הבטחתי שאני אכתוב פוסט שיתעסק בעזרה לסביבה כחלק מה Blog Action Day ולמרות שעברתי את המועד (לפחות בישראל), עדיין, הבטחתי ולכן אקיים, אני הולך לכתוב על איך אפשר לחסוך בצריכת החשמל באמצעות עבודה עם thin clients אשר ייתחברו לשרתי Teminal Server\Citrix או שמא יעבדו בתצורת VDI ועל ידי כך להוריד את כמות החשמל שחברת החשמל תצטרך לספק לנו ובסופו של דבר מה שיוריד את כמות יצירת החשמל של אותה חברת חשמל, וזה יגרור לפחות עשן מהארובות, פחות צורך במזוט/פחם/גז וסביבה טובה יותר בכליליות.
כן, אני יודע, זה נראה גם לי קצת לא בסדר להדחף עם עם ה SBC וה VDI גם ביום בו אנחנו אמורים לכתוב על הסביבה (דיונים על למה אני חייב להיות מיוחד ולא לכתוב על דברים סטנדרטיים כמו עידוד נסיעה באופניים, או למה חשוב למחזר ייערכו במועד מאוחר יותר, הודעה תופץ בכלי התקשורת. אבל אם לא, אל תיהיו קטנוניים), אבל זה מה שאני מכיר, אני חיי את זה יום יום ואני באמת חופש שיש פה נקודה מעניינת ששווה התייחסות, באמת אפשר לחסוך בצריכת החשמל ע"י עבודה עם thin clients (קליינטים רזים בשפת הקודש) אשר יעבדו בתצורת מחשוב מבוסס שרת (שוב פעם, SBC\VDI), ולמי שעדיין לא ירד לסוף דעתי וכבר שוקל לחתוך וללכת לחפש סרטונים של פמלה אנדרסון ב youtube, אני אוסיף הערה קטנה... הורדת צריכת החשמל בחברה, תוריד את העלויות של החשמל ,מה שיכול להקנות לכם כמה נקודות אצל הבוס.
קצת רקע לא יזיק, אז בכלליות המטרה של ה SBC או Server Based Computing או מחשוב מבוסס שרת (זה למי שלא לגמרי מאופס צורת העבודה בהתחברות של משתמשים לשרתי Terminal Server\Citrix ודומיהם) היא לאפשר למשתמשים לבצע את העבודה שלהם על גבי שרתים אשר נמצאים ב Data Center של החברה, מה שאומר שאם המשתמשים מבצעים את כל העבודה שלהם על גבי השרתים, אין שום צורך ממשי בלהשקיע בחומרה חזקה בצד המשתמשים אלה, יש צורך להשקיע ולהגדיל את כוח העיבוד ב Data Center.
אותו העניין תקף גם בעבודה בתצורת VDI, תחנות העבודה (במקרה הזה הן וירטואליות) של המשתמשים רצות ב Data Center על גבי שרתים שמריצים VMware\Virtual Sever\Xen ודומיהם, המשתמשים מתחברים לתחנות ע"י התחברות ב RDP\ICA או דרכים אחרות (כמובן שתלוי במוצר) ומקבלים תחנת Windows\Linux מלאה לחלוטין, ולא רק session על גבי שרת ה Terminal Server.
גם פה, מכיוון ששום עיבוד לא נעשה על התחנות איתם המשתמשים ניגשים לתחנות הוירטואליות שלהן, אין שום צורך בלהשקיע בתחנות חזקות שישבו מתחת לשולחן של המשתמש, צריך להשקיע בלהחזיק שרתים חזקים מספיק כדי שיהיו מסוגלים להריץ את כל המכונות הוירטואליות.
אתם בטח אומרים לעצמך, עוד פעם הגדי הזה מדבר שטויות (רק לשם הפרוטוקול אני אציין שלרוב אתם אפילו צודקים), הרי עם מעמיסים על שרת אחד אז גם צריכת ה cpu של אותו שרת תעלה, מה שיגרום לכך שהוא יצרוך יותר חשמל, נכון, מסכים, אבל... צריכת החשמל של ה cpu יחסית לצריכת החשמל הכללית של השרת היא רק בסביבות ה 30%... מה שמשאיר 70% אשר מספקים את שאר מערכות השרת.
