תמיד שאני קונה מכשיר כלשהו אני יושב וקורא את הוראות השימוש שלו לפני שאני מתחיל להשתמש בו. למה ? אני לא יודע, ככה חינכו אותי וככה עשיתי מאז ומעולם.
כשאני לומד מוצר תכנה חדש אני קורא את המדריך למשתמש ואת המדריך למתקין ואת המדריך לאדמיניסטרטור ואת המדריך למפתח וכל מה שבא עם המוצר. אם זה ארוך מדי, אז אני שם את זה ליד המיטה וקורא כמה עמודים כל לילה לפני שאני הולך לישון, עד אשר נגמר הספר, או עד שיוצאת גירסא חדשה לתכנה, לפי מה שבא קודם (בדרך כלל הגירסא הבאה של התכנה).
מעבר לזה שהשידה שלי נראית כמו מחסן ניירות (מה שמשגע את זוגתי כל פעם מחדש), יש לזה יתרונות, כי כל פעם שאחד הילדים מרגיז אותי, יש לי תמיד מה לזרוק עליו, מה שנותן כמובן עדיפות מסוימת לספרים בכריכה קשה על חוברות עם מעט עמודים.
למיקרוסופט יש מדריך מפורט למתכנתים, המגדיר ברמת פירוט רבה מאד, את כל הדרישות שמיקרוסופט דורשת מהתכנה שהם מפתחים, על מנת שתרוץ תחת מערכת ההפעלה חלונות, מבלי להפריע למערכת ההפעלה ומבלי שמערכת ההפעלה תפריע לתכנה שלהם. המפרט הזה מסתתר תחת השם הכי לא מתאים שאפשר היה לבחור: "תכנית הלוגו". לפי דעתי היו צריכים להוציא להורג את מי שבחר את השם למפרט הזה, ולו רק בגלל העובדה שרוב המתכנתים שפגשתי מתיחסים למפרט הזה בתור משהו שיווקי, במקום להבין שזה בעצם מפרט הבסיס, שחייב להיות חלק בלתי נפרד ומחייב, בכל מפרט תכנה שהם מפתחים (בהנחה שהיא אמורה לרוץ תחת מערכת ההפעלה חלונות של מיקרוסופט). יש למיקרוסופט כמה וכמה תוכניות לוגו, ויש אחת כזו לכל מערכת הפעלה.
במשך השנה האחרונה, קיבלתי ממיקרוסופט ישראל משימה, לרכז את הקשר בין מעבדת התאימות לויסטה העברית, למערך דיווח הבגים של מיקרוסופט העולמית. מעבדת התאימות הזו היתה יוזמה מקומית של מיקרוסופט ישראל, שהוקמה כדי לאפשר ליצרני תכנה בארץ, לבדוק את תפקוד התוכנות שלהם על ויסטה, בתנאי מעבדה. הבדיקה איפשרה למשתתפים בתכנית (פחות או יותר כל מי שביקש), לקבל ממקור ראשון, מידע כיצד המוצר שלהם מתפקד תחת ויסטה ולקבל באותה הזדמנות יעוץ וסיוע לגבי מה שהם צריכים לתקן במוצר שלהם (אם בכלל), על מנת שירוץ ללא בעיות על ויסטה.
נסיון השטח הזה, מיקד לי מחדש, את החשיבות של "מפרט ההפעלה של תוכנות על מערכת ההפעלה חלונות". כמעט כל הבעיות שנתקלנו בהם, נבעו מדברים שרשומים במפורש במפרט הנ"ל, כדברים שאסור לעשות. מאחר וויסטה פחות סלחנית לחריגה מהתקן מאשר XP, הרבה תוכנות שלא עבדו לפי המפרט, הצליחו לשרוד את XP, למרות שכבר שם (ולמעשה כבר בחלונות 2000) הם היו צריכות לעוף. ויסטה רק חידדה את הנושא.
