כל מי ששואל אותי נכון להיום, מהי סביבת הפיתוח המומלצת שלי אני אומר ויסטה עם Visual Studio 2008. ישנם הרבה נימוקים לתשובה הזו שמסתכמים בסופו של דבר בזה שיעילות הפיתוח גבוהה יותר משמעותית. בהנחה שאתה מנהל גוף פיתוח, העלות הכי גבוהה במערכת היא המפתחים שלך. כמה שהם יותר יעילים אתה מנצל את המשאב היקר הזה יותר טוב. כמה שיש לך יותר מפתחים, ככה הרוח שלך על תוספת היעילות גבוה יותר.
יש מאחורי ההמלצה הזו הנחה משתמעת שאתה משתמש בכלים החדשים תוך ניצול מלא שלהם. אם אתה עובד על Visual Stusio 2008 כמו שעבדת על Visual Studio 6, לא הרווחת כלום מהמעבר ויותר טוב שתשאר עם המערכת הישנה. סביבת העבודה החדשה דורשת לימוד והסתגלות שדורשים הדרכה, מאמץ ומשמעת עצמית. הרווח המשמעותי מושג לאחר שאתה מסגל לעצמך את ה"ראש" החדש של שימוש בכלים ובסביבה.
אותו דבר לגבי טכנולוגיות פיתוח חדשות. אם אתה לומד אותן ומכניס אותם לשימוש מהר ככל האפשר, אתה מקבל בזמן קצר יותר, תכנה טובה יותר. גם כאן יש עקומת לימוד וכמו כל טכנולוגיה חדשה אתה נתקל בבגים חדשים. אבל למי שלא קלט עדיין, בגים חדשים יש תמיד, ובתמחור של התמודדות עם הבגים החדשים לעומת מהירות הפיתוח הגבוהה יותר, כמעט תמיד מהירות הפיתוח מנצחת.
זו לא תיאוריה חדשה שלי, אני מחזיק בדעה הזו כבר הרבה זמן. להוכחה, צילום של כרזה שלי מה Get Ready של Visual Studio 2005 שם הרציתי על נושא Production Time Debugging (זה עוד מהתקופה של לפני שעברו לבובות בגודל אדם של המרצה).
הטענה שלי היא שאם יש לך פרויקט מתוכנן לשלוש שנות פיתוח, ואתה עוצר אותו אחרי שנתיים, מוחק את כל הקוד, ומתחיל אותו מחדש עם כלי הפיתוח העדכניים ביותר, אתה תגמור אותו לפני הזמן וגם תקבל מוצר טוב יותר.
שימו לב שלא אמרתי לא לעשות כלום שנתיים, ואז להתחיל את הפרויקט (:-)).
התיאוריה מאחורי המשפט היא, שלאחר שנתיים אתה מכיר היטב את מרחב הבעיה, הרבה יותר טוב מאשר ברגע שהתחלת את הפרויקט. אתה יודע הייטב איך היית צריך לכתוב אותו נכון. אבל בדרך כלל אין לך את הכוח הנפשי, להפרד מערמת הקוד הלא נכונה שכתבת, אז אתה מעדיף לעשות Patch - ים.
מצד שני, מאחר וכל שנתיים בערך, מיקרוסופט משפרת משמעותית את סביבת הפיתוח ואת הטכנולוגיות. יש לך מאגר כלים חזק יותר לפתור את הבעיה. מה שאומר שיש סיכוי סביר, שאם תתכנן מחדש את המערכת, תוך ניצול ההתקדמות הטכנולוגית, תקבל גם זמן פיתוח קצר יותר וגם מוצר עדיף.
דרך אגב, סתם בתור קוריוז, בתום הארוע ההוא, מישהו גנב את כל הכרזות של כל המרצים. כך שמי שלא צילם לו עותק, נשאר בלי כרזה.
הנושא הזה מתקשר באופן ישיר לפוסט עתיק שלי, על כמה זמן אתה אמור להקדיש ללימוד כלים וטכנולוגיות חדשות כחלק אינטגרלי מזמן העבודה שלך.
