May 2007 - Posts
תודה לשוקי על ההפניה הזו לקטע הזה.
למי שציפה בתחילת אוקטובר ל PDC בארה"ב, להלן עדכון. אין PDC השנה. אם יש לך תקציב להשתתפות בארועים, תוכל להנציל את התקציב ב TechEd אירופה או ב DevConnection ארה"ב. למי שויתר (כמוני) על TechEd השנה בארה"ב בשביל ה PDC, זו אכזבה.
נחתנו בזמן, יש לי שמונה שעות עד להמראה לארץ, אין פניקה בטחונית, אני בערך באזור הזמן הנכון, יש חיבור למחשב דרך הרשת הסלולרית, שקע חשמלי נמצא בכל בית קפה (צריך לבחור את מקום הישיבה כך שתהיה קרוב אליו). אז אני יושב במקדונלד ועובר על דואר, עובר על השקפים של ההרצאות שהייתי בהם ורושם הערות. לא יודע למה, אבל תמיד הטיסה בחזרה יוצאת יותר קצרה מהטיסה לשם.
ההשתתפות שלי בכנס חידדה לי כמה נקודות בתחום של פיתוח Device Drivers כיום. אין ספק שויסטה ולונגהורן עשו מהפכה. אני לא מדבר על ממשק המשתמש הוואואואי ולא על דוט נט 3.0, אלא על הדרך שבה תקינה בינלאומית, קינפוג ועבודה במקביל הפכו להיות כורח שאי אפשר להתקדם בתעשיה בלעדיו. יצרני החמרה וזה היה בולט בכנס, הבינו את זה ורמת שיתוף הפעולה ביניהם בקידום תקני עבודה ובמתן פתרונות לקינפוג אוטומטי היא מאד גבוהה.
מה שמאפשר לך לחבר מצלמה למחשב דרך USB ולקבל את אשף התמונות מוכן לקרוא את התמונות זה לא רק התכנה, זה הרבה יותר בגלל החמרה, כי המצלמה בזמן ההתחברות ל USB, שולחת דיווח של מה היא בדיוק, וזה נעשה בחמרה.
בויסטה עם המימוש של ה Rally, כל מי שמתחבר אליה ומדווח מיהו לפי התקן, מאפשר לויסטה לדעת שהמכשיר המתחבר הוא לא רק למשל מסגרת תמונה אלקטרונית, אלא גם Hub אלחוטי שאליו מחובר מסך תצוגה מהיר. כל המידע הזה, מאפשר לויסטה לקפג את העולם אוטומטית, וכל מה שאתה צריך כצרכן זה לקנות להפעיל וזה עובד.
נניח שאתה קונה סט רמקולים אלחוטי בחנות, אתה מגיע הביתה, מוציא מהאריזה, מחבר לחשמל וברגע שתפעיל אותם ויסטה תתחיל להשתמש בהם. אם יהיה חסר לה דריבר, היא תשאב אותו לבד דרך המנגנון של ה Update האוטומטי.
ההדגמה בכנס היתה מצלמה אלחוטית עם USB, שבזמן שהיא מחברת (פעם אחת) דרך ה USB, היא שואבת את המידע האלחוטי הנדרש, והתמונה הבאה שאתה מצלם כבר תרד מהמצלמה אלחוטית למחשב ללא צורך ב USB. זה חזון הבית האלקטרוני החכם במיטבו. השוק הצרכני הולך לשם. אתה כצרכן לא רוצה לקנות משהו ולהתחיל לקנפג פסיקות ולהכניס כל מיני CD - ים. אתה רוצה שהכל ילך אוטומטית וחלק.
אם אתה רוצה להיות במועדון הזה עם המוצר שלך, ולא להעלם מהשוק, כמו שנעלמו הרבה צעצועים שהוחלפו על ידי כאלה שהיו קלים ונוחים יותר לשימוש. אז אתה כיצרן חמרה, או כיצרן Device Driver, צריך לעבוד לפי מפרטי התקינה המתאימים ולהסמיך את הדריבר שלך על פי תכנית הלוגו. מיקרוסופט לא תיתן לך להפיץ את הדריבר שלך אוטומטית דרך הצנרת שלה אם הוא לא יוסמך. הלקוח לא יקנה אותך, אם יש לו מתחרה שאצלו הכל הולך שקוף.
מי שמבין על מה אני מדבר, והנושא נראה לו מעניין ורלונטי למוצר שלו, מוזמן ליום העיון שאני מרים המוקדש לתכנית הלוגו.
בכלל תכנית הלוגו, ולא רק ב Dvice Drivers אלא אפילו יותר חשוב ביישומים, זה נושא שאני מנסה לדחוף אצל כל מי שכותב יישום, ותאמינו לי, זה לא הולך בקלות. מצידי שלא תגיש את התכנה להסמכה שתגמור, אבל תעשה את הבדיקות שהם מבקשים ותעבוד לפי ההנחיות שכתובות שם. אם לא תעשה את זה, אתה בפוטנציאל להסתכסך עם מערכת ההפעלה וזה לא מה שאתה רוצה לעשות ללקוח שלך.