כלומר... אם אני אקח לדוגמה סצנריו של וירטאליזציה של שרתים דווקא, אם במקרה שיש לי שני שרתים ואני אבחר להפוך אחד מהם לוירטואלי אשר ייתארח בשרת הפיסי הנותר, אני אחסוך כ- 70% צריכת חשמל ממה שהיתי צריך קודם... לא רע.
כמובן שזה לא כזה פשוט לעשות השוואה כספית בין עבודה עם תחנות רזות ויותר שרתים ב Data Center לבין עבודה עם תחנות חזקות ופחות שרתים ב Data Center, וכמובן שאני מודע לזה שהעלות שאולי תרד לי בהוצאות החשמל תחזור בעלויות שונות שיבואו כתוצאה מעבודה עם thin clients (למשל מוצרי ניהול שונים,רשיונות וכו'), אבל עדיין, אני אתמקד רק בצריכת החשמל שאפשר לחסוך בעבודה עם תחנות רזות ולא עם מחשבים ואני לא אכנס לצריכת החשמל והעלויות של השרתים בעסק, כי פה יש צורך להכנס לדיון עמוק ולקחת לא מעט אופציות (שרתים וירטואליים או לא,כמה שרתים נוספים, האם נוספים התקנים נוספים וכו'), אני אולי אכנס לזה פעם אחרת.
תחנה רזה צורכת כ 40 וואט לעומת מחשב סטנדרטי אשר צורך כ 280 וואט, אז ניקח לדוגמא מה יהיה במקרה של 1000 מחשבים/תחנות בחודש בן 22 ימי עבודה בעלי 9 שעות.
המחיר לקו"טש (קילו וואט שעה) בישראל הוא כ 42 אגורות.
אני אתייחס למספרים המקסימליים, כלומר אני מניח גם התחנה הרזה וגם המחשב יעבדו כל הזמן בצריכת החשמל המקסימלית שלהם.
| | צריכת חשמל | צריכת חשמל כוללת | עלות לחודש |
| מחשב pc | 280 וואט | 55440 קילו-וואט | 23285 ש"ח |
| תחנה רזה | 40 וואט | 7920 קילו-וואט | 3326 ש"ח |
אפשר לראות שצריכת החשמל שהיתה במקרה של 1000 מחשבים ירדה פי 7! כשעברתי להשתמש באלף תחנות רזות, וכנ"ל גם המחיר שנאלצתי לשם, יש פה כ 20 אלף שקל חיסכון כל חודש... חישוב קצר מראה שישנו חיסכון של 240,000 ש"ח בשנה, וזה רק אם משתמשים ב 1000 תחנות רזות במקום 1000 מחשבים.
זאת השוואה קצת גסה (אפילו אולי נאיבית משהו), כי לא נכנסתי פה להוספת צריכת החשמל כתוצאה מהוספת שרתים ל Data Center (ותיהיה כזאת), לא נכנסתי פה לעלויות נוספות כמו רשיונות, שרתים נוספים וכו', אני מקווה שייצא לי להתעמק בזה בפעם אחרת.
אבל עדיין, זה התרומה הקטנה שלי ליום המיוחד הזה.
דוגמה קצרה (מהחיים מה שנקרא) על הפלוסים בלעבוד עם אפליקציות וירטואליות.
אני משתמש (בין היתר) ב Nescape Navigator, יצרתי שכבה וירטואלית עם Netscape Navigator 9.0b3ב SVS והכל עבד נפלא עד שה Netscape השתדרג לגירסא 9.0RC1.
אח אבוי, ישנה בעיה בגירסא החדשה וישנו מין פס מעצבן לכל אורך החלק התחתון של התוכנה.
ככה זה נראה:
אם לא היתי משתמש ב Netscape בתצורתו הוירטואלית היתי צריך להסיר אותו, למצוא את קובץ ההתקנה של הגירסא התקינה ולהתקין, כל הסיפור הזה היה לוקח אי אלו דקות.
