February 2008 - Posts
פוסט זה הוא הפוסט הרביעי בסדרת פוסטים בקנה.
לכל אחד מאיתנו יש בטוח קומבינציית מילים מוזרה, מצחיקה ואולי אפילו טריוויאלית שמובילה גולשים ממנועי חיפוש היישר לבלוג שלו ולא מזמן גם גיא בורשטיין דן בבלוג שלו בנושא.
לכן, ל"חגיגות המאה" (100 פוסטים - כבר 104, אז חגיגות באיחור קל...) החלטתי להציג כמה דרכים מעניינות להגיע לבלוג שלי במבוך מילות החיפוש האינסופי...
הכי נפוץ
אני בטוח שתתפלאו לשמוע שקומבינציית החיפוש שמובילה את רוב האנשים לבלוג שלי היא "איך תעשו המיליון הראשון".
למה? כי רצה הגורל ובניסיון לעניין את קהל הקוראים שלי בחרתי בשורת הפתיחה הזו לפוסט הראשון שלי.
ואם אתם מחפשים "איך תעשו את המיליון הראשון" בגוגל (com או co.il) וגם בלייב (com או co.il) הבלוג שלי מופיע ראשון.
השם שלי
מה לגבי השם שלי? יש הבדל רציני בין חיפשים בעברית ואנגלית.
אם מחפשים "עמית כהן-ברזין" בגוגל (com או co.il) התוצאה הראשונה היא קישור לבלוג שלי.
לעומת זאת ב- לייב (Live) התוצאה הראשונה היא קישור לאיזו עצומה שפעם חתמתי עליה...
באנגלית זה נראה קצת אחרת. בעיקר בגלל העובדה שאפילו שאני כותב את הבלוג שלי בעברית אני מזדהה, כביכול, באנגלית.
אם מחפשים "Amit Cohen-Berezin" בגוגל העולמי (com) התוצאה הראשונה היא קישור לפייסבוק שלי.
השאר כבר די ברור...
החיפושים אהובים עליי (תוצאות גוגל):
- דחף אינפנטילי (מקום 1, סה"כ 409 תוצאות)
- לאן זה נעלם (2, 245K. לעזאזל, לאן זה נעלם - מקום 1)
- איפה הייתי ומה עשיתי (2, 247K)
- מי קורא את הבלוג שלכם (1, 255K)
- מזל טוב קטן (1, 687K)
- הבלוג החדש שלי (3, 586K)
- שינוי עיצוב גרפי (1, 556K)
- עכשיו לא בא לי (3, 630K)
- עם האימונים בא הגובה (1, 1.2K)
- אווירת סוף-שבוע (1, 4.7K)
- אני עובד מיקרוסופט (1, 41.5K)
- מומלץ ביותר (5, 574K)
- פוסט/פוסטים בקנה (1, 31K)
- ב- 14 דקות (1, 2010K)
הפוסט הנ"ל נכתב מראש ושונה כעת לפרסום רלוונטי
הזמן הממוצע-מוערך שהושקע בכתיבת הפוסט: 2 שעות
Windows Vista מותקנת אצלי כבר מימים ימימה. עוד מגרסאות אלפא.
למעשה אני מרגיש שהיא כ"כ הרבה זמן כבר בחוץ שהיה קשה לי לעכל שלפני שלושה שבועות היא חגגה בסה"כ שנה בשוק... (ו- 100 מיליון רישיונות).
בכל מקרה, בכל פעם שהתקנתי אותה (וכשאני אומר בכל פעם אני מתכוון גם באלפא, גם בבטאות, גם ב- RC גם ב- RTM, וכן, גם ב- SP1) קרה לי אותו דבר: כל תהליך ההתקנה הוא רגיל וסטנדרטי, מטבע הדברים עשיתי אותו כבר עשרות פעמים (בגלל כל עדכוני הגרסאות ובגלל ש"כזה אני"... ובטח בגלל העובדה שההתקנה לוקחת לי בסה"כ 14 דקות והעדכון לעברית הוא כבר Built-in במנגנון ה- Windows Update). כאמור, תמיד קרה אותו דבר!
מה קרה?
האפשרות להחליף משתמש (ולהישאר עדיין מחובר) - Switch User - נעלמה.
מה עושים?
חורשים את האינטרנט בחיפושים. לא מוצאים, שהרי כמעט ואין תוצאות על ויסטה בשלב הזה.
בסוף אני מאלתר משהו ומצליח לסדר את הבעיה (אבל לא רושם את זה בשום מקום ובהתקנה הבאה כל הסאגה הזו חוזרת על עצמה...)
אז... מה עושים אם זה קורה לכם?
מריצים regedit.exe דרך תפריט Run.