לא עוזר לי שאני יכול להראות כמה חסכון זה ב TCO ובתפעול השוטף, לאורך חיי המוצר. התשובה שאני מקבל זה "TCO זה מחלקת ה IT, אנחנו פה עושים פיתוח, גם אם אתה צודק זה על התקציב שלהם ולא על התקציב שלנו, אז נעשה את זה בגירסא הבאה".
מעניין שתמיד יש כסף כדי להזעיק אותי כאשר יש מסכים כחולים או התעופפויות מוזרות. ואף פעם אין תקציב לקחת אותי בזמן שלב ה Envision של הפרויקט, כדי ולהוסיף למפרט התכנה את דרישות תכנית הלוגו וקצת Instrumentation. ובכך למנוע חלק גדול מאותם נפילות מוזרות.
היום אין הרצאות מליאה, סבב רציף של הרצאות עד הצהריים, ארוחת צהריים, עוד הרצאה ונגמר הכנס.
היום האחרון של הכנס, זה תמיד היום שבו החנות של הכנס נכנסת ללחץ ומוכרת בהנחות ענק. אם אתה משום מה רוצה לקנות איזה שהוא דבר בחנות הזו, עדיף תמיד לחכות ליום האחרון, אלא אם אתה ממש מפחד שעד היום האחרון, מה שאתה רוצה יעלם מהמדפים. אני עד היום לא מבין, למה שמישהו יקנה מחזיק מפתחות עם הלוגו של מיקרוסופט במחיר מופקע, או לחילופין חולצה שרשום עליה %67%65%65%6B%00 ביצוג בינרי עם הלוגו של מיקרוסופט במחיר קצת מעל הממוצע. כל מי שהיה אי פעם בכנסים הללו, מכיר את הטריק הזה ומחכה ליום האחרון. כך שאולי כדאי לשקול כהצעת יעול, שיתחילו עם ההנחה כבר ביום הראשון.
פרס למי שמנחש נכונה ראשון מה אומר הכיתוב על החולצה (עם הסבר). הפרס יהיה יוקרתי במיוחד, אני אאזכר את שמו בצרוף התואר הנ"ל באחד מהפוסטים הבאים שלי.
הדבר היחידי שאולי כדאי לקנות בחנות של הכנס זה ספרים בהנחה ביום האחרון, כי זה משמעותית יוצא יותר זול מאמזון. מצד שני ספר זה עודף משקל בעליה למטוס ואם אתה חורג זה יצא הרבה יותר יקר, אז רצוי לא להגזים.
עד הצהריים אולם המליאה ותערוכת השותפים כבר היו מפורקים. זה לא יאומן איך תערוכה מרשימה עם כמה עשרות דוכנים נעלמת במחי טרקטור תוך כמה שעות.
את מירב הפסקת הצהריים הקדשתי להורדת חומר ולעבודה, עוד מעט כבר לא יהיה לי חיבור אינטרנט מהיר וחופשי וצריך להספיק כמה שאפשר. הנושא הזה של התמכרות לחיבור אינטרנט שווה מחקר.
2:15, נגמרה ההרצאה האחרונה, מונית לשדה התעופה ישר ממרכז הכנסים, עוד 3 שעות לטיסה הביתה.
שלוש הרצאות מליאה על הבוקר, רוגר גולורני, ביל לנג ומרק רוזנוביץ האחד והיחידי. מי שרוצה לראות את ההרצאות מוזמן לאתר הורטואלי של הכנס.
היתה הדגמה מהממת של הכרטיס הגרפי החדש של ATI, קצת קיטורים על זה ש Vista יצא עם תמיכה בפי 10 חומרות מאשר XP (בזמן שהוא יצא), ועם שרות השאיבה האוטומטית של דריברים המותקן בויסטה, כבר יש תמיכה בעוד פקטור שניים של התקנים, ועדיין יש חוסר שביעות רצון בשוק. זה מוליך ישירות לבעיה של הקצב האספוננציאלי שבו נולדים לנו חומרות חדשות, ולא יפתיע אתכם לגלות שזה מתקשר ישר לנושאים כמו תכנית הלוגו וכמה זה חשוב שתתן תמיכה נכונה למוצר שאתה מייצר. מיקרוסופט נותנת למי שעושה את זה לפי הכללים את היכולת להפיץ את הדריבר שלו במנגנון האוטומטי המובנה בויסטה. תקציר ופרטים נוספים למשתתפי ימי העיון שחברת ידאג בע"מ מרימה ביחד עם מכללת הי טק.