במקום זה פשוט עשיתי Reset Layer לשכבת ה Netscape Navigator (דבר אשר מחזיר את השכבה למצב בו היא היתה ישר אחרי סיום לכידת תהליך ההתקנה.
ואחרי המתנה קצרה, פתחתי את ה Netscape וכך הוא נפתח
כמובן שזה בלי כל ה Add-ons שהוספתי, אבל הייי... הכל מתקתק... אין שום סרגל בלתי נראה מעצבן למטה :)
ב 15 לאוקטובר, שזה יוצא יום שני הקרוב, מתקיים יום הבלוגרים למען הסביבה, באותו יום יתגייסו הבלוגים למלחמה למען איכות הסביבה ויכתבו על הנושא הבוער (כל אחד מנקודת הראות השלו, מנקודת ההתייחסות של הבלוג שלו).
כרגע כבר רשומים ליוזמה 12,316 בלוגים שונים, אשר פונים ליותר מ 11 מליון קוראים, אני גם הולך לכתוב ביום שני על איך אנחנו יכולים לעזור לכדור שלנו (כמובן שזה יהיה מנקודת ההתעסקות של הבלוג שלי).
אז קדימה... זה סה"כ יום אחד להתעסק באחד הנושאים היותר חשובים שיש לנו כחברה.
ואולי אפילו כולנו נקבל את פרס נובל לשלום מתישהו.
לפני משהו כמו שלושה חודשים שוחררה הגירסא החדשה של פתרון ה Application Virtualization של Altiris (בעצם זה כבר Symantec, אבל אין כמו כוחו של הרגל...) ועקב אילוצי זמן קשים לא יצא לי להתעמק בגירסא החדשה לעומק (חוץ מזה ששידרגתי את הקליינט המקומי שלי), ועכשיו עקב טריגר מסוים אין לי ברירה אחרת ואני חייב לצלול ולהכיר את הקרביים של הגירסא החדשה, אז אמרתי לעצמי, אם כבר אני צולל, רואה וחווה דברים, אז למה לא לשתף...
כתבתי על ה SVS בקצרה בפוסט שלי על מה זה בכלל Application Virtualization, באותו פוסט גם עשיתי השוואה קצרה של הפתרונות המובילים בשוק, יותר מאוחר כתבתי בהרחבה על שני פתרונות מתוך הארבעה שהצגתי (Citrix Streaming Application ו- Thinstall) ועכשיו הגיע הזמן לכתוב על ה favorite שלי,ד"א, אני משתמש בו בעיקר מכיוון שאחת התצורות שלו היא עבודה בתצורת stand alone בלי שום שרת נוסף או כל רכיב אחר, ואני ארחיב על כך בהמשך.
קצת רקע לגבי ה SVS, אני אעתיק את מה שכתבתי בזמנו (אני? עצלן? די נו...):
"ה SVS הוא פתרון אשר מפשט את הפצת האפליקציות לתחנות הקצה, כל אפליקציה מופצת בחבילה,
או Virtual Software Package אשר ניתן לטעון ולשחרר ע"י הקליינט המקומי או ע"י פקודה מרוחקת (במקרה של אינטגרציה עם ה Notification Server).
הפתרון מיועד לתחנות קצה, כלומר מחשבים ניידים ומחשבים נייחים, אינו תומך באינטגרציה עם Terminal Servers (תמיכה ב Terminal Servers תתווסף בגרסא הבאה שאמורה לצאת לקראת 2008).
אז איך זה עובד, Altiris (או שמא אני אגיד Symantec? חה חה חה) מחלקת אפליקציות ווירטואליות לשכבות, ככה שבעצם השכבות רצות מעל מערכת ההפעלה, שכבה יכולה להכיל רק אפליקציה אחת או כמה, ההתייחסות לשכבה היא אותה התייחסות כמו ל Sand box במוצרים אחרים, כלומר השכבה מבודדת ממערכת ההפעלה המארחת אותה.
