ב- 2007, מיקרוסופט ישראל הכריזה על שותפות עם חברת הטלוויזיה בלוויין YES בתחום המדיה-סנטר. במסגרת השותפות, מיקרוסופט הכניסו לתוכנת המדיה סנטר המובנית במערכת הפעלה "חלונות" תמיכה בלוח המשדרים של חברת YES (ושל חלק מערוצי HOT), מה שיאפשר לבעלי מחשב קולנוע ביתי (HTPC) עם כרטיס טלוויזיה להשתמש ביכולות המערכת לצפייה בטלוויזיה, הקלטות, וכיו"ב (מה שידוע כ- PVR, רק מבוסס מחשב במקום ממיר יקר ומסורבל  של חברות הטלוויזיה).

הכל עבד טוב ויפה. כבר ארבע שנים שאני רואה טלוויזיה דרך מערכת ה- "מדיה סנטר" המובנית של חלונות המותקנת על מחשב ייעודי, מה שמאפשר לי לעצור, להריץ קדימה ואחורה, ולהקליט תכניות לפי שמות וז'אנרים, כמו יס-מקס או הוט-מג'יק, רק שאני לא משלם על השירותים הללו אלא רק על חבילת לווין רגילה ועל כרטיס טלוויזיה רגיל שעולתו כמאה-מאתיים שקלים. למעשה, אחת מנקודות המכירה העיקריות של חלונות 'ויסטה' בזמנו הייתה המדיה סנטר, ולמשתמשים מתקדמים רבים זה היה פתרון מעולה (ואפילו זול) לחלופה של חברות הלוויין שעלתה בזמנו אלפי שקלים, בעוד שמחשב מדיה-סנטר מאפשר גם הרצה של סרטים, קבצים וכיו"ב (כמו סטרימר, רק מחשב של ממש).

אחד הדברים החשובים ביותר במדיה סנטר הוא מדריך השידורים, או EPG. המדריך מלמד את המדיה סנטר מה משודר מתי, וכך ניתן לעבור בין ערוצים ולתכנן הקלטות לפי לוח המשדרים (ואפילו להגדיר לו להקליט את כל הפרקים של סדרה מסוימת, כל הסרטים של שחקן מסוים, ועוד). במשך זמן רב מדריך השידורים של יס עבד בצורה מושלמת על המדיה-סנטר בישראל, למעט תקלות צפויות בכל פעם ששעון הקיץ או החורף נכנסו לפעולה (דבר שבדרך כלל הסתדר תוך כמה ימים). עוד חשוב לציין שלוח המשדרים במדיה סנטר אינו זהה ללוח המשדרים שאתם רואים דרך הממיר שלכם. לוח זה משודר לממיר בערוץ מוצפן המקודד על ידי כרטיס הצפייה, בעוד לוח השידורים במדיה-סנטר מורד מהאינטרנט על ידי התוכנה משרתים ייעודיים של מיקרוסופט. לכן קורה לעיתים שהלוח לא עדכני, מאחר והוא מתעדכן פעם בכמה ימים בעוד הלוח בממיר יכול להתעדכן בכל רגע נתון.

בשנה האחרונה, השעון לא מתקתק כמו שהיינו רגילים. לוח המשדרים לעיתים שונה מהותית מהמשדרים האמיתיים, אבל הבעיה האמיתית בחודשים האחרונים היא שלוח המשדרים פשוט לא שם. זה התחיל בכמה ערוצים נישתיים, ערוצי ספורט וערוצים מסחריים כאלה ואחרים שהמידע שלהם פשוט היה חסר – אבל בחודש האחרון המצב פשוט בלתי נסבל – אין לוח שידורים. הוא ריק לחלוטין.

חברי הקהילה המצומצמת אך נאמנה של המדיה סנטר בישראל, שרובם מתרכזים באתר המקצועי והמעולה HomeTheatre.co.il, ניסו הכל. התקשרו למיקרוסופט, שם כמובן רוב הנציגים בכלל לא ידעו על קיומה של המערכת ולמדו עליה לראשונה מהמתקשרים. לאחר בירורים כאלה ואחרים חזרה התשובה שה- 'אשמה' היא ב- YES שלא שלחו את לוח המשדרים המעודכן. עם זאת, גם ב- HOT הפסיק לוח השידורים לעבוד באותה תקופה בדיוק, ודווקא הערוצים של YES עבדו יותר מערוצים אחרים (עד שגם אלה הפסיקו). לאחר שב- YES נתקלו באותה בורות (וכמובן אותו נסיון לשכנע את המתקשרים לעבור ל- Yes Max במקום), לבסוף טענו שהם שלחו את הלוח המעודכן והבעיה היא במיקרוסופט. לבסוף הודו במיקרוסופט שאכן יש בעיה אצלהם, ושהיא תיפתר בקרוב – ולצמיתות. מאז לוח המשדרים חזר ליומיים, ונעלם שוב – לצמיתות.

אני לא מדבר בכלל על חוסר האינטרס הברור של חברות הכבלים והלוויין לספק תמיכה לשירות – אך הן עושות זאת. מיקרוסופט ישראל, לעומת זאת, זו שהבטיחה שיתוף פעולה ו- 'עולם חדש' במחשוב הקולנוע הביתי, לחלוטין זונחת את הקהילה הנאמנה של משתמשי מדיה-סנטר. בנימה אישית יותר, יש לי מחשב ייעודי למדיה-סנטר, ואפילו קניתי לו רישיון מלא וחוקי של חלונות 7 בשביל מדיה-סנטר. הייתי מצפה מחברה ענקית כמו מיקרוסופט שתעשה את המינימום ותקצה לפחות קצת משאבים לדאוג שהדברים האלה יעבדו כמו שהובטח, או לפחות שיתנו תשובה מספקת יותר מ- 'זאת לא אשמתנו'.

בעוד שבהחלט קיימות אלטרנטיבות ל- EPG המובנה של מיקרוסופט, הן ברובן יקרות, מסורבלות, ולא תמיד עובדות כמו שצריך. אפשר להוריד את ה- EPG ישירות מהלוויין עם כרטיס מקודד ייעודי, אך אלה יקרים מאד ודורשים שימוש במספר תוכנות צד שלישי (שפותחו ברובן על ידי ישראלים) שלמרות שהינן די גאוניות, הן לא מתממשקות עם המדיה-סנטר בצורה מושלמת, וצריך עוד כמה תוכנות כדי להמיר ולהזין את לוח המשדרים למדיה סנטר. שיעור ההצלחה של השיטה לא שווה את ההימור במחיר של החומרה הדרושה.

אלטרנטיבה נוספת היא שימוש באותן תוכנות צד שלישי להורדת לוח משדרים מקוון ממקור צד-שלישי כגון וואלה או אתרי לוח משדרים אחרים, אך שיטות אלה כאמור מסורבלות מאד לא תמיד עובדות, וכשמקור לוח המשדרים הוא צד שלישי של צד שלישי (צד שישי?) גם אם זה עובד (וזה בד"כ לא עובד) זה מאד לא אמין.

מיקרוסופט היא זו שמפיצה את מערכת ההפעלה ואומרה לתת לה תמיכה. מיקרוסופט היא זו שאמורה לדאוג שהכל יעבוד. משתמשים רוצים נוחות ופשטות, ולא צריכים להפוך למתכנתים ולעבוד שעות על גבי שעות רק כדי להגיע לפתרון מאד מסורבל ולא אלגנטי במיוחד למשהו שמיקרוסופט יכולים ואמורים לספק באופן מובנה ושקוף. אם היינו רוצים את זה, היינו עוברים ללינוקס (דבר שאנשים רבים עשו בגלל הסיבות האלה בדיוק – אבל לא אני).

נכון – קהילת משתמשי המדיה-סנטר בתחום הטלוויזיה בארץ לא גדול, אבל מדובר בקהילת משתמשים נאמנה שלא מגיע לה לקבל יחס וזלזול של 'אזרחים סוג ד' במדינת מיקרוסופט. אני מקווה מאד שמישהו במיקרוסופט ירים את הכפפה במהירות, ייקח תחת כנפו את הנושא, וידאג לטיפול הולם ופתרון אמיתי לבעיית ה- EPG במדיה סנטר.

תוספת: פרטים נוספים ניתן למצוא בפוסט של מרטין סבג מאתר HomeTheatre.co.il

שמועות חדשות מדברות על כך ש- "חלונות 8" יהיה המוצר האחרון בסדרת "חלונות". במקביל, בקוד של מערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט נמצאו אזכורים להרצת משחקי Xbox360, ומיקרוסופט רשמה מספר כתובת אינטרנט עם הצירוף “Microsoft-Sony”. האם מיקרוסופט מתכננת מהפכה טכנולוגית?

בימים אלו, הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה "חלונות" נמצאת בשלבי פיתוח קדחתניים. שמועות מדברות על כך שבקרוב מאד תשוחרר גרסת הבטא הרשמית הראשונה, אבל בינתיים אתרי הטכנולוגיה ברשת נכנסו למוד של 'חרושת השמועות'. כמו בחלונות 7 ובויסטה לפניה, גרסאות פנימיות של המערכת דלפו לרשת מוקדם וחשפו כמה שינויים קיצוניים שמיקרוסופט מתכננת במערכת ההפעלה, בעיקר במה שקשור לממשק מגע לטאבלטים שיהיה מבוסס על ממשק המטרו של טלפון חלונות 7. אבל על זה בהמשך.

