פוסט הסערה

ליאור אומר כל הזמן שזה מאוד מוסיף לכתוב על דברים אישיים ולא רק על טכנולוגיות בבלוג, ליאור למשל כותב לא מעט על ביתו מאיה (וגם פה ושם על עניינים טכנולוגיים), אחרים מספרים חוויות מבניית ביתם ועוד ועוד.
אז אמרתי לעצמי אם אחרים יכולים למה אני לא, למה לכתוב על דברים איזוטריים כמו Terminal Server,Citrix, Application Virtualization ועוד כל מיני שטויות כשמתחת לאף שלי מתרחשות סיטאציות ומצבים משונים אשר יכולות למלא בכיף כמה וכמה פוסטים.

עם ההבנה הזאת התיישבתי לי ביום ראשון כדי לכתוב על סיטואציה משעשעת שקרתה לי רק כמה ימים לפני כן בו ידידתי לא הבינה כמה מושגים שנדנו בשיחה קצרה שלי עם חברי.
לפני תחילת הכתיבה חשבתי לעצמי שהסיטואציה המשעשעת כביכול הזאת בטח לא זרה לרוב האנשים שמתעסקים בתחום ה-IT\פיתוח ( aka. הביצה) וכמו שהיא הצחיקה אותי כך אולי היא תעלה חיוך על פני קוראי אותו פוסט.

ההתפתויות מרגע פרסום אותו פוסט ועד למעשה עכשיו קצר מוזרות ולא צפויות (לפחות לי, באמת שלא היה לי מושג שככה זה יתגלגל).
זה התחיל עם שלוש תגובות צפויות של אלכס,אוהד ומשה שבאמת כצפוי הביאו הבנה והזדהות, אבל אחריהם הגיעה תגובה ממגיב אשר הזדהה כאורן (לא הושאר כל פרט מזהה אחר) ואשר כתב:
" אני לא מבין מה זאת הגישה המתנשאת הזו שיש לך כלפי אלו שלא מבינים את הטרמינולוגיה הזאת. במילים עדינות, אתה נשמע כמו חנון רציני שכל קשר בינו לבין בנות מקרי בהחלט...."
לתגובה כזאת ממש לא ציפיתי (אני? חנון??) ואפילו די התעצבנתי על אותו אורן (קשר מקרי בהחלט, אההה... ברררררר) תוך כדי שיחה עם אותה הידידה שעליה סופר הסיפור (ס', אשר באופן מפתיע התלהבה מכל העניין וחשבה לרגע שהיא סוג של סלבריטי), כתבתי תגובה מנומסת על כך שלא צריך לקחת כל דבר כ"כ ברצינות וחשבתי שבזה ייגמר כל הסיפור הזה.

אבל מסתבר שרק חשבתי ככה, זה המשיך עם תגובה של אוהד, שאותי היא דווקא שעשעה, אבל מסתבר שאחרים לא ממש הבינו את הבדיחה (פרטים בהמשך) ואז היום כמה חברים שלי גילו את אותו פוסט מדובר והחליטו צורך עז להגיב למתרחש, זה התחיל עם אורי שהוציא קצת עצבים על אותו אורן ותוך כדי גם חשף פרטים על קשריי הרומנטיים ועדפותיי המיניות (למען הסר ספק, זאת לא היתה תגובה בהזמנה), המשיך עם דויד אשר ממש השתלח באורן ובאוהד (כמו שכבר ציינתי, לא כולם קלטו את הבדיחה), ובחר לעיתים אף להשתמש במילים לא נאותות משהו (חשבתי לסנן, אבל חופש הביטוי ניצח פה), הוא בחר דווקא להלל את הישגיי בתחום הרומנטי, כנראה בדחף להוכיח שהקשר ביני ובין בנות המין היפה הוא לא מקרי בהחלט.
מסתבר שכל זה לא היה מספיק, כי לאחר כמה שעות ידידה בשם א' (או כמו שהיא הזדהתה בתגובה, מישהי) החליטה לעלות את מחשבותיה על כתב, היא טוענת לתגובה ממקור ראשון, ובין היתר זה מה שהיא כתבה: "גדי, גבר משכמו ומעלה, גבר מקסים ומדהים וקסמיו על נשים יפילו כל אחת לא עירורין" ... "גדי תעשה לי שבט!!"... "אני חושבת עם הזמן, נצליח להפוך את הבלוג הזה לאתר מעריצים לגדי פלדמן.. מה אתה אומר גדי? :)", רק לציין שוב פעם, באמת שלא ביקשתי ממנה לכתוב את כל זה, זה נעשה על דעתה בלבד (א', לך נשאר להחליט רק באיזה מסעדה...סתם סתם), אם בתגובות הקודמות עוד נשארתי אדיש משהו, אז התגובה של א' הביכה אותי קשות (אני? דון ז'ואן? למה אף פעם לא סיפרו לי??), בנוסף נתקפתי סוג של בהלה (איך אני אעשה לה שבט... זה המון מאמץ... אני לא בטוח שאני יכול לעמוד בזה), גם בקשר לאתר המעריצים, אני קצת חושש שזה ייצא מפרופורציה... (אולי עדיף שנתחיל ממכתביות חתומות?).

אז מה למדתי בכל הסיפור הזה, קודם כל שיש לי חברים שאיכפת להם ומוכנים לחרף נפשם כדי להגן עלי (אפילו אם זה רק להכנס במגיב עלום), דבר שני, מי מחבריי שבחר לא להגיב ולא לצאת להגנתי, אני מצפה לעוגת ההתנצלות מחר בביתי (שוקולד בעדיפות עליונה, כן?) ודבר שלישי ואחרון (והחשוב ביותר), לא הכל צריך לקחת ברצינות כזאת, קצת (ועדיף הרבה את האמת) הומור יכול לעשות רק טוב.

רק שמחה!