מוקדש לעדי, שהגיב על כמה דברים על PDC. בתקוה שזה יעזור לו, ולהרבה ראשי צוותים, מפתחים בכירים ו CTO - ים, להסביר למנהלים שלהם, למה זה חשוב להשתתף ב PDC, ולמה זה מצדיק את ההוצאה. אני יכול גם לעזור במתן חישוב הזמן הנדרש להחזר ההשקעה (בין חודש לחודשיים).
לא כל שנה מיקרוסופט עושה PDC. השנה יש PDC. זה אולי המקום לעשות קצת סדר בענייני הכנסים של מיקרוסופט ארה"ב למי שלא מתמצא. בגדול יש לנו Tech Ed, יש לנו MIX, יש לנו PDC אז מי נגד מי.
קודם כל MIX זו מין חיה מוזרה שמנסה להפגיש מפתחים, מעצבים ומקבלי החלטות לשלושה ימים כשהגורם המאחד העיקרי הוא שכולם לא ישנים שלושה ימים ומבלים הרבה זמן ביחד. ניתן לקבל מושג טוב יותר על MIX באתר של הארוע ו גיא בורשטיין כתב על ה MIX האחרון פוסט מפורט עם קישור להקלטות המצגות, יוסי תגוריי היה שם והתלהב (ויוסי חזק בלהתלהב ולהלהיב) וגם אלכס גולש היש שם וכתב על זה. כך שכל מי שרוצה לבדוק את הסחורה לקראת ה MIX הבא מוזמן.
מעבר לרעיון האבסורדי שמפתחים ומעצבים מסוגלים לשבת ביחד על שולחן אחד בלי לריב (וגר זאב עם כבש ומיקרוסופט עם יאהו תרבוץ) ועוד ביחד עם אנשי עסקים ?!. הרושם האישי שלי ממה שהארוע הקרין, הוא של קצת יותר מדי מ Web 2.0 וקצת יותר מדי בועתיות והרבה אלכהול. יכול להיות שאני כמובן טועה אבל בהנחה שהתקציב שלי מוגבל (והוא מוגבל), הארוע הזה ממוקם אצלי במקום שלישי בעדיפות.
החיה הבאה זה ה Tech Ed שהסתיים פחות או יותר השבוע באורלנדו. טק אד זה הארוע הקנוני שבו מיקרוסופט מעדכנת את המפתחים ואנשי ה IT בטכנולוגיות העדכניות שלה (דגש על עדכניות). הכנס הזה תמיד פנה לשני הקהלים, מפתחים ואנשי IT. באיזה שהוא שלב זה הפך לשני כנסים אחד למפתחים ושני לאנשי IT. המותג Tech Ed מיוצא לרחבי העולם ויש לו גירסא אירופאית וכמובן גירסא ישראלית. עם כל הכבוד לגירסא הישראלית (ויש לי כבוד), 2.5 ימים זה מעט מדי. במגבלות התקציב שלי אני תמיד משתדל להשתתף גם בארוע האמריקאי. אני אישית מעדיף את הטק אד האמריקאי על זה האירופאי, גם בגלל שהארופאי יוצא משמעותית יותר יקר מהאמריקאי וגם בגלל שהאירופאי נמצא בדרך כלל בפיגור אחרי האמריקאי ואני מעדיף לקבל את הידע מוקדם ככל האפשר.
אחרון אחרון חביב בארועים הגדולים של מיקרוסופט ארה"ב זה ה PDC. בניגוד ל Tech Ed ה PDC מתרכז במפורש בטכנולוגיות עתידיות, לא כאלה שכבר ישנם על המדפים. זו גם הסיבה ש PDC לא יוצא כל שנה, אלא רק מתי שלמיקרוסופט יש משהו חדש בקנה, שהגיע לשלב של אלפא מתקדם. זו גם הסיבה שאני עושה כל מאמץ לא לפספס אף PDC. זו גם הסיבה שהכינוס הזה נמצא אצלי במקום ראשון בסדרי העדיפויות.