אחר כך הרצאות הרצאות ארוחת צהריים הרצאות ובערב מיקרוסופט לקחה את יוניברסל סטודיו לערב סגור עבור משתתפי הכנס' עם מזון וכניסה לכל הארועים שם חינם. הלכתי, אכלתי, חזרתי למלון מוקדם כדי להספיק לארוז לקראת מחר, היום האחרון.
פרט לטלפון אחד בלילה מלקוח שהתעוררה לו בעיה ולא ידע שאני במינוס 10 שעות ממנו, הלילה עבר בשלום. הלכתי ברגל למרכז הכנסים, ארוחת בוקר עם החברה מ Aptocom, ודיון והתיעצות על תכנית ההרצאות של כל אחד ולאן כדאי ללכת. הארוע המרכזי הבוקר זה הרצאת המליאה עם ביל גייטס. ביל הוא אדם שתמיד מעניין לשמוע אותו, הוא סיפק את הסחורה. הוא דיבר קצת מעל הקהל כמו שכל מרצה מליאה צריך לעשות אבל הוא כיוון הרבה יותר נמוך (במובן הטכני של המילה) ובכיוון שונה, ממה שהוא היה מרצה למשל ב PDC. סך הכל הזדמנות עיסקית בחמרה זה לא הזדמנות עיסקית בתכנה. הקהל של ה WinHec אינו הומוגני, לא מדובר פה רק על מתכנתים, תמצא פה גם אנשי חמרה וגם אנשים שמנהלים פרויקטי חמרה. למעשה אלה שני קהלים שונים שנפגשים תחת גג אחד וקשה לעשות הרצאה שתספק את כולם.
מה ביל אמר, קודם כל בשורה משמחת, כל הרצאות המליאה מוקלטות וניתנות לשמיעה באתר ה WHDC באזור שמוקדש למה קורה ב WinHec2007 ואתם מוזמנים לשמוע בעצמכם. למי שרוצה תקציר, הוא נתו רקע הסטורי ודיבר על ויסטה ו Office2007 ו LongHorn כמנועי צמיחה אבל הוא לא הקדיש לזה יותר מדי זמן. החלק העיקרי של ההרצאה הודגש לחמרה, החל מדיון והדגמה של המרחב העצום של גדלים של תצוגות וההשפעה שיש לזה על תכנון UI, דרך הצגה של המון גאג'טים שבתוכם דגמים שונים של חלונות (מ CE דרך Mobile וכלה ב Embeded) עם מגוון מדהים של שימושיות, דרך הצורה שבה עולם ה PC מתקדם לגודל הקטן ועולם ה Mobile מתקדם לגודל הגדול עד שהם נפגשים בדרך וכל במה תהיה ההשפעה של Vista ו LongHorn על התעשיה הזו.
הדבר הכי מפתיע שביל גייטס אמר היה השם הסופי של LongHorn. למי שרגיל ליצירתיות המבלבלת של מחלקת השיווק של מיקרוסופט וציפה לשם מבלבל ומטריד ולא קשור בכלל למציאות, צפויה הפתעה מהממת. אולי בפעם הראשונה בחיי מיקרוסופט, ניתן למוצר שם, שבאמת מסביר מה הוא עושה. והשם הזוכה הוא (קחו אויר) Windows Server 2008. ממש שם מדהים בפשטותו היצירתית, ממש לא מתאים למיקרוסופט.
הנושא הכי חשוב שביל דיבר עליו היה איך הופכים את כל הטכנולוגיה הזו לזמינה לקהל הרחב מבלי להכשיר את כולם להיות מהנדסי תכנה וחמרה. הכיוון הוא Windows Rally שזה נושא ששוה להבין מה הוא בדיוק עושה, ואולי יותר חשוב, כיצד הטכנולוגיה הזו שמשולבת כבר בתוך Vista ו Wndows Serve 2008 הולכת להשפיע על חיי היום יום שלנו (ליאור צורף יאהב את זה).
לאחר ביל גייטס דיבר קריג מונדי מי שאחראי בין השאר על מעבדות המחקר של מיקרוסופט בעולם, על לאן הולך העולם בדיוק. הדברים החשובים הם שהעולם פחות או יותר הגיע לגבול של קצב השעון של היע"מ ( CPU) ועכשיו הכיוון הוא להכניס כמה שיותר יע"מים לגוש סיליקון אחד. השורה התחתונה היא, שאיך לקנפג מערכת ואיך לבצע חישובים במקביל, זה הנושאים הכי חמים כיום ודווקא הנושאים הללו לא מודגשים מספיק באקדמיה ואנשי התכנה שיוצאים משם לא באים מוכנים למהפכה הזו. היה גם דגש על מה עושים בשווקים מתפתחים ומה סוג המוצרים שצפויים להיות בשוק הזה. אף מילה על המחשב ב 200 דולר, אבל הרבה מילים על המון נושאים מעניינים אחרים. לא כולם התענינו בהרצאה הזו וחלק מהאנשים הפרקטיים מדי יצאו לפני הסיום שלה.