שמועות ברשת מדברות על כך שאחרי "חלונות 8", מיקרוסופט מתכננים לעשות שינוי כלל-מערכתי בכל התחומים. אם להאמין לשמועות, אחרי חלונות 8 מיקרוסופט יאחדו את מערכות המחשבים, הטלפון והמשחקים שלהם למערכת אחת משולבת. רמזים ראשונים לכך ניתן למצוא כבר היום בהצהרות של בכירי מיקרוסופט שחלונות 8 "תשלב באופן מהותי" את שירות  "Xbox Live", שירות המשחקים של מיקרוסופט שמשמש את קונסולת ה- Xbox360 ולאחרונה שולב גם ב- Windows Phone 7, מערכת ההפעלה הסלולרית שלהם. מה שאף אחד לא אמר זה מהי המשמעות של השילוב: האם זה נסיון להשיק מחדש את שירות המשחקים המשולב והכושל "Games for Windows" שהיה מבוסס חלקית על Xbox Live, או האם בסך הכל נוכל לראות את האווטאר שלנו במחשב כמו שאפשר בטלפון חלונות 7? כנראה שמדובר ביותר מכך.

האתר האיטלקי Windows8Italia חשף לגמרי במקרה שבליבה של מערכת ההפעלה החדשה מתחבא קוד שמתייחס להרצה של משהו שקשור ל- Xbox360. לא ברור באופן מפורש למה הכוונה, אך מספר פרשנים חושבים שמדובר באפשרות שנמצאת בפיתוח כרגע במיקרוסופט להריץ משחקי Xbox360 על המחשב. אם – וזה אם גדול, ההשערה הזאת נכונה, מדובר במהלך קיצוני מאד מצד מיקרוסופט. בכל מקרה, מדובר כנראה באבני היסוד של מה שמיקרוסופט מתכננים לעתיד: איחוד כלל-מערכתי.

זה כבר לא סוד שמיקרוסופט מתכננים להכניס לחלונות 8 ממשק משופר למסכי מגע שנלקח ישירות ממערכת ההפעלה הסלולרית Windows Phone 7. למעשה מדובר בצעד מבריק: הממשק הנוח, המדויק, המינימליסטי והנגיש של שפת העיצוב "מטרו" ביחד עם הכוח, הנגישות ובעיקר התאימות הרחבה מאד של פלטפורמת חלונות. זה בדיוק מה שמיקרוסופט צריכים כדי להיכנס (שוב) לשוק הטאבלטים (אחרי מספר ניסיונות כושלים, כולל גרסאות יעודיות של חלונות XP עוד משנת 2002), ולמרות שהייתי סקפטי לגבי מערכת ההפעלה לטלפונים, דווקא כאן אני חושב שלמיקרוסופט יש קלף מנצח. לא עוד טאבלטים שיודעים רק להריץ משחקים ולעשות אפקטים מגניבים: הפעם יהיה מדובר בכלי עבודה מלא – מערכת ההפעלה שאתם מכירים, חבילת התוכנות שאתם מכירים, תאימות מלאה לכל הקבצים שלכם – ובניגוד לחלונות 7 שהיה צעד קטן מדי ומאוחר מדי בכיוון הנכון, הפעם גם עם ממשק שתוכנן במיוחד למסכי מגע.

אל חרושת השמועות הזאת מצטרפת חשיפה מעניינת מהימים האחרונים שלפיה מיקרוסופט רכשו את כתובות האינטרנט "Microsoft-Sony.com" ו- "Sony-Microsoft.com". העובדה המפתיעה הזאת תפסה את כולם לא מוכנים, מאחר ומדובר בשתי חברות שמתחרות זו בזו כבר שנים רבות בתחומים רבים – בעיקר בתחום קונסולות המשחקים. ההערכה הרווחות וההגיונית ביותר היא שמדובר כנראה בעסקה של החברות בתחום הסלולרי, ושסוני כנראה תייצר ותשיק טלפונים מבוססי WP7 עבור מיקרוסופט, אבל להערכתי מדובר דווקא במשהו אחר. סוני די נהנים מפלטפורמת האנדרואיד, וקשה לי לראות אותם פתאום עוברים למשהו אחר, ועוד של מיקרוסופט. מיקרוסופט לעומת זאת חתמו על עסקה ענקית עם נוקיה, ובעוד שאין להם מה להפסיד מלתפוס עוד חברה שתייצר עבורם טלפונים (אחרי ש- HTC נטשה אותם כמעט לגמרי וחברות כמו LG ו- ASUS מתקשות למצוא שוק למוצרים מבוססי WP7), קשה לי להאמין שנוקיה תהיה מאד מרוצה מעסקה של מיקרוסופט עם סוני בתחום הניידים.

אישית, אני חושב שמדובר בשיתוף פעולה שיניב אולי מחשב לוח מבוסס חלונות. אולי הוא גם יהיה הראשון שיצליח לחדור לשוק, אחרי ששני המוצרים שהיו אמורים להיות מותגי הדגל של חלונות למחשבי לוח, Asus EEEPad ו- HP Slate, נטשו שניהם את הספינה לטובת מערכות אחרות ותואמות יותר. למיקרוסופט לא נשארו הרבה שותפים לחזון הטאבלטים הגדול והישן שלהם, ולכן לא הייתי מתפלא אם הם יכנסו לשותפות עם יריבה מרה כמו סוני. ולמה לא, בעצם? סוני היא יצרנית חומרה ותיקה ומוכחת, שמחשבי ה- VAIO שלהם נחשבים לבין הטובים בשוק (וכושלים להמריא בעיקר בגלל תג המחיר הגבוה שלהם), שיכולה לתת למיקרוסופט חומרה חזקה, יציבה ואמינה, שתיתן פלטפורמה מעולה למערכת ההפעלה הבאה שלהם ותחזיר את המונח "מחשב לוח" להגדרתו המקורית: מחשב לכל דבר, רק על לוח (הגדרה שאף אחד ממחשבי הלוח של היום לא עונה עליה, גם לא המוצלחים שבניהם).

My blog's design is a bit unique. The title and background rotate randomly, something I have achieved by directing it to a script on my other website.
My website, however, was hosted on GoDaddy, and given the latest fiasco with their CEO, I’ve decided to remove my account and stop using their services.

Once I have a bit of free time (not likely to be soon, though) I’ll rework the design and fix it. In the meantime, I apologize for the broken look of the blog.

-Elad

זוכרים את הימים שהכרזה של חברה כמו גוגל היתה משהו יוצא דופן? אני עוד זוכר.

זה לא היה כלכך מזמן שבושרנו על עידן חדש בתחום האימיילים והתקשורת הבין-אישית הכתובה, כשגוגל הציגו בפעם הראשונה את Google Wave. הרבה לפני כן, כולנו גם הופתענו כשגוגל שחררו דפדפן אינטרנט שלימים הפך למערכת הפעלה (מבוססת ווב) שלמה (כמעט), ובהכרזה של ה- Android היו שהספידו (מוקדם מדי, אבל לא לשווא) את האיפון.

אז מה קרה ב- 2010 שהפך את גוגל לחברה לא מעניינת?

כל החידושים שהוצגו בכנס המפתחים של גוגל – Google I/O 2010 היו לא חדשים בעליל, לא מעניינים, ולא רלוונטים. התרגלנו לצפות ליותר מחברה כמו גוגל שתמיד מובילה בחדשנות ובחשיבה ‘מחוץ לקופסא’ – ובמקום זה שלושת הדברים הכי גדולים שקיבלנו הם מיני-גרסה חדשה למערכת Android לסלולרים שהייחוד הגדול שלה הוא תמיכה (מזערית) בפלאש, מקודד וידאו מבוסס WEB שלא ברור בדיוק מה יהיה התפקיד שלו בעידן HTML5, ונסיון (די תפל) להמציא מחדש את מה שמיקרוסופט עושים כבר שנים עם Media Center, ולאחרונה עם Media Center Embedded.

רגע, זה הכול?! מה עם החידושים, מה עם הדברים שאף אחד לא חשב עליהם קודם? מה עם מערכת הפעלה לארנקים, או חתולים בקוד פתוח, או כל דבר מסוג הדברים הלא רגילים שהתרגלנו לראות את גוגל מכניסים לנו לחיים כעובדה של קפיצת מדרגה טכנולוגית…

אין. במקום זה, קיבלנו כמה ‘הצגות’ שהצליחו להרים גבה אפילו אצל החובבים הגדולים של החברה:

Google TV

הדבר שמשך הכי הרבה תשומת לב בכנס האחרון של גוגל היה ללא ספק Google-TV. למעשה מדובר במערכת הפעלה לממירים שמשלבת בין מדיה-סנטר קלאסי (PVR), ותכני אינטרנט – כשמאחורי הכול עומדים מערכת ההפעלה האנדרואידית, הדפדפן הכרומטי,  ומנוע החיפוש של גוגל.

הגישה של Google TV היא פשוטה: אנשים מקבלים היום תוכן מכל כך הרבה מקורות, רובם אינטרנטים, למה לא לשלב הכל במקום אחד קטן ונוח על גבי מסך הטלוויזיה?

