אחח הלימודים האלה אני אומר לכם
כן כן, אני יודע, זה חשוב, חשוב שיהיה לי תואר ראשון (טוב נו אמא, לפחות תואר ראשון), אבל למה זה צריך להיות כזה קשה למה.
בעצם אתם יודעים מה, אני אסייג, אין לי בעיה עם הלימודים, לא מעט אני אפילו מוצא את עצמי ממש מתעניין בחומר שאני לומד, הבעיה שלי היא בעתם עם כל קורסי החובה למיניהם (לא הצלחתי לשמור על ערנות יותר מעשרים דקות ברצף בשיעורי החשבונאות) ועם מבחני סוף הסמסטר.
אני מניח שרובכם עברת את זה כבר ובטח כמה אפילו עשו את התואר שלהם בבסיס האם של אגודת עתודאים אנונימיים (שם הקוד - טכניון) ומכירים על מה אני מדבר, למעשה כל אותם גיבורים (גם לסיים תואר בטכניון וגם לצאת משם בן אדם שפוי, שאפו) בטח יגידו לעצמם, בטח יש לו רק שני מבחנים בסוף הסמסטר, מה הוא מתבכיין, ויתחילו לעלות להם בראש כל מיני סיפורי מורשת קרב על 11 מבחנים בסוף סמסטר (כשעשרה מהם קשורים איכשהו לפיסיקה), אחלה אני אומר, אבל תנו לי להתבכיין קצת (בעצם מה זה תנו לי, זה הבלוג שלי, אף פעם לא הכרזתי על סופה של הדיקטטורה).
היום נגמרה תקופת המבחנים שלי (כל עוד לא התברר לי שאני צריך לעשות מועד ב') וזאת אחרי משהו כמו חודש (ברוטו) של למידה אינטנסיבית לשני מבחני סוף סמסטר, חשבונאות (שאני עדיין מודה לכל אל שרק רוצה לשמוע על זה שעברתי את הסיוט הזה) וסטטיסטיקה ב' (אני מקווה שאני שאודה לכל אל).
תמיד בתהליך הלמידה למבחן יש את החשש הזה שאתה לא תספיק הכל, שבמבחן פתאום יביאו שאלות שבחיים שלך לא ראית וכל מיני כאלה, סוג של לחץ כזה, בעיקרון לחץ זה דבר לא רע לפעמים, אבל לא כשהו נמשך על פני משהו כמו חודש (ואני בכלל לא מדבר על זה שיש גם את העבודה ברקע, והיא רק גדלה לה בזמן האחרון).
אז זהו, נגמר, מחר אני סופסוף לא שם לעצמי שעון מעורר, לא דחוף לי להספיק שום דבר מיוחד (אולי בעצם חוץ מלהשלים חוסרים בארץ נהדרת והשרדות, ופה הברכות ל yes max), סופסוף אני אתחיל לקרוא ספר, סופסוף אני אתעדכן ב rss-ים שלי (איך, איך הם הגיעו ל 813?!) וסופסוף אני אכתוב משהו לבלוג (כמעט חודש שלא כתבתי כלום, בושות).
כדי לסיים את הפוסט בטעם טוב, הנה תמונה (וקישור) של אושיה תרבותית/פוליטית/ביטחונית (מחק את המיותר).
תודה לקורא הנעמן מרק, על המידע האיכותי.
*עזבו אותכם בגד ים, ליאור אמר שנשארו לו חולצות Windows Live