ולמה פתאום נזכרתי ב PDC ? מפני שלפני שבוע בערך נפתחה ההרשמה המוקדמת Early Bird לארוע. מיקרוסופט שומרת את הקלפים קרוב לחזה ולא אומרת מה בדיוק הולך להיות שם. בדיוק כפי שהיא שמרה את הקלפים קרוב לחזה ב 1999 כשהציגה ב PDC בפעם הראשונה את ה CLR. אני כמובן לא יודע מה הטכנולוגיות העתידיות שמיקרוסופט הולכת להציג שם (ואם הייתי יודע בטח הייתי חתום על NDA שלא היה מאפשר לי לדבר על זה) אבל להלן מה שמיקרוסופט עצמה אומרת.
This year, you’ll hear more details about our services platform, the future of Windows, mobility, and our next generation of developer tools. And there are always a few surprises
כל אחד רשאי לפרש את זה איך שהוא רוצה, אבל שמדברים איתי על Service Platform המילה הראשונה שקופצת לי לראש זה אוסלו וגם עוד אוסלו אולי גם . שמדברים איתי על The future of windows מה שקופץ לי לראש זה Windows 7 ואולי אפילו יותר מעניין האתר הזה ויש עוד כמה דברים שקופצים לי לראש בתחום כלי הפיתוח וגם דברים אחרים שנובעים משמועות ששמעתי במסדרונות מיקרוסופט (ואני לא מתכוון לחשוף מקורות). אני חושב שזה הולך להיות ה PDC המעניין ביותר מזה שמונה שנים.
אני לא יודע אם PDC מעניין אתכם או לא, אם כן, ואתם רוצים להכין את הארגון שלכם טוב יותר לקראת הטכנולוגיות העתידיות של מיקרוסופט, אני לא הייתי מתמהמה עם ההרשמה. התחושה שלי אומרת שההרשמה לארוע הזה תסתיים מהר מהמצופה בגלל הביקוש, ושלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.
מאחורי השפה האנגלית מסתתרת תרבות שלמה. מי ששפת האם שלו אינה אנגלית, נתקל בוודאי יותר מפעם אחת, בתגובות מוזרות בזמן שניהל שיחה באנגלית עם אנשים שזו שפת האם שלהם (בהנחה שהיה מאד עירני ורגיש, כי אנגלו סקסי מלידה, יהרוג את עצמו לפני שיראה סימן שמשהו לא בסדר עם מה שאמרת). רובנו חוששים שהדקדוק, או שגיאות הכתיב זה מה שיפיל אותם בתקשורת באנגלית, אבל האמת היא שההבדלים התרבותיים הם הבעיה האמיתית.
המודעה הזו שהופיעה בימים האחרונים ב Jerusalem Post היוותה נושא לדיון מעמיק במפגש האחרון של הצוות שלנו עם לולה כץ, שהיא המומחית שלי לעניני תקשורת בין תרבותית באנגלית.
למי שתוהה מה לאינסטלטור של תהליכים ולתקשורת באנגלית, צריך אולי להסביר, שאינסלטור בדרך כלל מגיע כדי לנקות סתימות מהצנרת. סתימה למי שלא יודע, אף פעם לא נוצרת יש מאיין. התפקיד של אינסטלטור טוב הוא לא רק לנקות את הסתימה, אלא גם לאתר ממה היא נגרמה וגם למנוע את הסתימה הבאה. מה שאומר שאם ה root cause of failure זה אי הבנה תרבותית באנגלית, אז גם זה נכנס לגזרת האחריות של האינסטלטור.
המודעה הזו שאחראי לה המשרד של מקאן אריקסון (לפי הכיתוב משמאל למעלה) נועדה לפרסם מוצר ממותג (אני משאיר לקוראים את הניחוש מהו המוצר ושל איזה חברה). זו מודעה גדולה, שהופיעה כמעט על כל העמוד וכנראה גם עלתה הרבה כסף. כסף שהלך לפי כל הסימנים לפח וגם גרם נזק תדמיתי למותג (הסבר בהמשך).
המודעה באה להציג משהו שנקרא Impossible refuse system. המסר הוא שיש לנו הצעה שאי אפשר לסרב לה. אני מניח שכל מי שאנגלית אינה שפת אימו והשליטה שלו באנגלית טובה ומטה (מבלי להעליב), יחלוף על המודעה הזו מבלי שיבלוט לו משהו חריג. מי שהאנגלית שלו ברמה גבוהה ומעלה, יזהה אולי את הבעיה. אם אתה לא מוצא מה הבעיה ב Impossible refuse system אתה נמצא בחברה טובה (אני לא עליתי על זה אם זה מנחם מישהו).