גוגל הציגו את מערכת ה- PVR שלהם (שלא מחדשת שום דבר על שום דבר), את האפשרות לשים ‘קיצורי דרך’ לתכנים בדף הבית, והאפשרות לחפש תכנים לרוחב כל המקורות הזמינים (טלוויזיה, אינטרנט, איחסון פנימי וכו’).

האמת? אין כאן שום דבר שלא ראינו כבר קודם. אז נכון, הממשק קצת יותר ממורכז תוכן מאשר ממשקי PVR קיימים, אבל האם באמת זה החידוש הגדול של גוגל? בעולם שבו TiVO הפך למילה נרדפת ל- PVR ומליוני אנשים צורכים את התוכן שלהם ישירות מהרשת דרך פלטפורמות כמו HULU או Netflix – השילוב של כל אלה במערכת חדשה שדורשת חומרה עצמאית היא יומרנית למדי.

גוגל הכריזה על שיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה כמו אינטל, לוג’יטק, סוני ועוד – על מנת לשלב את מערכת ההפעלה בתוך טלוויזיות, ממירים וכיוצא באלה, הכל עם שימוש בפלטפורמת ATOM המצליחה של אינטל (לקידוד תכני וידאו?! באמת!?).

במה זה שונה ממערכות Media Center הרבה יותר מתקדמות חומרתית שזמינות היום בשוק עבור גרושים שחוקים? לא בהרבה. המערכת כנראה מיועדת להיות זולה על מנת לעודד הטמעה שלה במכשירים שונים, אבל אני לא רואה שום יתרון על פני Media Center Embedded  –  הגרסה המיועדת להטמעה של תוכנת המולטימדיה הפופולארית והמוצלחת של מיקרוסופט. החיפוש זה נחמד, אבל לא שום דבר שאי אפשר להטמיע בשום מערכת אחרת עם כמה שורות קוד.

על הגל כבר גלשתם? ועל המכונה שעושה Buzz?

לאחרונה גוגל גם ‘פתחו לציבור’ את מערכת המסרים\מיילים\תכתובות\וואטאבר הפסודו-מהפכנית שלהם, Google Wave. כשהם הכריזו עליה לראשונה, הרשת געשה ורעשה למראה החדשנות והיצירתיות של המפתחים – הסרטון של השעה שהדגים בדיוק מה Wave יודע לעשות הפך לפופולארי ביותר בין רגע, ואנשים קפצו אחד על גבי השני כדי לקבל גישה לבטא המוקדמת של המערכת. עם זאת, רבים מהאנשים שנכנסו לתוכנית לא ממש ידעו מה לעשות איתה.

זה אימייל? זה IM? מה זה בדיוק עושה?

עכשיו, בקושי שנה אח”כ, גוגל פתחו את Wave לקהל הרחב ולאף אחד לא אכפת. למעשה – נראה שלאף אחד לא אכפת יותר ממה שגוגל עושה. גוגל ווייב? למה זה טוב? כרום OS? ראינו, זה לא עושה שום דבר. אנדרואיד 2.2? וואו, החידוש הגדול שלהם זה תמיכה בפלאש? שמחת זקנתי הצוהלת ברחובות.

גוגל נהיית לאט לאט פחות ופחות רלוונטית. הכשלון שלהם התחיל עם Buzz, הנסיון לחקות את Twitter שגרר יותר ביקורת מאשר משתמשים, ומשם החברה בדעיכה. נראה שאם הם לא ימציאו משהו חדשני מאד – ומהר, הם מהר מאד יאבדו את סטטוס “החדשנים הצעירים” לטובת מישהו אחר – חדש יותר, צעיר יותר, ואהוד יותר.

כשיצאו כלי הפיתוח של "טלפון חלונות 7”, פרסמתי כאן פוסט שמספר שהעברית במערכת ההפעלה הסלולארית החדשה של מיקרוסופט קיימת באופן מובנה, אבל מוצגת הפוך. השבוע הייתי בכנס ThinkNext2010, שם הוצג אב טיפוס של “טלפון חלונות 7” שהיה בשימוש בידיה של אחת מעובדות מיקרוסופט. לא יכלתי להתעלם מהעובדה שהמכשיר שלה הציג פגישה מהאאוטלוק שנכתבה בעברית – לא הפוכה!

שאלתי את אותה עובדת מיקרוסופט האם היא התקינה איזשהו תוסף או תוכנה כדי שהעברית תוצג ישר, והתשובה שלה הייתה לא – התמיכה של המערכת בעברית – מלאה וישרה – היא ‘היישר מן הקופסא’:

נקווה שאכן זה המצב ושהעברית באמת נתמכת באופן מובנה, ואז כל מה שחסר זה תמיכה בכתיבה בעברית וממשק מעוברת מראש – למרות שאני עדיין בספק אם הטלפון ישווק בארץ, מאחר והוא שייך – כאמור – למשפחת המוצרים של Zune ו- Xbox… לפחות ברוחו.

אני בטוח לא הראשון שכותב את זה, אבל אפילו בתור מתכנת חובבן אני חייב להודות שאני טיפה מתרגש.

בשעה טובה, מיקרוסופט משחררת את הגרסה הסופית של סביבת הפיתוח החדשה שלה - Visual Studio 2010

היא זמינה להורדה כנסיון ל- 30 יום (עם אפשרות להרחבה לעד 90 יום בהרשמה) בגרסאות:

Professional (לחצו להורדה)

Ultimate (לחצו להורדה)

בימים הקרובים אפרסם פוסט על חוויתי כמשתמש חובבן שעבר מ- Visual Basic לתכנות ב- C# באופן עצמאי. יהיה מעניין.

מיקרוסופט משחררת היום את התצוגה המקדימה הטכנית (CTP – דמו למפתחים) לכלי הפיתוח לטלפון חלונות 7. לא סתם ב- SDK, אלא בערכה מלאה של כלים, סביבות פיתוח, והכי חשוב – אמולטורים!

בפעם הראשונה נוכל לשים ידינו על הממשק של ‘טלפון חלונות 7’ החדש, גם אם רק בסביבה וירטואלית.

הגרסה החדשה של מערכת ההפעלה הניידת של מיקרוסופט תפסה כותרות לא מעטות לאחרונה, לאחר שהוכרזה רשמית בכנס הטלפונים הסלולרים בפברואר. כמה ימים לפני ההכרזה החלו לצוץ שמועות על אופייה של מערכת ההפעלה החדשה, ופרסמתי כאן פוסט שמתייחס לשמועות הללו באופן די שלילי, אבל מאז המערכת הוכרזה רשמית, הוצגה והודגמה ואני שמרתי על שתיקה מכיוון שבאמת לא ידעתי מה להגיד. המערכת החדשה חדשה מדי – היא לא דומה לשום דבר שראינו עד היום בעולם חלונות מובייל, או בעולם חלונות בכלל, ועל כן לא הייתה לי אפשרות בכלל להתייחס אליה – לטוב ולרע. כשחברים ועמיתים שאלו אותי מה דעתי על המערכת החדשה, משכתי כתפיים. “I’m reserving judgement”, אמרתי.

כלי הפיתוח החדשים משוחררים מוקדם ובאופן פתוח וחופשי (הם חינמיים לחלוטין, למקרה שלא ציינתי) על מנת לאפשר למפתחים להתחיל להכין את עצמם לשחרור הטלפון (כנראה באזור ספטמבר), ולדאוג לכך שיהיו מספיק אפליקציות חופשיות (יותר או פחות) בשוק עם השקת המכשירים הראשונים. הרי כולנו יודעים שזאת התחרות האמיתית היום בין המכשירים – האפליקציות.

אבל יותר מכך, כלי הפיתוח החדשים כוללים אמולטורים. המטרה האמיתית של אמולטורים היא לאפשר למפתחים לבדוק את האפליקציות שלהם בסביבת היעד שלהם מבלי להזדקק למכשיר עצמו – ויותר חשוב, לבצע דיבאגינג (אבחון בעיות) בזמן אמיתי ישירות מתוך סביבת הפיתוח, דבר שלא ניתן לעשות על גבי מכשיר אמיתי. אבל בנוסף, זאת גם ההזדמנות של מיקרוסופט לחשוף את מערכת ההפעלה לציבור הרחב לא רק דרך תמונות וסרטי וידאו מקוונים, אלא באופן ישיר ואינטראקטיבי.

בגלל שאני בן אדם חסר סבלנות באופן כללי, הורדתי את כלי הפיתוח והתקנתי אותם – גם ובעיקר בשביל האמולטורים, אבל גם כדי לנסות את מזלי בפיתוח אפליקציות בסביבה חדשה ולא מוכרת. טכנית כל סביבת פיתוח היא חדשה ולא מוכרת בשבילי, אבל זה לא עצר אותי בעבר – בניגוד לספקנים (את יודעת מי את).

כלי הפיתוח כוללים כאמור סביבות פיתוח (Visual Studio 2010 Express for Windows Phone ו- XNA 4.0 Game Studio),  וכשפתחתי את סביבת הפיתוח דבר ראשון פתחתי פרוייקט חדש וקיבלתי את המסך הבא:

הדבר הראשון שקפץ לי לראש היה שהפונטים האלה חלקים ויפים – כמו שראינו בתצוגות עד היום, ותהיתי אם הם תומכים בעברית. שיניתי את כותרת הדף ל- “כותרת דף” בעברית, וזאת היתה התוצאה:

אם כך, התשובה העצובה היא שהטלפון החדש – לפחות כרגע (בשלב הפיתוח) – לא תומך בעברית באופן מובנה!
זה לא מאד מפתיע, האמת. הסבירות שהטלפון החדש יראה שוק בישראל מאד נמוכה (הוא בכל זאת מצטרף למשפחת ה- Zune וה- Xbox360), ולמפתחים יש דברים חשובים ודחופים יותר לעשות. חוץ מזה, מה יעשו חברות כמו איירון ו- PDAC אם טלפונים של חלונות יתמכו בעברית באופן מובנה, רחמנא ליצלאן?

