נתקלתי בכמה חברות, שטוענות כי על פי סעיף קטן ג בחוק, אזי אם הנמען כבר נמצא ברשימת התפוצה שלהם, לא צריך ממנו אישור מלא מחודש להמשך המשלוח אליו, אלא ניתן להמשיך ולשלוח לו כרגיל ואם הוא ירצה שיפסיקו לשלוח לו, שיבקש.

מה אומר סעיף קטן ג ? הוא מציב שלושה תנאים שכולם חייבים להתקיים על מנת שלא יהיה צורך לבקש את רשותו של הנמען. 1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן ב. 2. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא
מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן. ו 3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה 1.

מה שאומר שהמפרסם צריך יהיה להוכיח, שבזמן שהנמען מסר את פרטיו למפרסם, במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, המפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו. אם אין למפרסם הקלטה של השיחה עם הנמען, זה לא דבר שקל להוכיח.

אם הנמען שמע מהמפרסם במפורש, שהוא הולך להשתמש בפרטים לצורך משלוח פרסומת, ולא אמר לו לא, אז זה באמת כבר לא דואר זבל, אלא פרסומת מאושרת.

בכל מקרה לא משתמע מזה בשום צורה, שאם הנמען נמצא כבר ברשימת התפוצה, עצם זה שהוא לא מבקש במפורש לרדת מהרשימה, מהווה אישור במשתמע לכך שניתן להמשיך ולשלוח לו, כי זה במפורש נגד החוק ורוח החוק שכולה Opt In.

להזכירכם, חוק ראשון בדואר זבל, הוא לעולם אל תענה לדואר זבל, כי כך הזבלן יודע שהכתובת שלך טובה והתוצאה תהיה עוד יותר דואר זבל.

הלכתי לערן לשמוע על LINQ כי למי שלא יודע LINQ זה העתיד של הרבה דברים. LINQ כמו כל כלי חזק, יכול לאבד את עצמו לדעת מבחינת ביצועים מהר מאד, אם אתה לא יודע איך להשתמש בו נכון. דרך אגב, זה אותו דבר במסדי נתונים, עם שאילתות SQL. אבל SQL נמצא בשטח הרבה יותר זמן.

ההרצאה כללה את כל מה שהיה צריך לכלול בהרצאה על נושאים מתקדמים ב LINQ. החומר הוצג בצורה יבשה ועניינית, למרות שהיה נסיון קל להומור. האולם היה רבע מלא, ולקראת 16:30 אובחנה שבירה מסויימת באולם כנראה בגלל השעה ובגלל הנושא. גם אני נשברתי ויצאתי קצת לפני הסוף כדי להתרענן קצת לפני הדרך הארוכה הביתה.

כמה נקודות לסיכום היום. קודם כל נהניתי. למרות שבתכנון המקורי רציתי לבלות את רוב הזמן בחוץ עם החברה, הייתי נוכח ברוב ההרצאות שתכננתי (ראה אבחנה בהמשך). בארוע הזה היו כ 1300 איש. הארוע הזה היה הראשון שאני זוכר מאז הוקמה מיקרוסופט ישראל שדרש מהמשתתפים תשלום. תשלום סמלי אמנם, מה שנקרא "דמי רצינות", אבל בכל אופן תשלום. למרות זאת הארוע היה מלא. מה שיותר מעניין, זה שאופי המשתתפים בארוע היה שונה במקצת. מהארועים הקודמים. קשה לי לשים את האצבע על אופי השינוי, אבל הבחנתי שהיו מעט מאד אנשים מחוץ לאולמות בזמן ההרצאות. הרבה פחות ממה שאני רגיל בארועים אחרים.

אני מקווה שההקלטות יעלו לאתר מהר, אני רוצה לעבור על חלק מהם בשקט בבית.

למי שלא יודע מחר Developer Academy III. אני תמיד שם לעצמי תזכורות לארועים כאלה, על מנת שיהיה לי מספיק זמן להתכונן. הפעם ה Pop Up פישל וקפץ לי רק יום לפני. אז אני בלחץ אימים להספיק להתכונן.

