בפרק הקודם של אופרת הסבון סיפרתי לכם כיצד מצאתי את עצמי עם מחשב שהדיסק הקשיח שלו לפי כל הסימנים שבק חיים. להלן המשך אופרת הסבון על שחזור חיי הדיגיטליים (זהירות, מאד טכני וגם מאד משעמם).

שלב ראשון פירקתי את הדיסק הקשיח מהמחשב. זו לא פעם ראשונה שאני מפרק דיסק מהמחשב, למעשה במשך תקופה ארוכה של חיי נהגתי להשתמש בשני דיסקים קשיחים באופן קבוע במחשב הנייד שלי כאשר אני מחליף ביניהם בהתאם לצורך. על הדיסק המקורי שבא עם הנייד היה כל מה שקשור למנהלה ועבודה שוטפת (בעיקר Office) ועל הדיסק השני, שנועד בעיקר למטרות פיתוח, הדגמות ומחקר, הייתי מתקין כל מערכת הפעלה ו/או תכנה שעניינה אותי, החל משלב הביתא והאלפא שלה ועד לשלב ה RTM. היתרון היה שבמחיר של כיבוי, החלפה מהירה והדלקה, קיבלתי הפרדה מלאה בין העולם המנהלי לעולם הטכני המקצועי. יתרון משמעותי נוסף היה שאם אחת מהביתות או האלפות היתה מרסקת לי את המחשב, יכולתי בלב שקט לפרמט את הדיסק ולהתקין אותו מחדש, מבלי שאצטרך להשקיע את התקורה העצומה של שחזר סביבת העבודה המנהלתית היום יומית שלי. משך השנים החליפה הוירטואליזציה את מקומו של דיסק העבודה המקצועי שלי, ומארז כונן קשיח שמתחלף עם ה DVD (שעליו היו כל המכונות הוירטואליות עם ההתקנות המשוגעות), בא במקום הדיסק הקשיח הנוסף. אבל למרות שמבחינה מעשית, כבר הרבה זמן אני לא באמת מחליף דיסקים קשיחים, נשאר לי ההרגל הישן לבדוק בכל נייד שאני קונה, אם ניתן לעשות את זה וכמה ברגים צריך לפתוח כדי לעשות את ההחלפה. במקרה של הנייד שלי תנצב"ה, מדובר בבורג אחד עם חריץ רחב במיוחד.

שלב שני הכנסתי את הדיסק למארז דיסק USB. ניתן להשיג היום בשוק המון דיסקי USB עם מארז מוכנים לשימוש, אבל אני נוהג לקנות לחוד את המארזים ואת הדיסקים. זה נותן לי יותר שליטה על איכות וגודל הדיסק וגם מאפשר לי להחליף בין דיסקים ו/או מארזים במידת הצורך. יש לי מארזים גם של דיסקים בגודל 2.5" וגם בגודל 3.5" ויצא לי יותר מפעם אחת לשאוב בצורה כזו Dump משרת של לקוח שהמחשב סירב לעלות לו לאחר מסך כחול.

חיברתי את כבל ה USB למחשב העבודה שלי (זה עם הויסטה 64 ביט), הנורה הירוקה נדלקה, הדיסק מסתובב אבל מערכת ההפעלה לא הצליחה לזהות ולהתחבר לדיסק (והיא באמת ניסתה). הדבר לא היה הגיוני, שכן בתוך המחשב הנייד, המערכת התחילה להתניע, ועפה רק בהמשך, מה שאומר שה MBR וטבלת המחיצות תקינים.

הקדשתי כמה דקות למחשבה על הבעיה, וההשערה ההגיונית היחידה שעלתה בדעתי, היא שאני הולך ראש בראש עם הכפתור הכחול. הכפתור הכחול למי שלא מכיר את מחשבי Think Pad מזעיק בזמן עבודה רגילה, את ה Help הספציפי של IBM למחשב ה Think Pad. מה שיותר מעניין, זה שאם אתה לוחץ עליו בזמן שאתה מדליק את המחשב, הוא מעלה את מערכת השחזור האוטומטית, המאפשרת לך לשחזר מחדש את הדיסק הקשיח למצב אפס. המערכת שחזור נמצאת על מחיצה "נסתרת", שמקטינה את נפח הדיסק בכמה גיגות בודדות. היתרון בשיטה הזו הוא שאינך צריך CD עם שחזור למקרה חירום (CD שאתה אף פעם לא מוצא בזמן שאתה צריך אותו), אבל מצד שני, אם הדיסק מתקלקל קשות, גם מערכת השחזור לא תעזור לך, כי גם היא תהיה מקולקלת.