מי שלא בא לכנס וירצה לדעת יותר על מה שהיה בכנס ולאן כל זה הולך, מוזמן לאחד מימי העיון, שאני מארגן ביחד עם מכללת הי טק, על הנושאים האלה בדיוק.
חמש דקות הליכה למרכז הכנסים, מקבלים את התג ואת התיק עם כל החומר. התיק טוב, בתיק יש את הספר Develping Drivers with the WDF שהוא הספר היחידי הזמין כיום מ MSPress לתחום הזה, ספרון בשם Design for success בהוצאה מיוחדת ל WinHec שמכיל ערמה ענקית של טיפים וטריקים ונסיון חיים על איך לכתוב דריבר נכון, CD עם ה WDK וה SDK האחרונים, וחומר פרסומי של הספונסרים. חוץ מזה קיבלתי עוד T Shirt לאוסף שלי וגם Disk On Key. ברור שלא בשביל זה אתה נוסע לכנס ובעצם כל העלויות של החומר הזה כלולות בדמי ההרשמה ששילמת, אבל זה לפחות נותן לך את ההרגשה שלא דפקו אותך לגמרי (בעיקר אם אתה ישראלי).
כמה מילים על עלות ההרשמה. לכל הכנסים הללו יש תקופת Early Bird שבה ההרשמה לכינוס זולה משמעותית בכמה מאות דולרים מהמחיר הרגיל. כל מי שרושם לו את הארוע מראש ביומן כחלק מתכנית העבודה שלו יכול בקלות לשים לו PopUp על ההרשמה המוקדמת ולחסוך כמה מאות דולרים. לא מקובל אצלנו בארץ תכנן מראש כאלה דברים וחבל כי גם בהסתכלות ארגונית ולא רק בהסתכלות פרטית זה הרבה כסף.
עוד לא פתחו את האולם הראשי שבו תערוכת השותפים וחנות הכנס, אז תפסתי פינה על הרצפה ליד הקיר ועברתי במסרק צפוף על החומר. אני בדרך כלל משתדל להגיע לכנס כזה בערב של היום שלפני על מנת לישון לילה אחד ולהתאפס לפני שאתה נכנס למוד עבודה של חמש הרצאות ביום פלוס מעבדות פלוס המון עבודת שטח. כנסם כאלה דורשים המון ריכוז ואם אתה מגיע לכנס ישר משדה התעופה בבוקר לאחר 24 שעות בדרכים כושר הריכוז שלך לא מי יודע מה ואתה בעצם מבזבז יותר מבחינת עלות תועלת מאשר ה 70 דולר או יותר שיעלה לך הלילה הנוסף במלון. בכנס הזה תערוכת השותפים נפתחה בערב שלפני וגם הוכנה קבלת פנים (שם קוד לארוחת ערב) למי שיגיע מוקדם יותר. כך שלהגיע יום קודם גם השתלם כי יכולתי לעשות סיבוב בתערוכת השותפים לפני שהראש שלי נסתם בהרצאות.
בינתיים נפתח האולם הראשי שכולל את תערוכת השותפים, חנות הכנס ואזור קבלת הפנים (אוכל, אוכל). כל האזור מרושת ברשת אלחוטית מהירה, אז מצאתי לי פינת ישיבה והתחברתי. דבר ראשון נכנסתי לאתר הכנס להתעדכן אם הועלו לאתר מצגות נוספות ועברתי על לוח הזמנים שלי, על המצגות, ואפילו הספקתי לעבוד קצת.
תערוכת השותפים נפתחה קצת אחרי זה והתחלתי לעבור על הדוכנים במסרק צפוף. בניגוד ל Tec-Ed או PDC, התערוכה כאן יותר מצומצמת וגם אופי המשתתפים שונה. זה כנס של אנשי חומרה ואנשי Device Drivers שכותבים Drivers לחומרות שלהם. לא תמצא ב PDC דוכן לתקן USB למשל. למי שלא יודע, בעברי האפל עסקתי בחמרה ואני עדיין זוכר איך מחווטים WierUp לדגמי אב, למרות שהיום מסיבות פרקטיות עשים ישר עריכה, כך שהעולם הזה של חמרה אינו זר לי. למרות זאת זה ממש מדהים לראות איך הדברים הללו נעים מהר קדימה. מי שחושב שלהחליף Visual Studio כל שנתיים זה קצב מטורף, שיסתכל רק על כמות החידושים בתחום האלקטרוניקה ומוצרי הצריכה. אי אפשר כמובן בלי הנקודה הישראלית, מצאתי שם את צורן, ויזאיר וכמובן וינבונד. בדוכן של וינבונד אפילו מצאתי תלמידה שלי מסדנת ה Production Debugging שהעברתי להם. אז הסתובבתי ואספתי חומר ופגשתי אנשים ורשמתי תקצירים עד שזרקו את כולנו החוצה ואז חזרתי למלון כדי לישון סוף סוף, מגיע לי אחרי 29 שעות ללא שינה.