אבל רגע, יש פה טוויסט. כשהרצתי את האמולטור, התוצאה היתה קצת יותר טובה:

אני לא יודע כמה לסמוך על זה – כי בכל זאת מדובר באמולטור שרץ על סביבת חלונות ומי יודע אם הוא שואב את הפונטים שלו מהמערכת שלי או לא, אבל זה כבר קצת יותר מעודד. עדיין נשאלת השאלה – איך יכול להיות שדווקא באמולטור העברית עובדת (גם אם הפוך, שזה כבר יותר מהרבה מאד מכשירים בשוק), ובסביבת הפיתוח לא? זה לא נעים, אבל זה יותר טוב מכלום.

ניצלתי את ההזדמנות ‘להסתובב’ קצת בטלפון החדש, אבל לצערי מיקרוסופט לא ראו את נושא האמולטור באותה צורה שאני רואה אותה, וחוץ מהדפדפן לא היה בטלפון כלום:

עם זאת, הכנתי לכם צ’ופר קטן. למרות שאין בטלפון הרבה תוכנות, את הקצת שיש בו – ואת הממשק והאנימציות, החלטתי כן להראות לכם. ובמקום לשעמם אתכם עם עוד צילומי מסך, הנה צילום וידאו (תלחצו על הפליי ותחכו קצת, אני עוד משחק עם ההעלאה):

תקציר למי שאין לו סבלנות: העברית הפוכה, הממשק חלק, רינדור אתרי אינטרנט מדויק להפליא (אם כי העברית הפוכה), והגלילה ברשימות ארוכות טיפה מתסכלת. חוץ מזה, נראה מעניין.

אני אשחק קצת עם הממשק (עד כמה שאפשר) ועם תוכנות והסביבת פיתוח, ואדווח אם אמצא משהו מעניין במיוחד. בינתיים, אתם יכולים להתנסות בעצמכם בסביבת הפיתוח שזמינה להורדה מאתר מיקרוסופט.

המשך יום נעים לכולם,

-אלעד

בימים האחרונים החלו לצוץ באינטרנט כל מיני שמועות על ההכרזה הגדולה של מיקרוסופט בכנס הסלולארים הבינלאומי שיפתח ביום שני בברצלונה. הצפי הוא שמיקרוסופט תכריז על “Windows Mobile 7” – או בשמו החדש, “Windows Phone”, ובינתיים הספיקו לדלוף לרשת גם כמה פרטים על מערכת ההפעלה החדשה לטלפונים, פרטים שברובם כבר אושרו על ידי מקורות שונים בצוות הפיתוח של מיקרוסופט. לפני שאסביר מה הגורם האפשרי לכל אחת מההחלטות הללו ומה ההשלכות של זה, הנה מה שידוע בינתיים:

• ממשק המשתמש מבוסס על פרויקט בשם “מטרו”, שדומה מאד בממשק שלו לממשק של ה- Zune HD עם עמוד בית משופר. אנשים שהתנסו בממשק מדווחים שהוא מאד ברור, חי, ו- ‘מלא נשמה’.
• לא תהיה במכשיר תמיכה מובנית ב- Flash (אבל בהחלט צפו לתמיכה עתידית מצד שלישי – רוב הסיכויים מאדובי עצמם).
• טלפון חלונות 7 יתמוך אך ורק בהתקנת אפליקציות על בסיס רכישה מה- Marketplace, ולא תהיה אפשרות להתקין תוכנות דרך כרטיס זיכרון או מהמחשב.
• לא תהיה תמיכה בריבוי יישומים! ליתר דיוק, לא בו זמנית. יישומים יוכלו להתמזער לטובת יישומים אחרים, אך יכנסו למצב ‘המתנה’ ויפנו את משאבי המערכת לתוכנה הפתוחה העיקרית. לעומת זאת, תוכנות הודעות שונות (הכוונה כנראה לאימיילים, מסנג’רים למיניהם ותוכנות טוויטר או רשתות חברתיות) יתמכו בהתראה על הודעות גם במצב המתנה.
• לשוק התוכנות תהיה אפשרות “בדיקה לפני רכישה” לכל תוכנה, כמו גם API לשוק עצמו.
• לא תהיה תמיכה לאחור ב- NetCF. כן – קראתם נכון. לא תהיה תמיכה לאחור לתוכנות Windows Mobile מדורות קודמים! עם זאת, גם כאן סביר להניח שתהיה איזושהי התערבות צד שלישי שתפתור את הבעיה הזאת – אך לא באופן מובנה ונתמך!
• אינטגרציה מלאה עם Zune, Xbox-Live, ורשתות חברתיות.
• במקום Windows Mobile Device Center ו- ActiveSync, תוכנת ה- Zune תהיה אחראית על סנכרון עם המחשב (מה עם Device Stage?! מישהו במיקרוסופט עוד זוכר שזה קיים?!)
• המכשיר לא יאפשר ממשקים של חברות צד שלישי (כגון SPB Mobile Shell, Sense UI וכו’)

למעשה – מלבד השורה הראשונה על הממשק, אין כאן שום דבר שהוא בגדר חדשות טובות, לא למשתמש לפחות. זה הכול נראה כמו נסיון (רע) לשכפל את המודל הכלכלי של ה- iPhone, כשנראה שמיקרוסופט מאמינים הפעם שזה אומר לקחת את הטוב ואת הרע ביחד. אבל, כפי שכבר ראיתי כמה אנשים אומרים, מיקרוסופט העתיקו רק את הדברים הרעים!

הנה דעתי על חלק מהחידושים במערכת ההפעלה המובילית החדשה:

•   ממשק – באמת הגיע הזמן שיבחנו מחדש את ממשק הבית של חלונות מובייל. מהתמונה וחצי שראינו בינתיים, שאמינותה מוטלת בספק בכל מקרה, נראה שהכיוון דווקא חיובי. הממשק של ה- ZuneHD ידוע בהיותו נקי, ברור, ונוח לשימוש – ונראה שזה הקו שמיקרוסופט רוצים ליישר במכשירים החדשים, והשילוב בין ה- Zune למכשירי Windows Mobile הוא טבעי ומתבקש.
• תמיכה ב- Flash – אני לא מתרגש במיוחד מההצהרה הזאת. גם גרסאות קודמות לא תומכות ב- Flash באופן מובנה, ולמעשה כשאני חושב על זה – כמות גדולה מאד של מכשירים ניידים לא תומכים בזה באופן מובנה. טכנית – גם המחשב שלכם לא תומך בזה בלי התקנת תוכנה צד שלישי, אז באמת שזה לא כזה עניין כמו שעושים מזה.
• MultiTasking – או היעדרו, ליתר דיוק. קצת קשה להתייחס לתכונה זו בלי שידועים בדיוק מה זה אומר. האם זה אומר שלא ניתן יהיה להקשיב למוזיקה תוך כדי ביצוע פעולות אחרות? האם זה אומר שלא ניתן יהיה לבצע כמה פעולות במקביל? הפרטים עדיין לא מספיק ברורים, לכן כרגע אני מעדיף לא להתעמק בנושא.
• הגבלת אפליקציות ל- Marketplace – למעשה, ההגבלה היא יותר ספציפית – לא ניתן להתקין תוכנות שלא נחתמו על ידי מיקרוסופט. במחשבה ראשונה זה מרתיח, זה אומר שהתאימות לאחור (שעוד נגיע אליה) יותר גרועה ממה שחשבנו כי אף תוכנה שיועדה לחלונות מובייל לא נחתמה (כי לא היה לזה צורך עד עכשיו), והאפשרות שניתן יהיה לחתום רטרואקטיבית קלושה עד בלתי סבירה בעליל. עוד זה אומר, שלמיקרוסופט תהיה שליטה מלאה על התוכן שמותקן לכם על הטלפון, וששוק התוכנות הפתוחות והחינמיות יפגע קשות. מצד שני, זה גם יפגע קשות (בתאוריה) בפיראטיות התוכנה למערכת.
  עם זאת, קל להבין למה מיקרוסופט בחרה במודל הזה – הם חשבו שאם זה הולך לאפל, אז למה שלהם לא?
  אבכן, מיקרוסופט שוכחים עם מי יש להם עסק. אפל זאת חברה שיכולה לגבות כסף עבור עדכוני מערכת ואף אחד לא אומר להם כלום. מיקרוסופט לעומתם עוברים סקרוטינציה (לא בטוח שזאת מילה, אבל לא מצאתי מקבילה טובה יותר) קפדנית על כל מהלך שהם עושים, ולא ינהגו איתם באותה סובלנות שבה נוהגים כלפי אפל.
  אין לי ספק שכמו עם סימביאן גם כאן לא תאחר לבוא הפריצה שתאפשר להתקין תוכנות לא חתומות (ופיראטיות), אבל הכנסת ההגבלה הזאת מלכתחילה היא שינוי מהותי במודל של עולם חלונות מובייל, ולדעתי יהיה הגורם החשוב ביותר להצלחה – או לכישלון (הסביר יותר) של המערכת.
• תמיכה לאחור – וואו, פה מיקרוסופט ממש תקעו לעצמם כדור ברגל. תמיכה לאחור (או בכלל תמיכה רוחבית עמוקה) היה עמוד הדגל של מכשירי Windows Mobile עד היום. כשקנית מכשיר עם Windows Mobile ידעת שתוכנות מבוססות NetCF ירוצו עליו, לא משנה איזה גרסה יש לך ולא משנה לאיזה גרסה הן נכתבו, פשוט כי הליבה והקוד היו זהים. ביטול התמיכה לאחור והשימוש ב- NetCF, כמו גם הוספת אפשרות החתימה כמו שצוין מקודם, ימנע מהרבה אנשים – כולל עבדכם הנאמן, לעשות את המעבר. כל התוכנות שיש לי היום לחלונות מובייל, ואת חלקן הקטן אפילו רכשתי בכסף – לא יעבדו במכשיר החדש. וזה מעצבן.
• אינטגרציה עם Zune ו- XboxLive – ביננו? למי אכפת!

