March 2010 - Posts
חיכינו וחיכינו ובסוף זה קרה, VMware הוציאו גירסא חדשה של ThinApp – מוצר ה- Application Virtualization שלהם – שתומך ב- Windows 7 ו- Windows Server 2008 R2.
אז מה התחדש?
-
תמיכה ב- Windows 7(x32\x64)\Windows Server 2008 R2 – אין צורך לעשות Capture מחדש של האפלקיציות עם הגירסא החדשה, רק לעשות להם Rebuild מחדש כדי לעדכן את סביבת הריצה ואת פורמט החבילה. שימו לב ל- Relink, יכול לעזור מאוד בתהליך.
-
אפשרות ליצור MSI packages בגודל של יותר מ- 2 ג’יגה – עד כה הגודל המקסימלי בו היה ניתן “לסגור” חבילה בקובץ msi היה 2GB (זה גם דרך אגב הגבול של כל קובץ msi אחר). מעכשיו המגבלה הזאת הוסרה וגם זמן ההתקנה של החבילה אשר נסגרה ב- msi התקצר בכמעט חצי.
-
שיפורים ב- I\O, שיתוף זיכרון, רוחב פס בשימוש בזמן ה- Streaming (סביבות ה- 50% פחות) וקיצור זמן הפעלת האפליקציה.
-
אפשרות ללכידת האפקליציה גם ממחשב לא “נקי” – בדרך כלל כאשר אנחנו רוצים ליצור חבילה של אפליקציה, יש צורך לעשות זאת על גבי מחשב עד כמה שיותר נקי כדי שיהיה אפשר לבודד בצורה הטובה ביותר את האפליקציה אותו אנחנו רוצים ללכוד. היכולת החדשה מאפשרת לתהליך הלכידה להסתכל רק לקבצים וערכי ה- Registry שהאפליקציה ניגשת אליה בלי קשר להאם הם קיימים או לא בתחנה ממנה מבוצע תהליך הלכידה. כרגע זה נבדק רק עם VMware tools ש”מלכלכים” את התחנה ולא עם אפליקציות אחרות. ככה שנכון לעכשיו ההמלצה בקשר לסביבה בה נעשה תהליך הלכידה עומדת בעינה, יש להשתמש בסביבת עבודה נקיה ככל שניתן.
-
דיווח איכות (Quality Report) – יכולת חדשה שמאפשר לאפליקציות הוירטואליות לדווח כל 10 ימים על מצבם ישירות ל- VMware. הנתונים שיישלחו הם: גירסת מערכת ההפעלה, שם וגירסת האפליקציה, מספר הפעמים בהן הופעלה ומספר הקריסות – אם היו כמובן – של האפליקציה.
כל זה לא נועד לשם מעקב אחר הלקוחות (לא מועבר שום מידע בקשר לשם הארגון, מספר הרישוי, כתובות IP או כל פרט מזהה אחר) אלה לשם יצירת database של האפליקציות ואיך הן עובדות עם ThinApp וזאת כדי לתקן את האפליקציות הבעיותיות יותר.
עוד פרטים והורדת גירסת ניסיון ל- 60 יום: http://www.vmware.com/products/thinapp/overview.html
טוב, אז אחרי ששמענו את כל ההכרזות של מיקרוסופט מהשבוע האחרון, הגיע הזמן להסתכל קצת לעומקם של הדברים. ונתחיל בשינויים שצפויים לנו ברשיון ה- VECD.
קודם כל, למה להתחיל דווקא איתו כשהיו עוד שלל הכרזות אחרות שמעניינות לא פחות. הסיבה לכך היא בעיקר כי זה השינויי היחידי שנעשה בגלל הקשבה לצרכי הארגונים בשטח.
מי שמכיר את ה- VECD בתצורתו הנוכחית – ומי שלא, שיכיר
כאן - יודע על שלארגונים מאוד קשה לאכול אותו. הוא יקר יחסית, ניתן לתחנה ולא למשתמש ולא מתחשב בכך שהמשתמשים ירצו להתחבר לסביבת העבודה שלהם גם מהמחשב בבית (או מכל מחשב אחר מחוץ לארגון) ודורש שהמחשב הזה גם הוא יכוסה ברשיון – אז מה אם הוא בכלל לא ברשות הארגון.
