April 2009 - Posts
מי שקורא את הבלוגים שלי בזמן האחרון, יכול לקבל את הרושם שהתנחלתי בסלע. אז האמת היא שלא בדיוק. אני כותב בזמן האחרון הרבה פחות בלוגים ממה שהייתי רוצה כי אני שקוע בלימודים והמעט שאני כותב הם בדרך כלל כשאני קם מספסל הלימודים.
מה פתאום לימודים ? הסיבה היא שבתקופת מיתון (ואנחנו במיתון אם מישהו לא שם לב), הדבר הנכון לעשות הוא להשקיע בלימודים. ממילא יש פחות עבודה והרבה זמן פנוי, אז למה לא לנצל את הזמן הפנוי להשקעה בתשתיות (ולמי שלא יודע ידע זה תשתיות). כם אני יודע שברוב הארגונים הנטיה היא לקצץ קודם כל בהדרכה אבל זו החלטה מטומטמת של מי שצופה שהעסק שלו יתמוטט בקרוב ולא החלטה של מישהו שמסתכל קדימה על מה שיהיה לאחר שהמשבר הנוכחי יעבור (אי שם ב 2012).
אז איך זה מתקשר להתנחלות שלי בסלע ? אני כותב כשיש לי זמן פנוי. בדרך כלל שאני משתתף בסדנאות, בעיקר בשלבים הראשונים שלהם, שבהם יש חזרה על חומר שמוכר לי, אני פנוי יחסית ויכול לשבת ולכתוב חוויות. מה שגורם שבדרך כלל הבלוגים שלי מקושרים לארועים שבהם אני משתתף. ובזמן האחרון היו הרבה יותר ארועים בסלע מאשר במקומות אחרים (וזה אומר רק דברים טובים על סלע).
אז מה בדיוק אני עושה היום, מחר וביום חמישי בסלע ? משתתף בסדנא מתקדמת למפתחים על חלונות 7. הסדנה פותחה על ידי סלע עבור מיקרוסופט העולמית במסגרת תכנית מנטור. המרצה אלון פליס, שתמיד טוב לשמוע אותו. אמנם אני מטבעי אוטו דידקט, אבל מצד שני חשוב לי להשתתף בסדנאות (ובמפגשי קבוצות משתמשים). הסיבה היא שאת האינטראקציה והפרספקטיבה שאני מקבל שם, אני לא יכול לקבל בעבודה עצמית מול מסך על ספסל הלימודים שלי.
אז להלן תמונה של אלון, עדיין מחייך (בוקר ראשון של יום ראשון).
היום סימתי לעבור על Mix09, לא היה לי תקציב לנסיעות (כן, כן, גם אצלנו עושים קיצוצים) אז השתתפתי וירטואלית. קודם כל אני חייב תודה לגיא בורשטיין שחסך לי המון עבודת שטח בפוסט המצויין שלו עם קישורים לכל המצגות. בדרך כלל זה לוקח לי כמה שעות לרכז את הקישורים, אבל הפעם תודות לגיא קיבלתי רשימה מוכנה. הורדתי את כל ההקלטות, וכל המצגות, וכל השאר. נרשמתי (וירטואלית), כלומר רשמתי לי ביומן את ההרצאות, וישבתי לצפות בהן פחות או יותר ברצף (עם הפסקות פה ושם לצרכים ביולוגיים, משפחה והתחיבויות קודמות). הבחור במיקרוסופט שהוסיף לנגן המדיה את האפשרות להגביר את המהירות של ההקלטה ראוי לפרס נובל. לצערי זה עובד טוב עד מהירות של פי 2 יותר מזה התמונה קופצת ולא רציפה. אבל גם במהירות ממוצעת של 1.9 עם אוזניות על האוזניים להגברת הריכוז, וכרית נוספת על הכיסא למניעת התאבנות הישבן, לוקח הרבה זמן לעבור על 124 הרצאות, באורך ממוצע של שעה כל אחת.
מי שלא יודע מה זה Mix ומה הקשר בינו לבין PDC ו Tech Ed מוזמן לקרוא פוסט עתיק שלי בנושא שבו אני מסביר מי נגד מי. ה Mix הנוכחי היה מעניין במיוחד, שכן הוצגה בו תמונת מצב עדכנית של כלל הטכנולוגיות של מיקרוסופט. למרות שהדגש הרשמי של הכנס היה על ה Web, בפועל היה שם ייצוג להכל. ניתן בהחלט לראות בכנס הזה Snap Shot של מה קורה במיקרוסופט כיום ובעתיד הקרוב.
