לאור ההצלחה של Windows7 – לשתף, לשתף, לשתף… (לפחות ע”פ איכות התגובות :)) החלטתי להפוך את הכתיבה על WINDOWS7 לקבועה . כלומר פעם בשבוע (פחות או יותר) אני אתן טיפ קטן מחוויית השימוש שלי במערכת ההפעלה המדהימה הזו.
והיום:
טיפ מחוויית השימוש ב- TASKBAR.
הרבה נכתב על ה- TASKBAR החדש ב- WINDOWS7.
זו תצוגת ברירת המחדל שלו:
וכאשר יש לנו כמה חלונות פתוחים מכל “סוג”, כאשר מקליקים על הצלמית (אייקון) הרלוונטי מקבלים תמונות קטנות של כל אחד מהחלונות הפתוחים ככה שניתן לבחור לאיזה חלון בדיוק אנחנו רוצים לעבור (אגב, ניתן גם לסגור חלונות באותה דרך):
ע”פ התצוגה הזו, במידה ויש לנו יותר מחלון אחד פעיל עבור אפליקציה מסויימת, צריך 2 קליקים לפחות בשביל לפתוח חלון ממוזער. גם אם יש עוד מקום ב- TASKBAR. קצת בעייתי…
מה עושים?
כפתור ימני על הצלמית של תפריט התחל, ואז לחיצה על מאפיינים (Properties)
נפתח החלון הבא:
לפני שאני מסביר קצת על אופציות התצוגה – שימו לב למלבן האדום. סמנו את האופציה הזו בשביל להקטין את האייקונים. מומלץ כאשר משתמשים ברזולוציה נמוכות. אצלי במקבוק אני משתמש ברזולוציה 1280X800 (רזולוציה מקסימלית – אגב, אם יש חיסרון למקבוק אייר זו הרזולוציה שלו…) וחשוב לי כל שטח במסך…
בנוסף, שימו לב למלבן הכחול. הורידו את הסימון מהאופציה הזו אם אינכם רוצים שתופיע תצוגה מקדימה/מוקטנת של החלונות הפתוחים.
ולחלק המרכזי -
שימו לב, האופציה המוגדרת כברירת מחדל (Always combine, hide lables) מאגדת חלונות של אותה אפליקציה בכל מצב.
לעומתה, האופציה השניה (Combine when taskbar is full) מאגדת חלונות דומים רק כאשר ה- Taskbar מלא בחלונות פתוחים. למעשה זו האופציה שדומה לברירת המחדל במערכות ההפעלה הקודמות (אבל עדיין מוסיפה ומשפרת את החוויה הקודמת).
האופציה השלישית לא מאגדת חלונות ועל כל חלון פתוח תיווצר צלמית על ה- TASKBAR. היתרון ב- WINDOWS7 שכאשר בוחרים באופציה הזו ועומדים על חלון אחד עדיין מקבלים אפשרות צפייה בכל אחד מהחלונות הפתוחים מאותו “סוג”. כמו בתמונה הנ”ל:
שימו לב לתוצאה הסופית – אם בחורים באופציה השניה (Combine when taskbar is full) -
![Combine when taskbar is full view [1]](http://blogs.microsoft.co.il/blogs/amitcb/ProgramManager6_thumb_176D6486.png "Combine when taskbar is full view [1]")
![Combine when taskbar is full view [2]](http://blogs.microsoft.co.il/blogs/amitcb/ProgramManager7_thumb_5369806E.png "Combine when taskbar is full view [2]")
החלונות של ה- WORD מאוגדים, החלונות של המסנג’ר מאוגדים ומספיקה לחיצה אחת על כל אחד מהחלונות הממוזערים האחרים בכדי להעלותו לפוקוס.
שימושי מאוד ונוח!
תהנו…
נ.ב.
אני כותב בעברית על גרסת חלונות שהיא בעצם באנגלית.
אני שמח לומר שבשבועות הקרובים תיפתח קבוצת טסטרים לבטא בעברית (בהזדמנות זו, המון תודות למי שדאג להכניס אותי לקבוצה הנ”ל) ואז שפת הכתיבה בבלוג תהייה תואמת לשפת הממשק :)
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: שעה ו- 16 דקות (337 מילים)
Windows7 – טיפ קטן אבל משמעותי:
הרבה דובר על השיתוף בחלונות7.
בגרסה הזו השיתוף הרבה יותר קל ו”טבעי”.
לא צריך יותר לחפש מחשבים ברשת, לשחק שעות בהרשאות גישה/קריאה/כתיבה.
הכל נעשה באופן אוט’ בהנחה שכל המחשבים נמצאים על אותה רשת כמובן…
התיקיות המשותפות המרכזיות ניתנות לבחירה בממשק הגדרת ה- Homegroup:
בנוסף, מערכת ההפעלה חלונות7 מאפשרת לנו לשתף תיקיות נוספות בתוך ה- Homegroup בקלות.
כפתור ימני על התיקיה אותה אתם רוצים לשתף ו…
ניתן בקלות לשתף את התקיה עם משתמשים נוספים בתוך “הרשת הביתית” ובאותה לחיצת כפתור גם להחליט איזה סוג שיתוף – רק הרשאות קריאה, קראיה/כתיבה או אפילו לבחור משתמשים ספציפיים ע”י ממשק קל נוח.
אני חייב להודות שכבר כמה חודשים אני משתמש בחלונות7. ב- 3 מחשבים. חוץ מההתקנה עמצה לא הייתי צריך לבצע שום פעולה נוספת שתקשר בין שלושת המחשבים הללו. פשוט קל ונוח!
עוד טיפ קטנטן ונחמד:
אני חולה על ערכות נושא (Themes).
מוצא את עצמי לפחות פעם בשבוע מחליף ערכת נושא… :)
ערכת נושא בחלונות7 יכולה להכיל כמה ערכות נושא (בתצורה אותה הכרנו עד היום) ולמעשה להחליף אותן כל X דקות.
חוסך לי לעשות את זה… :)
כידוע לרובכם, לחלונות7 יש אתר מיוחד להתאמה (Personalization) בו תוכלו למצוא עוד ערכות נושא.
האתר נמצא בכתובת: http://www.windows.microsoft.com/en-us/Windows7/Personalize
לעומתו, יש עוד אתר עליו אני ממליץ בחום: http://www.technospot.net/blogs/download-free-windows-7-themes-styles/
יש שם כמה וכמה ערכות נושא לא רעות בכלל.
למעוניינים לדעת, אני משתמש בערכת נושא שנקראת Apple…. :)
מאחר והמחשבים העיקריים שלי הם iMac ו- Mackbook Air אני מריץ בשניהם ערכת נושא של אפל…
(לא לדאוג – שניהם, כאמור, מריצים חלונות7)
תהנו!
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 39 דקות (248 מילים)