיקרוסופט, לא כל כך יודעים שיש עולמות שלמים שם בחוץ ושמיקרוסופט לא לבד בעולם. אבל בגלל שמתוקף המקצוע שלי (שרברבות למי ששכח), יוצא לי הרבה לעסוק, גם באינטגרציה של טכנולוגיות שמיקרוסופט מתממשקת אליהם (מרצון או מכורח) ואני חשוף כתוצאה מכך לעולמות נוספים. אחד מהם זה העולם היבמ-י.

העולם ה יבמ-י שונה לחלוטין מהעולם המיקרוסופטי. הרבה יותר ממוסד. הרבה יותר הירארכי. הסתובבתי לתומי בתערוכת המציגים שקגמה לפתיחת הכינוס וגיליתי (לא להפתעתי) שאני כמעט ולא מכיר אף אחד מהמציגים ולומר את האמת לא זיהיתי גם אף פרצוף מוכר בקהל שבא לכינוס (לפחות לא בסיבוב הראשון). ניצלתי את הסיבוב כדי לנסות להבין מה כל אחד מהמציגים מציע ואיך זה מתקשר או לא מתקשר לתחום העיסוק שלי.

הארוע נפתח על ידי מנכל יבמ ישראל מאיר ניסנזון, שעלה לבמה ועם עם חוש הומור יבש במקצת (שלא קהה עם השנים) פתח את הארוע. להלן כמה פנינים. אז ככה, IBM היא חברת השרותים הגדולה בעולם. 19 אנשי IBM הגיעו במיוחד לארוע מחו"ל (בלי להשמיץ, מתי ל DevDays הגיעו 19 אורחים ממיקרוסוםט העולמית ?). והכי חשוב, אם אתה מוכן שיבמ תחבק אותך, יבמ תספק לך את כל הצרכים ותפתור לך את כל הבעיות.

אחר כך עלה לבמה זאב גל צור, מנהל קבוצת התכנה של יבמ ישראל. כדי לתת פרופורציות, אולי כדאי לציין שקבוצת התכנה העולמית של יבמ, מעסיקה מעל חמישים אלף עובדים. זה כל כך רחוק מכמות העובדים בכל מיקרוסופט העולמית. כמה פנינים. קבוצת התכנה של יבמ היא החברה הגדולה בעולם בתחום Middlewere. לא מענין אותם באיזה מערכת הפעלה אתה עובד. הם יתנו לך פתרון מוכן, ממאגר של עשרות אלפי מוצרים, שפותחו על ידם או נקנו על ידם, לאורך השנים. הם יתאימו את הפתרון המוכן לצרכים שלך. בקיצור תקבל הכל רק תבוא ותבקש.

לאחר מכן עלה לבמה אורח הכבוד, מר Wally Casey שנושא בתואר VP Software Southwest Europe ב IBM. הוא דיבר כמובן באנגלית, וההרצאה שלו היתה מהסוג החוויתי. הנושא היה איך לבנות פלנטה חכמה יותר. לאחר כמה עובדות יסוד, כמו למשל שרוב המחשבים בעולם עובדים כל הזמן למרות שרוב הזמן היע"מ על אפס. או למשל שכל הזמן דיסקים מסתובבים למרות שאף אחד לא קורא את הנתונים. הנושא הירוק חוגג עכשיו בעולם וטביעת הרגל של יצורי הפחמן גורמת נזק לפלנטה.

השאלה שהועלתה היא איך לאסוף מים המידע את המידע הרלונטי ולהוציא ממנו החלטות חכמות שיחסכו משאבים ויגמישו את התשתית. לאחר מכן באה סקירה של המון יישומים מעניינים (קצת ארוכה מדי לאופי הישראלי למרות שהוא דילג על הרבה) שכולם משתמשים בתכנה וטכנולוגיות של יבמ.

