טיול יומולדת ברמת הגולן, חיזבאללה שוב על הגבול ושלום לקורא שלי מערב הסעודית!
טיול יומולדת ברמה
אתמול בצהרים נסעתי לחגוג לזיו (הקורא המסור וכנראה גם היחיד של הבלוג שלי..) יומולדת 24 באיחור של שבועיים (שלא באשמתי.. נדחה בגלל תקופת הבחינות בטכניון). האוריינטציה הייתה רמת הגולן, בעיקר בגלל שזה האיזור האהוב עלי בארץ - והעובדה שמאז שזיו השתחרר מהצבא, הוא לא ביקר שם (!).
את הטיול התחלנו בחניון היהודיה צפונית לכנרת. לצערנו, המסלול אותו תכננתי (איזור הזוויתן) כבר נסגר בשעה שבאנו (16:30 ביום שישי זה
מאוחר!?!?) ואיש רשות הטבע הכווין אותנו למסלול צפוני יותר.. כיוון הג'ילבון, מפל דבורה וכו'.
הגענו בשעה 17:00 והתחלנו בטיול. או יותר נכון - זיו התחיל. אני השתנקתי מאחוריו כמו שרק אני יודע.. במהלך המסלול תפס את עיני במיוחד קיר המסטיקים שנתרם ע"י בתי
הספר לדורותיהם (בתמונה). ללא ספק השתחתה ראויה של הטבע.
את המסלול סיימנו בחירב'ה העיר העתיקה, שם הצטלמנו בינות הבתים, נזכרנו למה אנחנו לא אוהבים את הקיץ - וצפינו בשריפות שפקדו את כל האגן המערבי של הכנרת (וכתוצאה מזה, האובך הנוראי שגם כך שרר, הפך לפילטר לבן.. מה שהקשה מאוד על הצילום של המאורעות..).
לקראת החשיכה (~19:00) חיפשנו מקום בו נוכל להשתכן. המחשבות בהתחלה היו סביב איזור הג'ילבון והחניונים המוסדרים - אבל שלטי האזהרה על החדירה לשטחי אש, והטראומות של זיו מהתקופה של השירות בה אחת לכמה שבועות היה מקבל הודעה על קטוע גפה נוסף מהאיזור - החזירו אותנו לאיזור טבריה/חד-נס, או ליתר דיוק - פארק הירדן.
נכנסו לתוך הפארק (אחרי ששילמנו 65 ש"ח על כניסה עם רכב + אפשרות קמפינג באיזור. מחד, האיזור מאוד מאובזר ויפה, ולכן - המחיר מוצדק. מאידך - החוויות של המשך הלילה הפכו את השהיה שם לחוויה טיפה פחות נעימה לי, אבל..) והשתקענו (הכנו ארוחת ערב לאור נר יומולדת ובקבוק יין אדום מיקבי הרמה (בקבוק שאני משמר כבר 3 שנים בדירה שלי.. או יותר נכון, שימרתי).
הצידנית המקררת שאח שלי השאיל לי עשתה את העבודה, והירקות, הסלטים (סדרת האישיים של אחלה.. אחלה דבר) וקרם הפנקוטה ששמרתי כהפתעה נשמרו קרים וטעימים. בסוף הארוחה הפתעתי את זיו עם הקרם בצירוף נר יומולדת (תיאורטית, היו לי 25 נרות... אבל הקרם היה קטן מדי וכנראה- היה מתאדה אם היינו מדליקים את הנרות, או לחילופין - זיו היה מתאדה אם הייתי מתעסק עוד קצת באש).
הכנו קפה אמיתי של נגדים על האמגזית.. סיימנו את בקבוק היין.. שיחקנו קצת קלפים (מדהים כמה קל לשכוח
משחקי ילדות.. לקח לנו מעל שעה להזכר במשחקי הקלפים של הילדות... ובסוף - המצאנו את רוב החוקים בעצמנו) והתכוננו ללכת לישון במאהל שהכנו מבעוד מועד.
אלא שלקראת חצות קבוצה של דוברי ערבית חשבה שאנחנו לא צריכים ללכת לישון. הם הגיעו עם טרקטורונים והתפרעו סביב המאהל (היחסית מבודד שלנו). הרעש מהטרקטורונים היה בלתי נסבל, ובצירוף הצעקות שלהם (שנמשכו עד 4 לפנות בוקר..) היה מאוד קשה להעביר את הלילה. בשלב
מסויים, הם החליטו להתנחל על שולחן הפיקניק שאני וזיו בנינו את המאהל לידו, ובשלב הזה אני התעוררתי (בסביבות 3:30) ולא יכולתי לחזור לישון.. ב5 הם נרדמו... רשעים בשנתם, טוב להם וטוב לעולם.
ב5 בבוקר זיו התעורר, אני שוב הכנתי לנו קפה... התארגנו ויצאנו לכיוון כביש 98, לתצפית על הרמה מהר חוזק. היה מקפיא. רעדנו מקור... והעננים האפורים התאימו ליום חורפי. עלינו גם לתצפית מבנטל (גם שם היה קפוא והנוף היה דומה), אבל שם היה שלט שאסור לצלם - ובניגוד לישראלי המצוי, הכנסנו את המצלמה לתיק וכיבדנו את הבקשה.
את היום סיימנו עם ארוחת צהרים באחת ממסעדות הבשרים הפזורות באיזור הצפון :). אין תלונות.
בקיצור, היה אחלה. ממליץ לכל אחד... יש לנו ארץ נהדרת. צאו טיילו!
(וזה אני נכנע בFPS מאולתר שעשינו בחירבה דבורה)
חיזבאללה שוב על הגבול
בהמשך לטיול, היה לנו קצת (הרבה) זמן לשרוף, אז נסענו למטולה. להפתעתנו, ליד גדר הגבול הונף בגאון דגל חיזבאללה... האם צפויה לנו טרילוגיה?
ושלום לקורא שלי מערב הסעודית
במקרה אתמול עברתי על הClusterMap שלי, וגיליתי להפתעתי שיש לי גולש (1-9) מערב הסעודית... אז.. שלום לך.