לאחר תקופה ארוחכה של מחשבות, התלבטויות והתייעצויות, החלטתי לסיים את עבודתי באדוונטק ולהמשיך הלאה לדבר הבא.

את דרכי בחטיבת מיקרוסופט של אדוונטק (מגן, לשעבר) התחלתי למעשה לפני כ- 6 שנים, בתור חייל ביחידת מחשב שבאה לבצע רק מעבדה במשרדים של מגן. מה שהתחיל בקורס של מספר שבועות הפך במהרה לשנתיים וחצי של שירות "צבאי" במעבדה של מגן, ונתן לי את האפשרות להצמד למומחים וללמוד מהם את רוב מה שאני יודע היום. בסיום השירות הצבאי, המעבר להיותי עובד מגן היה רק דבר טבעי.

במהלך שלוש השנים האחרונות יצא לי להיות שותף במספר פרוייקטים, חלקם גדולים יותר וחלקם גדולים פחות, ולהתמודד עם אתגרים מקצועיים ואישיים ביום יום. כמות החוויות שעברתי באדוונטק היא עצומה, וזאת ההזדמנות לומר כמה מילות תודה לאנשים שלוו אותי לאורך הדרך.

שמוליק גולדשטיין – האחד והיחיד. המנהל שלי בשנתיים האחרונות שבלעדיו לא הייתי כיום במקום שאני נמצא. שמוליק קיבל אותי אליו בתור מפתח, וגידל אותי להיות יועץ לתפארת – הציב בפני אתגרים, הקשה עלי בשאלות ושלח אותי ללקוחות הכי אסטרטגיים.
שמוליק הוא מנהל יחיד במינו. כזה שמבין מה מניע אותך כבר בהתחלה, ויודע למצוא את הדרך המקסימה להפעיל אותך, ללמד אותך ולהיות חבר שלך – כולם ביחד. לכבוד היה לי לעבוד איתו ואני בטוח שדברים שלמדתי ממנו ילוו אותי לעוד המון זמן. אני מאחל לכל אחד מנהל כמו שמוליק!

שמוליק – תודה!

את אורן קנדל הכרתי עוד בתקופת הצבא, ומאז יצא לנו לעבוד יחד על מספר פרוייקטים כאשר בכל פעם אורן נמצא בפוזיציה שאני לומד ממנו. זה התחיל בכך שהוא לימד אותי .Net, אח"כ לימד אותי איך להשתמש בטכנולוגיה בצורה טובה, ולאחרונה – איך להיות שותף בארכיטקטורה מורכבת בארגון סבוך בפוליטיקה ארגונית. אז למרות שאורן מעולם לא היה ה"בוס" שלי, הוא תמיד היה המנחה שלי והציב לעצמו את ההתפתחות שלי כיעד.
את כמות הדברים שלמדתי מאורן במשך השנים קשה להכניס בפוסט אחד, אבל אפשר לסכם אותם בכך שקיבלתי ממנו את היכולת לראות את הדברים אחרת, ולחשוב מחוץ לקופסא. לא איחלתי לעצמי מורה דרך טוב כמוהו.

אורן – תודה!

כמו שאומר המשפט הידוע "כל סוף הוא התחלה חדשה" – אני עוזב את אדוונטק ומתחיל את הדבר הבא מבחינתי, אבל נשאר בסביבה (אפילו קרוב מאד...). בפוסט נוסף אכתוב לאן אני הולך ומה זה אומר מבחינתי. (או מבחינתכם...)

גיא