אין ספק שמר Wally הוא מרצה מיומן ויודע להתאים את עצמו לקהל. באמצע ההרצאה נפל מהכן השלט של יבמ. הוא לא איבד את העשתונות, עצר את ההרצאה, החזיר את השלט למקום והמשיך מאותה נקודה שבה עצר מבלי לאבד הקשר. זו לא יכולת מובנת מאליה למי שמרצה לפני יותר מאלף איש.

להלן שני שקפים מהמצגת, אחד עוסק בנושא הירוק והשני רשימת מצאי חלקית של חבילות תוכנה זמינות.

הטענה היא כמובן, שיש לנו תכנה מוכנה לכל בעיה שתרצה שנפתור לך. ואם אין, תוך שבוע נקנה חברה, או נביא לך מומחה מהמלאי העולמי שלנו. ולסיום, שורת המחץ, אל תשכח שמאחורי יבמ שרותי תוכנה עומדת כל יבמ העולמית.

לאחר מכן עלה על הבמה Edward S. Hasicka שהוא מנהל מכירות בקבוצת שרותי התכנה, והסביר לקהל שליבם יש תכנה לכל בעיה, ושיבמ שרותי תוכנה מטפלת לא רק במחשבי MainFrame וחברות ענק, אלא גם בחברות קטנות עד כדי 10 איש. אדוארד הדגים כמה פתרונות שנועדו לסקאלה הנמוכה של גודל החברות כולל עלויות לפתרון כולל מלא של כל החמרה והתכנה כדי להראות שהמחירים אטרקטיביים ושהעיסקה טובה ללקוח.

לאחר מכן היתה הפסקה והמליאה התפצלה לחמישה מסלולים מלאים בהרצאות. אני רקדתי על כל החתונות, עברתי מסלולים וניסיתי לספוג כמה שיותר חומר. אחר כך היתה ארוחת צהריים ושוב הרצאות נוספות הפעם בשישה מסלולים שונים. במקביל לסיבוב שלי בין ההרצאות גם הסתובבתי שוב בתערוכת השותפים ובדוכנים של יבם עצמה. כמו בכנסים הגדולים של מיקרוסופט בחו"ל היתה כאן נציגות כבדה של כל קבוצות המוצרים של יבם וגם של מעבדות התכנה של יבמ. השטח שתפסה הנציגות של יבם היה בערך באותו סדר גודל של כל השותפים ביחד ובשטח הסתובבו גם האורחים מחו"ל וענו על שאלות.

ככל שהסתובבתי יותר כך גיליתי שבכל זאת יש כמה אנשים שאני מכיר בקהל ובין המציגים. אמנם משמעותית פחות מאשר בארוע של מיקרוסופט. אבל לפחות לא הרגשתי בודד. אפילו מצאתי שם את ג'ון ברייס (בלו) מחלקים מסכי הגנה בפני השמש לרכב. מבחינה שיווקית, הם מיקמו את הדוכנים שלהם, כך שהיה מובטח להם, שלא יהיה משתתף, שלא יעבור את הדוכן שלהם, לפחות פעמיים. אני משאיר לכם לנחש מהו המיקום האיסטרטגי שמבטיח את התנאי הזה (ערן, זיו, אתם גדולים).

אחד הדברים שמאד הפתיעו אותי בזמן הסיבובים שלי בין ההרצאות, זה שכל החומר שהוצג שם, היה לי מוכר. נכון, השמות של הטכנולוגיות והמוצרים היו שונים ממה שאני מכיר מהעולם המיקרוסופטי (חוץ ממחשוב ענן שנקרא באותו שם). אבל יכולתי למפות מאד מהר, מה התכנה או השרות שווה הערך של מיקרוסופט, לכל שרות או מוצר שהוצג בכל אחת מההרצאות בהן ביקרתי. לפחות במבט השטחי, של מי שרוקד על כל החתונות, לא מצאתי בהרצאות שעברתי, אף שרות, תכנה או מערכת, שאין לה משהו שווה ערך בעולם המיקרוסופטי.