מכיוון שהשכבות רצות מעל מערכת ההפעלה, נוצרת סוג של הדמיה שהאפליקציה רצה מקומית על המחשב, ואני אסביר את זה מעט, נגיד שהגדרתי שכבה שמפעילה Word 2007, לפני הפעלת השכבה לא יופיע שום סימן ל Word 2007 לא ה Program Files, לא בפרופיל המשתמש ולא ברג'סטרי, כשהשכבה הרצויה תופעל (במקרה שלנו השכבה של Word 2007), תיווצר תיקיה Microsoft Office\Office 12 ב Program Files, ייווצרו הערכים הרלוונטיים ברג'סטרי וכנ"ל גם לתיקיות הרלוונטיות בפרופיל המשתמש, כשאני אעשה Deactivate לשכבה, כל התיקיות וערכי הרג'סטרי יעלמו כלא היו.
כל ההגדרות של השכבות שמוגדרות לקליינט נשמרות בתיקייה c:\fsldr (תיקייה נסתרת למשתמש) ומספר רץ של השכבות שמוגדרות לקליינט.
כל הבלאגן הזה מנוהל ע"י קליינט המותקן על התחנה (אשר יכלול administrative console במקרה של התקנה מקומית, ללא ניהול מרכזי של ה Notification Server), לפי Altiris אופן העבודה של האפליקציות יהיה איטי יותר בסביבות ה 3%, משהו שלא ניתן להבחין בעבודה עם האפליקציה.
קצת נקודות למחשבה, SVS הוא לא פתרון וירטואליזציה קלאסי, הארכטקטורה של המוצר מבוססת על הפניות קבצים וערכי רג'סטרי ולא ממש Sand Box סגור ומסוגר כמו בשאר המוצרים, מכיוון שכך קונפליקטים בין האפליקציות שרצות באותן השכבות יכולים להתרחש."
עכשיו, הגיע הזמן לרדת לעומקם של הדברים.
בגירסא החדשה (יש לציין שזה minor update ובגלל זה גם הגירסא סה"כ עלתה מ 2.0 ל- 2.1, אמורה לצאת גירסא חדשה לחלוטין של ה SVS בסביבות סוף 2008, לא סופי) השתנו כמה וכמה דברים, ואני מקווה שתוך כדי המעבר על ה features החדשים אני אצליח לגעת בעומק באיך המערכת עובדת.
Global Exlude - בגלל שכל שכבה למעשה עובדת בסביבה "סגורה" אין קשר בין החבילה למערכת הקבצים של המחשב, כלומר, אם אני מפעיל שכבה של Firefox, כל היסטוריית הגלישה שלי נשמרת בתוך השכבה, ברגע שאני אעשה deactivcate לשכבה כל אותם הקבצים (או ערכי רג'סטרי) שקשורים לאותה השכבה יעלמו מהמחשב.
למעשה כל דבר אשר מופעל מהשכבה משוייך ישירות אליה, למשל אם מורידים קבצים עם ה Firefox, אותם הקבצים ישוייכו לשכבה, או למשל מסמך וורד אשר נכתב מ Word 2007 אשר מופעל מתוך שכבת ה Office 2007 ישוייך לשכבה וכאשר השכבה לא תיהיה פעילה לא נוכל למצוא את הקבצים.
בכדי למנוע מצבים כאלה, אפשר להגדיר לכל שכבה קבצים/תיקיות/ערכי רג'סטרי אשר השכבה תשאיר במערכת הקבצים של המחשב ולא תשייך אליה, כלומר, שהיא לא תיהיה פעילה, הקבצים עדיין יהיה על המחשב.
עד לגירסה 2.1 אפשר היה להגדיר את אותם exludes רק ברמת השכבה, כלומר, אם רציתי להגדיר שכל קובץ שנוצר בתיקיית c:\files לא יישוייך לשום שכבה היתי צריך להגדיר את זה בכל אחת מהשכבות שיש לי (24 כאלה לפי הספירה האחרונה), מעכשיו, חיי יהיו קלים יותר, אפשר להגדיר את ה exludes אשר ישפיעו על כל השכבות.
Control Panel Applet - בהטמעה רחבה של SVS ולמעשה כל מוצר של Altiris מנוהל ע"י Notification Server אשר מרכז מידע ומנהל את כל התחנות המרוחקות.