אני בדרך כלל פאנבוי של מיקרוסופט, אבל הפעם קשה לי להתייצב מאחורי ההחלטות שלהם. הצד העסקי ברור לי, הם מנסים לקרוץ יותר לשוק ההמוני האמריקאי שמתלהב מדברים כמו חנויות תוכן ואיפודים, ושהמודל העסקי של אפל קנה אותו למרות כל החסרונות הרבים שלו, אבל מיקרוסופט מפנים פה עורף לקבוצה די גדולה של מעריצי מערכות Windows Mobile שננטשים, ומה שפעם היה נחשב מערכת מקצועית ורחבת היקף התמסחר לרעה והפך למערכת סגורה ומסחרית עם נשמה אייפונית – יפה ומגניב וכל זה, אבל קשה לך לא להרגיש שמנסים לדפוק אותך כל הזמן.

והפעם זה לא רק בגלל שאנחנו ישראלים. הפעם זה באמת.

לפני כחצי שנה אחי חזר מארצות הברית ואיתו הביא לי – לבקשתי – עכבר מתקדם של חברת מיקרוסופט, SideWinder-X8. עכבר יקר לכל הדעות, ולמרות שאני בדרך כלל מעדיף לקנות מוצרים כאלה בארץ בשביל האחריות – קשה להשיג אותו בארץ, ומיקרוסופט לא מייבאת אותו לארץ באופן רשמי אז גם לא הייתי מקבל עליו אחריות רצינית כמו לשאר מוצרי מיקרוסופט (שמקבלים החלפה מיידית במידה של תקלה).

לפני כחודש התחילו תופעות מוזרות בשימוש בעכבר, שמסקירה קצרה באינטרנט גיליתי שאין להן פתרון. מדובר בתקלת יצור כנראה – למרות שאי אפשר לדעת באמת כי תהליך האבחון בפורומים השונים היה תמיד נגמר אחרי שני שלבים: התקנת הדרייברים מחדש, והחלפת העכבר. נדפקתי, כנראה.

מתוך תקווה נואשת שאולי יש לזה פתרון, התקשרתי (באמצעות סקייפ) למוקד התמיכה של מיקרוסופט בארה”ב. אני אומר בארה"ב כי שם המספר, שלא יהיו לכם אשליות – המוקד יושב בהודו. וכמו כל שיחה בין חירש לאילם, רוב הזמן הנציגים ההודים לא הבינו מילה ממה שאמרתי, ואני לא הבנתי מילה ממה שהם אמרו – אבל איכשהו תוך לא הרבה זמן השיחה הגיע ל - “אין בעיה, אדוני. נשלח לך עכבר חדש”. זה תפס אותי לא מוכן.

אני: “את מבינה שאני גר בישראל, כן?”

תומכת הודית: “כן אדוני, ספק לנו כתובת ונשלח לך עכבר חדש”

אני: “אוקי. לאן אני שולח את העכבר הישן?”

ת”ה: “אתה לא צריך לשלוח אותו”

אני: “אתם שולחים לי חדש, אני לא צריך לשלוח לכם את הישן?”

ת”ה: “לא, אדוני”.

זה היה מוזר. אני עובד בחנות אלקטרוניקה ואנחנו לא מתחילים אפילו לדבר עם בן אדם בלי שהוא מציג לנו מוצר, הוכחת רכישה, והוכחה שהמוצר עדיין באחריות. במיקרוסופט לא ביקשו ממני אפילו הוכחה שיש לי עכבר! אחרי חמש דקות של דיבאגינג די בסיסי, פשוט החליטו לשלוח לי עכבר חדש – עכבר ששוויו (על פי הערכת מכס ישראל) 75$!

במהלך המשך השיחה שוב ושוב הזכרתי לתומכת שאני מישראל, לא מארצות הברית – והיא התעקשה שאין בעיה. בסוף השיחה קיבלתי אימייל עם פירוט ה- ‘הזמנה’ שלי, עכבר SideWinder X8 חדש, שישלח ל…. פלורידה?!

  כבר מזמן גיליתי שאם מכניסים את המיקוד שלי בישראל לכתובת אמריקאית, זה יוצא איפשהו בפלורידה – אז יצאתי מתוך נקודת הנחה שהמוקדנית פשוט לא הבינה אותי (כי המוקדנים שם לא מקשיבים ללקוחות בדרך כלל, הם עובדים לפי סקריפטים ולא חורגים מהם במאומה) וכל מה שהיא לא הבינה היא אמרה “כן”, אז התקשרתי שוב למוקד ההזמנות (שדווקא יושב בארה”ב) ושם אמרו לי שבאמת המוקדנית כנראה טעתה ושאי אפשר באמת לשלוח לישראל – אז במקום זה סיפקתי את כתובתו של אחי בלוס אנג’לס והעניין נחתם.

בסופו של דבר, דרך אגב, קיבלתי את החבילה שהיתה מיועדת לפלורידה (שחשבתי שבוטלה) – מישהו בדואר שם פשוט הבין שאם כתוב ישראל אז הכוונה ישראל, ומחק בטוש את המילה “פלורידה”. באופן מפתיע - גם אחי בלוס אנג’לס קיבל חבילה זהה.

אז בואו נסכם – בלי שהצגתי הוכחת רכישה, בלי שהייתי צריך לשלוח את העכבר בחזרה למיקרוסופט, בלי שהייתי צריך מעבדה או חנות – מיקרוסופט פשוט שלחו לי עכבר חדש – עכבר ששווה 75$, בלי שהייתי צריך לשלם אגורה. בגלל מה שנראה כטעות מחשב או טעות אנוש, קיבלתי אפילו שניים!

ובינתיים בארץ ישראל? קדחת.

חשבתי הרבה על העניין הזה לאחרונה. בתור נותן שירות בחנות מחשבים אני מכיר טוב את עולם השירות והאחריות, ויודע שבלי החזרה של מוצר תקול, בלי חשבונית ובלי שהמוצר יהיה באחריות, לא יעלה על הדעת שלקוח יקבל שירות, או קל וחומר שיתנו לו מוצר חדש. אבל מי באמת אשם בכך?

ישראלים יקרים – האשמה עלינו.

אח שלי מספר לי שוב ושוב על מקרים שבהם היה משיג קומבינות בחברות סלולר או אינטרנט פשוט באמצעות ניצול תום ליבם של האמריקאים – הם פשוט לא מאמינים שמישהו ינסה לעבוד עליהם. זה לא נכנס להם בכלל למחשבה, אז הם לא מגנים על עצמם באמצעות מאות אותיות קטנות ותנאי השתתפות. כנ”ל לגבי השירות שקיבלתי במיקרוסופט. לא היה להם שום אינטרס להאמין שאני עובד עליהם – אבל באותה מידה הייתי יכול להעמיד פנים שיש לי עכבר ושיש בו תקלה, וכעת היה בידי עכבר יוקרתי עליו לא שילמתי ולא הייתי צריך לקנות אפילו פעם אחת. אבל הם פשוט לא חושבים שמישהו ינסה דבר כזה.

בארץ, לעומת זאת – אם הייתה כזאת פרצה בנהלים של חברה כלשהי, תוך עשר דקות המחסנים של החברה היו מתרוקנים בגלל עשרות שיחות על עכברים תקולים. כי ישראלים תמיד היו ותמיד יהיו נצלנים וגנבים. אני לא אומר זאת כדי להעליב, חלילה - גם אני כזה. למרות הניסיון העז שלי לתמוך ביוצרים ומוזיקאים, ולמרות ההטפות הרבות והנשנות שלי נגד פיראטיות בתוכנה ובמשחקי וידאו, גם לי – רחמנא לצלן – יש אין ספור שירים, סרטים ואפילו משחקים ותוכנות פיראטים. ולמרות שיחסית לכל מי שאני מכיר אני צדיק בתחום, בהשוואה לאמריקאי ממוצע אני גנב שמקומו בכלא.