חוץ מזה ששמו של ה- VECD שונה ל- VDA – או Virtual Desktop Access - השתנו למעשה שלושה נושאים עיקריים.
-
לקוחות אשר עמדות העבודה שלהם מכוסות ב- SA (מהן מתחברים לסביבת העבודה הוירטואלית) זכאים לקבל את ה- VDA חינם כחלק מאותו SA. שוב פעם, חל על התחברות מתחנות עבודה עם מערכת Windows אשר מכוסה עם SA.
בתצורה הנוכחית של ה- VECD, רשיון דומה עולה 23$ לתחנה פר שנה.
-
הוזלת רשיון ה- VDA עבור התחברות מתחנות עבודה ללא SA או מתחנות עבודה ללא Windows בכלל. לדוגמא Thin Clients, מחשבים עם מערכות הפעלה ישנות וכו’. מחיר הרשיון החדש הוא 100$ לכל תחנה פר שנה.
בתצורה הנוכחית, רשיון דומה עולה 110$ לכל תחנה פר שנה.
-
כל משתמש אשר עמדת העבודה העיקרית שלו במשרד מכוסה עם רשיון VDA - לא משנה באיזה תצורה. SA או בלעדיו - יוכל להתחבר לסביבת העבודה הוירטואלית שלו מעמדת עבודה נוספת מחוץ לארגון (בית, בית קפה או המחשב של הדודה) וזאת בלי צורך ברשיון נוסף מעבר ל- VDA בו מכוסה העמדה העיקרית שלו במשרד.
משהו שחשוב לשים אליו לב כאן. האפשרות להשתמש באותו הרשיון VDA בהתחברות ממחשב נוסף מחוץ למשרד מותנת בכך שאותו מחשב איננו בבעלות של הארגון. כלומר, “הקומבינה” לא תתפוס עבור התחברות של המשתמש מהמחשב הנייח במשרד ומהמחשב הנייד שהוא קיבל ממקום העבודה בבית. לכל מחשב ארגוני אשר ממנו מבוצע חיבור לסביבת עבודה וירטואלית יש צורך ב- VDA (דרך כיסוי ב- SA או תצורתו הרגילה).
ועכשיו לנושאים מעניינים לא פחות אשר נשארו נכון לעכשיו מחוץ ל- VDA. או מה עדיין חסר ל- VDA כדי לענות – ואפילו איכשהו – על use cases נוספים שיש להם דרישה לא מועטה מצד הארגונים.
-
אי אפשר לשייך את ה- VDA למשתמש במקום תחנה. תארו לכם מצב בו יש משתמש עם שלושה מחשבים שונים בשלושה משרדים שונים, או לחילופין שלושה מחשבים באותו המשרד אבל ברשתות שונות ומהם הוא ניגד לסביבות העבודה הוירטואליות המוקצות לו. במקרה הזה, הארגון צריך לכסות את שלושת המחשבים ב- VDA, ולא משנה שעל שלושתם עובד אותו המשתמש בדיוק.
מה שמיקרוסופט לא מבינה נכון לעכשיו – או מבינה אבל מתכחשת – זה שוירטואליזציית סביבות העבודה של המשתמשים מורידה את הקשר בין המשתמש לתחנת העבודה הפיסית. מה שמגדיר את המשתמש זה תחנת העבודה ממנה הוא התחבר, אלה שם המשתמש, או המשתמש עצמו.
נכון, יש מקרים לא מועטים בהם קשירת רשיון ה- VDA לתחנה תיהיה דרך הגיונות וזולה יותר לארגון. למשל במקרה של מוקדי שירות, כיתות הדרכה, מחשבים במחלקות בבתי חולים ושלל מקרים – שנגדיר אותם כמקרים בהם יש יותר משתמשים ממחשבים - בהם יש תחלופה של משתמשים שונים העובדים על אותו המחשב הפיזי במשך יום העבודה.
