October 2007 - Posts
לפני 21 דקות (בשעה 21:30) בפינת הרחובות הירדן ואלוף שדה ברמת-גן ארעה תאונת דרכים. שני קטנועים שניסו להשתלב בין המכוניות נפגעו. בקטנוע אחד היו רכובים בחור ובחורה. בשני, רק בחור (כמדומני). לא ראיתי מה בדיוק הסיבה לתאונה (הייתי בנתיב הימני והם בחלק השמאלי של הנתיב השמאלי) - אבל נשמעה חבטה עזה שיכולתי לשמוע חרף שיחת הטלפון בדיבורית והחלונות הסגורים. מיד הסתכלתי שמאלה וראיתי שני קטנועים זרוקים על הכביש (וחלקי פלסטיק שהתנתקו מהם) ושלושה אנשים מוטלים על הכביש ליד הקטנועים.
האינסטינקט הראשוני
מיד ניתקתי את שיחת הטלפון, הפעלתי את האורות המהבהבים ויצאתי מהאוטו לראות מה שלומם של המעורבים בתאונה. לשמחתי, כולם קמו על הרגלים. היו בשוק.. אבל יכולתי לראות שהם בהכרה מלאה ולא נראה שהיו חבורות כלשהן. קסדה אחת הייתה מוטלת על הכביש, אבל לדעתי השליך אותה אחד הרוכבים אחרי שקם. אבל זה סתם תיאור של עוד תאונה קלה בלי נפגעים (או לפחות, בלי נפגעים קשה). לא על זה באתי לכתוב כאן.
תגובת הסובבים
תגובת האנשים מסביב היא הסיבה האמיתית לכתיבת הפסוט הזה. זו התחלקה לשני סוגים:
- אלו שצפרו לי על כך שחסמתי נתיב תנועה. אחד אף הגדיל לעשות וצעק מהחלון "יא שמן, תעיף ת'אוטו" (כל זה כמובן אימת ששלושה בני אדם מוטלים על הכביש).
- אלו שצעקו למוטלים על הכביש. "אתם אשמים בזה", "מגיע לכם" וכו'. (חלק מהצעקות היו עוד לפני שנראו סימני חיים כלשהם מהנפגעים)
השורה התחתונה,
חוץ ממני - אף אחד לא עצר לבדוק מה שלומם. אנשים המשיכו לנסוע כרגיל, ועקפו בצורה שסיכנה את הנפגעים ואותי!
כאמור, אחרי דקה, לשמחתי, הבנתי שכולם שם בסדר, נכנסתי לאוטו ונסעתי...
את אתר פרש הקמתי בשיתוף עם כמה חברים טובים לפני 6 שנים. הקמנו את הקהילה כתחביב.. כסלון שבו אנחנו מארחים את החברים שלנו.
לאט לאט הקהילה גדלה, והיום רשומים באתר הפורומים יותר מ125,000 משתמשים וגולשים בו מדי יום בין 30,000 ל40,000 גולשים שונים (בשיא, לפני כשבוע, היו מחוברים לאתר 2024 משתמשים בו זמנית). לעמוד המבזקים שלנו מגיעים מדי יום מכל אתרי שותפויות הפעולה שלנו כ60,000 גולשים שונים.
אומנם אנחנו לא חוגגים עם ליצן כמו ליאור, אבל אנחנו בהחלט מריצים תוכניות כאלו ואחרות מאחורי הקלעים. בקהילה מגובשת שכזו, אפילו הוספת סרטונים מFlix היא שינוי שכולם מתרגשים ממנו. על אחת כמה וכמה הבלוג הרשמי שפתחנו, בו בתקווה נוכל לשתף את הגולשים במחשבות שלנו, ברעיונות שלנו ובנסיונות שלנו... אני מקווה שעכשיו, בגיל 6, נוכל סוף סוף להתחיל את תהליך ההתבגרות של האתר...