בגלל זה השירות בארץ כל כך נוקשה בנהלים שלו. לא כי אנחנו “לא יודעים לתת שירות”, כפי ששמעתי עשרות אנשים מטיחים בפני, אלא כי אם חברה לא תגן על עצמה ותנקוט באמצעים הבסיסיים ביותר לוודא שלא עוקצים אותה, תמיד יהיה מי שינצל את זה. זה ציני, זה עצוב, אבל זאת האמת.

זאת לא אשמת נותני השירות. הישראלים פשוט לא יודעים לקבל שירות. ההודים, לעומת זאת, לא יודעים לתת שירות שלא לפי תסריט.
אף אחד לא מושלם, אני מניח.

חוץ מצ’אק נוריס.

האתר הזה הוא אמנם אתר טכנולוגי והבלוג הזה הוא בלוג טכנולוגי, אבל רציתי לנצל את המדיום הזה לפרסום מכתב פתוח שכתבתי לעיתונאי יאיר לפיד בעקבות טורו השבוע במוסף “שבעה ימים” בידיעות אחרונות. מקווה שתסלחו לי על הפרת הסדר :-P

יאיר לפיד היקר

מדי שבוע קוראים אני ואימי את טורך בעיתון, ואומרים לעצמנו "או – הנה בן אדם אחד שפוי במדינה שחושב בדיוק כמונו ומדבר בשמנו". כך גם אמרנו כשאביך היקר, זכרונו לברכה, היה פוצה פיו (גם אם בהרבה פחות דיפלומטיות ממך), והלכנו אחריו לפוליטיקה ובחזרה לעיתונות כמעריצים וכתומכים.

אבל השבוע, יאיר, טורך עצבן אותי. לא כי אני לא מסכים עם מה שכתבת – אלא להפך, כי הפעם נגעת בדיוק בנקודה הכי רגישה ונכונה בבעיות של החברה הישראלית, וכרגיל - אתה לא מתכוון לעשות שום דבר בנידון.

עם כל הכבוד, הכוח שלך ככתב בעיתונות מוגבל למדי – אנשים קוראים את הטור שלך ויכולים להסכים או לא להסכים, אבל כעיתונאי - ההשפעה שלך על פעילות והתנהלות החברה והממשלה דלה למדי. אני יודע שכתבת מספר פעמים שלא תכנס לפוליטיקה מאי-אילו סיבות, אבל אני לא יכול לקרוא את הטור שלך ולא להתרגז על ההחלטה הזו. אם לא אתה, אז מי?

מר לפיד, נאה דורש ונאה מקיים! בן אדם עם ההשפעה הציבורית, הפרצוף המוכר והמורשת הציבורית שלך לא יכול להרשות לעצמו לעמוד מלכת בפינת הרחוב עם שלט "הקץ קרב" ולקוות שמישהו יאמין לו. כל הטורים שלך, כל הספרים שלך, כל הפעלים שלך לא שווים מאומה אם לא תעשה משהו קונקרטי וקיצוני, משהו שייתן אופציה לאנשים שפויים וחכמים כמוך מלבד לנבלות ולטרפות הרגילות.

אנחנו מפצירים בך! למרות הלכלוך והרפש, למרות השכר הנמוך, למרות הצחנה שעולה מהעולם הזה – אתה חייב להיכנס לפוליטיקה ולהוביל אותנו – את המיעוט השפוי, בחזרה למקום שבו אנחנו לא צריכים להרגיש יותר אשמים שהמדינה שלנו יורדת לטמיון ושלנו אין מה לעשות בנידון. אתה אפילו לא צריך לקרוא לזה "מפלגת שינוי", מבחינתי תקרא לזה "תנועת זרובבל". אבל כל שבוע שבו אתה כותב דברים נכונים וחשובים כמו שכתבת השבוע ולא עושה שום דבר פרקטי בנידון, הוא שבוע שבו השכל הישר מפסיד עוד קרב, בעוד שהפוליטיקה המצחינה, האינטרסנטית, הכפויה, ויסלחו לי כולם – הישראלית המטומטמת והמכוערת, מנצחת.

בברכה, בתודה ובכבוד,

-אלעד אברון
בן 25, מחיפה

לאחרונה נכנסים יותר ויותר אנשים לחנות שאני עובד בה ומבקשים “נגן MP5”. לפני שאני מסביר את כל הדברים הנוראיים בבקשה הזאת, חשוב שאסביר קצת – למי שלא יודע – על תרבות שמות המוצרים בישראל, וספציפית על נגני מוזיקה.

לכל מוצר מספר

מי מכם שמספיק מבוגר זוכר אולי את המערכון של זהו זה, בו נכנס אדם לחנות מחשבים לקנות מחשב ומבקש  מחשב 386. המוכר מציע לו במקום מחשב 486, שזה חדש חדש ועכשיו יצא, ולפני שהלקוח מספיק לשאול מה זה 486, המוכר אומר לו “עזוב, 486 זה כבר ישן. עכשיו יצא 586, עוד יותר חדש”. הלקוח שואל אם הוא לא אמר לו לפני רגע על 486, אז מה הוא קופץ ל- 586 והמוכר עונה “עזוב, 586 זה כזה לפני חמש דקות. יש לי בשבילך משהו חדש מיוחד, מחשב 686!” וכו’…

מצחיק ככל שזה ישמע, המציאות כרגיל עצובה מאד. באותה תקופה – תקופת מחשבי ה- 386 וה- 486, מודעות הפרסום למחשבים בישראל חגגו בכותרות ענקיות “מחשב 586”, או “מעבד 686” וכו’, כשכמובן שלא היה ולא נברא. לפעמים היה נכתב בקטן לפני המספר “שם דגם” או שהיה “X” קטן בין הספרות, אבל לרוב המפרסמים פשוט בנו על הנוסחה הצרכנית הישראלית הישנה והפשוטה: אם יש לך משהו עם מספר, אז משהו עם מספר גבוה יותר הוא בהכרח טוב יותר!

מינוח מקומי

על אותה גישה נבנתה שיטת בחירת השמות למוצרי מולטימדיה בישראל. באופן שלמיטב ידיעתי הוא בלעדי לישראל – בארץ נגני מוזיקה מתחלקים ל- MP3 ו- MP4, כשהראשון הוא נגן המנגן רק מוזיקה (ושמו נגזר מפורמט האודיו הפופולארי), בעוד השני מתייחס לנגן שמנגן גם וידאו. למעשה, אין לכך שום הקבלה בשום מקום אחר בעולם. לא ברור איך המונחים הללו נטמעו בשפה העברית, אבל כמו כל דבר בישראל, אם אין לזה מספר זה לא אומר כלום.

את אותה תופעה ניתן היה לראות בטלפונים סלולאריים עד לא מזמן, כשטלפון היה נמדד על פי ה- ‘דור’ שלו. “דור 3 זה עם שיחות וידאו” הסביר לי מישהו פעם. “כשדור 2.5 זה טלפון שיש לו מצלמה אבל אין לו שיחות וידאו”. הא? אני בכלל ידעתי שדור 3 מתייחס לשיטת העברת הנתונים ברשת הסלולארית, ושאין לכך שום קשר לקיומה של מצלמה בטלפון ו\או אופי השימוש בה. ובכלל,  השימוש ב- “חצאי דורות” נראה לי מגוחך וערטילאי, אבל כמו כל דבר – זה מסיבות שיווקיות בלבד. הרבה יותר קל לקנות טלפון דור 2.5 מאשר דור 2 כשמציעים לך דור 3, איפשהו בראש אתה מרגיש שאיבדת רק חצי דור, במקום דור שלם.

ואל תגרמו לי להתחיל בכלל לדבר על המילים “פלאפון” ו- “איפוד” כמילים שמאפיינות קטגוריה במקום שם חברה או דגם כפי שהם באמת, כי זה משהו שכבר באמת לא נגמל ממנו לעולם. שלא תדעו כמה פעמים ביום אני צריך להגיד לאנשים ש- Sansa זה iPod של חברה שהיא לא iPod, טיפשי ככל שהמשפט ישמע.

אבל מזמן כבר הפסקתי לנסות לחנך את כל עם ישראל למינוח טכני נכון, וקיבלתי עלי את המינוחים MP3 ו- MP4, חסרי משמעות ככל שיהיו.

MP5

עם זאת ,לאחרונה, אני נתקל בתופעה חדשה ומרגיזה אף יותר. אין ספור לקוחות שמגיעים ומבקשים נגן MP5. אני מתעקש שאין דבר כזה, והם מסתכלים עלי כאילו חרב עליהם עולמם “מה זאת אומרת, בטח שיש”. כשאני מבקש שיסבירו לי מה זה, מן הסתם, הם לא מצליחים. בהתחלה חשבתי שמדובר פשוט בישראלי הממוצע שלוקח את מה שהוא מכיר, ומעלה את המספר כדי לקבל משהו יותר טוב, אבל עד מהרה נתקלתי בפרסום הבא:

את הפרסום המקורי ראיתי בחוברת המבצעים של אחת החנויות בקניון. פרסומים דומים ראיתי לנגנים אחרים בחנויות אחרות, בכולן מלבד אחת – זו שבה אני עובד, ששומרת עדיין על רף גבוה יחסית של מקצועיות.