בהטמעה כזאת, המשתמשים לא קיבלו שום יכולת ניהול של השכבות שלהם, הם היו מקבלים את כל ההגדרות מה Notification Server (איזה שכבה להחזיק, איזה שכבות להפעיל), למעשה כל העבודה היתה שקופה להם לחלוטין.
בגירסא החדשה משתמשים אשר מחזיקים בהרשאות Admin בתחנה שלהם יוכלו לראות את רשימת השכבות שעובדות על המחשב שלהם ולבצע פעולות בסיסיות על השכבות.
Movebale Riderect Area - כל השכבות אשר נמצאות על המחשב נשמרות בתיקיית c:\fslrdr, עד לגירסא הנוכחית הזזה של התיקיה הנ"ל היה משהו ש Altiris לא ממש תמכו בו (למרות שהיה אפשרי) והיה אפשר להגדיר תיקיה אחת לכל השכבות, לא עוד, מעכשיו הזזה של התיקיה הוא עניין נתמך, מה עוד שעכשיו גם אפשר להגדיר מיקומים שונים לכל שכבה.
Layer Data is Retained on Uninstall - עד עכשיו, הסרה של ה SVS agent היתה מסירה גם את כל השכבות הקיימות במחשב (כתוצאה ממחיקת תיקיית fslrdr), בכדי למנוע אובדן מידע, עכשיו אפשר להגדיר שהחבילות לא יימחקו גם כאשר מתבצעת הסרה של ה SVS agent.
A New WMI Provider - ה WMI Provider שופר כדי לעבוד טוב יותר, תמיכה לאחור עדיין קיימת.
Additional Language Support - תמיכה בשפות נוספות מלבד אנגלית, נוספו לרשימה השפות הבאות: איטלקית, ערבית, פורטוגזית, גרמנית, שוודית, דנית ורוסית.
בעבודה עם Notification Server רק אנגלית, איטלקית ופורטוגזית נתמכות.
Runtime Mode - מאפשר לספקי תוכנה לכתוב את התוכנות שלהם במה שנקרא Altiris VSP format, כלומר שהאפליקציות יבואו ישירות כשכבה והלקוח יצטרך רק לשייך את השכבה לקליינט הרלוונטי.
SVS Logon Hook - תוספת חשובה מאוד לפי דעתי, מאפשרת ל agent לבצע פעולות על בסיס המשתמש הנכנס למחשב, כלומר, ניתן להגדיר ששכבות יופעלו על בסיס logon של משתמש, מה שמאפשר לכל משתמש לקבל את השכבות הרלוונטיות לו.
זה עדיין לא נתמך בתצורת TS, אבל זה נותן פתרון אמיתי בהטמעות SVS עם VDI, תצורה אשר בה כל משתמש מקבל מכונה משל עצמו ולא session על השרת.
Windows Vista support - תמיכה ב Windows Vista (לא כולם עדיין יכולים לעשות את זה), דבר קטן, אבל תבטיחו לא לספר לאף אחד, גם הגירסה הקודמת עבדה אצלי בלי בעיות על Vista..שששששש.
כאמור, את ה SVS אפשר להפעיל בשתי תצורות, stand alone ובהפצה מרכזית.
בתצורה של stand alone מספיק להתקין את הקליינט על התחנה, איתו אפשר גם ליצור את השכבות וגם להפעיל אותן, כאמור, לא כמו בכל שאר המוצרים שצריך מכונה נוספת אשר יוצרת את החבילות ועוד שרת אשר משייך אותן למשתמשים.
בהפצה מרכזית מותקן SVS agent על התחנות וה Notification Server אחראי להפצת השכבות לאותם התחנות אשר משוייכות ל Notification Server, החבילות מורדות למחשב ומופעלות ממנו ישירות.
ניתן להשתמש במוצר משלים(AppStream) אשר יודע לספק את השכבות ב streaming ללא צורך בהורדה מלאה שלהן לפני ההפעלה.
בפוסט הבא, איך יוצרים ועובדים עם שכבות.
