יוסי תאגורי המליץ לי על Windows Live Writer ככלי המקל על החיים של הבלוגר המתחיל. הוא הבטיח לי שהכלי תומך היטב בעברית. אז הורדתי והתקנתי אותו ואני בודק אם הוא באמת תומך בעברית כמו שהייתי רוצה.

מה שמוליך לשאלה המתבקשת מדוע אני מתעקש כל כך על כתיבת בלוג בעברית.

אני חושב שהתשובה הטובה ביותר לזה היא החינוך הציוני הלקוי שקיבלתי. אבל לא רק זה.

אני דוגמא טיפוסית של מערכת החינוך הישראלית. אני עד היום מבלבל בין שתיים לשניים (ובעקביות הפוך ממה שצריך), ויש דגש ב"פ" של ה"פסטיבל" שלי. אבל למרות שהעברית שלי אינה מספיק טובה (לפחות לא לפי הסטנדרטים שלי), זו השפה שלנו ובה צריך להשתמש ! עד כאן ציונות.

מצד שני, יש תשובה הרבה יותר פרקטית. אדם יקרא תמיד יותר מהר חומר בשפת האם שלו. עקומת הקליטה והלמידה שלו תהיה משמעותית יותר גבוהה בשפת האם שלו. הניסוח שלו יהיה יותר נכון ומדויק בשפת האם שלו. כמי שעוסק בהדרכה, יעילות הקליטה של הקהל שלי היא בדרג חשיבות גבוה ובראש מעייני. מאחר שרוב לקוחותי הינם בארץ והם דוברי עברית, המסקנה מתבקשת.

זה הולך גם לכיוון ההפוך. למרות שאני חש מאד נוח באנגלית טכנית, אני קורא יותר מהר חומר טכני בעברית. אם אני צריך לקרוא שני ספרים טכניים, אחד בעברית ואחד באנגלית. העברי יגמר ראשון.

אני חושב שישראל הינה מעצמה טכנולוגית מספיק גדולה על מנת שלאנשים הטכניים שלה יהיו את הכלים להתבטא בשפת האם שלהם. אבל זה שוב סתם ציונות. לפחות מוסדות החינוך שלנו משתדלים להקפיד על לימוד בעברית.

אני מצרף לדוגמא של שקף מסדנת תבנית תיכון (בסמכות וברשות המרצה מיכה ברשפ http://www.roadmap.co.il/).

מסתבר שבקהילת הבלוגרים הטכניים דוברי העברית, יש הרבה שמתבטאים בשפת האם שלהם. ליאור צורף, יוסי תאגורי, ענת שני, נתנאל בן שושן,  שחר גבירץ, צביקה פאר, גיא מזרחי, ובטח עוד רבים אחרים שלא קפצו לי כרגע בראש.

ואם כבר מזכירים את גיא מזרחי, שוה לשים לב לשני פריטים בבלוג שלו, האחד על האקרים ערביים והשני על עברית ואנגלית בנושאים טכניים.

ועכשין הגיע זמן ללחוץ על כפתור ה Publish ולראות אם הכלי הזה באמת תומך בעברית כפי שצריך.