היו לי שלושה ג'ויסטיקים בחיים. אחד היה קופסא שחורה עם מקל וכפתור אדום בקצה. אני מאמין שהוא נרכש מתישהו בשנות השמונים והתחבר בממשק COM עוד (אפילו לא ממשק Gameport). באמת שאני לא זוכר איזה משחקים שיחקתי בו - אם בכלל - כי כמו כולם אני מנסה להדחיק את שנות השמונים.
מתישהו באמצע שנות התשעים קניתי לי Logitech Wingman Light והוא שימש אותי לאין ספור משחקים כמו Falcon, Wing Commander IV, X-Wing Vs. Tie-Fighter, X-Wing Alliance, Rogue Squdron, ועוד אין ספור משחקי 'מלחמת הכוכבים' ומשחקי טיסה כיפיים ומהנים.
הג'ויסטיק היה דאז אחד הכלים החשובים ביותר שגיימר יכל להחזיק. הוא נתן לך שליטה מיוחדת ששום עכבר או מקלדת לא יכלו לתת לך, נתן לך הרגשה שאתה ממש מטיס את מה שזה לא יהיה שניסית להטיס, ולא סתם 'שולט' עליו עם כפתורי כיוון. לכל תנועה היתה משמעות, כל תזוזה היתה שוות ערך לכח שהפעלת עליה (פניה חדה היתה פניה חדה, לא סתם מכה ארוכה על מקש במקלדת שלא יודע להרגיש כמה אתה באמת עצבני או כמה דחופה הסטיה שלך שמאלה). זה היה כיף לא נורמאלי. לאט לאט נכנסו לשוק גם דברים כמו Force Feedback שנתן לך רעידות קלות בכנף (אהם) וקונטרה והפך את חווית הג'ויסטיק לחוויה תחושתית של ממש. זה היה משהו יוצא מן הכלל.
משחקי הטיסה היו בשיאם, ובצדק. גרפיקה תלת ממדית רק היתה בחיתוליה (שעוד היו גדולים ומגושמים, לא בצבע ג'ינס ובלי סופר ספיגה) והדבר שהכי קל לעשות בתלת ממד זה סצינות חלל או תעופה כי אין משמעות למרחק, לכוונים, והמודלים מאד פשוטים ולא צריך להסתבך עם דברים כמו אנשים, עצים או דשא - כך שמבחינה טכנית כשהגרפיקה התלת ממדית לא היתה מתקדמת כמו היום הכי פשוט היה לעשות משחקי טיסה כי במעט מאד השקעה ומעט מאד בלגן אפשר היה ליצור סצינות מרהיבות (לפחות לתקופה ההיא).
ברגע שכולם נרגעו מהגרפיקה התחילו להיכנס אלמנטים חדשים למשחקי הטיסה. X-Wing Alliance למשל היה משחק הסימולטור הטוב ביותר של מלחמת הכוכבים כי הוא היה הראשון עם עלילה ממשית. וארוכה. וטובה. כן, פעם עלילה לא היתה דבר נפוץ במשחקים. אח"כ נכנסו משחקי טיסה עם אלמנט חדש - ריאליזם. זאת היתה תחילת הדעיכה של משחקי הטיסה למיניהם. לאט לאט משחקי הטיסה הארקיידים הכיפיים פינו את מקומם למשחקי טיסה סימולטורים (במלרע). פתאום כדי להמריא מטוס היית צריך לעשות Preflight, לעשות בדיקת סטטוס וללחוץ על מליון ואחת דברים רק כדי לקבל אישור המראה. התנועה של המטוסים נהיתה אמיתית (מדי) וכל תנועה קטנה שלך התלוותה בצעקות "Over G" או "Pull Up!" או "Pilot Blackout Immenent" ומהר מאד חווית הטיסה הג'ויסטיקית הפכה להיות משנית לכל אומנות הטיסה, ואני פיניתי את הג'ויסטיק הלבן למדף שם הוא נרקב עד היום. אם הייתי רוצה להיות טייס, הייתי הולך לקורס טייס (ואם לא היה לי פחד גבהים ופרופיל 64).