מנגנון השחזור האוטומטי הוא מערכת מרתקת, מבחינה טכנית, יש בה שרידים מכל מערכות ההפעלה ש IBM אי פעם נגעה בהם, החל מ DOS, דרך OS/2 ואפילו אולי קצת Unix. שקלתי את האפשרות להעלות מערכת הפעלה שיודעת לקרוא מחיצות לא סטנדרטיות (HPFS ?) ולחבר אליה את הדיסק הדפוק, כדי לראות מה אני אצליח לקרוא ממנו ואפילו שקלתי להשתמש בעורכי דיסק קשיח למיניהם כדי להתחיל לחטט בדיסק סקטור סקטור. אבל לומר את האמת, זה לא כף גדול לשחזר מחיצת NTFS מסקטורים (עשיתי את זה פעם וזה חתיכת ג'יפה אמיתית).

ואז עלה בדעתי שיש עוד ניסוי פשוט שאני יכול לנסות. ללחוץ על הכפתור הכחול בזמן ההתנעה. כמובן שלא רציתי לשחזר את מערכת ההפעלה למצב אפס, שכן המשמעות של זה היא פירמוט מחדש של המחיצה ואבדן כל המידע שיש עליה, אבל מצד שני, אם המנגנון הזה עובד, יש לי מיני מערכת הפעלה, שאם במקרה ובמזל, אף אחד מה Drivers שלה לא נמצא באזור הסריטה, אני אצליח לעלות איתה עם דיסק נגיש.

אז חיברתי את הדיסק בחזרה לנייד, לחצתי על הכפתור הכחול בפעם השלישית בחיים שלי (הפעם הראשונה היתה שקניתי את המחשב על מנת להחזיר אותו למצב אפס והפעם השניה היתה כדי להכנס ל BIOS ולקנפג משהו) והדלקתי את המחשב. לאחר כל מיני מסכי ממבו גמבו שחורים (זיהיתי בבירור DOS וגם משהו שנראה מאד דומה ל LILO) שהופיעו ונעלמו מהר, הופיעה לי שלחן עבודה, שעד לרגע זה אינני בטוח אם הוא של Windows PE או OS/2 (וגם לא טרחתי לבדוק), עם הודעות שגיאה בעברית (בעברית !!!, נכון, אמנם קניתי את המחשב בארץ הקודש, אבל לתרגם את הודעות השגיאה לעברית, זה משהו שרק חברה משוגעת על כל הראש כמו IBM או מיקרוסופט מסוגלות לעשות). המערכת זיהתה את כל החמרה, כולל את כרטיס הרשת ואת הרשת והיו שם כל מיני תוכנות עזר, שהחשובה ביותר מביניהם  היתה תכנת גיבוי. ציפיתי שהגיבוי יהיה משהו אקזוטי, אבל הסתבר שמה שעושה הגיבוי זה פשוט Xcopy לכל מה שאתה מבקש.

אז התחברתי למחשב העבודה שלי ברשת (זה עם הויסטה 64 ביט) מצד אחד, ולכונן הדפוק בנייד מצד שני, והתחלתי להעתיק כל מה שזז. קיבלתי כל מיני שגיאות של "בדיקת יתירות מחזורית" (כן כן, בנוסח הזה, בעברית !!!) אבל למזלי הרב (וזה באמת מזל ולא שום דבר אחר) אף אחת מהן לא היתה על אזור שהכיל את החומר החשוב לי. לאחר כמה שעות טובות של לחיצה על "המשך" לכל טעות של "יתירות מחזורית", היה לי במחשב העבודה את כל החומר החשוב. כדאי לציין ששחזור הקבצים לא משחזר את סביבת העבודה, ועדיין חיכתה ומחכה לי עבודה רבה של שחזור הסביבה, אבל לפחות הנתונים נמצאים וכל מה שנשאר זה להפוך אותם למידע.

מה קרה בסוף, מה אמרה החתולה, מה קרה בתהליך הכואב של שחזור סביבת העבודה שלי, למה נאלצתי להשתמש בכלים תחליפיים ל Office בתנאי קרב, וכמה מסקנות אופרטיביות, על כל זה ועוד, בפרקים הבאים שיכתבו איל"ז (אם יהיה לי זמן) בקרוב.

מרתיח לי את הדם, מדוע אני לא מצליח למצוא בארץ, ספק אחד בסדום, שיספק לי מחשב נייד, שיענה לדרישות שלי. אני באמת לא דורש משהו מיוחד, הדרישות שלי פשוטות לחלוטין. תשפטו בעצמכם.

אני מחפש:

• CPU מסוג Dual Core, במהירות בינוני ומעלה.
• זכרון Ram של 4 ג'יגה.
• דיסק קשיח במהירות 7200 ובגודל 100 ג'יגה לפחות.
• עם Windows Experience Index של 4 לפחות בכל המדדים, פרט אולי לזה של המשחקים, ששם לא אכפת לי שיהיה נמוך יותר.
• מותקן מראש על ידי היצרן עם Vista 64 bit.