קודם כל הלכתי לאתר לקבל מודיעין. יש 5 חריצי זמן לאורך היום, 4 מסלולים, מסלול פנלים ומסלול מעבדה. בחר 5 מקומות להיות בהם מתוך 29 אפשרויות (זה לא 30 כי בפנלים יש חריץ זמן אחד פחות). אז התחלתי בזה שהורדתי את לוח הזמנים ל Excel ואת כל המצגות לדיסק. המצגת של dev306 לא ירדה, מצאתי שמישהו דחף רווח מיותר ב URL, אז תיקנתי ידנית, הורדתי ואחר כך דיווחתי להנהלה. את גליון האקסל הייתי צריך לערוך קצת לפני שיכולתי לקבל ממנו מידע מועיל ואולי שווה בפעם הבאה לשים ישר את התכנית להורדה בפורמט אקסל.

מי שמכיר אותי יודע שאם כבר אני מכניס את הכל לאקסל אז למה שלא להוציא קצת סטיסטיקות. אז להלן כמה סטטיסטיקות על ההרצאות. סך הכל 20 הרצאות, 21 מרצים (יש הרצאה אחת עם שני מרצים).

חתכתי את המרצים לפי הארגונים אליהם הם משוייכים. מכללת סלע לקחה את המקום הראשון בהפרש ניכר מכל האחרים עם 7 מרצים. במקום השני ג'ון ברייס עם 3 מרצים. הי טק ומיקרוסופט עם שני מרצים כל אחד במקום שלישי משותף. עוד שבעה מרצים באו משבעה גופים שונים. מה זה בדיוק אומר ? לא יודע. אבל חייבים לתת מילה טובה למכללת סלע, ששלחה נציגות סופר נכבדה של משתתפים ל PDC האחרון (ראה הדיון שלי על השקעה בעתיד).

מבחינת הרמה, יש לנו 2 הרצאות ברמה 200, 4 הרצאות ברמה 400 ושאר ה 14 ברמה 300. רמה 200 זה קצת מטעה, כי 200 בארכיטקטורה זה בהחלט יכול להיות הרבה יותר. בעיקר למי שלא לגמרי סגור לגמרי על ארכיטקטורה, בגלל רמת הפלסף הגבוהה הנפוצה בנושא הזה. מצד שני, הכשלון של הרבה פרויקטים שאני נקרא להציל אותם, בשלב סופני, נקבע כבר בשלב הארכיטקטורה שלהם.

אחר כך עברתי על כל השקפים של כל ההרצאות (כן על כל ה 20 מצגות). הבעיה היא שזה עתה חזרתי מה PDC ורוב הנושאים בהרצאות הוזכרו כבר ב PDC בצורה זו או אחרת. חוץ מזה יש לי בעוד שבועיים את Juval על ארכיטקטורה, ברמת עומק גבוהה מאד. אז לך ותקח החלטות מושכלות בתנאים כאלה.

אז אני אגיד לכם מה אני הולך לעשות ב Developer Academy III. אני הולך לטייל בין ההרצאות ולשוטט בין הפנלים והמעבדות ולהקדיש את הזמן למפגש עם חברים, להכרות עם אנשים וסתם להנות מהחיים.

למי שבניגוד אלי בא לשם לצבור ידע חדש, אז להלן רשימת המצגות שהייתי הולך אליהן, אם לא הייתי ב PDC.

על החריץ הראשון מלחמת ענקים בין פבל יוספוביץ, אלון פלייס ודן אמיגה (סליחה דיויד אבל SQL פחות מעניין אותי אישית), מי המרחף ששם שלוש הרצאות ברמה 400 בשעה כל כך מוקדמת בבוקר ? איזה מתכנת נורמאלי מגיע לרמת ערנות הנדרשת להרצאה ברמה 400 בשעה כל כך מוקדמת ? אני כנראה הייתי הולך בסופו של דבר לדן, אבל זה ממש זכיה בנקודות ולא נוק אווט.

בחריץ השני נורא קל, גיא בורשטיין, האחרים גם טובים וגם מאור דוד נשמע מעניין ואם כבר מזכירים את זה, מי שם שתי הרצאות ALM מתוך שלוש באותו חריץ זמן ? מה עושה מי ש ALM מעניין אותו ?

החריץ השלישי, אין ספק שסשה הוא ההימור הבטוח להרצאה מרתקת, וגם אלכס יהיה בוודאי משעשע וגם כל האחרים נראים מעניינים. אבל אני הייתי הולך דווקא לשמוע את הפנל של נמרוד לוריא.

חריץ רביעי זה אחרי ארוחת הצהריים. שיקולים כמו סביבה טובה למנוחת צהריים ונושא המעורר מוזה צריכים להילקח בחשבון. למזלי כל הנושאים שם מתאימים לדרישות השעה, אבל אני הייתי הולך דווקא לממי ולמתן.