למרות האיחור בהמראה המטוס נחת פחות או יותר בזמן, 11 שעות טיסה זה לא תענוג גדול, בעיקר למי שלא מצליח לישון בטיסה. למלא 11 שעות בתוכן זה דבר שדורש תכנון ואני חייב להודות שדי פישלתי. הבטריות במחשב הגיעו לגבול הסכנה לאחר כשעה ולא הכנתי תכנית חרום מתאימה. כדי לעצבן אותי ישב כמה מושבים לידי מישהו שלימד אותי מה זה לתכנן טיסה. קודם כל היה לו ספר וכל פעם שהוא השתעמם לעבוד על המחשב שלו הוא פתח את הספר וקרא קצת. הוא גם הביא כמה ניירות עבודה ובזמן שאני השתעממתי הוא השתמש בעט ופנקס רשימות כדי לסכם לו טיוטות ולעשות סדר בניירת. הוא גם ידע איזה סרטים יהיו ואחד מהם לא מצא חן בעיניו, אז בזמן שהסרט התנגן לו על המסכים הוא הקרין לעצמו סרט אחר במחשב. לקראת הנחיתה, לאחר שהמחשב שלו עבד הרבה יותר שעות מכל מחשב שאני מכיר, לא יכולתי להתאפק יותר ובחוסר נימוסס ישראלי מצוי ניגשתי אליו ושאלתי אותו במה הוא מאכיל את במחשב שלו, שלא נגמרת לו הבטריה. הסתבר שפשוט יש לו שתי בטריות, יופי נחמה. נוסף על כל הצרות בנחיתה נסתמו לי האוזניים, בדרך כלל אני דואג למסטיק כדי שיהיה לי משהו ללעוס בזמן המראות ונחיתות והפעם פישלתי.
משדה התעופה לאחר שעברתי כמו כולם את התהליך של טביעת אצבעות וצילום בהגירה ולאחר שהתחיבתי שלא הבאתי איתי חיות או מוצרים חקלאיים כלשהם (כן, אסור להביא תפוחי עץ לארה"ב אפילו לא לשימוש אישי, אם אתה לא רוצה למצוא את עצמך באי הבנה קשה עם משרד החקלאות האמריקאי, אז תגמור את כל תפוחי העץ שאמא שלך נתנה לך לפני שאתה יורד מהמטוס). מהשדה במונית שרות למלון רק כדי לגלות שסוכנות הנסיעות שלי ביטלה לי בטעות את ההזמנה במלון. במקרה של טק אד או PDC, אחת היה דיני, לישון ברחוב כאחד ההומלסים (דווקא מזג האויר היה סביר). אבל זה WinHec ולא היה לחץ גדול מדי על החדרים, כך שמיד נמצא לי חדר חליפי בתנאי ההזמנה המקוריים.
המלון שלי לא היה אחד ממלונות הכנס. אני בדרך כלל לא ישן במלון מהרשימה הזמינה למשתתפי הכנס. חיטוט קל באינטרנט והצלבה פשוטה יכולה לתת לך מלון שוה ערך שהוא או קרוב למיקום הכנס או קרוב לאחד מהמלונות ששיכים לכנס, במחיר משמעותית נמך יותר. ומאחר ובדרך כלל העלויות של הכנס יוצאות בסופו של דבר מהתקציב האישי שלי, ולא מכיס אינסופי של חברת ענק, חסכון של כמה מאות דולרים זה לא משהו שאני מזלזל בו. אל תעשה את זה אם אתה לא יודע מספיק טוב לעבור בין מיילים לקילומטר ואם אין לך מפה אלקטרונית טובה. בארה"ב המירווח בין שתי רחובות שנראים מאד קרובים על המפה, יכול להיות חצי שעה הליכה. ואם כתוב בתאור של המלון חמש דקות ממרכז הכנסים, זה חמש דקות במכונית שנוסעת 80 מייל לשעה או טעות אצבע של איש השיווק של המלון.