שוב, אלה הם המשווקים שמרמים את הצרכנים באמצעות בחירת שמות מבלבלים כמו “MP5”, ורוכבים על העובדה שנגני מולטימדיה מחולקים בישראל לסוגים ממוספרים, ועל כן רומזים שנגן עם מספר גבוה יותר הוא יותר טוב בהכרח. אם תשאלו את המוכרים בחנויות הללו (בדיקה שביצעתי) מה זה בעצם “MP5” תקבלו מגוון תשובות מומצאות כמו נגן שכולל “מסך מגע” או “משחקים” או “אינטרנט”, אבל אף פעם המוכר לא יהיה בדיוק בטוח.

אבל כאלה היינו וכאלה נשאר. “חושבים במספרים” כמו שאמר השיר. לעולם מצלמות ימדדו במגה-פיקסלים, רמקולים בוואטים, ונגני מולטימדיה ב- MPים. לא חשוב שלרוב הנתונים הללו – אלה שבאמת קיימים לפחות, כמעט שאין שום השפעה ישירה על איכות המוצר, ומצלמת 5 מגה-פיקסל של קאנון יכולה להיות פי עשר יותר איכותית ממצלמת 11 מגה-פיקסל של חברת מדבקה סינית. אבל לכו ספרו את זה לצרכנים - לרובם, אם אין לזה מדד מספרי, זה לא שווה כלום. כי אם אין לך מספר אחד יותר מכולם, איך אנשים ידעו ששלך גדול יותר?

אחת האפשרויות המפתיעות מבחינתי בחלונות 7 היא “פתרון בעיות”. כטכנאי מחשבים מזה שנים רבות, מעולם לא הסתמכתי על עזרה מצד מערכת ההפעלה בפתרון תקלות ובעיות במחשב, אלא תמיד פתרתי דברים בעצמי. הסיבה די ברורה לכולם, מערכת ההפעלה והתוכנות לא ממש סיפקו פתרון תקלות מלבד דיווח על תקלות לשרת, מה שכמעט אף פעם לא נתן פתרון מידי (מלבד בויסטה, אבל גם שם הפתרון לא תמיד היה מושלם או מדויק).

ובכלל, חלק מהפתרונות לתקלות די פשוטות ובסיסיות הם די מסובכים, ודורשים ידע בדברים כמו Registry ולפעמים אפילו סקריפטינג, ולמרות שלאנשים כמונו זה לא בעיה (חלקנו אפילו נהנים מהאתגר), לרוב המשתמשים זה פשוט לא אומר כלום ואין באפשרותם לפתור בעיות בעצמם, גם אם מדובר בתקלות בדברים יום-יומיים.

בחלונות 7, כל זה השתנה. בלוח הבקרה נוספה אפשרות שנקראת “פתרון בעיות” (Troubleshooting), ובדף פתרון הבעיות יש חלוקה למספר סוגי תוכנות ובעיות שהמשתמש יכול להיתקל בהן. כשהמשתמש בוחר בתוכנה ובסוג הבעיה, המערכת תריץ סדרה של בדיקות מוגדרות מראש, שמאתרות תקלות והפרעות בתוכנות, ומציעות למשתמש לתקן אותן. זה כזה פשוט.

לדוגמא, בימים האחרונים התחלתי להרגיש איטיות ובעיות תפקוד באינטרנט אקספלורר. זה לא היה בעבר, והתחיל בימים האחרונים. לאחר שבדקתי מספר פעמים מה יכול לגרום לבעיה ולא מצאתי שום מאפיין קבוע, החלטתי לעשות מה שכל אחד עושה כשיש לו בעיה שכזו עם אקספלורר: למחוק Cache ו- Cookies, ולאפס את ההגדרות. אבל אז נזכרתי שיש בחלונות 7 את חלון ה- Troubleshooting שבא לעזרתי כבר בעבר, ונכנסתי אליו.

כשבחרתי ב- Internet Explorer, המערכת מיד הודיעה לי שאינטרנט אקספלורר מתפקד לא כשורה, ושאלה אם ברצוני להריץ בדיקה כדי לאתר תוספות שגורמות לבעיה. הבדיקה ארכה כעשר שניות, ומיד המערכת זיהתה את התוספת לדפדפן שגרמה לתקלה ושאלה אם ברצוני לבטל אותה. אישרתי, ומאז נפתרו כל בעיות האקספלורר שלי. כל התהליך לקח בערך 30-40 שניות.

עכשיו אני יודע מה אתם חושבים לעצמכם – זה לא שלא הייתי יכול לעלות על זה בעצמי, ולפתור את זה בעצמי, ולמה בכלל לתת פתרון לבעיות בצד הלקוח במקום לפתור אותן בצד הפיתוח? התשובה היא שבפלטפורמה כמו חלונות ואקספלורר, כשיש כל כך הרבה תוכנות צד שלישי, אי אפשר לשלוט על הכול מראש, והלקוח לפעמים צריך לבחור איך להגדיר דברים ואיך לפתור דברים. ה- Troubleshooter של חלונות 7 פותר המון בעיות ותקלות שאפילו משתמשים מתקדמים היו מתקשים איתם, והכי חשוב – הוא עושה את זה בלי יותר מדי הפרעה, שינויים גדולים, ועושה את זה מהר.

רשימת סוגי התוכנות וסוגי הבעיות מתעדכנת מהאינטרנט, מה שגם מבטיח שבעיות חדשות ופתרונות חדשים תמיד יהיו זמינים למשתמש.

המשתמש הביתי הממוצע, כשיתקל בבעיה כלשהי בהפעלת משהו במערכת שלו, לא יצטרך יותר להתקשר לטכנאי שלו או לקרוב המשפחה או החבר. כל שעליו לעשות הוא להיכנס לחלון “פתרון בעיות” , ולתת למערכת הפעלה לעשות את העבודה.

כמו כולם, גם אני מאד הסתקרנתי כשיצאה ההודעה כי גוגל מפתחת מערכת הפעלה שתקרא Chrome OS, ולמרות שבגוגל הכריזו שהמערכת לא תתחרה במיקרוסופט ושהיא מיועדת לתחומים אחרים לגמרי, מן הסתם כל חובבי חלונות כמוני הרימו גבה. בכל זאת ‘גוגל’ היא מילה שגורמת לבכירים במיקרוסופט רעידות קלות וסיוטים עם זיעה קרה, אז המחשבה שהחברה שתפסה את אור הזרקורים של מיקרוסופט בפחות מעשר שנים תיכנס להם גם לתחום שהיה מעוז השליטה שלהם עד היום – מערכות ההפעלה, לא ישב טוב אצל החבר’ה ברדמונד וכל חובביהם (ואני מודה – אני פנבוי).

אז כשגרסת אלפא מוקדמת מאד של מערכת ההפעלה דלפה לרשת השבוע, הייתי בין הראשונים להוריד אותה ולראות במה מדובר. וצר לי לדווח (או שלא, אבל לזה נגיע תיכף) שמדובר בפארסה. גוגל – שבדרך כלל ידועים בחדשנות ובבניה של דברים ‘מלמטה’, לא פיתחו שום דבר חדש אלא פשוט לקחו את הפצת הלינוקס המוערכת SuSe, והזריקו לתוכה את דפדפן Chrome ואת הלוגו שלו. אפילו הממשק של מערכת ההפעלה לא שונה במיוחד מזה של SuSe, והדבר היחידי שאפשר להגיד עליו לטובה לעומת רוב הוצאות הלינוקס שיצא לי לעבוד עליהן הוא שהפעולה שלו יחסית שקופה, כלומר – בניגוד לרוב הלינוקסים, לא הייתה הרבה התעסקות בחלונות טקסטואלים, אלא רק הצצה לא מכוונת מדי פעם לפקודות קרנל שרצו ברקע בעבודה על הממשק.

אז על מה כל המהומה, אני שואל? הרי לינוקס היא מערכת הפעלה לגיקים הארד קור שאוהבים לשלוט על הכול עם פקודות טקסט ולקמפל לעצמם ארוחת בוקר מחמישה Libraries שונים בשלושה שלבים. למי בדיוק היא מיועדת? כשאתם חברה כמו גוגל, החברה שהמציאה מחדש את תחום החיפוש והפרסום באינטרנט, החברה שהפכה דואר ווב לדבר של מה בכך ולפני זמן לא רב נתנה סטירת לחי מצלצלת לשוק הדפדפנים, החברה שכל פיפס קטן שלה גורם למיליוני אנשים בעולם לעמוד דום – זה הכי טוב שאתם יכולים לעשות? לקחת הפצת לינוקס ולתת לה מתיחת פנים?

אז נכון, אני קצת שמח לאיד – אבל עדיין, למרות ה- ‘תחרות’ עם מיקרוסופט, תמיד הייתה לי הערכה לגוגל. אני מקווה שהמערכת הנוכחית היא לא אינדיקציה לכלום, ושהמערכת הסופית לפחות תהיה ראויה לשם ‘גוגל’, גם אם היא מבוססת על התועבה שנקראת לינוקס. אחרי הכול בלי קצת תחרות, זה לא היה מעניין ולנו לא היה על מה לכתוב ועל מה לריב בארוחות צהריים.

אני מניח שנחיה ונראה.

תשאלו כל מי שאי פעם התקין חלונות ‘ויסטה’ מיוזמתו (יש כאלה!), והוא יגיד לכם שהדבר הראשון שהוא עושה אחרי ההתקנה זה לבטל את ה- UAC, או בשמו המלא: User Account Control. אותם חלונות מציקים שקופצים כל פעם כשאתם מנסים לעשות משהו בויסטה.