קודם כל קצת רכילות,
אין ספק שיוחאי קרייתי או יותר נכון בכתובתו החדשה, משתלב היטב בתפקידו החדש. היתה לו הרצאה מעניינת שהמוטו שלה היה פחות או יותר (ויסלח לי יוחאי אם אני מקצין), שאם אתה כבר עושה יישום DeskTop, תעשה אותו כמו שצריך. דאג לכך שישתלב נכון ובצורה מלאה בשרותים שנותנת מערכת ההפעלה וה Explorer. ובעיקר עם חלונות 7 הבאה עלינו לטובה, יש הרבה נקודות השתלבות.
תמיר חסון שלנו הופיע ללא ידיעתו באחת ההרצאות, זה לא מיידי, ודורש קצת ריכוז, אבל אם תדלגו לדקה ה 55:33, תמצאו אותו פתאום מחייך על המסך הראשי.
ועכשיו לחומר היותר רציני.
אני יושב עכשיו על הסיכומים של כל ההרצאות, ומנסה לדלות גם את המסרים החשובים ביותר, וגם את הפנינים האמיתיות. אני מניח שיש לי חומר לכמה עשרות פוסטים, כל אחד בנושא חשוב אחר.
מי שמכיר אותי, יודע שאני נוהג לדרג את ההרצאות בארועים שאני משתתף בהם (גם וירטואלית) וכך עשיתי גם הפעם. אז ההרצאה שהכי נהניתי ממנה בכנס, עסקה דווקא לאו בנושא טכני, אלא בחווית המשתמש. המרצה הוא בחור נחמד בשם Lou Carbone, למרות שזו לא הרצאה על נושא טכני, זו הרצאה שחשוב לכל איש טכני לראות ולהפנים. הדוגמאות אמריקאיות אבל המסרים גלובאליים. אז אם יש לך שעה, שים את האוזניות על הראש וצלול. טקבקו לי אם נהניתם.
ההרצאה השניה שהכי נהניתי בה, היתה של Johnny Chung Lee, זו הרצאה מסוג ההרצאות שליאור צורף ואחר כך יוסי תאגורי נהגו לעשות לפעמים, עם כל מיני חפיצים צעצועים ושעשועים. מעבר לצעצועים ולשעשועים, זו הרצאה מאד מעניינת, מבחינת לאן הקלט פלט של המחשב הולך כיום. דוקטור לי עשה הרבה דברים מעניינים ומרשימים עוד לפני שהגיע למיקרוסופט. העבודה הכי ידועה שלו היא חיבור השלט של ה Wii ליצירת תמונת תלת מימד. אתם מוזמנים לראות את ההרצאה ולהנות. אם אתם רוצים לחקור יותר על העבודות של דוקטור לי, יש קרוב ל 7 מליון איזכורים שלו ברשת.
ב 13:45 נתבקשנו כולנו למבואה לסיכום הארוע. בפעם הקודמת הארוע הסתיים מאוחר יותר, אבל השנה הכיתות הועמדו לרשותנו עד 14:00. שוב פעם התארגנו במעגל, ולאחר כמה מילות סיכום מהמארגנים, נעשה סיבוב שבו כל מי שרצה להעיר או לשפר קיבל את זכות הדיבור (מה שנקרא משוב מיידי). קשה היה לתפוס את כולם בתמונה אחת אז יסלחו לי כל אלה מהאגף הימני שלא נמצאים בתמונה.
כל המשובים היו מאד חיוביים, היו כמה הצעות לשיפורים, והצות שהקים את האירוע (להלן צילום) זכה למחיאות כפיים (מוצדקות).
לדעתי זה היה מרשים מאד לראות, איך שלושה אנשים, באפס משאבים, ועם תרומה של כיתות מצד מכללת סלע (שאפו לדיויד), ועם תרומה של פיצות וסנדויצים מצד Typemock (לא יודע למי בעצם שם מגיע השאפו), ועם המון רצון טוב מצד קהל המשתתפים, מרימים כנס, כל כך מקצועי וממוקד, שתרם הרבה לכל מי שהשתתף בו. לדעתי מגיע גם לתורמים תמונה.