נשארו לי כמה שעות לפתיחה ההרשמה לכנס. הקטע הכי קשה זה לא להתפתות לישון כמה שעות אלא למשוך הכי מאוחר בלילה לפני שאתה הולך לישון ולעשות את זה בלי קפה או חומר מעורר אחר. אם אתה שותה קפה לא תירדם, אם אתה לא מושך לא תהיה מאופס קשות כמה ימים בגלל הג'ט לג. אז הפעלתי את המחשב (יש חשמל) והמשכתי לעבור על השקפים של ההרצאות, כדי לסגור סופית את לוח הזמנים שלי. גם בכנס הזה כמו בכל הכנסים של מיקרוסופט (ולא רק מיקרוסופט), אתה מקבל גישה לאתר הפנימי של הכנס לפני שהוא מתחיל, ואתה יכול להוריד את המצגות ברגע שהמרצה משגר אותם למנהלת הכנס. זה לא קל לעבור על 100 מצגות לפני כנס, אבל אם יש לך רק 15 חלונות זמן ואתה רוצה להיות יעיל, אין לך הרבה ברירות.
נמל התעופה של פרנקפורט לא האיר פנים הבוקר, לא לי ולא לכל מי שהיה בדרך לארה"ב, תור ענק ואיטי של בדיקות בטחון חוזרות לפני הכניסה לאזור הטיסות האמריקאי, כולל בדיקה ידנית מדוקדקת וללא חיפופים, כפי שרק אמריקאים יודעים לעשות. הגעתי לשער העליה למטוס די קרוב לזמן ההמראה המתוכנן, רק כדי לגלות שבגלל הבדיקות עיכבו את ההמראות, למזלם של כל מי שהיה תקוע עדיין בבדיקות הבטחוניות.
ניסיתי להספיק משהו, גיליתי שרידים של רשת אלחוטית בשדה, באיכות קליטה גרועה ובעלות מפחידה. לא היה מספיק זמן לבדוק את הרשת הסלולרית אז ויתרתי על ההתחברות. הטלפון הנייד התחבר דווקא מיד, ולרשת היקרה ביותר בגרמניה (למה תמיד זה מתחבר אוטומטית לרשת היקרה ביותר) וקיבלתי ישר שני SMS ים שממליצים לי בחום להשתמש שימוש מיותר בנייד על מנת שכולם ירויחו המון כסף.
לא הצלחתי למצוא בשדה התעופה בפרנקפורט אף שקע חשמל ציבורי. זכרתי שיש אחד באחד מבתי הקפה, אבל אם הייתי חוזר לשם הייתי צריך לעבור מחדש את הבדיקה הבטחונית, אז ויתרתי. מה שאומר שלא הצלחתי לטעון את הנייד שלי לקראת הטיסה לארהב (וממילא לא היה מי יודע זמן לטעון). אז עברתי למוד שמירת אנרגיה: החלשתי את תאורת המסך למינימום וכיביתי את הרשת האלחוטית.
שדה תעופה בן גוריון, המראה ב 5:00 ללוס אנגלס דרך פרנקפורט. כנראה שהרבה זמן כבר לא טסתי, כי נתקלתי בהמון חידושים והמצאות.
פעם ראשונה בחיים שלי ששולחים לי כרטיס טיסה בדואל, כשהתקשרתי לסוכנות הנסיעות ושאלתי איך מגיעים אלי הכרטיסים והסוכן הסביר לי שהוא כבר שלח לי אותם בדואל חשבתי שהוא מתלוצץ. זה כמו לשלוח את הטלפון הנייד שלך לתיקון דרך הפקס, אבל מסתבר שאני פשוט חי בעבר והעולם התקדם בזמן שישנתי. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להדפיס את הכרטיס ולבוא איתו לדלפק.
גם להגיע ארבע שעות לפני הטיסה זה פאסה, על הכרטיס היה רשום שעתיים ואני כמו אידיוט לא האמנתי והגעתי מוקדם יותר.
לאחר שהתחברתי דרך כרטיס הסלקום שלי כדי להוריד דואר ולהתחבר לאתר של הכנס כדי לתקן את תכנית ההרצאות שלי, גיליתי כמה שלטים מוצנעים שמכריזים שכל אזור טרמינל שלוש מרושת אלחוטית חינם, יופי נחמה.
מילת אזהרה, אל תשבו בכיכר המרכזית באזור האמצעי. נכון יש שם הרבה שקעי חשמל בטבעת הפנימית ושקע חשמלי זה שיקול חשוב למי שהולך לעלות על טיסה ולהיות מנותק ממקורות אנרגיה לכמה שעות אבל מיזוג האויר שם מקפיא והמזרקה היוקרתית של המיים מוסיפה לחות לקור.
ניסיתי לבדוק מה חדש בדיוטי פריי אבל אני כנראה לא הטיפוס המתאים להנות ממקום כזה.