בשנים שחלפו האנשים היחידים עם ג'ויסטיק היה אנשים שרצו 'לשחק' ב- Flight Simulator של מיקרוסופט, ואני אומר 'לשחק' בהסתייגות רבה כי זה לא משחק - זה סימולטור לכל דבר. אין בו אקשן, אין בו ארקדיידיות, אין בו קרב - אין בו שום דבר ששווה לקנות בשבילו ג'ויסטיק. את תהילת הארקיידים שפעם היתה שייכת למחשבת האישי ולג'ויסטיק גנבו הקונוסולות שהתחילו להיות יותר נפוצות ונגישות מבעבר. אבל בכמה השנים האחרונות פתאום חלה התעוררות.
מלחמת העולם השניה היא - מה לעשות - המלחמה הכי שחוקה שיש. עוד יותר מויאטנאם ולבנון. הסיבה היא נורא פשוטה: במלחמת העולם השניה לא היו יותר מדי דילמות מוסריות ופוליטיות. היו טובים והיו רעים. האמריקאים היו טובים אבל על אמת, והנאצים... טוב כולנו יודעים את הסיפור, זה לא שיעור היסטוריה. 
הנקודה היא שזאת הסיבה שהיה כלכך קל לעשות אלפי כותרים על מלחמת העולם השניה וזה לא נמאס במשך שנים ארוכות. כי כמה נאצים הרגת - זה אף פעם לא היה מספיק. אחרי שבעקבות "להציל את טוראי ראיין" הרגנו אין ספור נאצים על הקרקע (Wolfenstein, Call of Duty, Medal of Honor וכל חבריהם), הגיע "פרל הארבור" ופתאום נוצר חסך חברתי ענק בקרבות אוויר נגד היפאנים והלופטוואף (שאמנם לא היו קשורים לפרל, אבל להרוג נאצים זה תמיד טוב). לאט לאט התחילו לטפטף להם לשוק משחקי טיסה כאלה ואחרים שברובם היתה המילה "Pacific" איפשהו, ואנשים התחילו להוציא את הג'ויסטיקים מהמחסנים, לנקות אותם מאבק, ולתהות "מה זה החיבור הזה עם כל הסיכות?"
שוק הג'ויסטיקים התחיל להתעורר בעצלתיים. חיבורי ה- Gameport המסורתיים (שאיכשהו עדיין קיימים ברוב לוחות האם בצורה כזאת או אחרת) החלו לפנות את מקומם ל- USB ומאוחר יותר אפילו ל- Bluetooth (אחרי שאינפרארד ואלחוט קצר טווח הוכיחו שאין להם את היכולת לעמוד בזמני התגובה החדים והמדויקים שדורשים משחקים - ומי שלא מאמין לי שינסה לשחק Halo עם מקלדת ועכבר אלחוטיים שלא משתמשים ב- BT. זה יותר גרוע כשהחתול מתיישב על המשדר). אני קניתי לי ג'ויסטיק בינוני ולא אלחוטי, שנתן לי כל מה שג'ויסטיק צריך. ציר X, ציר Y, ציר Z (למהירות) ו- 11 כפתורים פשוטים ונוחים.
אבל האמת? נמאס ממלחמת העולם השניה. על הקרקע היא כבר מיצתה את עצמה (מה ש- Call of Duty הבין - ולראיה Call of Duty 4: Modern Combat הבא עלינו לטובה) וגם באוויר זה תמיד היה נורא משעמם (אני רוצה טילים ומהירות מאך - לא אופניים מעופפות!) אז התחלתי לחפש משחקים טיסה אמיתיים. מה קרה לכל ה- Falcon למיניהם שליוו אותנו בעבר? מה קרה לטילים? מה קרה לקרבות אוויר אמיתיים ומהירים כלכך שצריך להאט? ומה לכל הרוחות קרה לסימולטורי החלל?! בפרץ של נוסטלגיה שלפתי מהארון את הדיסק של "Israeli Air Force" - או 'כוכב כחול' כפי שהוא נקרא בארץ - משחק פטריוטי ולמרבה ההפתעה אפילו די טוב (הוא פותח בצמוד ל- Jane, חברת הסימולטורים וההיסטוריה הקרבית הגדולה והמוכרת מארה"ב), אבל הוא לא ממש עבד כמו שצריך בחלונות XP אז פשוט מצאתי מחשב מיותר בבסיס והתקנתי עליו חלונות 98 ואת המשחק והעברתי שבתות שלמות בהפצצת המצרים בששת הימים, השמדת הכור האיראקי וכו'. ד"א, שירתתי בחיל אויר בבסיס הדרכה, והיה שם מישהו שהתפקיד הרשמי שלו היה 'מפעיל משחק כוכבל כחול' - I *** you not. כל פעם כשהיה יום פתוח או הדרכה בבית ספר או משהו כזה, הייתי מביא לו לשם מחשב וג'ויסטיק, והוא היה מתקין ומראה לילדים איך מטיסים מטוס במשחק מחשב. במלחמת לבנון השניה, ד"א, זה היה להיט.