אני מבין את מי שמבטל את ה- UAC, באמת. גם אני עשיתי את זה. אבל צריך להבין מאיפה הפונקציה הזאת באה, כדי להבין למה היא שימושית. ברגע שתבינו, אספר לכם גם איך מיקרוסופט שיפרה את ה- UAC בחלונות 7 מרמה של ‘מציק’ לרמת ‘חיוני’.

למה זה טוב?

זה היה המנהל רשת הראשון שלי בצבא שאמר לי “הדרך הכי נכונה לעבוד היא בלי הרשאות בכלל”. לקח לי כמה ימים, שלוש טעויות, וארבעה לילות של שיחזור ספר הכתובות של חיל האוויר מגיבוי של תחילת השבוע כדי להבין כמה הוא צדק.

התזה של אותו מדריך רוחני ראשון הייתה שהכי טוב ליצור לך משתמש חלונות ‘רגיל’, ללא הרשאות ניהוליות, ומשתמש נוסף ‘ניהולי’ (Administrator) לצורך התקנות. את הפעילות היום-יומית על המחשב יש לבצע מהמשתמש המוגבל, וכשכן צריך להשתמש בהרשאות ניהוליות, צריך להשתמש באפשרות של “הרץ כ-“ (Run As).

“ככה אף פעם לא יהיו לך בעיות”, הוא אמר. “וכן, אני יודע שזה טוב בתיאוריה אבל מציק במציאות. אפילו אני לא עובד ככה – זה מעיק, אבל בכל מערכות ההפעלה הבטוחות (קרי: לינוקס) זה ככה. רק וינדוז נותנת למשתמשים שלה להשתולל, ואז גם הוירוסים והרוגלות מצטרפים לחגיגה”.

הוא צדק, כמובן. זה מעיק ומעצבן, אבל כמנהל רשת זאת מדיניות טובה לא לתת לאף אחד הרשאה לעשות שום דבר. כשלאף אחד מהמשתמשים שלך אין הרשאות, אין להם את היכולת להרוס לעצמם את המחשב. תשאלו כל טכנאי, והוא יגיד לכם ש- 90% מהתקלות הן תקלות משתמש!

בצבא זה עבד, אז ניסיתי ליישם את המדיניות הזאת גם בבית. לא במחשב שלי כמובן (הצחקתם אותי), אלא במחשב של אמא שלי. חשבתי לנסות את זה תחת ההנחה שלהתקין בשבילה תוכנה פה ושם מדי פעם זה פחות מטרד מאשר לנסות לתקן לה את המחשב פעם בחודש אחרי שהיא התקינה או הסירה משהו שהיא לא הייתה צריכה. אז התקנתי לה חלונות XP (בזמנו זה עוד היה חדש יחסית) והחשבון משתמש שלה על המחשב היה ללא הרשאות ניהול בכלל. מה שזה אומר זה שהיא לא יכלה להתקין שום דבר, אבל התקנתי לה מראש כמעט כל מה שהיא הייתה צריכה. כשהיא כן הייתה צריכה משהו חדש, השתלטתי מרחוק עם חשבון מנהל. התוצאות היו טובות משציפיתי.

אז נכון, זה היה קצת מטרד. אבל המחשב שלה פשוט המשיך לעבוד בצורה חלקה ונקייה במשך שנים. זאת אינה הגזמה – כשאף תוכנה לא יכלה להשתלט על דעת עצמה על ה- Registry, כשום דבר לא זרק את עצמו להתחלה האוטומטית של מערכת ההפעלה, וכשלא הייתה לה אפשרות להוסיף ולהרוס, לא הייתה שום סיבה שהמחשב יפסיק לעבוד – או שיוצרו תקלות חדשות (מה שקורה ללא הרף במחשבים של אנשים אחרים שיש להם הרשאות מלאות, בדרך כלל בגלל סרגלי כלים כאלה ואחרים).

למעשה, על גישה זו מתבססת טכנולוגית UAC שהוצגה לראשונה ב- “ויסטה”. מה שהטכנולוגיה בעצם עושה זה לזהות פעולות שמוגדרות ‘מסוכנות’ למחשב, כגון שינויים במערכת הקבצים באזורים ‘חשובים’, שינויים ב- Registry, שינויי חומרה – וכו’. ברגע שהמערכת מזהה פעולה שכזו, היא בודקת האם המשתמש הוא בעל הרשאות ניהוליות (Administrator). במידה ולמשתמש אין הרשאות ניהוליות, התוכנה אומרת למשתמש שלא יוכל לבצע את הפעולה, אך מאפשרת לו להכניס שם וסיסמא של מנהל כדי כן לבצע את הפעולה (בדיוק כמו בלינוקס). במידה ולמשתמש יש הרשאות ניהוליות, המערכת אינה מסתפקת בכך (מאחר והרוב המכריע של משתמשי חלונות הביתיים הינם בעלי הרשאות Administrator), ושואלת את המשתמש האם הוא זה שיזם את הפעולה, והאם הוא מאשר אותה.

יש כאן בעצם הגנה מפני ניצול לרעה של סמכויות ניהול המערכת (שכוללות את האפשרות למחוק קבצים חשובים, לערוך את ה- Registry, ועוד פעולות המסכנות את המחשב) על ידי תוכנות זדוניות שיכולות לנסות לבצע פעולות מזיקות במחשב.

למה ב- “ויסטה” זה כשל?

למרות שמערכת ה- UAC בויסטה עבדה בלי שום תקלות, הייתה לה בעיה של אליה וקוץ בה. המערכת עבדה, והיא באמת התריעה מפני כל נסיון של ‘התעסקות’ עם המערכת, אבל מהר מאד נהיה ברור שהמערכת מחשיבה כל פעולה תמימה של כתיבת קובץ, קריאת הגדרות, וביצוע פעולות רבות אחרות שמתבצעות באופן סדיר על ידי כמעט כל תוכנה – כפעולה שיש להתריע עליה. יתרה מזאת, רבים מהמתכנתים, שהתרגלו ל- ‘חופש פעולה’ בכל מה שקשור לגישה לקבצים ולמערכת, כתבו את התוכנות שלהם בצורה כזו שללא הרשאות ניהוליות מלאות התוכנות לא יכולות לרוץ, וכל פעולה קטנה בכל תוכנה גרמה לקפיצת חלון ההתרעה של ה- UAC, עד שזה נהיה בלתי נסבל לעבוד עם ההגנה פועלת.

כמעט על כל לחיצת כפתור, היתה נדרשת לחיצת כפתור נוספת כדי לאשר שאכן אתם ביצעתם את הפעולה ושאתם באמת רוצים לבצע אותה. מהר מאד כולם כיבו את ה- UAC שלהם כדי לעבוד כמו שצריך, ומערכת מיגון היא לא באמת מערכת מיגון אם היא כבויה.

אז מה חדש בחלונות 7?

מיקרוסופט הפנימו את המסר, ובחלונות 7 מערכת ה- UAC הרבה פחות מציקה. תוכנות שצריכות הרשאות משתמש יבקשו זו רק פעם אחת (עם הפעלת התוכנה), ומאותו רגע ואילך המערכת תשייך לתוכנה זו ולכל ‘תת-תוכנה’ או ‘תת-תהליך’ שיצאו מהתוכנה הזו הרשאות ניהוליות. מה שקורה בעקבות כך זה שיש כל כך מעט התרעות של UAC, שכמעט שלא תשימו לב שהוא פועל.

אך ה- UAC עדיין פועל, חי, ובועט. כל נסיון לגעת ב- Registry או במערכת הקבצים (באזורים החשובים, שמוגדרים כתיקיית הבית של חלונות ותיקיית Program Files) דורש הרשאות מנהלתיות, אך כפי שציינתי קודם, לא צריך להגיד ל- UAC פעמיים למי מותר ולמי אסור לגעת בזה.

כמו כן, ניתן לכוון את ‘קשיחות’ מערכת ה- UAC אם אפילו ברירת המחדל היא יותר מדי בשבילכם. אבל תסמכו עלי, בתור מישהו שאין לו המון סבלנות – אפילו בשבילי ברירת המחדל היא לחלוטין נסבלת, ויותר מזה. כשהמערכת יצאה בביטא הראשונה המליצו לנו במיקרוסופט לא להיות אנטיפתים ולכבות את זה מתוך הרגל, אלא לחשוב קצת מחוץ לקופסא ולתת לזה צ’אנס, ואני חייב להודות שמזל שהקשבתי להם, כי מאז באמת שלא ראיתי צורך לכבות את ה- UAC. ואני מבטיח לכם שבחלונות 7, גם אתם לא תרצו לכבות אותה.

לכן אני ממליץ לכם, גם אם אתם רגילים לכבות את המערכת, להשאיר אותה דולקת. אפילו המקצוענים שבמשתמשים עושים טעויות מדי פעם, ותוכנות לפעמים יכולות לנסות לעשות קונצים בלי לספר לכם. לא שווה לפחות לדעת כשזה קורה, ולמנוע מעצמיכם לילות לבנים של שיחזורים ודמעות?

מכירים את זה שאתם רואים תוכנית טלוויזיה ואז מורידים אותה למחשב, ופתאום זה נשמע ממש אחרת? ההסבר הטכני המלא לתופעה, עכשיו בבלוג הלועזי שלי.