אבל עדיין, יש מספיק מקרים בהם יש יותר מחשבים ממשתמשים, מקרים בהם קשירת ה- VDA למחשב פשוט לא לגמרי מתאימה.
אין כאן שיטה אחת אשר מתאימה לכולם, אלה שתי שיטות שמתאימות כמעט לכל הצרכים. למה שהלקוח לא יוכל לבחור את האופציה המתאימה ביותר בשבילו?
-
כולנו מחכים, אבל עדיין מיקרוסופט לא נותנת שום אופציה לספק דסקטופ מלא (מבוסס Windows XP\Vista או 7) כשירות, דבר המוכר יותר כ- DaaS – Desktop as a Service. וכל זה בגלל תנאי שכולנו מכירים מעולם השרתים, אפשר לשייך את אותו רשיון VDA לתחנות שונות מינמום כל 90 יום. מה שאומר בעצם שהזמן הקצר ביותר בו אפשר לתת למשתמש גישה לסביבת עבודה וירטואלית הוא 90 יום. גם אם המשתמש צריך את הסביבה הזאת רק ליומיים.
עוד משהו שקשור לנושא הזה, מיקרוסופט עדיין לא הכניסה את ה- VDA לרישוי ה- SPLA שלהם עבור Service Providers, מה שמעקב בעוד קצת – כי די בטוח לכולנו שהיום הזה יגיע – את האפשרות לספק סביבות עבודה (Windows Desktop) למשתמשים מרוחקים מה- Public\Private Cloud אשר ישב אצל ה- Service Provider.
בכל אופן, השינוי ברישוי אמור להיכנס לתוקף רק בראשון ליולי השנה – עוד משהו כמו שלושה חודשים – והזמן עד אז עוד ארוך, ככה שהכל עוד פתוח.
ביום חמישי נערכה שעת ה- Desktop Virtualization Microsoft הראשונה
(http://www.desktopvirtualizationhour.com) , באירוע – שלי מאוד הזכיר תוכניות בז'אנר של אופרה ווינפרי. אבל אולי זה רק אני – זכינו לקבל הסבר על האסטרטגיה של מיקרוסופט בתחום של וירטואליזציית סביבת העבודה של המשתמשים, כמה דוגמאות של לקוחות שנמצאים בשלבים כאלה ואחרים של פרוייקטים כאלה, הסבר של גרטנר (בפעם המי יודע כמה) על כך שהתחום הזה הוא העתיד של אספקת סביבות העבודה למשתמשים הארגוניים וכמה הכרזות מאוד מעניינות.
ההכרזות
1. מיקרוסופט משפרת את פרוטוקול התצוגה שלה (RDP) לסביבות VDI ע"י שימוש בטכנולוגיה של חברה שהם רכשו לפני כמה שנתיים ומשהו (Calista). הטכנולוגיה מאפשרת למכונות וירטואליות הרצות על שרת Hyper-V (או ל- sessions הרצים בשרת Terminal Server) להשתמש בכרטיס המסך המחובר לשרת וע"י כך למעשה לעשות sharing של ה- GPU (כמובן שצריך להיות מספיק חזק כדי לענות לצרכים של כל אותן המכונות), הפרוטוקול (RemoteFX) מפנה את כל עיבודי התצוגה (Aero, Flash, Media Player, etc) לכרטיס המסך הפיזי של השרת. מה שנקרא גם GPU Virtualization.