במסגרת ההתעוררות - ואחרי שגיליתי שכל משחקי הטיסה העכשווים הם סימולטורים חסרי נשמה וארקיידיות (אפילו אלה שנחשבו 'טובים' כמו Lock On ו- Falcon 4) החלטתי לבדוק מה המצב בשוק סימולטורי החלל, ומצאתי שאין הבדל גדול. משחק חללי של 'מלחמת הכוכבים' לא יצא כבר שנים מלבד Battlefront2 שלא היה משחק חלל Per-Se, אבל כלל מסכים של לחימה בחלל שהיו הדבר הכי טוב שקרה לג'ויסטיק שלי מזה שנים (וכלל גם אפשרות לשלוט על רחפות וכל מיני כלי טייס במסכי הקרקע). המשחק כלל את כל החלליות מהסדרות החדשות והישנות כאחד, ואפשר לך לקפוץ לאחת מהחלליות (מפציץ, לוחם מהיר וחלש או משולב) ולהלחם ולהרוג מבחוץ, או לנחות על החללית של האויב ולצאת מהחללית וללכת להרוס מבפנים. הטיסה היתה קלשה ופשוטה ומאד ארקיידית, מלבד אלמנט אחד שעצבן אותי - פצצות נפלו. בחלל. כן, היה 'למעלה ולמטה' בחלל, אבל שטויות - זה היה כלכך כיפי וטוב שסלחתי להם. מהר מאד מצאתי את עצמי משחק רק במסכי החלל ומעמיד בפנים שמדובר במשחק שהוא רק משחק טיסה בחלל. אבל לצערי אין כאלה יותר: המשחק שתוכנן לבאבילון 5 בוטל, על X3 שמעתי דברים טובים אבל לא ממש מצאתי אותו, והמשחק היחידי שיצא לי לבדוק לאחרונה - Freelancer - הוא משחק מעולה עם אלמנטים מאד מעניינים, חוץ מבעיה אחת גדולה:
הוא לא תומך בג'ויסטיק!!!
אפילו לא בטעות.
שלא תבינו אותי לא נכון - המשחק מעולה והממשק טיסה שלו כלכך חדשני שאין לי מושג איך לא חשבו על זה קודם! (בעקרון זה עובד בשיטת הגרירה, כשככל שאתם גוררים את הסמן יותר רחוק מהמרכז החללית שלכם לוקחת פניה חדה יותר לכוון שאליו גררתם). זה פשוט ואינטואיטיבי ומאד קל ללמידה - אבל זה לא כיף כמו ג'ויסטיק. אני משחק המשחק וחסרה לי תחושת ההתרגשות, האדרנלין, התזוזה....
אני מניח שכל מה שנשאר לנו זה Wii - אבל עד שלא יצא משחק לייטסייבר ל- Wii (אל תגידו לי שלא חשבתם על זה), מבחינתי זה Over-Glorified Remote Control. אבל כנראה שעד כמה שזה נוגע לג'ויסטיקים, מדובר בממשק שלא יצליח לעולם להתרומם ולחזור לתהילת העבר שלו. כל מה שנשאר לנו כדי לקבל תחשוה של תזוזה ורגש זה כנראה לשחק טניס עם שלט רחוק שקשור לנו ליד כמו כלב, שובר את כל מה שמסביבנו וגורם לאין ספור התכווצויות שרירים. עכשיו תסלחו לי, אני הולך להשמיד Super Star Destroyer עם X-Wing והרבה קפה.
May the ForceFeedback be with you!