יש לציין שכפיצוי, נותנת ויסטה אפשרויות תאימות לאחור טובות יותר מאשר XP, מה שאיפשר בהרבה מקרים, כאשר נתגלו בעיות, לתת את האפשרות ליצרן התכנה לתקן את הבעיות באמצעות קובץ קונפיגורציה, דבר שאפשר ליצרן התכנה תמיכה בגירסאות ישנות עד אשר יתוקן הקוד בגירסא הבאה.
כאשר ג'קי גודלשטיין מחברת רסנס, המרכז את קבוצת המשתמשים של VB (הקבוצה הותיקה ביותר בארץ), פנה אלי וביקש ממני להעביר הרצאה בקבוצת המשתמשים שלו. התיעצתי איתו ביחד, האם לדעתו זה נושא שבכלל יכול לעניין את הקבוצה. הוא חשב שזה דווקא נושא מעניין מאד.
כך שמי שרוצה לשמוע משהו על "תכנית הלוגו (שם דפוק)" או על "לקחים ממעבדת התאימות של ויסטה" או על "מה לעשות על מנת שהתכנה שלך תשרוד את מערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט (לונגהורן)". או כל מי שסתם מעוניין בעוגות בורקסים ושתיה חינם על חשבון מיקרוסופט. מוזמן להתיצב ביום רביעי הקרוב, בשעה 17:30 בבית מיקרוסופט ברחוב הפנינה 2 (קרוב לצומת רעננה) באולם דקל, למפגש החודשי של קבוצת משתמשי VB.
לא חיבים להרשם מראש, אבל רצוי להרשם, כדי שלא נשאר בהפסקה ללא בורקסים.
יוסי תאגורי המליץ לי על Windows Live Writer ככלי המקל על החיים של הבלוגר המתחיל. הוא הבטיח לי שהכלי תומך היטב בעברית. אז הורדתי והתקנתי אותו ואני בודק אם הוא באמת תומך בעברית כמו שהייתי רוצה.
מה שמוליך לשאלה המתבקשת מדוע אני מתעקש כל כך על כתיבת בלוג בעברית.
אני חושב שהתשובה הטובה ביותר לזה היא החינוך הציוני הלקוי שקיבלתי. אבל לא רק זה.
אני דוגמא טיפוסית של מערכת החינוך הישראלית. אני עד היום מבלבל בין שתיים לשניים (ובעקביות הפוך ממה שצריך), ויש דגש ב"פ" של ה"פסטיבל" שלי. אבל למרות שהעברית שלי אינה מספיק טובה (לפחות לא לפי הסטנדרטים שלי), זו השפה שלנו ובה צריך להשתמש ! עד כאן ציונות.
מצד שני, יש תשובה הרבה יותר פרקטית. אדם יקרא תמיד יותר מהר חומר בשפת האם שלו. עקומת הקליטה והלמידה שלו תהיה משמעותית יותר גבוהה בשפת האם שלו. הניסוח שלו יהיה יותר נכון ומדויק בשפת האם שלו. כמי שעוסק בהדרכה, יעילות הקליטה של הקהל שלי היא בדרג חשיבות גבוה ובראש מעייני. מאחר שרוב לקוחותי הינם בארץ והם דוברי עברית, המסקנה מתבקשת.
זה הולך גם לכיוון ההפוך. למרות שאני חש מאד נוח באנגלית טכנית, אני קורא יותר מהר חומר טכני בעברית. אם אני צריך לקרוא שני ספרים טכניים, אחד בעברית ואחד באנגלית. העברי יגמר ראשון.
אני חושב שישראל הינה מעצמה טכנולוגית מספיק גדולה על מנת שלאנשים הטכניים שלה יהיו את הכלים להתבטא בשפת האם שלהם. אבל זה שוב סתם ציונות. לפחות מוסדות החינוך שלנו משתדלים להקפיד על לימוד בעברית.
אני מצרף לדוגמא של שקף מסדנת תבנית תיכון (בסמכות וברשות המרצה מיכה ברשפ http://www.roadmap.co.il/).