אני לא נכנס כאן לשאלה מי יותר טוב או מי גנב ממי או מי היה ראשון. זו לא הנקודה המעניינת. אני רק מציין כאן את העובדה, שלא מצאתי משהו שיש לצד אחד ואין לצד השני. נכון שבעולם של פתרונות, יש יותר מדרך אחת לפשוט את עורו של החתול, וכולם בסופו של דבר צודקים. אבל הדואליות הצמודה הזו, היתה מבחינתי אבחנה מאד מעניינת.

אני מניח שזה לגיטימי להעלות את השאלה למה הלקוח יבחר ביבמ או במיקרוסופט, אם לשניהם יש בסופו של דבר את אותם דברים (לפחות על פני השטח) ? התחושה האישית שלי, ואני לא סגור לגמרי על מידת הנכונות שלה. זה שמה שקובע בעצם אם לקוח יבחר ביבמ או במיקרוסופט, זה בעיקר אופי הלקוח ואופי ההתקשרות שהלקוח רוצה. יש ארגונים שנוח להם יותר לחיות עם החיבוק האבהי היבמ-י והם יבחרו בה. ויש לקוחות שיעדיפו את התזזיתיות המיקרוסופטית והם יבחרו בה. זה חייב להיות משהו כזה כי בהסתכלות טכנית שטחית, נראה שבסופו של דבר, כל בעיה שתרצה לפתור, תוכל למצוא את הפתרון גם כאן וגם שם.

השלל היומי כלל תיק בד קטן לסחיבת מוצרים בסופר שחור עם לוגו יבמ, מחברת קטנה עם כריכה קשה, עט שמן, צנצנת דבש עם תפוח מרציפן (קטנטנים) בעטיפת קובית קרטון יפה שאחד מהקירות שלה לוח שנה עטופה בסרט עם ברכת שנה טובה. לא היו חולצות טי (לא מתאים כנראה לאופי הממוסד של יבמ). שתי כוסות קפה, שלוש כוסות מים. ארוחת צהריים באיכות גבוהה שממנה אכלתי קצת (אני שוב בדיאטה). והמון ידע ותובנות על העולם היבמ-י. בקיצור היה יום מאד מעניין. שו שילמתי 15 ש"ח על חניה סתם כי כשיצאתי כבר לא היה שם אף שומר לראות את הקבלה.

במסגרת סדרת הארועים שמיקרוסופט מארגנת לקראת ההשקה של Visual Studio 2010 אי שם בשנה הבאה. זה הארוע השני בסדרה. הארוע הוקדש הפעם לנושא הטכנולוגיות וכלי התכנות המקבילי שנכללים בגירסא הבאה של VS2010.

תחום התכנות המקבילי הוא תחום שדורש לימוד, גם אקדמי. אני יושב ולומד ומרענן את הנושא הזה כבר הרבה זמן, ואפילו כתבתי על הנושא המקבילי מדי פעם בבלוג שלי. הבעיה עם התחום המקבילי דומה מאד לבעיה של ריבוי נימים (Threads). יש המון כלים, תשתיות ויכולות טכנולוגיות מוכנות לשימוש בנושא. קל מאד לקרוא ולהשתמש בתשתיות האלה. כל מתכנת מתחיל יכול לעשות Create Thread (או בעולם החדש Create Task). זה לא דורש שום מיומנות או יכולות מיוחדת מצד המתכנת. אבל, כמו שלמדו רבים, שנכנסו בתמימות, וללא הכנה מוקדמת, לעולם ה Multy Threading. המערכת בועטת חזרה, ובעוצמה רבה, במי שנכנס לאזור הסכנה ללא הכנה מוקדמת וחליפת הגנה מתאימה.