דברים שקרו לי בעקבות פרש:
- נתבעתי באופן אישי (הדומיין רשום על שמי) ע"י 3 גורמים, מתוכם 1 משך התביעה אחרי שגילה קשר משפחתי (פולני שכזה) אלי. כל התביעות האלו נסבו סביב לשון הרע.
- כחלופה לתביעה, מספר גופים הציעו "פשרה" בסכומים שנעים בין 250,000 ל-1,000,000 ש"ח - על הפרות של זכויות יוצרים לכאורה.
- נחשדתי כסוכן היחידה היהודית בשב"כ שהקים את האתר במטרה להפיל את הימין והשמאל הישראלים.
- אבא שלי התחיל לקבל טלפונים מחברות שרוצות לפרסם אצלנו (עדיין לא ברור לי איך... אבל מדי כמה חודשים מתקשרים אליו.. למרות שהמספר שלי מופיע גלוי לכל בכל פינה אפשרית באתר, בפרטי הדומיין וב144).
- מצאתי אהבה. איבדתי אהבה. מצאתי חברים. איבדתי חברים.
- למדתי PHP ושיפרתי את הPerlית שלי.
- יש לי עורך דין.
- במהלך תס"חים לפני טקס צבאי באפריל 2004, קיבלתי טלפון מהמשטרה שאם לא אסיר מיד ידיעה שפורסמה אצלנו, יפתחו נגדי בחקירה פלילית. קצת קשה להתחבר לאינטרנט ביער ירושלים כשסא"ל שמעון דרעי, רע"ן משטר ומשמעת בזמנו, מפקח על התס"חים.
- אני מכותב למכתבים של הצנזור הראשית, אל"מ סימה וואקנין-גיל. שמי מופיע במכתבים ליד: עורך מעריב, עורך ידיעות, עורך הארץ, עורך ynet, עורך nrg, עורך חדשות ערוץ 10,2,1, עורך ערוץ7, JP, AP וכו'.
- גולש מהאתר שלי התאבד אחרי שאיבד את הטלפון הסלולרי של חבר שלו. תקופה ארוכה לא יכולתי שלא לתהות אם לא הייתה לי אפשרות כלשהי לזהות את המצוקה של הגולש הזה.. מצד שני, עשרות גולשים אחרים כתבו מכתבי התאבדות שזכו למענה אישי מצדנו, מצד המנהלים באתר וכמובן - מצד גופים רשמיים שמוסמכים לטפל במקרים כאלו - ואולי... רק אולי.. מנענו כמה מקרים כאלו.
- במלחמת לבנון השניה, רס"ן יותם לוטן ז"ל נהרג מפגיעת טיל בטנק בו שהה. יותם אחראי לאחד האשכולות בעלי מספר הצפיות הרב ביותר - באופן "אירוני", הוא ארגן פרויקט לתיעוד מוצב דלעת ומוצב ריחן עד הנסיגה.
- אחד הגולשים הראשונים שלנו (וחבר טוב שלי מאתרים אחרים שגלשתי בהם), דניס בליומין ז"ל, נהרג בפיגוע בצומת מגידו ביוני 2002.
- חלק גדול מהגולשים באתר הם חברים שלי גם במציאות ואחרים, גם אם אין לי מושג מי באמת יושב מאחורי המקלדת - הם חברים לכל דבר ועניין. מה שהופך כל אבל כזה, גם אם לא הכרתי אישית את הנפטר - לאישי.
פרש הוא אומנם רק תחביב/עיסוק משני בשבילי, והיו תקופות ששבועות לא הייתי נכנס אליו - אבל הוא בהחלט תופס חלק רגשי משמעותי בחיים שלי. לטובה ולרעה. מכאן, שמאוד הזדהתי עם מה שיובל דרור אמר בהרצאה בכנס הבלוגרים..
בהמשך לפוסט של עמית ולתגובה שלי - מה עדיף, מחשב נייד או מחשב שולחני. מצ"ב סרטון של מחשב נייד Ultra-Portable שצריכים בכל בית :)..