הטכנולוגיה מאפשרת להתחבר מכל התקן קצה – שכמובן תומך ב- RemoteFX – ולקבל את אותה חווית המשתמש, מכיוון שלא נעשה שום שימוש ביכולות התקן הקצה המרוחק (שימוש ב- Video\Audio Rendering ב- RDP7 או אופן העבודה של Citrix HDX). העבודה נעשית ע"י שימוש ב- RemoteFX decoder שזה התקן תוכנה שרץ בקליינט של המשתמש (במקרה שהמחשב מספיק חזק לעשות זה לבד) וצ'יפ ייעודי שיהיה קיים בהתקנים עם יכולות נמוכות יותר (Thin Clients בעיקר). וכמובן העברת כל ההתעסקות עם התצוגה לרכיב פיזי יעודי יאפשר למכונות הוירטואליות לצרוך פחות משאבים מה- hypervisor, דבר אשר יעלה את כמות המכונות הוירטאוליות שיהיה אפשר להריץ על כל host. למטיבי לכת, דמו מאוד מעניין של הטכנולוגיה שצילם בראיין מיידן, כאן.
ללא ספק אחת ההכרזות היותר מעניינות מבין כולן, וזאת מכמה סיבות. הראשונה, מאז הרכישה – ואת האמת מאז הקמתה של Calista – אף אחד לא ממש ראה את הטכנולוגיה עובדת (אפילו אני התפעלתי משהו בזמנו מכך שמיקרוסופט קנו מוצר רק מדמו שהם ראו, ללא לקוחות עובדים) ויותר מכך, אף אחד לא ידע מה מיקרוסופט מתכננת לעשות איתה.
והסיבה השניה היא, שזה עובד רק על שרתי Windows, או למעשה רק עם Hyper-V. וזה אומר ש- VMware לא יוכלו לעשות בטכנולוגיה שימוש וגם שבצעד זה מיקרוסופט הולכת להגדיל את מספר התקנות ה- Hyper-V בצורה ניכרת, בעיקר בהטמעות יחד עם Citrix XenDesktop, אבל על זה בהמשך.
2. יכולות ה- Memory Over-commitment (אשר מאפשרת הקצאת זיכרון מעבר לקיים פיזית על שרת ה- Hyper-V) הולכת להיכנס לגירסא הבאה של Hyper-V R2. הדבר יאפשר להריץ מספר מכונות וירטואליות רב יותר לכל host של Hyper-V. דרך אגב, היכולת קיימת היום ב- vSphere ותיהיה קיימת ב- Citrix XenServer 5.6.
יהיה אפשר להגדיר גבולות מקסימום ומינימום של זיכרון לכל תחנה והתחנות יקחו – ויחזירו – זיכרון בהתאם לשימוש. יכולת אשר גם היא תעלה את כמות המכונות הוירטואליות שיהיה אפשר להריץ על כל Host.
3. שינוי באופן הרישוי של ה- VECD (מי שלא מכיר, מוזמן להכיר כאן). לקוחות עם SA תקף יקבלו את ה- VECD חינם כחלק מהרשיון. עבור Thin Clients או לקוחות ללא SA, המחיר עבור רשיון VECD אחד יורד ל- 100$ פר תחנה, פר שנה (במקום 110$ קודם). שינוי נוסף באופן הרישוי של ה- VECD הוא שעכשיו רשיון VECD אחד מאפשר להתחבר מתחנה נוספת מחוץ למשרד ללא צורך ברשיון נוסף (כלומר, משתמש העובד במשרד מתחנה אשר מכוסה עם VECD יכול להתחבר לסביבת העבודה הארגונית על אותו הרשיון מהמחשב בבית).
4. שיתוף פעולה עם Citrix – פרוטוקול התצוגה של Citrix לסביבות VDI (הלא הוא ה- HDX) הולך לתמוך גם הוא ביכולות של ה- RemoteFX. כלומר, יוכל לגשת לכרטיס המסך הפיזי של ה- Hypervisor ולהשתמש ביכולתיו לצורך עיבוד התצוגה. כמובן בתנאי שהמכונות הוירטואליות ירוצו על Hyper-V R2 SP1. ה- HDX יוסיף גם יכולות חדשות שה- RemoteFX לא תומך, אחת מהן היא עבודה ברשתות WAN.