עפ"י Net Applications (חברה אשר מתמחה בכלי web) ואשר בוחנת תקופה את מערכות ההפעלה אשר נמצאות בשימוש ע"י גולשים באינטרנט מתברר שמספר משתמשי Windows Vista עולה בהתמדה מדי חודש מאז שהתחיל המיני מחקר הזה, והנה התוצאות:
לתוצאות המלאות
אני לא יודע מה זה אומר, האם הגידול הזה הוא בגלל שיווק אגרסיבי של מיקרוסופט או שאנשים עוברים ל Vista בגלל שהיא מערכת הפעלה כ"כ טובה... בעצם במחשבה שניה... אולי אני דווקא כן יודע :)
לפחות מהבחינה שלי (ואני עובד על הויסטה כבר מראשית גירסאות הבטה שלה) התוצאות האלה מגיעות בצומת גדולה מאוד שאני ניצב לפני, האם לחזור ל XP או להשאר עם ה Vista... זה כבר ממש עולה לי על העצבים כל הבעיות שאני חווה, איטיות, בעיות בחזרה מ standby, דרייברים ומה לא בעצם, ולפי מה שהבנתי גם ה sp1 לא ממש עוזר לכל זה.
וזה מוזר, כי אני עובד תקופה כבר עם הבטות של Windows Server 2008 ואני ממש אוהב את מה שנעשה שם, אני לא יודע אם זה פייר להשוות, אבל עדיין.
ליאור אומר שזה מוסיף דברים אישיים בבלוג, אז הינה קצת משהו אישי... אני קצת מקנא באנשים שמדליקים את הלפטופ שלהם מ standby והוא עולה בלי בעיה, והם לא צריכים להתפלל שהוא לא יתקע בעליה כמוני.
אם כל הקושי שבדבר, אני מתחיל להתגעגע ל xp...
אני טוחן פה לא מעט על זה שתחום הוירטואליזציה הוא הדבר הבא בתחום ה IT, אם זה וירטואליזציה של אפליקציות, של שרתים או של סביבות עבודה, אז היום במסגרת הכרות עם הפתרונות הקיימים בשוק... Ardence על קצה המזלג.
Ardence אשר נרכשה ע"י Citrix בסוף השנה שעברה היא חברה אשר בסיסה במסצ'וסס בעלת 100 עובדים וכ 3000 לקוחות, פועלת כבר כ 25 שנה בתחום של הקשר בין מערכת ההפעלה לחומרת המחשב, למעשה Microsoft בחרה בהם בכדי בזמנו לכתוב את ה Windows NT Embedded.
Ardence פועלים בתחום הוירטואליזציה של שרתים וסביבות העבודה של המשתמש אבל שלא כמו האחרים (Xen, Vmware, Microsoft, Virtual Iron וכו') עושים את זה קצת אחרת, בוא נגיד אחרת מספיק כדי שהפתרון שלהם יחסוך לא מעט שעות עבודה מיותרות שמושקעות עכשיו בניהול השרתים והתחנות.
אז למה הפתרון של Ardence הוא כ"כ שונה משאר הפתרונות הקיימים בשוק של וירטואלזציה של מערכות.
בעבודה עם Ardence אפשר להוריד את כמות המערכות שיש לנהל ולתחזק זאת בלי קשר לעליה במספר המחשבים/שרתים בארגון, לדוגמא, ארגון עם מאות מחשבים שולחניים בעלי windows xp וחוות Terminal Service עם עשרות שרתים, בתרחיש סטנדרטי, על יחידת ה IT לנהל ולתחזק את אלפי מחשבי ה XP, כלומר להכין את המחשב למשתמש, לדאוג לתקינות מערכת ההפעלה, לדאוג לעידכון של אותן מאות תחנות ואם וכאשר משהו משתבש אולי אפילו להכין לאותו המשתמש תחנה חדשה, למעשה להתחיל את התהליך מחדש.
כל הסיפור הזה לוקח לא מעט שעות (רק להכין את התחנה למשתמש יכול לקחת בסביבות השעתיים, וזה עוד בהנחה שיש לכם image טוב).
גם בחוות שרתי ה TS, אנחנו צריכים לתחזק עשרות שרתים שלמעשה הם כמעט (או לגמרי) זהים אחד לשני, רק תחשבו כמה זמן יכול לקחת תהליך של עליה לגירסא הבאה של אופיס בכל שרתי חוות ה TS.