ההודעה נכתבת בלשון נקבה מטעמי נוחות ולחץ חברתי.
אני מחפש "תותחית" (חוזר פה הרבה לאחרונה..) שתרים אצלנו צוות תשתיות DB. לצוות פוטנציאל גדילה עצום (אני מייעד אותו בהמשך להיות צוות תשתיות כללי), וכרגע הוא יתמקד בנושא מאוד כאוב אצלנו - מתן שירות Data-Tier לאפליקציות בסביבת .NET וMATLAB (ידע בMATLAB לא דרוש.. אנחנו מעסיקים יועצים ספציפיים לתחום הזה).
קצת רקע - העבודה היא בתעשיה אווירית ביהוד, בתחום הלווינות. בשלב הראשון, תדרשי ללמוד את הסביבות הקיימות. יש לנו תשתיות DB משלנו שיהוו בסיס. מדובר על אפליקציות שעובדות מול מערכות מוטסות בSemi-RealTime ומערכות Offline. הכל כמובן בסביבת .NET. בהמשך, תקבלי מנדט כמעט מוחלט במתן הפתרונות בהתאם לבעיות שנציב בפניך.
העבודה מאתגרת מאוד, ועם האנשים הנחמדים ביותר בתעשיה! (מולי!!!)
סיווג בטחוני 03 (סו"ב) חובה. התפקיד הוא לטווח ארוך! אל תשלחי לי קורות חיים אם את מחפשת משהו זמני.
דרישות התפקיד:
- נסיון כראש צוות של שני אנשים לפחות.
- נסיון בפיתוח בC# (יתרונות לבעלי ידע במתודולוגיות פיתוח מקובלות.. XP, Aglie וכו').
- נסיון במערכות מבוזרות (WCF, Remoting, WS).
- שליטה בWF.
- וכמובן, נסיון בADO.NET (יתרון להיכרות עם LINQ, ADO.NET Entities ומערכות OR/M).
אם את חושבת שאת מתאימה, שלחי לי קורות חיים לכתובת המייל: doron@ben-david.co.il. ניתן גם לשלוח קישור לפרופיל LinkedIn.
כשבאתי לכתוב את ההודעה הראשונה שלי בבלוג הזה, הקדשתי חצי שעה למחשבה... לא על תוכן ההודעה, אלא על שפת ההודעה - אשר תשליך בהכרח על השפה שבה אכתוב את הבלוג הזה.
בהתחלה, קרץ לי לכתוב את הבלוג באנגלית. מחד גיסא, ברור היה לי שכך אגדיל את כמות החשיפה שלי (בעיקר ממנועי חיפוש) ואפנה לקהל רחב יותר. גם ברור היה לי שקהל היעד שלי, גם מבּין דוברי העברית - יבין ויקרא את הבלוג גם אם ייכתב באנגלית.
מאידך, המטרה שלי כן לפנות בסופו של דבר לקהל המפתחים הישראלי. הן מבחינה מנטלית - הם מתקרבים ומבינים יותר את מה שאדבר עליו (ההודעה הראשונה שלי בבלוג נפתחה בתאונת דרכים... אחד מהנושאים הבודדים שמצליחים להרתיח לי את הדם, חלק גדול מהודעותי בבלוג נוגע בשירות הצבאי שלי או בשירות המילואים שלי..) והן בגלל שפשוט - חסרים מקורות טכניים מקצועיים בעברית (בהנחה ואני מהווה מקור שכזה..).
האם טעיתי?