מסתבר שבקהילת הבלוגרים הטכניים דוברי העברית, יש הרבה שמתבטאים בשפת האם שלהם. ליאור צורף, יוסי תאגורי, ענת שני, נתנאל בן שושן, שחר גבירץ, צביקה פאר, גיא מזרחי, ובטח עוד רבים אחרים שלא קפצו לי כרגע בראש.
ואם כבר מזכירים את גיא מזרחי, שוה לשים לב לשני פריטים בבלוג שלו, האחד על האקרים ערביים והשני על עברית ואנגלית בנושאים טכניים.
ועכשין הגיע זמן ללחוץ על כפתור ה Publish ולראות אם הכלי הזה באמת תומך בעברית כפי שצריך.
אתמול ביליתי כמה שעות טובות בארוע ההשקה של Vista, Exchange, Office2007.
לא הייתי היחיד שנהנה שם, ליאור צורף ו ענת שני היו שם גם ונהנו מאד.
ההרצאה שלי בארוע עסקה ב InfoPath 2007 ושרת הטפסים החדש Microsoft Office Forms Server 2007 שהוא בעצם, (אם לא תספרו לאף אחד), Add On ל Windows Share Point Service 3.0.
WSS 3.0 הוא הגירסא החדשה המשופרת של WSS והכוללת הרבה תוספי עצמה יחסית ל WSS גירסא 2.0. ורק על מנת להסיר ספק, אני מציין שמדובר ב WSS, שהוא מרכיב הכלול ב Windows Server 2003, ואין לבלבל אותו, למרות השם הדומה, עם ה SharePoint Server, שהוא לצורך העניין, שרת שלם עם רישיונות והכל.
מאחר והיה לי זמן עד שהגיע תורי לעלות על הבמה ניצלתי אותו על מנת לראות את ההרצאה של יעקוב גרינשפן מחברת UI, שאף פעם אין אצלו הרצאה משעממת (והוא כמובן לא איכזב גם הפעם, ראה הקטע עם הכדורים בסרטון של ליאור מהארוע) וגם הספקתי להסתובב קצת בתערוכת השותפים ולעשות קצת לינג לינג.
היה מי ששאל אותי בארוע, מה ל Office 2007 ולשרברב העוסק בשחרור סתימות בתהליכים. התשובה לשאלה הזו הוליכה אותי לנושא של "שימוש בפיל על מנת להרוג זבוב".
למה להשתמש בפיל על מנת להרוג זבוב ? בגלל שהוא ממילא נמצא שם, אז למה לא להשתמש בו !.
כשאתה ניגש לפתור בעיה אצל לקוח, ואני מתכוון בעיקר לבעיות האמיתיות מהחיים, שבאמת מטרידות לקוחות. בעיות כמו מילוי נכון של טפסים, העברתם ממקום למקום, אישורים, תקציבים, ניהול נכון של תהליכי אישור בצורה מובנה, על פי דרישות המחוקק ו/או ההנהלה. כל אותם דברים שמנתחי מערכות ומנהלי פרויקטי פיתוח נוטים לשכוח שמאחורי הדברים הללו מסתתרים משתמשים שהם בני אדם.
ישנה נטיה למפתחים, להתמקד במה שהם יודעים הכי טוב, וזה לכתוב קוד. ולא עולה על דעתם לבדוק, אם אפשר אולי להשתמש בכלים קיימים, שממילא נמצאים בשולחן העבודה של המשתמשים הפוטנציאליים, של המערכת שהם מפתחים.
אין שולחן עבודה ארגוני, בחברה שמכבדת את עצמה, שלא מותקן בו Office. וכן Office היא מערכת כבדה, ממש פיל. מבחינה מקצועית אתה יכול לכתוב את הקוד כך שזמן התגובה ללקוח יהיה 0.1 שניה במקום 0.5 שניה אם תעשה את הפרויקט ב ++C הדוק או אפילו באסמבלר. לא בטוח שהלקוח שלך יבחין בהבדל. אבל מצד שני, אם תסכים "להידרדר" למה שיש כבר בכלים שנמצאים על שולחן העבודה, תגלה דברים מענינים.
