אני לא יודע עד כמה כל מה שאני אכתוב עכשיו באמת מרמז או אומר משהו. אבל עדיין, בואו נראה לאיפה נגיע.

 

אז כמו שכבר כתבתי, אני לא יודע אם זה אכן אומר או מרמז משהו, אבל אם משווים את כמות הפוסטים בבלוגים הארגוניים של Microsoft, VMware ו- Citrix הקשורים לנושא של Desktop Virtualization, רואים באופן די ברור שמשום מה ב- VMware כותבים הכי פחות על מוצר ה- VDI שלהם (הלא הוא ה- VMware View). מה זה מעט? 16 פוסטים בלבד מתחילת השנה בכל שלושת הבלוגים הרשמיים המתעסקים ב- View. לשם השוואה, העובדים של Citrix כתבו מאות (התעצלתי משהו לספור) פוסטים הקשורים ל- Desktop Virtualization, מיקרוסופט גם משקיעים לא מעט בנושא בעשרות הבלוגים שמכסים את הנושא וכאמור הרימו לא כזה מזמן את ה- Desktop Virtualization Hour, עם שלל הפעילויות סביבו.

 

עוד היתי עובר על זה איכשהו לסדר היום – ובאמת שהתאפקתי עד עכשיו – אבל מה שממש מוזר לי זה ש- VMware הולכים להוציא את הגירסא הבאה של ה- View בעוד כחודשיים. והעולם, כמו שאומרים, שותק.  במקום לכתוב ולדבר על יכולות הגירסא הבאה ולגרום לכולם לחכות להכרזה, מנהלי המוצר בוחרים לשמור על דממה (וזה לא שאף אחד לא יודע מה יהיו ה- Features שיהיו ה- View 4.5. אולי יהיו פה ושם הפתעות, אבל רוב היכולות די ידועות). את הטיעון של עומס לפני ההכרזה אני בוחר לדחות על הסף, חלק מהעבודה שלהם זה לגרום לנו “להזיל ריר” על הגירסא הבאה ולחכות ליום בו נוכל להתקין אותה אצלנו. כמובן שחוץ מענייני הריר, ישנם עניינים זוטרים כמו לשתף את הקהילה בעשיה, להביא את התובנות של אנשי VMware בקשר למוצר, מה כ”כ טוב בו ולמה בכלל לקוחות צריכים ללכת ל- Desktop Virtualization. נכון לעכשיו זה נראה כאילו, אחלה יש לנו מוצר טוב שמסוגל לספק סביבות עבודה וירטואליות למשתמשים הארגוניים, רק מה שהלקוחות – וארכטיקטי המערכות אפילו יותר – מחפשים זה את הפילוסופיה של החברה, את התובנות שלה על תחום ניהול סביבות העבודה. פחות לבואו תראו איזה מוצר אחלה יש לנו, בואו תקנו. אלה יותר, תראו עד כמה המצב עכשיו בעייתי, בואו תראו איך Desktop Virtualization תעזור לכם ואיך ה- View יעזור לכם להתקדם לכיוון בצורה הטובה ביותר.

 

מה שהופך את כל העניין לעוד יותר מוזר זה ש- VMware אומרים שהם מצפים שיותר מחצי מהעסקאות שלהם בשנה הבאה יגיעו מה- View (שד”א נראה לי נתון מוזר לחלוטין). אם זה כ”כ חשוב לכם, למה אתם לא מספרים על זה לעולם. אולי זה חוסר התלהבות, אולי חוסר זמן ואולי זה בכלל חוסר הבנה בפלטפורמה של הבלוגים ומה הם יכולים לספק. וכמובן יכול להיות שזה בכלל לא אומר שום דבר.
אבל עדיין, זה מרגיש לי מוזר.