חריץ אחרון, למי שישאר עד הסוף, לא קל לבחירה, אבל אני הייתי הולך לערן ובמקום שני לנועם.

כל מי שמתיחס להצעות הללו ברצינות עושה את זה על אחריותו האישית בלבד. כל מי שלא הוזכר או נמצא בבחירה שלי שלא יקח את זה אישי כי לכל אחד יש את התחומים שמעניינים אותו יותר מאחרים ואת ההעדפות האישיות שלו.

כספק שרותים, וכגוף שעוסק בפרויקטים, אנחנו נתקלים בזמן האחרון הרבה ב"מצב הכלכלי". ה"מצב הכלכלי" חוגג אצל כל הלקוחות שלנו (וגם אצלנו), בין השאר כמילת קסם, שאפשר להשתמש בה כל פעם שצריך לדחות את הדיון בהחלטה שיש לה משמעויות תקציביות.

הדבר הראשון שעושים ברגע שיש "מצב כלכלי" זה לחתוך את תקציב ההדרכה. הדרכה היא טרף קל, מטרה נייחת, שקל לפגוע בה. אף אחד לא בודק באמת עד כמה ההדרכה חשובה לארגון בנקודת הזמן הזו, אף אחד לא מבצע ניתוח סיכונים והערכת שווי. פשוט חותכים.

כדי להדגים מדוע חיתוך עיוור של הדרכה בארגון ללא ניתוח כלכלי הוא טעות. בואו נדון במקרה היפוטתי. נניח שהארגון נכנס בשנה הקרובה לפרויקט, שהטכנולוגיה העיקרית בו היא לצורך העניין היא X. ונניח שלאף אחד מחברי הצוות של הפרויקט, אין רקע ונסיון ב X (כי זו לצורך העניין טכנולוגיה חדשה בארגון). נניח גם שכחלק מתהליך ההתכוננות לפרויקט, תוכננה הדרכה על טכנולוגיה X לחברי הצוות. עכשיו ההדרכה בוטלה בגלל ה"מצב הכלכלי". משמעות ביטול ההדרכה במקרה הזה הוא סיכוי טוב לפרויקט שיכשל, או לפרויקט שיחרוג בזמנים. הנזק שיגרם לארגון יהיה הרבה יותר גבוה מעלות ההדרכה. האם חיתוך עיוור מוצדק פה ?

אחד מהספרים שאני מעיין בהם בזמן האחרון עוסק בעיקרון דילברט. וסקוט אדמס טוען בו, בין השאר, שעובדים בארגונים, מפתחים טכניקות מיוחדות כדי להתגונן מהחלטות ארגוניות שיעילותם מוטלת בספק (שזה רוב ההחלטות הארגוניות בעצם).

ולמה נזכרתי בזה פתאום ? בגלל מה שקורה לנו בהרשמה לסדנת הארכיטקטים של Juval Lowy. מסתבר שרבים מהמשתתפים בסדנת הארכיטקטים של יובל, משלמים עליה מכיסם הפרטי (באופן מלא או בסיבסוד מסויים של המעביד).

ניתן להיות ציניים, ולומר שהעובדים רואים לפעמים את עתידם המקצועי, רחוק יותר מהטווח שאותו רואה הנהלת הארגון. אבל אני חושב שזו תופעה שראויה להערכה. שיתפתי את Juval בתחושות שלי והוא הנחה אותנו להיות גמישים יותר עם המשתתפים הפרטיים.

סרט וידאו ב Channel9, המסביר עם המחשות ויזואליות מלאות בצבע, כיצד Indigo ו Azure יצרו בסופו של דבר את מיחשוב הענן.

קישור למקור ב Channel9 נמצא כאן:http://channel9.msdn.com/posts/LauraFoy/Mr-Indigo--Mrs-Azure/

אני מניח שחדי העיין ביניכם יזהו את Juval Lowy, המומחה העולמי בתחום הזה, שיגיע אלינו בינואר שנה הבאה לסדנה לארכיטקטים וליום עיון על WCF ואת Michele Leroux Bustamante, הלא היא הבלונדינית, שביקרה אצלנו לפני כשנה, עם סדנת מפת הדרכים הטכנולוגית שלה (ומתוכננת להגיע אלינו שוב, בשנה הבאה, עם סדנא מעודכנת).