לבסוף הלכתי לאזור שער היציאה למטוס ונתקלתי שם באודי דהן בדרכו להרצות בכנס בקנדה. מה עושים ארכיטקט על ואינסטלטור כשהם נפגשים בשדה תעופה ? מנתחים את הארכיטקטורה על מנת לאתר היכן נמצא שקע החשמל הקרוב ביותר. לאחר בדיקת תוכניות המבנה וקצת הפעלת שכל ישר, הגענו למסקנה שבכל עמוד יש שקע אחד לפחות, רק שהוא סגור בתא עם מנעול בתחתית העמוד. מאחר ואנחנו במדינת ישראל, אף אחד לא טורח לנעול תא, גם אם יש לו מנעול, בדיוק כפי שאף אחד לא טורח להפעיל אבטחה במחשב, למרות שהיא קיימת במערכת ההפעלה. לא היה לנו קשה למצוא שקע זוגי קרוב לסט מושבים נוח ולעבוד בשקט עד ההמראה.
הנושא של שימוש ב Office כפלטפורמת פיתוח, משום מה לא תופס מספיק תאוצה אצל מנהלי פיתוח. ושווה לרגע להתיחס לנושא הזה ביתר עומק. התיחסתי לנושא הזה כבר כשדיברתי על להשתמש בפיל כדי להרוג זבוב. אבל הנושא מורכב מספיק על מנת ששוה יהיה להעמיק בו. הסיבה שנזכרתי פתאום בנושא הזה היא בגלל ש Beat Schwegler הגיע לביקור נוסף בארץ להעביר סדנה שקהל היעד שלה הוא ארכיטקטים במובן הרחב של המילה. הסדנה עוסקת בדיוק בנושא הזה של שימוש ב Office 2007 כפלטפורמת פיתוח. למי שלא יושב כרגע כמוני באולם דקל ומקשיב למה שברט אומר (ורושם לעצמו הערות ובמקביל כותב לבלוג שלו) אני ממליץ להוריד את השקפים כאשר יהיו זמינים לקהל הרחב. אבל השקפים לבדם וגם לא כל מה שאני כותב פה בהמשך, לא מסוגלים להעביר את המסר מדוע הדבר הזה גם חשוב וגם חסכוני ככל שהמערכת שלך גדולה יותר.
זו לא פעם ראשונה שאני מצר על כך שמיקרוסופט ישראל לא טורחת להקליט את הסדנאות האלה לקהל הארכיטקטים, זה אפס מחיר לעומת האפשרות לשמוע את ברט או את רון גיקובס גם אם לא הצלחת לפנות את הזמן להגיע לשם פיזית.
אני אנסה להציג את הנושא מזוית קצת שונה מזו שברט הציג בסדנא. גישה קצת יותר תקציבית וממוקדת יותר לכיוון InfoPath ולצורך זה אחבוש את הכובע של המנהל התקציבי של הפרויקט.
כאשר אני יושב על הכיסא של מנהל התיקצוב בפרויקט, השאלה הראשונה שלי היא כמה הולך לעלות לי לפתח את הפרויקט. מסתבר שזו השאלה הלא נכונה, כי חישוב העלות של הפרויקט מורכבת מהרבה יותר מאשר רק עלות הפיתוח שלו. העלות הכוללת מורכבת מעלות כוח האדם שמפתח את הפרויקט, מטמיע אותו ומתחזק אותו לאורך תקופת החיים שלו, מעלות החומרה הכוללת ועלויות תחזוקת החמרה, עלות התוכנות ורישוי התכנה, עלות הדרכת המשתמשים בפרויקט ועלות התמיכה בהם לאורך חיי הפרויקט ועוד הרבה סעיפי תקצוב חשובים אחרים שלא כולם תחת הכובע של מנהל הפיתוח.
אחת מהבעיות שאני נתקל בהם אצל מתקצבים למיניהם, היא להתעלם מהרבה מרכיבים במשוואה ולהתיחס רק לעלות הפיתוח נטו, דהינו עלות שעות הפיתוח. תגיד לי כמה ראשים אני צריך כדי לפתח וכמה יעלה לי כל ראש ולכמה זמן עד שהפרויקט יעבור את מבחני הקבלה ואחרי המבול. בעקר תמצא את הגישה הזו בארגונים מספיק גדולים שבהם תחזוקת המערכת והתמיכה בה הם תחת מוטת הניהול של מנהל שונה מזה שאחראי על הפיתוח.
תוסיף למשואה הזו את אפקט המיקור חוץ. מיקור חוץ הוא בעיה מעניינת מהרבה בחינות ושוה אולי יהיה להתיחס אליה יותר לעומק בהזדמנות אחרת. ברור שהאינטרס של ספק הראשים הוא למכור כמה שיותר ראשים לכמה שיותר זמן ולגזור קופון על כל ראש. גם אין ספק שמיקור חוץ יותר כדאי לארגון גדול כי ברוב הארגונים הגדולים ובעיקר בכאלה שיש בהם קביעות, עובד שמקבל קביעות מפסיק לעבוד והתפוקה שלו קרובה לאפס (אחרת ועד העובדים חזרוק אותו החוצה), כך שהעובדים היחידים שמתפקדים בארגון הם אלה שלא קיבלו עדיין קביעות או עובדי המיקור חוץ. הנקודה, שלספק הראשים אין אינטרס לחסוך לך עלות כוללת, כי היא יכולה רק לספק לו יותר עבודה, מבטיחה שלא הוא יהיה היוזם לכיוון חשיבה כזה.