מנווטים ל: HKEY_LOCAL_MACHINE > SOFTWARE > Microsoft > Windows > CurrentVersion > Policies > System
מחפשים מפתח בשם HideFastUserSwitching (ואם אין אז מוסיפים אותו DWORD) ונותנים לו את הערך 0.
זה הכל. (בחלק מהמקרים צריך לבצע התנתקות - Logoff ורק אח"כ זה מסתדר...)
תהנו!
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 47 דקות
אתמול הייתי בכנס מנהלי פרוייקטים במיקרוסופט. הכנס הוקדש לטכניקות ניהול מו"מ והועבר ע"י בועז נחמד.
האמת, היה מעניין, מרתק ומאוד מלמד.
[אפשר לצפות בכל התכנים שהועברו בהרצאה אתמול ובעוד המון טיפים נוספים כאן]
אחד המסרים שלמדתי היה למסגר לצד השני את מרווח התשובה. לדוגמא:
בועז סיפר שבנו (שכבר בקי בכל תורות המו"מ) מיסגר לו את האופציות למתנת היומולדת שלו. כלומר, כשנישאל מה היה רוצה ליומולדת ענה:
"אני רוצה או Play Station 3 או Xbox". וזה ברור שהמתנה תהייה אחת מהשתיים. ולאו דווקא פלטפורמת משחקי טלוויזה אחרת...
הייתי ממש מבסוט. כבר חשבתי איך אני הולך לבוא עם כל התובנות האלה הביתה ומיישם אותן...
לא על אישתי, כי זה מורכב לי מידי. היא בטוח מיומנת ואני אפסיד.
אז על מי כן? על הבת שלי, זוהר. שנתיים וארבעה חודשים (אוטוטו). אני בטוח יכול לנהל איתה מו"מ ולנצח.
רקע: כל ערב נושא צחצוח השיניים הוא בעייתי. אני שואל: "זוהר, אולי נלך לצחצח?" ומשם... זה רק מידרדר...
הפעם אני אבוא קצת יותר אגרסיבי.
מייד אחרי הכנס נסעתי בזריזות הביתה. נכנסתי בסביבות השעה 20:30 - בדיוק הזמן לצחצח שיניים.
הכל היה מוכן. כבר הרצתי את כל התסריטים בראש ובחרתי את המיסגור הנכון. באתי חדור מוטיבציה ונחוש לנצח.
וזה מה שקרה:
אני: "זוהר, את רוצה שנעשה תחרות עד למקלחת לצחצוח שיניים או שאבא ייקח אותך למקלחת על הידיים?"
זוהר: "אני רוצה לרכב על סוס עד המקלחת"...
שיט... לזה לא הייתי מוכן... (אבל לפחות הייתי קרוב...
)
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 39 דקות
במוצ"ש האחרון חגגנו לאחיינית של אישתי בת-מצווה בחוג המשפחה המורחבת.
יצאנו כולנו למסעדה אכלנו, שתינו, נהננו.
המשפחה המצומצמת הכינה מצגת (ברכה) ובה הגיגים מלווים במוזיקה ובתמונות מ- 12 החורפים של כלת השמחה.
כרגיל, כל נושא המחשוב נפל תחת אחריותי. אבל בכיף....
בשלב הברכות, אחת החברות שרה שיר ישראלי מאוד מוכר. ומאחר והמצגת (ואיתה גם תפקידי בערב הזה) הסתיימה הרשיתי לעצמי לנצל את האינטרנט האלחוטי ולבדוק את תוצאות השבת במשחקי הכדורגל...
תוך כדי השירה של אותה חברה צעירה (ששרה מדהים, אגב) אמרתי לעצמי שמאוד יתאים פה לאווירה השיר מקורי.
חיפוש קטן ב- YouTube מעלה תוך מאיות השניה את השיר המבוקש ובשניה שהגברת הקטנה מסיימת לשיר פורץ לו הפזמון של השיר המקורי (בווליום ממש לא נמוך, שדי הפציץ את החדר הפרטי שבו נערכה המסיבה).
תוך כדי השיר אני כבר מתעניין איזה עוד שירים החברים מעוניינים לשמוע, מקבל בקשות והזמנות לשירים נוספים .
בסוף אני כבר עובד ב- Mode של "עקוץ את התקליטייה"... זוכרים? ברור שלא נעקצתי. והאמינו לי שניסו.
פשוט מדהים, יש שם הכל!
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 33 דקות
פוסט זה הוא הפוסט השלישי בסדרת פוסטים בקנה.
הקדמה:
בינואר האחרון חגגתי 8 שנים ללבוש המעונב...
שמונה שנים שכמעט מידי בוקר אני קם, ניגש לארון, בוחר חולצה מגוהצת, גופיה (ארחיב עליה בהמשך) מכנסיים ו.... עניבה.