אם אתם מוצאים סטיה בגוונים של ה Indigo ושל ה Azure המופיעים בסרט, יש לבצע כיול פוטומטרי של צבעי המסך שלכם, לטמפרטורת הצבע של תאורת הסביבה שלכם.

Juval מגיע לארצנו בתחילת שנה הבאה. הוא יעביר ב 1/1/2009 יום עיון בנושא Advanced WCF  המיועד לאנשים שמכירים כבר WCF ורוצים לחדור יותר עמוק. זה יום דומה לזה שהועבר ב Pre Conference של ה PDC, רק במחיר הרבה יותר זול למשתתף. בשבוע לאחר מכן ב 4-8/1/2009 הוא יעביר את סדנת ה Architect’s Master Class שלו. זוהי סדנה בת חמישה ימים, שמיועדת לארכיטקטים, מנהלי צוותים ומפתחים בכירים. הסדנה תעסוק באספקטים שונים של ארכיטקטורה של מערכות מודרניות, ותספק ידע רב המבוסס על הנסיון המעשי של Juval בתחום. Juval גם יספיק לעשות בביקור הזה, מספר מפגשי יעוץ עם לקוחות.

תחום ה WCF הוא עולם שלם של ידע. תחום הארכיטקטורה של מערכות מבוזרות הוא מרחב רב עולמי של ידע, שחלקו הגדול אפילו לא עבר מיפוי כמו שצריך. Juval Lowy מחברת IDesign Inc הוא ללא עוררין המומחה העולמי מספר אחד כיום בתחום ה WCF. זו לא רק דעה אישית שלי, אלא גם הדעה הרשמית של מיקרוסופט ארה"ב. לא סתם Juval הוא אחד מהבודדים, שאינם עובדי מיקרוסופט, שהעביר ב PDC יום שלם של Pre Conference על WCF מתקדם (למי שהיה מוכן להוסיף 400 דולר לעלות ההרשמה שלו לכנס). לא סתם מיקרוסופט ארה"ב מזמינה אותו להשתתף בצוותי ה Review של פרויקטים איסטרטגיים.

תחום ההתמחות של יובל הוא ארכיטקטורה של מערכות מבוזרות. ההיסטוריה שלו מתחילה עוד בתקופת ה COM וממשיכה דרך כל המסלול שעברו המערכות המבוזרות עם  COM+, ועם Enterprise Services, דרך כל הדגמים השונים של דוט נט, ומשם ל WCF כיום, ול Azure ושאר שרותי הענן בעתיד הקרוב (כמה שנים מעכשיו).

חברות שבונות פרויקטי תכנה של מערכות מבוזרות, לוקחות את Juval לכמה ימים מרוכזים, בהם הוא יושב עם צוותי התכנון, בשלב הקריטי ביותר של תכנון המערכת, הלא הוא שלב הארכיטקטורה. התוצר של Juval אינו מסמך ארכיטקטורה תיאורטי, אלא מערכת דגם אב עובדת, עם צנרת שלמה מקונפגת. כך שכל מה שנשאר לצוות הפיתוח לעשות, זה למלא בחללים שנשארו את הלוגיקה העיסקית. בהתחשב בזה שמעל 90% מפרויקט מבוזר זה טיפול בצנרת, החסכון המערכתי כאן הוא עצום. יש כאן גם ערך מוסף הנובע מזה ש Juval נמצא בצוותי ה Review של המערכות העתידיות. הוא יכול לומר כבר עכשיו איזה תכנון יהיה עדיף, בהתבסס על הכיוונים העתידיים של המערכות ולא רק בהתבסס על ההוה.

Juval אינו זול, אבל בארצות הברית (בניגוד משווע לארצנו הקטנה), מקובל להסתכל לא על כמה אתה עולה, אלא על כמה אתה עולה יחסית לכמה אתה חוסך למערכת. בהסתכלות הזו, Juval חוסך הרבה יותר מאשר הוא עולה, ולכן לא חסרה לו עבודה.

Juval לא שומר את כל הידע שלו לעצמו. הוא כותב ספרים, הוא מפרסם מאמרים בעתונות המקצועית, והוא גם מעביר ימי עיון, וסדנאות וגם מופיע בכנסים ובהרצאות של קבוצות משתמשים. יש גם המון חומר הניתן להורדה באתר של IDesign Inc.

