בקצרה רבה, רשיון ה- VECD - או בשמו המלא Virtualized Entrprise Centrailzed Desktop - הוא רשיון המיועד עבור הרצת Windows XP'\Vista'\7 בסביבות וירטואליות. הוא מגיע בשני טעמים, האחד ללקוחות עם SA תקף ומתומחר ב- 23$ לכל תחנה פיסית (מאפשר התחברות לעד 4 סביבות וירטואליות) לשנה, והשני ללקוחות ללא SA תקף אשר מתומחר ב- 110$ לכל תחנה לשנה. להרחבה.

 

כל ארגון אשר רוצה לעבוד בתצורת VDI מחויב לרכוש את ה- VECD לכל התחנות אשר מהן יבוצע חיבור לסביבות הוירטואליות. הרשיון הוא לא תלוי מוצר, לא משנה באיזה מוצר יבחר הארגון לממש את הפתרון
(View\XenDesktop\MS VDI\vWorksapce) תמיד יש צורך לרכוש את ה- VECD כדי להבטיח עמידה בתנאי הרשיון של Windows.

 

בכתבה ב- SearchVirtualDesktop.com צוטט אחד המנהלים אשר אחראים לנושא ה- SA וה- VECD ואמר שיהיה שינוי בזכויות השימוש של הרשיון, באפשרויות השימוש בו ובתנאי הסף לרכישת הרשיון, זאת כדי להתאים עצמו ליותר סוגי שימוש.

 

אני אעשה פה איזה משחק הימורים קטן (שפתוח להשתתפות הקהל הרחב) על השינויים אשר יוכנסו ל- VECD או איך ייראה רישוי תחנות Windows בסביבות וירטואליות בכלל.

אני לא מכיר כלי דומה ל- Farm Commander חוץ מסקריפטים שנכתבו בכל מיני ארגונים (אפילו לי יצא לכתוב כמה כאלה), ככה שאם אין לכם כלי דומה או סקריפט יעודי, ל- Farm Commander יש סיכוי גדול מאוד לשנות את חייכם.

 

על מה ולמה ההתגרשות? ה- Farm Commander מאפשר ממסך אחד (שמאוד מזכיר את ה- Norton Commander האלמותי, מה שמוסיף לכל הסיפור מגניבות מסוימת) לבצע מספר פעולות ששכיחות מאוד לשרתי XenApp\Terminal Server\Active Directory או שרתים דומים אחרים.
בגדול הכלי מאפשר להעתיק/למחוק/להעביר תיקיות וקבצים ממקום אחד לרשימה של שרתים, פעולה שכיחה מאוד בעיקר בחוות שרתי XenApp ו- Terminal Server שם נאלצים לא פעם להעתיק קבצים מסוימים (למשל גרסת קובץ חדשה) לכל שרתי החווה (או קבוצת שרתים מסוימת).

אם זה לא מספיק, מאותו המסך (במראה ה- NC המגניב), אפשר לבצע בדיקות Ping לשרתים, לפתוח התחברות RDP, לעשות manage ולהריץ פקודה מרוחקת.

 

הכלי חינמי ודורש רק הרשמה באתר של Gourami.
הורדה הרשמה – ההרשמה בסוף דף ההורדה - ושלל פעילויות העשרה (כולל כמה סרטי הדגמה של הכלי) כאן.

תכירו את ה- Frontline, הסכם שיתוף הפעולה החדש של מיקרוסופט ו- HP עליו חתמו שתי החברות בשבוע שעבר. ההסכם – ששוויו אגב הוא כ- 250 מליון דולר, כלומר ההשקעה הכספית של שתי החברות בהסכם – מסדיר את שיתוף הפעולה בתחום פיתרונות הוירטואליזציה/הענן ו- Data Centers בכלל למשך שלוש שנים.