לא ממש הבנתי ברזי הלבוש אז ובמרוצת השנים למדתי שיש עוד כמה פריטים מאוד חשובים. למשל חגורה, גרביים, שעון ואפילו משקפים.
ולא, לא תלמדו כאן איך לקשור עניבה... (יש מספיק אתרים שעושים את זה)
לפני שנתרכז בעיקר תרשו לי לשתף אתכם בכמה אנקדוטות:
- השאלה הכי נפוצה שאני נשאל היא מי קושר לי את העניבה בבוקר. בהתחלה עוד הייתי מתאמץ להוכיח שאני קושר אותה לבד. היום אני פשוט עונה: "אמא שלי"... זה תמיד משתיק את כולם...
- המון פעמים כשיוצא לי לעמוד בפתח מסעדה או כניסה למקום ציבורי אנשים פותחים בפניי את התיק שלהם. (ותאמינו או לא, זה קורה גם כשהמאבטח האמיתי עומד בצמוד אליי)
- לא היתה פעם אחת עדיין שעשיתי קניות בסופר ולא ניגשו אליי לשאול איפה נמצא מוצר כזה או אחר. (לפעמים גם ניגשים אליי להודיע שמוצר מסויים נגמר)
- עד לא מזמן הייתי נוסע ברכבת כל יום. כמעט כל יום הייתי נשאל על זמני רכבות ורציפים - ונגיד שזה בסדר... אבל... אתם צריכים לראות את פרצופם של השואלים כשאני עונה שאני לא יודע. כאילו שאני עושה להם את זה בכוונה... העיקר שיאחרו את הרכבת.
- בהתחשב בסעיפים הקודמים, ראויה לציון העובדה שהוצעו לי המון הנחות במזנוני הרכבת ובקניונים בתור... עובד המקום...
בכל זאת...
כמה כללים למתלבש "המחוייט" למשרד, לפגישות בארץ ובחו"ל (ובכלל)
[מבוסס בחלקו ע"פ המגזין Forbes]
מונחי לבוש בסיסיים:
- עסקי מלא/פורמאלי (Business Formal) - חליפה ועניבה, בד"כ לבוש כהה.
- עסקי "נוח" (Business Casual) - ללא עניבה, אבל עדיין עם חולצה מכופתרת ומכנסיים אלגנטיים. סריג בחורף ו/או ז'קט ספורטיבי.
- "נוח" / יומיומי (Casual) - בניגוד לדעה הרווחת, לא זרוק, לא טי שירט, גופיות וג'ינס, אלא ממש דומה לעסקי "נוח" - אלגנטי.
טיפים כללים (לפי סדר הלבוש):
- גופיה - בעיקר בהתחשב בסעיף 4 חובה! המקובלת ביותר היא גופיית הסבא המוכרת. ואף מקובל שכזו תשתקף דרך החולצה.
- מכנסיים - המכפלת רק ס"מ אחד מלבד מעל לעקב הנעל.
- גרביים - בצבע המכנסיים או בצבע הנעליים (עדיף). סרוגות דק בלי דוגמאות.
- חולצה - בכל מצב, גם בקיץ חולצות, הלבוש המקובל הוא חולצת כפתורים אלגנטית... ארוכה!
- העניבה - קשורה הדוק, לא מקושקשת מידי, לא מצועצעת, לא מצויירת. עד קו החגורה, לא יותר.
תהנו...
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 2 שעות ו- 18 דקות
זוהר: סבא, מה אתה עושה?
סבא: אני חותך לימון.
זוהר: לימון? לימון מוסיף המון!
[אין לי מושג איפה היא שמעה את זה... הרי כבר שנים שהפרסומת הזו לא מתנגנת...]
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 3 דקות
לא מזמן הזכרתי כמה אני אוהב ספורט וכמה זה מוזר שלא כתבתי כלום בנושא הזה עדיין.
נכון, בבלוג שלי עדיין לא נתתי לזה ביטוי, אבל מי שעוקב אחרי הסטאטוסים שלי ב- Twitter, ב- Facebook או במדור העקוב אחרי כאן בבלוג בטח הרגיש בזה.
אני מודה שבכל מה שקשור לגביע אירופה בכדורסל ולייצוג מדינת ישראל אני אוהד מושבע של מכבי תל-אביב.
ובכלל, בכל מה שקשור לקבוצות הישראליות שמתחרות במפעלים השונים ובענפי הספורט השונים מחוץ לארץ, לעולם לא תמצאו אותי מייחל להן הפסד. ולא משנה באיזו קבוצה מדובר. שלא לדבר על נבחרות ישראל השונות...