כמו בכל סדנא כזו שהיתה לנו בשנים האחרונות, גם לסדנא הזו יגיעו כמשתתפים מן המניין כמה אורחים מחו"ל, שגילו שעלות הסדנא בארצנו הקטנה משמעותית זולה יותר מהעלות שלה באירופה, גם אם מכניסים את הטיסה לחשבון (בשנה שעברה השתתפו בסדנא של Juval רון גיקובס האגדי ומיגואל דה קוסטה הידוע). מידע נוסף על הארועים הללו ניתן למצוא באתר של חברת האם שלי ומי שמעוניין להרשם, מוזמן לפנות ולבקש טפסי הרשמה.

אתמול הסתיים פחות או יותר התהליך, שהתחלנו בו לפני יותר משלושה חודשים, של קבלת האישורים מרשימת הדיוור של חברת האם שלי. וחשבתי שאולי יעניין מישהו מהקוראים, מה הם הלקחים שלי מהתהליך.

חשוב לציין שרשימת התפוצה של חברת האם שלי, מורכבת רק מאנשים שפנו אלינו לקבלת מידע, לקוחות, משתתפי סדנאות שערכנו וגורמים אחרים שהיו (ועדיין נמצאים) בקשרי מסחר איתנו. מעולם לא רכשנו מאגרים מגופים חיצוניים וגם לא הכנסנו לרשימה אנשים סתם ככה. כל דיוור שלנו כולל בתוכו כבר שנים, את הפיסקא לגבי איך לבטל את ההרשמה לרשימת התפוצה (תעשה Reply עם Remove). הדיוור שלנו נשלח מדואל של בן אדם אמיתי ולא מדואל שלא קיים. אנחנו לא כוללים בדואל החודשי שלנו כל מיני תרגילים הפוגעים בפרטיות (כמו קישורים המאפשרים לבדוק מתי בדיוק ואיפא הנמען קרא את ההודעה). כל בקשה ל Remove נענתה תמיד במהירות, בצרוף התנצלות ותאור מדויק מתי ומדוע הוכנס הנמען לרשימה (גם אם זה היה כמה שנים אחורה). הקפדנו לשלוח לנמענים שלנו מידע בתדירות של פעם בחודש ולא הצפנו אותם במשלוחים צפופים. בקיצור, השתדלנו להתנהג עם הנמענים שלנו, כפי שהייתי רוצה שיתיחסו אלינו, כנמען של רשימת תפוצה.

הצפי התמים שלי, בזמן שהתחלנו את תהליך בקשת האישורים (כזכור לכם לפני יותר משלושה חודשים), היה שכל הנמענים שלנו, ישובו אלינו מיידית, עם אישור להמשך המשלוח. בדיעבד זו היתה ציפיה תמימה. היום אני יכול לסכם את המספרים ולומר שרק 30% מהנמענים כיבדו אותנו (ואני לא ציני במינוח הזה), בזה שהרשו לנו להמשיך ולשלוח להם את דואל המידע שלנו.

אני חייב לציין, שממשובים שאני מקבל מלקוחות שלנו (להם אנו נותנים יעוץ בתחום הזה, של דיוור נכון וחוקי לרשימות תפוצה) ומעמיתים, שיש להם רשימות תפוצה. האחוז הזה נחשב לגבוה (ולפעמים גם בסדר גודל). אבל הבעיה שלי היא לא כמה אישרו לנו, אלה למה לעזזל היו לנו ברשימת התפוצה 70% נמענים שלא אישרו.

אני יודע שאני לא צריך לקחת את זה אישית, אבל לומר את האמת חשתי בהתחלה קצת פגוע. זה שמתעלמים ממך, הרבה יותר פוגע מאשר אם אומרים לך לא. לא הצלחתי להבין למה פשוט כל הנמענים האלה לא בקשו Remove. למה הם המשיכו במשך שנים, לקבל מאיתנו דואל, שלא היו מעונינים בו ? אנחנו כחברה, בסך הכל רצינו ליידע את מי שמעוניין לדעת. כמות הנמענים ברשימת התפוצה שלנו, מעולם לא היתה מטרה. הרי אין טעם לשלוח דואל למי שממילא לא מעוניין לקרוא.