 

שלא כמו בהכרזת “הקואליציה” של EMC-Cisco-VMware (מוכר גם כהסכם אקאדיה) שם נבנה קו מוצרים מיוחד (vBlock) המבוסס על מוצרי שלוש החברות, ב- Frontline, נכון לעכשיו, לא הוכרז שום דבר חדש פרט להעמקת היחסים בין מיקרוסופט ו- HP ועל כך ששתי החברות ימכרו פיתרונות כוללים אשר יכילו רכיבים של שתיהן. כשכל הסיפור יתגבש קצת, נוכל לראות את מיקרוסופט (וגם HP כמובן, המטרה של ההסכם שאנשי המכירות של שתיהן יציעו את הפיתרון המשותף) מציעה ללקוחות שלה פיתרון כולל של Exchange\SQL\Share Point\ERP\CRM או כל מערכת אחרת אשר יכלול בתוכו שרתים, סוויצ’ים ואחסון של HP וכמובן את ה- Hyper-V וה- System Center.
ואיך אפשר לשכוח את עניין הענן שכולם כ”כ אוהבים לדבר עליו, האפשרות להציע את הכל בפיתרון אחד גדול יקל על שתי החברות להיכנס גם לתחום הענן ולהיתחרות בו עם ה”הקואליציה”, Oracle וגם גוגל כשזאת תחליט לפנות גם לארגוני ה- Enterprise.

 

למרות שמנהלי שתי החברות טוענים בתוקף שההסכם נסגר בעיקרו כבר באפריל 2009, אל תטעו, כל זאת נעשה כדי להוות מענה לשיתוף הפעולה של EMC-Cisco-VMware (מנובמבר 2009) וגם לרכישה של Sun ע”י Oracle.
שני הגורמים האלה תרפו למעשה את הקלפים בשוק ה- IT, לא עוד חברות תוכנה וחברות חומרה, מעכשיו הארגונים יכולים לקנות הכל ממקום אחד. כך עם ה- vBlock אשר מכיל אחסון (של EMC), שרתים ותקשורת (של Cisco), שיכבת וירטואליזציה וניהול המערכת (VMware) ועכשיו גם נוסף לו רכיב של אפליקציות ארגוניות (בעקבות הרכישה של Zimbra ו- SpringSource. וזאת עוד לא הסוף). וכך גם עם הפיתרון שייצא מתישהו מבית Oracle, שם הארגונים יקבלו את השרתים (Sun), שכבת וירטואליזציה וניהול (Sun ו- VirtualIron) וכמובן אפליקציות ארגוניות (Oracle).
כל זה השאיר את HP ומיקרוסופט בצד, רק הן נשארו בקו של אנחנו חברת חומרה/תוכנה וזה מה שאנחנו נעשה. מה שהעמיד אותן במצד בעיתי משהו מול הלקוחות שתמיד יעדיפו לקבל פיתרון אחד שלם מבית אחד ולא לדאוג בעצמם לאינטגרציה של כמה פיתרונות. לא עוד. מעכשיו, אם הארגון ירצה מערכת דואר אלקטרוני הוא פשוט יקנה את “הבלוק” של HP\Microsoft (עם Exchange) או את “הבלוק” של EMC-Cisco-VMware (עם Zimbra). כמובן שגם תהליך ההטמעה יהיה הרבה יותר פשוט ממה שהכרנו, המערכות יגיעו בסופו של דבר במאין Appliance אשר הוגדר מבעוד מועד עבור המערכת הרלוונטית, מה שיישאר ללקוח זה רק להגדיר את ההגדרות הרלוונטיות למערכת (תיבות אימייל וכו’).

 

הדבר המעניין ביותר כאן, זה מה הולך לקרות עם השותפים האחרים של HP ומיקרוסופט. נכון להיום, רוב התקנות VMware רצות על שרתי HP וכך גם רוב מכירות הרשיונות של VMware מגיעות מ- HP. האם בעקבות ההסכם עם מיקרוסופט HP תפסיק למכור VMware (למרות שיש לה סיבה אחד גדולה לעשות את זה)? ממש לא נראה לי. האם מיקרוסופט לא תעבוד עם Dell ו- IBM? גם כאן, ממש אבל ממש לא. סטיב באלמר התייחס לזה ואמר ששתי החברות עדיין ימשיכו לעבוד עם המתחרים של השניה. סוג של יחסים פתוחים אם תרצו. בכל זאת, כאשר מדובר על לא מעט כסף אף אחד לא מוכן לוותר בקלות.