לא חשוב לי גודל מסך, לא חשוב לי משקל, אפשרות להחלפה קלה של כונן ה DVD בדיסק קשיח נוסף תתקבל בברכה. המחשב באמת נגרר איתי לכל מקום, כך שעמידות בטילטולי הדרך חשובה. יש עוד כמה דרישות שאין כמעט מחשב נייד שאינו מכיל אותם: יציאת רשת, יציאת VGA, תקשורת אלחוטית וכמובן כמה USB - ים.  אתם מוזמנים להפנות את הבקשה שלי לכל אחד מהדילרים שאתם מכירים. לא אכפת לי איזה יצרן, לא אכפת לי איזה מותג, ובמגבלות ההגיון, לא אכפת לי מה המחיר. ולא, אני לא מחפש מפלצת ניידת לגימרים, זה בסופו של דבר מחשב עבודה.

ולמה זה מרתיח לי את הדם ? כי כל מי שפניתי אליו בארץ עד עתה, הסביר לי שאי אפשר לקבל את מה שאני רוצה, אבל הוא יכול לעשות לי קומבינה בתוספת תשלום. להחליף את הזכרון שבא עם המחשב במה שאני רוצה, להחליף את הדיסק שבא עם המחשב בדיסק שאני רוצה (נכון זה יפגע אולי באחריות של היצרן, אבל הוא יתן לי אחריות שלו במקום), להתקין את מערכת ההפעלה שאני רוצה במקום מה שבא מהיצרן, הוא גם ידאג לדריברים המתאימים, בקיצור, תמורת תוספת סימלית לעלות המחשב המקורי, אני אקבל את כל מה שאני רוצה.

האמת היא שאני לא אקבל בדיוק את מה שאני רוצה, כי זה לא אותו דבר כמו מערכת הפעלה שמותקנת על ידי היצרן, עם דריברים מקוריים של היצרן, ועם דיסק חירום מתאים של היצרן, אבל העיקר הקומבינה.

מה שיותר מרגיז, זה שגם אם אצל היצרן בחו"ל יש את מה שאני רוצה, אין את זה פה בארץ, וגם אי אפשר להזמין במיוחד בשבילי קונפיגורציה כל כך מיוחדת (ויסטה 64 ביט), אלא אם אני מוכן לחכות הרבה זמן, וגם אז זה לא בטוח.

חברה, תתעוררו. אי אפשר לקנות היום חמרה שאינה תומכת ב 64 ביט, ויסטה 64 ביט בשוק כבר הרבה זמן, אני משתמש בה כבר הרבה זמן על מחשב הפיתוח שלי (אותו התקנתי לבד) ועל המדיה סנטר הביתית שלנו (אותה גם התקנתי לבד) ללא בעיות. ועדיין כולם בארץ מציעים לי XP עם 32 ביט. כמו שאומר נייל ארמסטרונג, מיקרוסופט יש לנו בעיה.

בצער רב וביגון קודר הנני לדווח על מותו בטרם עת של המחשב הנייד שלי מסוג R51 מסדרת ThinkPad של IBM דגם 1829.

אני יודע שחלק מכם ירימו גבה ויתהו, איך מחשב כה צעיר, שעוד כוחו במותניו, עובר לעולם שכולו אפסים (או אולי אחדים, לך תדע, אף מחשב עוד לא חזר משם לספר לנו). ביני לבין עצמי ואל מול המחשב המפורק לחלקיו, אני חייב להודות שהסימנים היו על הקיר כבר זמן רב.

הכל התחל לפני יותר משנה כאשר פס לבן זעיר הופיע על המסך. התעניינתי אצל כמה רופאים וכולם המליצו לי על החלפת מסך ה LCD. תיקון פשוט הם אמרו לי, כמה אלפי שקלים והמחשב שלך כמו חדש. היה לי ברור שאין הצדקה כלכלית לטיפול בבעיה, אז בחרתי להתעלם ממנה. ואכן לאחר כמה זמן העיין שלי כבר לא ראתה את הפס הלבן (וגם לא את הפס הכחול והאדום שהופיעו לאחר זמן מה לייד הפס הלבן הבודד כדי לארח לו חברה). העיין האנושית היא דבר מופלא והיא מתרגלת לכל דבר אם יתנו לה מספיק זמן.

מה שכן, בגלל שאני אדם רציונאלי, התחלתי לחפש מחשב נייד חדש (אני עדיין מחפש).