במפגש הבלוגרים הרבעוני שהיה לפני כשבועיים, הוצגו הסטטיסטיקות של האתר והוצג מודל (לא יודע אם ניתן לפרסם אותו כאן, ולכן אשאיר ליוסי לכתוב על זה אם ירצה) תשורה צנועה לבלוגרים המובילים. כמובן שבמקום הראשון, כהרגלו, פתח תמיר את הטבלה. תמיר, מלבד התכנים הסופר-מרתקים שהוא כותב עליהם בבלוג, ושבזכותם התקנתי קורא RSS - כותב באנגלית, מה שאוטומטית מגדיל לו את החשיפה. ההבדל בחשיפה הוא לא לינארי. זה לא בהכרח שבגלל ששפת הבלוג היא אנגלית, קהל היעד גדל. במקרה של תמיר, היתרון הגדול היה שילוב של נושאים מרתקים שהם בגדר סקופ (מישהו דיבר על זמן סוללה וויסטה?) ושפת הבלוג, אנגלית - מה שהביא המון אתרים (ובינהם, microsoft.com) להפנות אליו. זה מה שהגדיל את החשיפה שלו בצורה אקספוננציאלית. אם היה כותב את אותו הפוסט בעברית, סביר שלא היה זוכה לזרימת מבקרים שכזו.
הטריגר לכתיבת הפוסט הזה זו ההודעה של מיכל בבלוג שלה, שמתחיל במשפט: "רוצים יותר מבקרים בבלוג? תתחילו לכתוב באנגלית".
בניסוי עצמי שעשיתי (כתיבת כתבה בבלוג שלי בעברית, ופרסום התרגום שלה באתר שלי באנגלית) ראיתי שכמות הקריאות לכתבה באנגלית גדול בסביבות פי 50 בחודש שבו היא פורסמה, וכמעט פי 100 בחודשים שלאחר מכן.
מסקנות (ומסכנות)
לא טעיתי. לקהל היעד אליו רציתי להגיע, אני מגיע (לפעמים נראה שרק אני קורא את הבלוג שלי.. אבל מדי פעם מתקבלות תגובות של גולשים אחרים, והסטטיסטיקות מראות שיש עוד כמה אנשים שאני מצליח להגיע אליהם). כתבות שאני רוצה לתרום לגוגל - אני כותב באתר הפרטי שלי או באתרים אחרים באנגלית. היופי בבלוג הזה הוא שאת מרבית הקוראים אני יכול לפגוש באופן אישי. את חלקם הגדול כבר אפילו פגשתי. וזה בעצם כל היופי, לא?
אחת לתקופה אני מוצא את עצמי נקלע לויכוחים התמידיים בין גרופים של מיקרוסופט למתעבי מיקרוסופט. הויכוחים האלו קשים לי אפילו יותר מלאחרים, שכן עד לפני 6 שנים הייתי אחד מאותם אנשי לינוקס (אגב... גרוע למדי..) שבשבילם זאב סורסקי היה אליל עוד מהתקופה שPHP היה ר"ת של Personal HomePage ללקוחות נטוויז'ן (השנה הייתה 1995 אאל"ט).
מצד שני, זוהי קללה שהיא גם ברכה, כי היא בהחלט עוזרת לי להעיד על עצמי שאני פחות משוחד מאחרים. כמי שגדל על Perl ושתה RegEx בהפסקות 10 בבית-ספר, השתמש בpine כתוכנת המייל הכל יכולה, וידע בע"פ את כל הקיצורים בvi - מצאתי את המעבר לפיתוח בחלונות... פשוט יותר. הפשטות הזאת לא באה לידי ביטוי בעצלות (קרי - זמן פנוי), אלא באפשרות לעשות יותר בפחות זמן.
לפני 6 שנים כאמור, עשיתי את המעבר הזה. מאז, חברים שהכירו אותי נהנים להתקיל אותי בהזדמנויות כאלו ואחרות, ודיונים שגולשים לויכוחים הם מנת חלקי בהזדמנויות כאלו ואחרות.
ועכשיו לתופעה - את מרבית ההאשמות ניתן לסלק בהינף יד בשל חוסר מיומנות של המשתמשים בכלי, גרסאות ראשונות וכו'... לטעון שתוכנה לא עובדת בגלל שהיא פותחה בדוט.נט
זה כמו להאשים את התנור בזה שהאוכל לא יצא טעים. מצד שני, כל ויכוח שכזה תמיד ייגמר כשהצד השני ישלוף את הקלף המנצח.
