מחשבות על VDI
הרבה זמן לא יצא לי לכתוב כאן (עומס. בררר) והסיבה העיקרית לכך שאני כותב עכשיו נעוצה בעובדה שנראה ונבדקתי במחלה נפוצה במחוזותינו לאחרונה, הלא היא שפעת הפרופילים הנודדים – וסליחה ממי שכבר שמע את העניין הזה ממני היום – אשר השביתה אותי ליממה וגרמה לי להישאר מעט בבית. וכן, ניסיתי ליצור פרופיל חדש… חכמולוגים :) .
כדי לתקצר את הפוסט המדובר – עדיין מומלץ להשקיע 3 דקות ולקרוא – והמוגב מאוד הזה. בקטע ההזוי משהו, אפשר למצוא את זה שאריק טוען שה- VDI היא המצאה של VMware כדי למשוך אש מ- Citrix וממיקרוסופט. אז נכון, VMware אכן התחילו לדבר על ה- VDI מעט מוקדם יותר מאשר Citrix – והרבה מוקדם יותר מאשר מיקרוסופט – אבל מכאן ועד לכך שכל העניין הוא קונספירציה למשוך אש ותקציבים מהמתחרות שלה. נו, נגיד.
בקטע היותר שפוי, אריק כותב שב- 95% מהמקרים, ה- VDI בכלל איננו מתאים לארגון, וכל ההתעניינות מסביב הטכנולוגיה/קונספט החדש היא בעיקר באזז וכל אותם הארגונים שחושבים על ה- VDI בכלל לא צריכים את כל הטירוף שכרוך סביבו – חומרה במרכז, מאות/אלפי מכונות וירטואליות לנהל, אימאג’ אחיד לכולם, אפליקציות ועוד ועוד – ומה שהם מחפשים עכשיו ב- VDI (מירכוז, ניהול סביבה אחידה וכו’) הם היו יכולים למצוא כבר מזמן ב- SBC (או Terminal Services או Citrix XenApp במילים אחרות).
תרשו לי להתעלם מעניין הקונספירציה, אבל בעניין האם ה- VDI אכן מתאים לכל אותם הארגונים שבטוחים ברגעים אלה ממש שהוא הפתרון לכל בעיותיהם, יש במה שאריק אומר משהו.
רק הבעיה היחידה שלי כאן – ואולי בגלל זה לא ממש מסתדר לי העניין שה- VDI הוא המצאה של VMware כדי למשוך אש מהמתחרים שלה – היא שדווקא אותה VMware מנסה לצייר את ה- VDI כפתרון האולטימטיבי כאשר גם Citrix וגם מיקרוסופט אומרות מהיום הראשון שה- VDI זה אחלה, אבל הוא ממש לא מתאים לכל הארגונים, או לכל אוכלוסיית המשתמשים בארגון.
הרי כולנו מבינים שמשתמשים במוקדי שירות לא ממש צריכים את כל הטירוף הזה סביב הקמה של סביבת VDI וממש אין להם מה לעשות עם ה- Windows XP\7 שהם יקבלו, גם ככה הם מבלים את רוב זמן ב- CRM. רוב העובדים הנותרים בארגון לא שונים בהרבה מהם, הם משתמשים בעיקר ב- Office ותוכנות ERP ו- BI שונות ומשונות ואינטרנט. שום דבר ששרת טרמינל לא יכול לספק. והופ, כבר כיסינו 80% מהמשתמשים בארגון. אז נותרו לנו 20% שצריכים מעבר, למעשה מעבר למה ששרת טרמינל יכול לספק. התקנים חיצוניים מיוחדים – טלפונים חכמים, מצלמות ושאר גאדג’טים, תוכנות מיוחדות, משאבי עיבוד גבוהים יחסית, הרשאות מעבר למה שהיו יכולים לקבל בשרת הטרמינל. כל אותם המשתמשים אכן כנראה צריכים לקבל סביבת עבודה משלהם כל Windows XP\7 (או VDI אם תרצו).
וכמובן שמדובר כאן רק על אותם המשתמשים שצריכים גישה לסביבת העבודה רק כאשר הם מחוברים לרשת, אני לא אכנס כאן לפתרונות עבור אותם משתמשי לפטופ שהארגון רוצה לנהל מרכזית.
אז למה שלא ניתן לארגון לחלק את המשתמשים שלו לקבוצות ולהבין מה בדיוק כל קבוצת משתמשים כזאת צריכה. מי צריך חיבור למצלמה, מי צריך אפליקצית DOS ומי צריך רק Outlook וקליינט של SAP. ולפי הקבוצות האלה לספק את סביבת העבודה המתאימה להם ביותר. ולא “לאנוס” את המשתמשים ואת ה- IT ולהשתמש באופציה אחת בלבד.
הגיע הזמן לשים את הטכנולוגיות/קונספטים בצד ולהסתכל על התמונה הגדולה. הארגון רוצה לספק סביבת עבודה למשתמשים בצורה הטובה, הנוחה, המאובטחת והזולה ביותר. בואו ניתן לו חופש בחירה איך לעשות את זה ולאיזה משתמשים לספק כל סביבת עבודה שכזאת – גם אם זה יקרה שנה/יום או חודש אחרי תחילת הפרוייקט, או למעשה בכל רגע נתון.
למרבה האירוניה, VMware הם החוליה דווקא החלשה כאן, הם היחדים שלא ממש יכולים לספק את הפתרון המלא – סביבת עבודה על גבי שרת Terminal, סביבת עבודה על גבי VM עם Windows XP\7, סביבה פיזית אך עדיין מרכזית ואספקת של אפליקציות בלבד. מיקרוסופט ו- Citrix דווקא כן.
אז, האם הגולם קם על יוצרו?