עכשיו, זוכרים שאמרתי שההתקנות של Hyper-V יגדלו בגלל ה- RemoteFX? אז יגדלו לא מעט בגלל ההתקנות של XenDesktop עם Hyper-V. הפיתרון של מיקרוסופט להטמעות גדולות ללא מוצר משלים הוא לא משהו לכתוב עליו הביתה (חוסר בכלי ניהול מתאימים, ללא יכולת לעבוד עם image מרכזי, ללא כלי ניהול פרופילים מתקדם וללא מענה לכל שכבות ה- Desktop Virtualization) ככה שרוב הארגונים הגדולים יחפשו את הפיתרונות המלאים יותר. ל- VMware אין כרגע את יכולת ה- GPU Virtualization (וגם לא שומעים על כך שהם עובדים על משהו דומה), גם מהכיוון של Quest לא שומעים יותר מדי (ונראה שהוא הולך לתמוך ב- RemoteFX הרגיל), XenDesktop מתממשק די בטבעיות לסביבות Hyper-V ויותר מכך מעבר ללתמוך ב- RemoteFX, הוא הולך להוסיף כאמור יכולות שלא יהיו בגירסתו הרגילה. דבר אשר נותן ל- Citrix פור לא קטן בגיזרה.
5. Citrix מכריזה על XenDesktop 4 FP1. עקב היכולת של XenApp 6 (שייצא לקראת סוף השבוע) לעבוד עם אפליקציות App-V, גם ה- XenDesktop 4 FP1 - שהולך לצאת עד סוף החודש - יתמוך בעבודה עם אפליקציות App-V דרך ה- Citrix Receiver ודרך ה- Citrix Dazzle. בנוסף ה- XenDesktop 4 FP1 יביא איתו תמיכה ביכולת ה- streaming profiles החדשה (שגם תוצג כחלק מ- XenApp 6), מערכת פרופילים מתקדמת יותר מהקיימת היום אשר מאפשר סינכרון באון-ליין של הפרופילים למקום המרכזי ואספקת הפרופילים בתצורת streaming, כלומר להביא לסביבת העבודה רק את הקבצים הנדרש לכניסה של המשתמש ולהשלים את הקבצים בהתאם לצורך. כל זה אומר להקטין את זמני הלוגין לסביבת העבודה.
6. חבילות רישוי משותפות של מיקרוסופט ו- Citrix:
a. רשיון משותף של Microsoft VDI Standard with Citrix XenDesktop VDI Edition בסביבות ה- 35$ לשנה לתחנה. נקרא VDI Kick Start. עד ל- 250 רשיונות בלבד. הלקוח יקבל רשיון תלת שנתי ל- Microsoft VDI Standard (שמכיל: App-V, Hyper-V, SCVMM, SCCM, SCOM) ורשיון שנתי של XenDesktop VDI Edition. ללקוחות עם SA תקף בלבד.
b. חבילה עבור לקוחות עם רשיונות VMware View ואשר רוצים לעבור לחבילה המשותפת של Microsoft & Citrix (לפי הסעיף הקודם). אותם לקוחות יכולים להחליף בחינם עד 500 רשיונות View ב- 500 רשינותMicrosoft VDI Standard with Citrix XenDesktop VDI Edition. אותם לקוחות יקבלו רישון תלת שנתי של Microsoft VDI Standard ורשיון שנתי של Citrix XenDesktop VDI Edition.
שני הרשיונות האלה יהיו זמינים עד לסוף 2010.
פרטים נוספים כאן: http://microsoftandcitrix.com
7. App-V 4.6, למרות שהוכרז לפני כמה שבועות (תמיכה ב- Windows 7 ומערכות הפעלה 64 ביט. עוד על זה). מיקרוסופט דיברו על חיסכון משמעותי בעלויות הניהול של האפלקיציות הארגוניות אשר מתאפשר ע"י שימוש באפליקציות וירטואליות עם App-V ועל כך ששימוש באפלקיציות וירטואליות מפשט מאוד את תהליך המיגרציה ל- Windows 7 ולסביבות VDI. אבל הייי... אני אומר את זה כבר מלא זמן.