אומנם מדובר על צוות פיתוח אחר ומצב שבכלל לא קשור לכל הדיון עד כה, אבל... איך אפשר להמשיך להגן על מיקרוסופט אחרי שזה קורה?!
הוראות הפעלה: פתחו Excel 2007, כתבו: =850*77.1, ו... תהנו.
ותודה לשימי על עוד שעת ויכוח... (שנגמרה בעדכון הבלוג שלו והבלוג שלי..)
קוראי הבלוג הנאמנים שאלו אותי מדוע לא כתבתי בחודש האחרון (היות ואני הקורא היחיד של הבלוג,זה היה יחסית קל). הסיבות לכך רבות. ראשית, התפקיד החדש שהתחלתי למלא בארגון התחיל לתת אותותיו, ומעורבותי במרבית הפרויקטים שם גוזלת ממני את הקשב הראוי. הסיבה הנוספת היא חוסר במוזה... בחודש האחרון היו לי המון רעיונות לפוסטים (מעבר לאלו שהתחייבתי לכתוב לפני כמה חודשים), אבל... היה לי קשה לבצע את המעבר לכתובים.
מה היה לי בחודש האחרון?
- כמובן, הייתי במפגש הבלוגרים של האתר ונתפסתי בעדשה הדיגיטלית של י. תאגורי.
- הצלחתי לדחוף בארגון שלי POC למערכת EAI סמלית מבוסס BTS, תודות לאנשי MCS וBenefIT. מחר תהיה הישיבה בה יחליטו המנהל'ס אם הPOC היה מוצלח או.. ש.. כדאי לפתח מנוע BTS עצמאי.
- הייתי היום בשולחן העגול שבו עדלי ואליאז ניסו ללמד הדיוטות מהתחום הבטחוני מה זה SOA (ועשו עבודה לא רעה בכלל). זו הפעם הראשונה שאני רואה את עדלי במקום עבודתו החדש, אז... מברוק.
- כתבתי המון המון המון מסמכים. כמות שורות הקוד שיצא לי לכתוב בחודש החולף הייתה מזערית, ורובה היה באופן פרטי - במסגרת מילואים ללא שמ"פ שאני עושה בזמני הפנוי. אני מתכוון להתחיל בזמן הקרוב לכתוב סדרת פוסטים בנושא VE, בהתאם לאישורים שאני מתכוון לקבל מהצוות. לשאלה, האם VE טוב כתשתית GIS לארגון, לצערי כרגע התשובה שלי היא.. לא. ייתכן ותשתנה בעתיד.
Map Cruncher BETA 1
קודם כל, הטריגר לפוסט הזה - צוות Virtual Earth של מיקרוסופט התחיל רשמית לתמוך בMap Cruncher, והכריז על גרסת בטא ראשונה (גרסאות כאלו ואחרות קיימות ברשת בשנתיים האחרונות, עוד מגרסה 4 של VE... עכשיו זה רשמי). מה עושה הכלי הזה אתם תוהים? אם החלטתם לאמץ את התשתית של VE, סביר שתרצו את היכולת להוסיף שכבות מידע למפה. בניגוד למערכות GIS בהן המידע נשמר כRASTER או כמידע וקטורי רציף, בVE המידע נשמר כtiles שנקראים לפי "מפתח רביעים" (פוסט נפרד על פיצוח המפתח בקרוב...). הMap Cruncher ידע לחתוך את המידע הוקטורי/RASTER שלכם לtiles שVE יודע לאכול. והכי חשוב - הוא יודע לעגן את המידע בהתאם להוראות שניתנות לו.
את הכלי ניתן להוריד כאן.
SharpMap
SharpMap, חבילת מפות מבית CodePlex שראוי לתת לה את הבמה. הGIS הOpen Sourceי (GNU) הCLRי הראשון. מומלץ בחום לארגונים שאין להם דרישות GIS שמצדיקות הוצאות עתק על תשתיות מסחריות.
לאתר הפרויקט.