אני מניח ששתי החברות ינסו לדחוף בכל הכוח את הפיתרונות המשולבים של שתיהן ללקוחות, אבל כאשר הלקוח ירצה לממש את הפיתרון בדרך אחרת (Hyper-V על שרתי IBM, או vSphere במקום Hyper-V על שרתי HP) שתי החברות לא יגידו לא ויפתחו בפניו את מלוא הפורטפוליו שלהם.

בתחילת השבוע התבשרנו על כך ש- VMware החליטה לרכוש – בסכום כסף לא ידוע - את חברת Zimbra.

Zimbra מפתחת מערכת דואר אלקטרוני וכלי Collaboration כחלק מחבילת ה- Zimbra Collaboration Suite, ואשר משמשת כ- 55 מליון משתמשים פעילים, שרובם הם לקוחות מארגונים קטנים ובינוניים. בנוסף לאלה, Zimbra מספקת את התשתית של מערכת הדואר של Yahoo.

 

עכשיו, מה ל- VMware ולמערכת דואר אלקטרוני ושיתוף פעולה, הם לא היו אמורים להישאר כספקי התשתית עבור המערכות האלה או משהו? מה קרה שהם כ”כ צריכים את זה אצלהם?

אז ככה, VMware (הוא החבורה שלה, זה לא ממש משנה נכון לעכשיו) רוצה להתרחב ולהיות מסוגלת לספק פיתרון מלא בלי תלות בפיתרונות צד שלישי. או במילים אחרות, VMware לא רוצה להיות תלויה במיקרוסופט שמנהלת נגדה מלחמת חורמה. ככה היא יכולה להציע בתוך המוצר שלה מערכת דואר אלקטרוני והלקוח מצידו לא יצטרך לקנות Exchange, היא יכולה להציע מערכת Collaboration והלקוח לא יצטרך לקנות SharePoint ו- Communicator.

וכשכל הפיתרון יגיע ללקוח כ- Virtual Appliance שהוא רק צריך להריץ על שרתי ה- vSphere, כל מה שנשאר לו זה רק להגדיר את תיבות הדואר ולהתחיל לעבוד. זה טוב ללקוח – פשטות – וכאמור זה טוב מאוד ל- VMware, הפיתרון השלם מגיע מהם, אין יותר צורך במיקרוסופט. לפחות לא בתחום הזה.

 

למעשה ב- VMware אמרו כבר לפני כמה שנים שהשוק ילך לכיוון של Virtual Appliances, מצב בו לכל מערכת קיים Appliance וירטואלי שמכיל רק את הרכיבים הדרושים לשם הפעלת המערכת הרלוונטים (שרת דואר, web, קבצים, מדפסות, ERP, CRM וכו’), במקום מצב של הקמת שרתים וירטואלים והתקנות המערכות עליהם כאילו מדובר על שרת פיזי רגיל (כמובן עם כל הרכיבים שלא ממש דרושים למערכת ובאים כחלק ממערכת ההפעלה).
כדי לקחת את החזון הזה קדימה הם אפילו רכשו ב- 2008 את b-hive הישראלית אשר פעלה בדיוק בתחום הזה ואז לא כולם לגמרי הבינו מה הסיפור סביב הרכישה הזאת. עכשיו כל הקצוות מתחילים להיסגר משהו.

 

האם זה הולך להיעצר ב- Zimbra? ממש לא, VMware-Cisco-EMC (שד”א יש האומרים שיתאחדו לכדי חברה אחת גדולה) לא ינוחו עד שהם יהיו מסוגלות לספק פיתרון מלא לכל צרכי הלקוחות שלהם. הם כבר מספקים חומרה (על כל סוגיה), מערכת ניהול עבור הסביבה הפיזית והוירטואלית, מערכת דו”אל ושיתופיות, מערכת לאספקת סביבות העבודה למשתמשים ובטח שכחתי עוד כמה. ומה חסר? מערכות BI, ERP,CRM בעיקר. את Oracle הם לא יקנו – כי גם הם בעלי אותם הרצונות – גם SAP לא נראה שתחבור אליהם, מה שמשאיר חברות כמו Salesforce ודומיהן שכבר מספקות את שירותיהם מה”ענן” וזה יהיה טבעי מאוד שיתמזגו לחברותה של VMware.