כמה הערות:
סעיפים 1 ו- 2 יהיו זמינים ב- Windows Server 2008 R2 SP1 שנכון לעכשיו אין תאריך צפי ליציאה של אותו SP1. אבל אני לא אופתע אם זה יהיה בסמוך להכרזה של VMware על View 4.5.
השינוי ב- VECD ייכנס לתוקף בתחילת יולי השנה.
תפתחו יומנים. ב- 14 לאפריל מתקיים כנס משותף של HP ו- Citrix בנושא Desktop Virtualization.
יהיו שם הרבה דברים מגניבים, כמו למשל הרצאה של שגיא על ה- Thin Clients של HP שיצא לי לראות כמה מהם בזמן האחרון והם נראים ממש מעולה. שימו לב ל- Thin Client הנייד, כששגיא הראה לי אותו שקלתי ברצינות לחטוף אותו ממנו ולפתוח בריצת אמוק לעבר השקיעה. או לפחות לעבר נקודת ה- WiFi הקרובה.
או למשל הרצאה של דרור על Citrix XenApp 6 הדנדש, שמביא איתו המון חידושים מלהיבים וחידוש אחד מלהיב במיוחד (!!!No More Java). ואם אני לא טועה, זאת תיהיה ההצגה הראשונה שלו בארץ הקודש, רק שבועיים אחרי היציאה שלו לשוק. שווה לגמרי!
וכמובן אי אפשר לשכוח את המצגת שלי על שירות ה- HP Desktop Virtualization עם Citrix XenDesktop – דבר שהופך את זה למגניב כפליים – והדגמות של כל העניין מעט מאוחר יותר. וזה כבר הופך את זה למגניב בריבוע.
בקיצור, מי שלא בא, ביצה סרוחה.
עכשיו לקטע היותר מעניין. כדי להפוך את ההדגמות ליותר מעניינות (לכם ולי) אתם יותר ממוזמנים להציע רעיונות עבור מה לעשות/להדגים בהדגמות – כאמור, מבין שלל הרכיבים של XenDesktop 4.
ההצעה או ההצעות הזוכות ייזכו את בעליהן להצטרף אלי ולהציג את פרי מוחם הקודח. וזה עוד בלי להזכיר את הקרואסון וקפה שאני אעניק לאותם ברי מזל. שלא תגידו שאני לא מפנק או משהו.
את ההצעות, אפשר להשאיר בתגובות (עם פרטי יצירת קשר כמובן), לשלוח במייל או להעביר אלי בכל דרך מקובלת – או מקובלת פחות – אחרת.
להרשמה (לאחר לחיצה על כפתור הרשם/י, תבחרו באפשרות התחתונה של הירשם/י לאירוע.)
בשבוע שעבר
VMware הודיעה שהיא רוכשת חלקים מסוימים מ-
RTO Software, חברה בת 12 עובדים בסה”כ, עם 4 מוצרים.
-
Virtual Profiles – לניהול פרופילים (או Persona כפי שהם מעדיפים להגדיר).
-
PinPoint – ניטור ביצועי האפליצקיות (או חווית המשתמש אם תרצו) בסביבת העבודה של המשתמש.
-
Discover – כלי ל- Inventory (סוג של Asset Manager, איזה מחשבים יש לי, מה מותקן עליהם וכאלה).
-
TSscale – אפליקציות עבור Memory Optimization לסביבת Terminal Server\XenApp.
אותם החלקים המסוימים ש- VMware רוכשת הם שלושת הראשונים (Virtual Profiles, PinPoint ו- Discover) ומשאירה את RTO עם TSscale בלבד, ד”א זה היה גם המוצר הראשון של החברה.
שלושת המוצרים שכן נרכשו יתמזגו לתוך ה- View ולא יימכרו בנפרד.
למה VMware צריכה את זה? ולמה לא לקנות את כל החברה?
1. נתחיל מהשאלה הראשונה, למה VMware צריכה את אותם שלושת המוצרים בתוך המוצר שלה.