אז ישבתי חקרתי את הנושא יותר לעומק. למזלי, אלוהי הסטטיסטיקה היה בעזרי, וגיליתי מיתאם סטטיסטי גבוה בין הקבוצה ש"נעלמה" לוותק שלה ברשימת התפוצה. ההסבר הכי טוב שהצלחתי למצוא לתופעה, זה שיש אחוז מסויים של נמענים, שהעבירו אותנו במשך הזמן לרשימת הדואר זבל, או שעשו Rule שמעביר אותנו לתיקיית "פעם שיהיה לי זמן" ושכחו מאיתנו, או שעשו redirect לדואל שלהם לחור שחור. מאחר והרשימה שלנו ותיקה מאד, השומן העודף הצטבר, כי לא היה מנגנון שינקה אותו. אם זה מעניין מישהו מדובר בנפל של כ 7% בשנה.

ומה הלקחים שלי ?

קודם כל אני מודה לכל אלה שאישרו לנו להמשיך וליידע אותם בדואל. אני גם מאד מעריך אותם, כי זה לא מובן מאליו, כיום, שמאשרים לך לשלוח דואל ואני מצידי מבטיח להמשיך ולהתיחס אליהם בכבוד ולא לבזות את האישור שנתנו לחברה שלנו להמשיך ולשלוח אליהם דואל (ושוב, אני לא ציני במינוחים הללו).

הלקח השני הוא שלא חשוב כמה נמענים יש לך ברשימת תפוצה, אלא כמה נמענים באמת קוראים את הדואל שלך. כן, אני יודע שזה מובן מאליו, ושזה סך הכל דרך אחרת לומר שאיכות יותר חשובה מכמות, אבל עדיין זה לקח חשוב.

הלקח השלישי הוא שכדאי באופן קבוע (פעם בשנה כזה), לבדוק באופן אקטיבי עם הנמענים שלך, אם הם עדיין מעוניינים להמשיך ולקבל ממך מידע. עדיף לקבל לא ברור ומהיר, או אי תגובה (שזה אותה משמעות). מאשר לצבור משך השנים, שומן עודף הולך וגדל של נמענים, שלא באמת מעונינים לקבל ממך מידע.

אני לא צריך לספר לקוראי הבלוג שלי, שחזרתי זה עתה מה WinHec בלוס אנג'לס ארה"ב. כתבתי על כך מספיק. למי שלא יודע, ה WinHec הוא כנס מיקרוסופטי, שנערך כל שנה, ומיועד ליצרני חמרה, יצרני גאדג'טים, ושאר יצורים, המתחברים בדרך זו או אחרת אל מחשב, שבו רצה מערכת הפעלה של מיקרוסופט. מצד התוכנה, הכינוס הזה הוא מקום המפגש והעליה לרגל השנתי, לכל מי שכותב Device Drivers וכמובן לכל מי שרוצה להכיר לעומק, קטעים אפלים במערכת ההפעלה עצמה. כדי להבין אולי בצורה הטובה ביותר מה ההבדל בין WinHec ל PDC (או Tech Ed), אז ב PDC קיבלנו את Windows 7, אבל ב WinHec קיבלנו את ה SDK וה WDK של Windows 7.

ב 31/12/08 חברת ידאג עורכת יום עיון בתשלום סמלי, תחת הכותרת מה חדש ב WinHec 2008. רק בשבוע שעבר גמרתי לעבד את הכמות העצומה של חומר שאספתי ב WinHec השנה, וביום העיון הזה אני הולך להעביר את כל התובנות שלי, מניתוח החומר ומהמידע שאספתי בשטח, ובמפגשים אישיים עם צוותי הפיתוח. יום העיון מיועד קודם כל לכותבי Device Drivers, ולכל מי שעוסק בנושאים הקשורים לחיבור חמרה למערכות מיקרוסופט. אבל גם כל מי שמתעניין בקרביים של מערכת ההפעלה ימצא בו עניין.

על מה אני הולך לדבר ביום העיון ? על מה הולך להשתנות בעולם שלנו כתוצאה מ Windows 7 ומ Windows server 2008 R2. על השינויים בתכנית ה Logo ומה משמעותם לתעשיה. על כלי Trace ו Debug חדשים המשולבים במערכות ההפעלה החדשות (ושיזלגו גם ל Service packs של המערכות הישנות). על שינויים בטכנולוגיה של החמרה כמו Multi Touch ואינטרפיסים חדשים לחיבור חומרות חדשות וישנות למערכות חלונות. על חידושים בתחום כלי הכתיבה של Device Drivers ושל רכיבים של מערכת ההפעלה. על KMDF 1.9, על שינויים במנגנוני ההפצה של Windows Update ועוד נושאים רבים אחרים.

מי שמעוניין להרשם ליום העיון מוזמן ליצור קשר עם המנהלה של חברת האם שלי.