בחודשים האחרונים התחלתי לשמוע נקישות קלות מהדיסק הקשיח, אתם יודעים, הדפיקות הקלות האלה של טררררר הפסקה, טרררר הפסקה. כמי שפירק יותר מדיסק קשיח אחד בימי חייו, כשחלק מהפרוקים הללו נעשו בתנאי קרב ולאו דווקא בחדר נקי, ידעתי היטב שזה סימן ברור לסריטה על הדיסק. אבל ידע לחוד ומודעות לחוד. מה זה סריטה קטנה בדיסק למחשב כל כך צעיר וחזק. הדחקתי את המשמעות גם אחרי שהחתולה התחילה להגיע לביקורים ליליים קבועים ותפסה עמדה אל מול המחשב בנסיון לתפוס את גורם הרעש. מאחר ולא יכולתי להתעלם מהנזק הנפשי הקשה, שתקיפה ברוטאלית של חתולה, יכולה לעשות למחשב חף מפשע ותמים, שאינו חושד בדבר. אז פשוט ניטרלתי את לוח המקשים כך שהיא לא תמחוק לי בטעות קובץ או משהו, בזמן שהיא מנסה להכנס לתוך המחשב לתפוס את למקור הרעש.

באחד מימי השישי (לפני כניסת השבת) החלטתי שמגיע למחשב שלי קצת צומי, אז נתתי לו טיפול יופי והרצתי עליו DiskChk ו Defrag. המחשב מייד שיפר את הביצועים שלו בסדר גודל (מה שעשה לי עוד יותר יסורי מצפון, כי עברו כמה חודשים טובים מהפעם הקודמת שבו נתתי לו קצת צומי) אבל ביצועים לחוד ורעש לחוד, הרעש לא הלך.

ואז זה קרה. מוצאי שבת זה, נזכרתי שכבר הרבה זמן לא בדקתי את מצב העדכונים, אז יצאתי מהמשתמש הרגיל שלי ועליתי על משתמש המנהל (אני רץ על המחשב שלי כמשתמש רגיל ללא סמכויות מנהל, למי שעוד לא יודע)  והתקנתי את כל העדכונים שהצטברו בזמן האחרון, עדכנתי גם באותו זמן את SkyPe את ICQ ואת Acrobat Reader לגירסאות העדכניות וביצעתי Restart לבקשת המערכת. זה היה שגרתי ושום דבר לא הכין אותי למה שקרה בהמשך.

המחשב החל להתרומם, הופיע הפס הלבן של הטעינה מהדיסק, שמעתי את החריקות ואז הכל נעצר ומסך כחול הופיע. אני בדרך כלל מאד מחבב מסכים כחולים אבל משום מה את המסך הזה לא אהבתי. רשמתי לי את הקוד והפרמטרים ונקטתי מייד בטכניקה המומלצץ בחום על ידי צוותי התמיכה של מיקרוסופט וכיביתי והדלקתי את המחשב מחדש (כן חיכיתי 10 שניות בין כיבוי להדלקה). לא עזר דבר, קודי שגיאה מרתקים שלא ראיתי בימי חיי הופיעו אחד אחרי השני וכולם בסופו של דבר אמרו את אותו דבר (אם כי אני חייב לציין למען ההגינות שכל אחד אמר את זה בדרך קצת שונה). המסר היה אחיד, המערכת לא מצליחה לטעון את ה Drivers הבסיסיים, בגלל שהקבצים על הדיסק דפוקים.

ואז נחתה עלי המשמעות הרת האסון של מה שקרה. כבר שנתיים שלא עשיתי גיבוי מסודר, אין לי מושג מה סיסמאות המשתמש שלי בכל השרותים שאליהם אני מחובר. אני בלי דואל, בלי SkyPe בלי Messenger, בלי כלום! אני מנותק, אני מחוק, אני לא קיים יותר, הזהות הדיגיטלית שלי מנותקת מגופי. הרגשתי איך הביטים בגופי קופאים והשערות על העורף שלי הופכות לאחדים.

ואז ממקורות כוח בלתי ידועים (של בטריה רזרבית) החלטתי לקום ולהלחם על חיי הדיגיטליים. הפסקתי לבהות במסך הכחול (עם הפסים הלבנים והאדומים) קמתי משולחן העבודה שלי,והלכתי לארון הישן של החלפים וכלי העבודה, שכבר שנים לא פתחתי אותו. קרעתי את קורי העכביש מהדלת והוצאתי מהמדף השני מימין את ארגז הכלים הותיק שלי, רוקנתי ממנו כמה גוויות ישנות של גוקים. התישבתי לייד המחשב והתחלתי לפרק אותו.

מה קרה בסוף, מה אמרה החתולה, איך שחזרתי את חיי הדיגיטליים מהרבה אפסים וגם כמה אחדים, מה יהיה מזג האויר ב PDC בלוס אנגלס השנה, הכל ועוד בפרקים הבאים שיכתבו איל"ז (אם יהיה לי זמן) בקרוב.