אם ניקח לדוגמא את InfoPath 2007, כל Power User יכול להתמודד עם הכנת טופס הכולל בדיקות חוקיות עם אשף החוקים ואפילו אם הוא מתעקש עם קצת VB. איש פיתוח מנוסה יעשה את זה הרבה יותר טוב ויעיל אם הוא יצליח להתגבר על הנטיה הטבעית שלו ללכת לקוד ולהשתמש ב VSTO. איש פיתוח טוב יגלה שבשימוש בפיל הוא יגמור את הפיתוח בעשירית הזמן ויתן למשתמש כלי שעובד בסביבה שמוכרת לו וקל לו יותר להשתמש בו. עלות הפיתוח תהיה משמעותי זולה יותר והתחזוקה לא תדרוש מתכנת בכיר עם 20 שנה נסיון ב ++C.
מבחינה מערכתית זה פתרון עדיף, ולכן כאינסטלטור של תהליכים, אני צריך להיות מסוגל להעביר את המסר הזה.
צייד פילים נעים.
אני עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות שאני אהיה גדול. כשציינתי את העובדה הזו לפני אלון פלייס, התגובה הראשונה שלו היתה שאני לא צריך למהר וכדאי שאני אקח את הזמן שלי. אלון, אני עדיין לוקח.
אם להודות על האמת, אני גם לא בטוח שאני יודע מה אני בעצם עושה כרגע. ישנה אימרה ידועה שאומרת, שאם שניים אומרים לך שאתה שיכור, אולי כדאי שתלך לישון. הרבה יותר משני אנשים תקעו בי מבטים מוזרים של חוסר הבנה מוחלט, ברגע שניסיתי להסביר להם מה בדיוק אני עושה. מאחר וחלק מהם הם מאנשי המקצוע הטובים בתחום המחשבים, התחלתי לחוש בסימנים מתקדמים של תסכול, על סף טראומה נפשית קשה. כי אם אני לא מצליח להסביר לאחרים מה אני עושה, השלב הבא הוא שאני לא אוכל להסביר את זה לעצמי והסוף יהיה שאני אתחיל לראות פילים ורודים.
לאחר הרבה חיבוטי נפש, הגעתי למסקנה, שהגיע הזמן שאעשה משהו דראסטי, על מנת להפסיק להיות מתוסכל. אז קמתי ועשיתי מעשה. ישבתי ועיצבתי לעצמי כרטיס ביקור חדש. לא, אני לא גרפיקאי, ואין לי ספק שאנשי מקצוע שמומחיותם בעיצוב ימצאו בו פגמים, אבל הכרטיס הזה מסביר בצורה הכי פשוטה שיכולתי לחשוב עליה את מה שאני עושה.
העולם המקצועי שלנו אינו פשוט. כל שנתיים יש שינוי מהותי בטכנולוגית כלי הפיתוח, מגוון קוביות הלגו שמהם אתה בונה פתרונות ללקוח גדל בקצב אקספוננציאלי. מערכות החינוך הגבוה מוציאות אנשי מקצוע מעולים, עם ידע תיאורטי נהדר ועם מעט מאד ידע מעשי. אנשים כאלה דורשים חניכה ארוכה עד שניתן להפיק מהם תועלת מעשית. לנהל פרויקטים בתנאי אמת לא מלמדים בשום מקום. בסופו של דבר, הגיל והניסיון חשובים לא פחות מהידע התיאורטי.
בעולם המעניין והמרתק הזה, אני מסתובב עם כלי העבודה שלי (מפתח שוודי, פטיש, נסיון חיים, יצירתיות, MSF ו PTD) ומשחרר סתימות בפרויקטים. זו עבודת שטח, שמתבצעת בדרך כלל עם צוותי הפרויקטים של הארגון אבל היא לא יכולה להצליח באמת, מבלי שיש לך שיתוף פעולה של הנהלת הארגון. כך שאני נע כל הזמן בין בגדי עבודה כחולים לצוארון לבן, מאתר כשלים, מתקן אותם ובעיקר מנסה למנוע אותם מראש.
אתם מוזמנים להצטרף להרפתקאות שלי בשטח, בבלוג הזה.