אני די הופתעתי (ולטובה) בכנס הזה, כך שהמוטו של הכנס בהחלט התאים לי. דרך אגב, אם מישהו מחפש עבודה, להלן לוח ההצעות עבודה שפורסם בכנס כשרות למשתתפים.
יצאתי מההרצאה על מציאות משופרת והסתובבתי קצת, כיתה אחת היתה עדיין מלאה לגמרי ולא נראה שהם קרובים או הולכים לסיים. מסתבר שהנושא היה אסתטיקה של קוד. אין ספק שזה נושא שניתן לדבר עליו המון, נכנסתי בדיוק על הקטע של האם כלים אוטומטיים יכולים לעזור בנושא של Code Review. הדיון התפתח לכיוונים שונים והיה צורך בלחץ פיזי מתון על מנת לשלוח את כולם להמשך דיון במסדרון, וזאת על מנת לפנות את החדר לנושא הבא.
לחריץ הזמן האחרון נכנסתי לדיון על נושא של שפות פונקציונאליות. דיברנו קצת על כל מיני נושאים ונושאים קשורים. לא תרמתי יותר מדי וגם לא נתרמתי יותר מדי, לא היה טעם לשוטט למקורות אחרים כי בשלב הזה הכנס כולו היה באיחור מצטבר, כך שהדיון ממילא התקצר.
בחריץ הזמן הזה היה ברור לי לאן אני הולך בעדיפות ראשונה, משהו שנקרא Augmented Realety. היה מרתק.
הדיון התפתח להמון כיוונים ובין השאר עלה שמו של Johanny Lee שעשה דברים מדהימים תוך שימוש ביכולות של חמרה זולה כמו השלט של ה Wii. למי שמעוניין לראות את מר Lee מדבר על טכנולוגית קלט ופלט עתידיים ונוכחיים מוזמן לצפות בהרצאה שלו ב Mix09 קוד ההרצאה C13F.
חריץ זמן שני, מה לבחור, ריבוי נימים, Scalability, כל מה שקשור להטמעות של נהלים חדשים בארגון או Git. התחלתי בכל מה שקשור להטמעת Scrum, TDD, ו PIX לא מצאתי את עצמי, אז ניצלתי את זכותי הדמוקרטית לצאת וגם צילמתי תמונה למזכרת.
משם עברתי לריבוי נימים, זה תחום שאני מכיר טוב, אבל תמיד יש מה ללמוד, הדיון היה בסיסי מדי לטעמי, אז יצאתי גם משם (לאחר שצילמתי תמונה למזכרת).
משם עברתי ל High Scal וכו', הקשבתי כמה דקות, ושוב לא מצאתי את עצמי. אז צילמתי תמונה למזכרת ו יצאתי.
נשאר Git. למי שלא יודע זה מערכת ניהול קוד. ישבתי כמה דקות והחלטתי שמיציתי אז שוב צילמתי תמונה ויצאתי.
ואז ישבתי וחשבתי מה לעשות. ואז באה לי הארה. אמרתי לעצמי שאם בעצם אני מבין קצת את ה Alt.Net הזה, אז הרעיון הוא לא רק מה שאני רוצה ללמוד, אלא גם איפה אני יכול לתרום. אז התחלתי לנוע בכיוון הרב נימיות, אלא שבדרך נתקעתי ב Scrum באמצע דיון מעניין וכבר נשארתי שם עד הסוף.