בעולם ריבוי המשימות, הבעיה הראשונה שבה נתקל מתכנת חדש, היא הצורך לזהות את אותם אזורי זכרון משותפים בין הנימים, שגישה לא מסונכרנת אליהם יכולה לגרום לתוצאה לא נכונה. הפתרון בית ספר לבעיה זה לסנכרן ולשים מנעול (Lock) על האזור המסוכן, בקוד או בנתונים. זה עבד מצוין, כל עוד מספר הליבות (Cores) היה קטן. זה לא חוכמה גדולה להצליח בתכנות מקבילי, כאשר היע"מ (CPU) מכיל ליבה אחת, וממילא שום דבר לא רץ במקביל באמת. אבל ברגע שמספר הליבות גדול מאחד, כל הבעיות שטוטאו מתחת לשטיח, צצות על פני השטח. למשל שימוש לא זהיר במנגנוני נעילה וסינכרון, מוליך ל Dead Lock במקרה הטוב ולבעיות Scalability במקרה הפחות טוב, ואם שמים את הנעילה לא במקום הנכון, אתה בכלל חושב שאתה מוגן, בשעה שבפועל לא עשית כלום.

הבעיה האמיתית של תכנות מקבילי, היא שעל המתכנת לעבור תהליך מנטלי של Paradigm Shift, שכרוך בין השאר בלימוד מחדש של אלוריתמיקה בסיסית. אלגוריתמים שכולנו גדלנו עליהם משנה א במדעי המחשב, שהיו האורים והתומים שלנו בעולם הסדרתי. הינם חסרי ערך בעולם המקבילי. זו תפיסה חדשה וגישה אחרת לאלגוריתמיקה. אלגוריתמים שבעולם הסדרתי היו היעילים ביותר, מפשלים בגדול אם מנסים למקבל אותם. ואלגוריתמים שיעילותם מוטלת בספק בעולם הסדרתי, הופכים לסופר יעילים בעולם המקבילי. ומה שיותר מעניין, הוא שיש קבוצות שלמות של אלגוריתמים, שמעולם לא למדנו באקדמיה, כי הם רלונטיים רק בעולם מקבילי.

סשה עבר בצורה מסודרת על היכולות החדשות של VS2010 והראה דוגמאות שהסבירו כל יכולת כזו. הוא התחיל במעבר על שרותי המערכת לביצוע תהליכים במקביל בצורה מפורשת (כל מה שקשור ל Task ול for, foreach, invoke וכו'). החלק הזה תפס את כל החצי הראשון של היום. משם סשה עבר למקביליות משתמעת (PLinq וכו'), מנגנוני סינכרון חדשים ולמבני נתונים חדשים ששימושים בתחום המקבילי. אחר כך קצת תיאוריה על Design Patterns מקביליים. הקטע האחרון עסק ב Debugging מקבילי ב VS2010 והראה את היכולות החדשות של מעקב אחר Parallel Tasks ושל Parallel Stacks. הקינוח היה קצת על תכונות עתידיות כמו STM.Net, מאסטרו, קצת Profiling וכו'.

סשה הוא מרצה מיומן ואיש מקצוע. הקהל הרב שהגיע (מעל 100 איש) הקשיב בצמא לכל הדקויות הטכניות. היו ביום הזה כמה דברים קטנים שהפריעו לי.

כמו שהסברתי מקודם, הטכניקה היא לא המכשול החשוב או העיקרי בנושא המקבילי, הרקע התיאורטי חשוב הרבה יותר. אני רציתי לשמוע יותר על התחום התיאורטי, גם על חשבון העמקה ביכולות ובשרותי המערכת.

נקודה נוספת שהפריע לי, זה שכל היום עסק בעיקר בקוד מנוהל (.NET) ולא הוזכרו בו בכלל, היכולות החזקות של VS2010 בתחום המקבילי בקוד הלא מנוהל (Native).

מי שמעונין לגשת למצגת ולדוגמאות, הם יהיו בקרוב באתר המצגות מארועים קודמים של מיקרוסופט ישראל.