אז להלן ההסבר, refuse זה גם פעל וגם שם עצם. למרות שזה אותו כתיב יש למילה משמעות שונה לחלוטין אם זה פעל או שם עצם. כפועל זה לסרב כשם עצם זה אשפה. יש עוד פעלים/שמות עצם כאלה באנגלית כמו project ו record ומי שרוצה הסבר קצת יותר מפורט מוזמן לפוסט של לולה על הנושא הזה.
מאחר והמודעה הופיעה ב Jerusalem Post יש להניח שרוב מי שהסתכל עליה יודע אנגלית טוב. מה שאומר שכשהוא הסתכל על Impossible refuse system בטח קפצה לו בתת ההכרה השאלה, האם זו "מערכת שאי אפשר לסרב לה" או "מערכת אשפה בלתי אפשרית".
לי הפריע במודעה משהו אחר לגמרי. כל מי שמתמצא קצת באמריקאית יודע ש IRS זה ראשי התיבות של מס הכנסה. ניתן להתוכח מה בדיוק משתמע מזה שמס הכנסה מציע לך הצעה שאי אפשר לסרב לה, באמצעות מישהו עם אלה ביד וטבעת גדולה על האצבע (למרות שיש לו עניבה). המונח An offer you can't refuse לא בהכרח מחייב שזה יהיה בסגנון הסנדק, זה מונח קביל בעסקים לתאור עיסקה טובה. לא כל מי שנותן לך הצעה כל כך טובה שלא תוכל לסרב לה צריך להשתמש באלה להדגשת המסר. אני אישית לא אוהב שמאימים עלי (גם לא בצחוק).
מאחר ונתקלתי בזמן האחרון ביותר מדי בעיות של אי הבנות תרבותיות באנגלית, החלטתי לעשות מעשה. ביקשתי מלולה שתרכז את הנסיון הרב שלה בתחום, לסדנה מרוכזת בת יום אחד, המיועדת לקהל של אנשי הי טק, שמתקשרים באנגלית עם דוברי אנגלית מלידה. לולה נענתה לאתגר והיא תעביר אצלנו ב 24/7/08, סדנה יחודית בת יום אחד, על הבדלי תרבות בין השפה העברית לאנגלית. זוהי סדנא חובה לכל איש הי-טק ששפת האם שלו איננה אנגלית. הדוגמא של המודעה הזו הזו לא תופיע בסדנא, אבל המון דוגמאות אחרות לארועים אמיתיים מהשטח, שהרסו יחסים עם לקוחות או פגעו קשות במשא ומתן עיסקי, כן יהיו שם. מי שמעונין להרשם לסדנה שישלח דואל למנהלה של www.idag.co.il .
מיכל בירכה את כולם בשלום, ליאור עדכן את הטויטר ונתן לנו מחמאות כי אנחנו הכי טובים, שנתיים לפלטפורמה, נוסטלגיה. קיבלתי הערה שהמחשב שלי מלא אבק אז ניקיתי אותו תוך כדי. 230K מבקרים בחודש זה כבר מאסה קריטית. מסתבר שמיכל גונן היא האשפית האמיתית בגיטר הירו. גיא בורשטין למי שלא יודע התחתן ומגיע לו מזל טוב. גסטין שותה RedBull לקבל קצת אנרגיה (זה הורגש היטב בהמשך). רשימת הפרסים תופיע כנראה בבלוג של מיכל באיזה שהוא שלב, אז לא אחזור עליה כאן. אבל כמה בכל אופן מצדיקים תזכורת, בעיקר תמיר חסון "החריג". הפוסט הכי נצפה בעברית 7K צופים, הפוסט הכי נצפה באנגלית 115K צפיות. מילת המפתח הכי הזויה שמביאה לבלוג שלי היא פלדלת ??? תנסו את זה. גסטין נתן הופעת אורח. המתאבנים היו אחלה, הכיבוד בסוף נהדר והכי חשוב היה המפגש עם כל החברה.