אז בואו ננסה לארגן מהסלט הזה כמה מסקנות אופרטיביות.
כמה עולה מתכנת Office ? לא יודע אבל הרבה פחות ממתכנת CPP. הנה גורם חיסכון אחד ודי משמעותי כי הפיתוח בדרך כלל הוא עלות משמעותית מעלות הפרויקט. כמה זמן לוקח לפתח את הפרויקט אם משתמשים ב Office כפלטפורמה ? הרבה פחות מאשר לכתוב את הכל לבד, מפני שעומדת לרשותך ספרית אבני בנין מוכנות הכלולות במערכת Office שהיא גדולה ועשירה וחוסכת לך המון כתיבה. פחות כתיבה זה פרויקט קצר יותר עם ניפוי שגיאות קצר יותר והנה גורם נוסף משמעותי לחסכון. עלויות הדרכה והטמעה קטנות יותר כי כולם יודעים להפעיל את Office וכל מה שאתה צריך זה להתבסס על הידע הקיים. עד כאן צד החסכון.
וכמה זה עולה לך להשתמש ב Office ? בעקרון כלום אם כבר יש למשתמש שלך Office מותקן ואם אין לו Office מותקן תצטרך לקנות לו Office. ברוב הארגונים יש Office על כל מחשב, גם ברוב העסקים הקטנים יש Office. ואם השוק שלך זה לא אף אחד מאלה אלא הקהל הרחב, אולי השיקולים אצלך יהיו שונים ואולי לא תלוי בתוצאות הניתוח המתמטי המופיע בסעיף הבא.
מה שאומר שבצד ההוצאות יש לך תוספת ברישוי ובצד ההכנסות יש לך חסכון בעלות פיתוח. ואולי דוגמא מספרית במקרה הזה תשים דברים בפרופורציות. עלות שנת אדם בעולם התכנה היא בערך 80,000 דולר. עלות InfoPath היא בין 0 ל 200$ תלוי בכמות וסוג הרישוי. נניח לצורך הדיון שלנו מחיר כפול, 400$ מה שאומר שבמחיר חסכון של שנת אדם אחד בפיתוח אתה יכול לממן 200 יחידות תכנה של InfoPath. התוצאה המתמטית הזו אומרת שאם יש לך רק לקוח אחד או אפילו 100 לקוחות שמיועדים למוצר שלך, עדיף לך כלכלית לפתח אותו תחת Office, לחסוך את השנת אדם ולספק לכל מי שקונה את התכנה שלך את Office במחיר מוזל כחלק מהחבילה ועדיין תצא ברווח. ברור שבמערכות ארגוניות הרוח יהיה גדול יותר כי שם תוספת רישוי ל InfoPath אם לא קנית אותו מראש היא כמה עשרות דולרים בלבד. וכמובן אם הפרויקט חוסך יותר משנת אדם התמונה מוליכה יותר ויותר לכיוון הצדקה כלכלית של השימוש ב Office.
מערכת Office2007 עם מערך שרתי ה Office שלה נותנת לך הרבה יותר קוביות בניין מאשר ה Office הקודם וכל קוביה כזו בתכנון ארכיטקטוני נכון של המערכת יכול לחסוך לך המון זמן פיתח. אבל ניסיתי להתמקד בדוגמא מינימלית פשוטה עם מספרי אצבע ברורים על מנת להסביר את העיקרון.
צייד פילים נעים.
לפני כמה ימים ב 26/4/07 יצאה לאתר ה WHDC גירסא חדשה של Debugging tools for windows. בדרך כלל יוצאת גירסא כל כחצי שנה, הפעם עברה כמעט שנה מהגירסא הקודמת. ערכת הכלים הזו הינה הכלי השימשי ביותר שאני מכיר לאיתור בעיות בשטח, באתר הלקוח, בסביבות ייצור או בסביבות QA. הצורה שבה אני ממליץ להשתמש בה בסדנאות ה Production Time Debugging שאנחנו מעבירים, היא להתקין אותה על מחשב פנוי (לא זה של הלקוח או של סביבת הייצור), להעתיק את התיקיה שנוצרת בזמן ההתקנה תחת Program Files, לתיקיה בשם debuggers ב Disk On Key שלך, ולהשתמש בה משם ישירות בכל מקום שאתה זקוק לה. אף אחד מהכלים שם אינו דורש התקנה, וניתן להפעיל אותם ישירות מה Disk On Key מבלי "לזהם" את המכונה של הלקוח או את סביבת הייצור. בילוי נעים.