העולם הזה של שיפור תהליכים בארגון הוא בור ללא תחתית שמוליך ישר לגיהנום. נתחיל בזה שאצלנו בארץ כולם יודעים לנהל, אבל אין לנו בעצם מסלול לימוד ניהולי ותואר ניהולי מסודר בארץ (או יותר נכון יש אבל אף אחד לא טורח לעשות אותו). מה שגורם לכך שהרבה ממי שמנהל צוותי פיתוח, ארגוני פיתוח וחברות שלמות, לא למד בעצם להיות מנהל, ולא הוסמך להיות מנהל, וכל מה שהוא יודע זה אינסטינקטים ונסיון. אני לרגע לא מזלזל באינסטינקטים, נסיון והגיון מסחרי. אבל אתה יכול להגיע יותר גבוה ויותר רחוק אם יש לך גם רקע תיאורטי ואם אתה מורשה ויכול לאבד את הרשיון שלך אם אינך עומד בדרישות המקצועיות. אבל בארץ הסמוך, סמוך, מי צריך הסמכה ולמי אכפת מה למדת כל עוד אתה מצליח לשרוד במערכת. נמשיך בזה שפיתוח תוכנה נוטה יותר להיות אומנות מאשר דיסיפלינה אינגינרית. מה שמוליך לזה שאין תהליך הסמכה מסודר למתכנת ואין גם הסמכה ורישוי למתכנת. תוסיף לזה שבהרבה ארגונים התהליך מחליף את המטרה (המטרה של ארגון הפיתוח היא לעבור את המכשולים שמעמיס ארגון ה QA ולא לייצר תכנה שמשרתת את הלקוח). בקיצור, גיהנום. זה לא ש Scrum או MSF פותרים את הבעיה, אבל הם לפחות מאפשרים להציף אותה על השולחן ואולי לנסות לפתור אותה. פרטים נוספים למי שמעוניין, בהקלטה.
אני רגיל בכנסים שאני משתתף בהם להתכונן כמו שצריך. אני מוריד את כל השקפים, קורא את כל התקצירים ומסדר לי תכנית עם עדיפות ראשונה, עדיפות שניה ועדיפות שלישית. אני בדרך כלל עושה את זה הרבה לפני היום הראשון של הכינוס. זה לא תהליך קל כי יש הרבה נושאים שמעניינים אותי (עדיין). לאחר הכנה כזו הכל פשוט, אתה נכנס לעדיפות הראשונה, לא עונה לדרישות אתה עובר לעדיפות השניה וכך הלאה. ברור שלכינוס הזה, הטכניקה הזו לא ניתנת ליישום. אז בחרתי אקראית. נכנסתי להרצאה על BOO ונתקעתי בה.
נחמד לשמוע משהו על שפת תכנות חדשה בעיקר בשלב ההתהוות שלה ומפי האנשים שמעורבים ביצירה. כהרגלי שיחקתי את עורך הדין של השטן, והקשבתי טוב. בתור מי שהספיק לעבוד עם שפות מרתקות כמו APL, Algol W ואפילו Fortran ו Perl ו Lisp וגם Forth ועוד כמה עשרות שמות מוזרים כאלה, היה מעניין לראות איך כל פעם ממציאים את הגלגל מחדש (אבל בדרך אחרת לגמרי כמובן). מה שהזכיר לי את המשפט הידוע, שלפעמים לא חשובה התוצאה אלא הדרך שאתה עובר בדרך לשם. ההרצאה והדיון הוקלטו ויהיו באינטרנט אי פעם בעתיד. השורה התחתונה, פתרון מעניין ל DSL.
השכמה ביום שישי בשעה מוקדמת זה חוויה קשה לכל מפתח, לכן הייתי מלא הערכה לזה שהגעתי ב 8:30 בבוקר לבית סלע ומצאתי שיש שם מפתחים אמיתיים שאפילו נראו עירניים מספיק על מנת להתוכח בלהט על האג'נדה הסופית.
לקראת שעת ההתחלה הרשמית (9:00) התרכזו כולם ל"מעגל אהבה", ורועי חזר על כללי המשחק. מותר לצאת באמצע, מותר לסיים לפני הזמן, מותר לעבור קבוצות באמצע, הכל פתוח והכל מותר.