ומה לגבי הענפי הספורט השונים בתוך הארץ? אני דוגל בתחרותיות.
ובכדורסל, למעט מעידה חד פעמית פה, ו- 3-4 "פישולים" שם מכבי תל-אביב היא השליטה הבלעדית.
מאז ומתמיד כל מה שרציתי הוא שהקבוצות תהוונה יריב שקול למכבי ולא תפאורה.
בכדורסל (והאמת גם בכדוריד) אני אוהד את מכבי ראשון. מה לעשות. זו העיר שבה גדלתי (לא יודע כמה מכם באמת אוהדים את הקבוצה של העיר שלהם... ואם יש כזו בליגה הבכירה...) אבל כל אוהדי מכבי ראשון יודעים ש(למעט לפני שנתיים) התוצאה מתחילה ב- 30-0 למכבי ברגע שבקבוצה שומעים את המילים "יד-אליהו" (לימים היכל נוקיה).
והאמת, מעולם לא ביקשתי ניצחון, רק תחרות.
בשנה שעברה הייתי מרותק לגמר אליפות המדינה בכדורסל, כאבתי את כאבו של מאיר טפירו.
הוא לא הגזים במאומה כשאמר שכל הקריירה הוא מחכה לרגע הזה.
כמות השחקנים בארץ שלא חוו שום דבר שמתקרב לאיזשהו תואר היא גדולה מאוד.
ברי המזל שביניהם חתמו בסוף גם במכבי תל-אביב.
ביום חמישי ישבתי לראות את גמר גביע המדינה בכדורסל. בלי יותר מידי ציפיות שהרי מכבי תל-אביב בעידן צביקה שרף האגדי עדיין לא הפסידה.
וירושלים... עדיף היה לא להתעסק בה... קבוצה הפכפכה שהיתה צריכה להביא את המיטב שבמיטב שבה בשביל להוות יריב שקול למכבי. ובימים האלה... קשה לצפות ממנה את זה...
רבע אחרון, 18 הפרש למכבי, החגיגות של מכבי בעיצומן - אחי, רגוע, נראה די בטוח... בשלב הזה אני ושאר אוהדי ירושלים שיושבים אצלי בסלון כבר ממש לא מאמינים שיקרה נס (שאכן קרה 6 דקות מאוחר יותר...).
שאפו להפועל ירושלים, באחד המשחקים שייזכרו כאן לדורי דורות. פשוט הישג ענק.
כאמור, אני לא אוהד של הפועל ירושלים ולא של מכבי תל-אביב. אני אוהד את הספורט.
אבל בערב הזה רק רציתי שמכבי תל-אביב תפסיד!
אז, זה פייר, או שאני עוכר ישראל?!
[בתמונות - היד של זוהר, ביתי, עם גביע המדינה שהוצג לראווה בגן החיות התנכ"י בירושלים לאחר הזכיה של הקבוצה בשנה שעברה]
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 1 שעה ו- 34 דקות
בחודשיים האחרונים הבלוג שלי עבר הרבה תהפוכות... בעיקר עיצוביות...
וכבר דיברנו על זה כאן, שכשלוקחים גברת ומשנים לה רק את האדרת, לפעמים זה מספיק טוב בשביל להכריז על זה כגרסה שלמה ואולי אפילו מוצר חדש.
אז מה היה לנו:
1. זה התחיל בשינוי עיצוב הבלוג
2. קצת מידע סטטיסטי ושינוי קונספציה במערך התגים (Tags)
3. המידע על כמות המבקרים בבלוג הועבר לפינה הימנית העליונה
4. שינוי עיצוב בחיווי על הלינקים עצמם ובמעבר עכבר עליהם
5. אפקט טרנספורמציה בכניסה וביציאה מהבלוג וכן גם בניווט בין העמודים בו.
6. עיצוב מחדש של עמודת ה"חדשות"
7. ו... מדור עקוב אחריי - מה אני עושה/חושב/זומם עכשיו...
הערות/הארות?
כמה מבין הבלוגרים שביניכם חושבים שאין מה להשקיע בעיצוב הבלוג ושזה
"בזבוז זמן להשקיע במעטפה ויותר חשוב להשקיע במכתב שהיא נושאת בתוכה"?
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 27 דקות
ביום שני הקרוב זה קורה!
מיקרוסופט תשחרר את SP1 בגרסה הסופית ל- Windows Vista.
למרות שהתעדכנתי בכל עדכוני החבילה עד כה, אני גם מחכה לזה וגם מצפה לזה!
אה, ושום מילה על כל השיפוצים והשפצורים שנעשו בבלוג... זה יבוא בפוסט נפרד...
הזמן שהושקע בכתיבת הפוסט: 7 דקות