בעבודה עם Ardence אפשר להחזיק את ההארד דיסק של המכונה ברשת, כלומר, מערכת ההפעלה יושבת ברשת והמחשב עושה boot ישירות מהרשת, Ardence מספקת את הדיסק (vDisk) בזמן אמת למחשב הרלוונטי, ב streaming ובאופן שלמחשב המריץ את אותו ה vDisk אין דרך לדעת שהוא עובד מול דיסק אשר נמצא אי שם ברשת ולא דיסק מקומי שלו.
עכשיו לקטע המגניב פה,Ardence יכול לפעול בשני תצורת, vDisk אחד לכל סוג של מערכת הפעלה, כלומר, אם יש לי 100 מחשבים אשר אני רוצה שיהיו עם Windows Xp sp2, אז אני מכין רק אימג' אחד ואומר לכל אותם המחשבים לעבוד מולו, כמובן שלכל מחשב יהיו את הנתונים האישיים שלו (שם מחשב, IP) אבל ה base יהיה אחד (מה שנקרא Standard Image) בתצורה הזאת כל השינויים אשר נעשה במכונה תוך כדי עבודתה יתאפסו ב restart או vDisk אחד לכל מכונה פיסית (Private Image), פה פשוט הארד דיסק של המכונה נמצא ברשת, הכל נשמר גם אחרי ה restart, ה cache של מערכת ההפעלה יכול להמצא הוא ב Ardence Server (איטי יותר... יש יותר תעבורה ברשת), בהארד דיסק המקומי של התחנה (מוצפן או לא) או על ה RAM של התחנה.
כל הפתרון מורכב משרת אחד אשר מחזיק את ה vDisk's שלנו ואחראי על הקשר עם השרתים/תחנות המשתמשים בו.
את ה vDisk יוצרים ע"י התקנת Ardence Client על שרת מוכן עם כל הרכיבים שנרצה שהשרתים "המשוכפלים" יכילו, לאחר התקנת ה Client מאתחלים את המחשב בכדי שיעלה מהרשת עם PXE, אם המחשב עדיין לא קיים ברשימת המחשבים ש Ardence מכיר אז נצטרך לרשום אותו בפעם הראשונה, אחרי שהמחשב נרשם יש לבחור את צורת העליה של המחשב, עם vDisk או עם הדיסק המקומי של המחשב (אם יש לו כזה).
במחשב הראשון בוחרים לעלות עם Hard Drive, כלומר עם הכונן המקומי...
המחשב יעלה עם מערכת ההפעלה המקומית שלו והדיסק שיצרנו מבעוד מועד ב Ardence Server יהיה משוייך לתחנה כעוד דיסק שקיים במערכת (ד"א, צריך לפרמט את הדיסק הזה לפני ב Ardence Server), לאחר העליה מעבירים את כל תוכנו של הדיסק המקומי ל vDisk (חייב להיות Private Image כדי שיהיה לנו את האפשרות לכתוב אליו).
לאחר סיום התהליך יווצר לנו ה vDisk (במקרה שלי עם Windows 2003 r02) ואחרי שנהפוך אותו ל Standard image) נוכל לשייך אותו לכמה שרתים שרק נרצה.
לדוגמא, שלושה שרתים אשר עובדים מול ה vDsik שהכנתי קודם (Windows Server 2003 R02).
בעליה של כל שרת, הוא מקבל את השם שהוא נרשם איתו בתהליך העליה של ה PXE, ונרשם עם השם הזה ב AD, כלומר... אני יכול "להרים" שרתים עם כל מה שאני רוצה תוך שניות.
אם אני רוצה לשנות את מערכת ההפעלה של השרתים, או להוסיף/לשדרג אפליקציה מסוימת בהם, אני רק צריך לעדכן/ליצור vDisk חדש ולשייך אותו לכל השרתים... חסל סדר פרוייקטים מטורפים לשדרוג מערכות ההפעלה.
כמובן שכל זה רק על קצה המזלג... וברגע שיהיה לי זמן אני אבדוק עוד תצורות שונות... אבל עדיין, די מגניב, לא?