אם נסתכל על התחרות האמיתית של ה- View - הלא הוא ה- Citrix XenDesktop – אז בתוכו כבר יש פיתרון ניהול פרופילים די מתוחכם (ה- UPM) שיודע לברור את החלקים הספציפיים מתוך הפרופיל של המשתמש וגם לשמור תיקיות מחוץ לאותו הפרופיל (במקרה של אפליקציות שלא שומרות את השינויים שלהן בפרופיל) והוא הולך להשתפר בגירסא הבאה שלו כאשר הפרופילים יעבדו ב- Streaming, מה שיקצר פלאים את זמני הכניסה של המשתמשים לסביבות העבודה שלהם.
ה- Virtual Profiles הוא מוצר ניהול פרופילים מאוד מתקדם שמאפשר בדומה ל- UPM של Citrix שמירה של פרופיל המשתמש בנוסף לשמירה של תיקיות וקבצים מחוצה לו (ובגלל זה הם מתעקשים לקרוא לכל החבילה הזאת Persona). אבל שלא כמו ה- UPM הוא מסוגל לסנכרן את הפרופיל עם מיקומו המרכזי באונליין ולא רק ביציאה מה- session.
עד עכשיו ל- VMware היה הסכם OEM עם RTO לאספקת Virtual Profiles ל- View (נכון שכבר היה עדיף לכתוב את כל השורה הזאת באנגלית? :) ), אבל לא משהו משל עצמה, ככה שדי ברור למה זה צעד מאוד נבון להביא את המוצר פנימה.
אותו הצידוק אפשר למצוא גם בקשר ל- PinPoint (שמאפשר ניטור חווית המשתמש), ל- Citrix יש את ה- EdgeSight בדיוק לאותה המטרה ו- VMware היתה בנחיתות משהו בנושא הזה עד עכשיו. רשמנו יישור קו נוסף.
בקשר ל- Discover נראה שנרכש משני סיבות מרכזיות. הראשונה היא כי למה לא בעצם, זה לא יכול להזיק, זה אולי יאפשר לארגונים לבצע סוג של Inventory לסביבות העבודה הקיימות ולהבין איזה סביבות הם צריכים להבטיח למשתמשים בסביבת ה- VDI (אפליקציות בשימוש, משאבי חומרה בשימוש וכו’). והשניה היא כ- RTO לא רצו להשאיר את זה אצלהם בדיוק איך שהם שוב פעם נהיו חברה של מוצר אחד.
2. עכשיו לשאלה השניה, למה בעצם לא לקנות את כל החברה, הרי מה ההגיון לקנות רק חלק מחברה כ”כ קטנה גם ככה? התשובה לזה גם כן מתחלקת בגדול לשתיים.
הסיבה הראשונה היא שה- TSscale הוא מוצר לאופטימיזציה של זיכרון בסביבות Terminal Server\XenApp, כידוע, ה- View מספק סביבות עבודה מבוססות VDI – כלומר, VM-Based Desktop – בלבד, ככה שה- TSscale לא יתרום כלום למוצר. חבל על הכסף.
הסיבה השניה היא שאותו ה- TSscale משמש לאופטימזציה של זיכרון בשרתי ה- XenApp של Citrix, זאת ע”י הסכם OEM בין Citrix ו- RTO. וכמובן שהדבר האחרון ש- VMware ו- Citrix רוצות זה קשר כלשהו ביניהן, דבר אשר היה קורה אילו גם ה- TSscale היה עובר ל- VMware, עובדים של VMware היו צריכים לתחזק קוד ולתמוך ב- Citrix. דבר אשר היה יוצר בחילת קשות ביותר בשני הצדדים.
כל זה מוביל אותנו לכך שנראה שה- VMware View 4.5 הולך להשתפר מאוד יחסית לגירסתו הנוכחית.
חלק מהיכולות החדשות יהיו תמיכה ב- ThinApp 4.5 (הרבה יותר מהיר מקודמו. ועם שמועות, לא מאושרות ד”א, שידע לעשות גם וירטואליזציה לאפליקציות של צד השרת, כדוגמת IIS), תמיכה ב- Windows 7 וכמובן התוספות החדשות של RTO.