לקראת הכניסה לכתות מישהו אמר משהו על אבטחה. אבטחה זה נושא שמאד רגיש אצלי וישר הגבתי, תוך כמה דקות התפתח במבואה דיון שלם על אבטחה, שהבעתי בו (די בבוטות) את הדעות שלי בנושא. הדיון התפתח לא רע ומשך הרבה קהל, אבל אז שמתי לב שרועי מנסה בעדינות (האופיינית לו) להכניס את כולם לכתות. אז עצרתי את עצמי וחזרתי על ההכרזה של רועי שהגיע זמן להכנס לכיתות. אחר כך הלכתי להתנצל לפני רועי על זה שפגעתי בלוח הזמנים של הארוע, אבל רועי הסביר לי שדווקא זה כל הענין בכנס של Alt.Net. הטענה שלו היתה שאם היו מספיק אנשים שנשארו בחוץ כדי לדבר על אבטחה, סימן שזה היה הדבר הנכון לעשות באותו רגע. מאחורי הטענה הסתתרה הלוגיקה שמי שהיה לו יותר חשוב להכנס לכיתות, היה עושה את זה למרות הדיון הספונטאני שהתפתח. לומר את האמת, קצת קשה לי עם כל התפיסה הזו שהכל נכון והכל בסדר גם שהכל מתנהל בחוסר סדר מוחלט. זה לא שהנושא של חוסר סדר מוחלט זר לי, אין מי שעסק אי פעם בניהול של פרויקט, שלא יודע מה זה ניהול בתנאי חוסר ודאות. אבל מצד שני, גם כל הנושא של התיאוריה שמאחורי Alt.Net חדש לי, ויש לי עוד הרבה מה ללמוד בנושא.
כמו תמיד החלק הרציני נמצא בפיסקא האחרונה. מי שרוצה לגשת ישר לעיקר, שיקרא מהסוף להתחלה.
על מפגש ה Alt.Net שמעתי לראשונה מאיזכורים שלו בבלוג של אבי פינטו, של אוהד אשטון ושל דרור. למען גילוי נאות, אני חייב לציין שלא השתתפתי בכינוס הראשון ולא היה לי מושג ירוק במה מדובר. לאחר חיטוט מייגע בערימה של לינקים אליהם שלחו אותי אבי ואוהד, נאלצתי להודות שעדיין אין לי מושג ירוק במה מדובר, אבל לפחות התרשמתי ששווה לבדוק את העניין. לא שזה היה תהליך קל, קודם כל כדי להרשם נאלצתי לפתוח שם משתמש ב Facebook וזה כבר היה חוויה טראומטית. אחר כך נאלצתי לעבור למעקב צמוד אחר מזג האויר על הגג של בית סלע ליד הקניון ברמת גן, כדי לדעת כמה סוודרים לקחת (היתה אזהרה מפורשת באתר ההרשמה מפני הקור). ניתוח בעיות התחבורה דווקא היה קל יחסית, כל תל אביבי לשעבר יודע, שביום חמישי בערב קל יחסית להכנס לתל אביב (אבל מאד קשה לצאת ממנה).
בקיצור, קיבלתי אישור חופשה מהזוגה, הגעתי כמה דקות לפני הפתיחה למבנה. היו שלטים מודפסים כאלה שהפנו אותי למעלית לקומה החמישית, ומשם לפי ההנחיות טיפסתי לגג. אין ספק שגג רמת גני/בני ברקי שונה מגג תל אביבי, בעיקר בנוף, אבל היתה שתיה והיה רועי אושרוב ועוד כמה חברים אז מזגתי לי קולה (לא היה דיאט), הכנתי לעצמי מדבקה עם השם שלי (למקרה והשתיה תעלה לי לראש ולא אזכור איך קוראים לי) והתמנגלתי. בהמשך הגיעו גם פיצות מתנת חברת Typemock.
לאחר שהגיעו מספיק אנשים ובאיחור מקובל, סידרו את כולנו על כיסאות ב "ח". רועי פתח והציג את כללי המשחק. אני לא אחזור פה על כל מה שנאמר, אבל העיקרון היה, שבניגוד לכנסים שיש להם אגנדה מוכנה מראש, כאן המשתתפים קובעים מה האגנדה בערב שלפני, ואחר כך מבצעים אותה בפועל למחרת.
לאט לאט התחיל להחשיך ואז הודלק זרקאור מהסוג המשמש לחקירות דרג שלישי קשות במיוחד. (תסתכלו 3 ס"מ מעלה וסנטים אחד שמאלה מהראש של רועי ליד הצלחת). אלה שישבו בצד הלא נכון של ה "ח" נאלצו להשתמש במשקפי שמש להגנה עצמית. יש לציין שהנושא של משקפי השמש לא אוזכר באתר ההרשמה אבל לפחות לאחד מהקורבנות היה כנראה ידע מוקדם והוא בא מצויד (ואני לא אזכיר שמות).
נושא מרתק אחר היה איך להבטיח שויוניות וצדק יחסי בתחום הדוברים בדיונים. לצורך זה אומצו טכניקות המחברות ביחד משחק של כיסאות מוזיקליים (המקובל בגני הילדים), עם מספר וריאנטים הקשורים דווקא לסוס ארוך. הנושא הודגם תורגל ונבדק מעשית על המשתתפים, עם קבוצת מדגם, שדנה על הנושא של "מה זה לעזזל Alt.Net" וזה הלך ככה. קודם כל שמים ארבעה כסאות בחזית עם הגב לזרקאור. מי שרוצה לדבר צריך להתישב על אחד מהכיסאות ולחכות לתורו. רק לאלה שיושבים על הכיסאות בחזית מותר לדבר. כאשר מתמלא הכיסא האחרון, הדובר הראשון חייב לפנות את כיסאו (גם אם הוא לא הספיק לדבר), כך שנשאר תמיד כיסא אחד פנוי (לפחות).
להלן תמונה של מצב אפס
זו טכניקה טובה מאד, כי אם אתה לא יכול לסבול יותר את מה שאומר הדובר הנוכחי, אתה יכול פשוט לקום ולהתיישב בכיסה הריק, והוא יצטרך להפסיק לדבר ולפנות את מקומו. המחיר שתשלם הוא שתצטרך לומר משהו בעצמך, כך שאולי היה יותר טוב לתת לו להמשיך ולדבר, ולסבול בשקט. בכל אופן, גם באלגוריתם הזה יש בג, שכן אף אחד לא מפריע למי שמעצבן אותך, לתפוס מחדש את הכיסא הריק, ולהמשיך לדבר שיגיע תורו. לצורך זה יש מנגנון הגנה מובנה באלגוריתם, המאפשר למשתתף בעל הסמכות המתאימה, להוציא לאט לאט כיסאות מהמאגר, וכאשר נותר רק כיסא אחד, הדיון בעצם מסתיים.
להלן תמונה למצב של סיום כפוי (שח מט).
לאחר שכל הדוברים גמרו להסביר מה זה Alt.Net וכל אחד אמר משהו אחר (מה שקצת עודד אותי, וגרם לי להרגיש שזה בסדר שאין לי מושג ירוק מה Alt.Net) עברנו לתכלס.
כל אחד רשם נושא שהיה רוצה לדבר עליו או לשמוע עליו על פיתקית דביקה. הכריז עליו והסביר אותו ושם אותו על ה פליפ צארט.
להלן דוגמא:
לאחר שנגמרו לכולם כל הנושאים, עברו כולם בזה אחר זה על הלוח, וכל אחד רשם את שמו על כל אחד מהנושאים שענינו אותו, והוא היה רוצה להשתתף בדיון על הנושא הזה.
בסיום השלב הזה כולם הלכו הביתה והועדה המסדרת נשארה למיין את הפתקים, לסדר אותם לפי כמות החתימות שעליהם, ולתת לנושאים שהיו להם הרבה חתימות חריץ זמן ביום הכנס (מחר).
אני לא יודע מה יצא מזה בסוף, אבל דבר אחד בטוח, מבחינת רשימת הנושאים, זה יהיה הכנס הכי מתואם לצרכי המשתתפים שלו, מכל הכנסים שבהם השתתפתי אי פעם. לכל הנושאים שיבחרו בסופו של דבר, יהיה הקהל המושלם ביותר, כי המשתתפים עצמם קבעו בעצם את האגנדה.
אני לא יודע עוד בדיוק מה זה Alt.Net אבל מי שהיה בכינוס ההכנה, היו בדיוק אלה שהיה אכפת להם, מה יהיו הנושאים שיהיו בכנס. זה מתקשר יפה למה שאמר רועי בתחילת הערב, על כך שמי שנמצא פה, אלה בדיוק אלה שצריכים להיות פה.
להלן הפתקים עם הנושאים והחתימות. אני לא יודע מה בקשר אליכם, אבל אני במקומכם, הייתי מתייצב מחר (יום שישי) ב 8:30 בבוקר, בבית של סלע, כדי לשמוע ולהשמיע. כי לפי הרשימה הזו, דבר אחד בטוח, זה הולך להיות מאד מעניין.
